נבחרת ישראל בכדורגל

ישראל
מידע כללי
כינוי	הכחולים-לבנים
התאחדות	ההתאחדות לכדורגל בישראל
השתייכות	UEFA
דירוג פיפ"א (15 בספטמבר 2016)	98       ‎-22‏
- ניקוד פיפ"א	346
- דרוג שיא	15 (נמדד בנובמבר 2008)
- דרוג שפל	98 (נמדד בספטמבר 2016)
מאמן	אלישע לוי
קפטן	ערן זהבי
מירב השערים	מרדכי שפיגלר (33)
מירב ההופעות	יוסי בניון (97)
אצטדיון ביתי	אצטדיון טדי, ירושלים (34,000) אצטדיון סמי עופר, חיפה (30,800)
תלבושת
תלבושת בית תלבושת חוץ
משחקים היסטוריים
משחק בינלאומי ראשון קהיר 5 - 0 ארץ ישראל המנדט הבריטי קהיר, מצרים; אפריל 1931 ארצות הברית ארצות הברית 3 - 1 ישראל ישראל ניו יורק, ארצות הברית; 29 בספטמבר 1948
הניצחון הכי גדול ישראל ישראל 9 - 0 טיוואן טיוואן ולינגטון, ניו זילנד; 23 במרץ 1988
ההפסד הכי גדול מצרים 1922 מצרים 7 - 1 ארץ ישראל המנדט הבריטי קהיר, מצרים; 16 במרץ 1934 גרמניה גרמניה 7 - 1 ישראל ישראל קייזרסלאוטרן, גרמניה; 13 בפברואר 2002
גביע העולם בכדורגל
הופעות	1 (הראשונה ב-1970)
ההישג הטוב ביותר	סיבוב ראשון (1970)

נבחרת הגברים של ישראל בכדורגל מייצגת את ישראל במשחקים בינלאומיים מאז שנת 1948. קדמה לה נבחרת ארץ ישראל בכדורגל שהחלה להופיע במסגרת בינלאומית כבר בשנת 1934.

סגל הנבחרת מורכב ממיטב שחקני הכדורגל המחזיקים באזרחות ישראלית. מאמן הנבחרת, שמכונה "המאמן הלאומי", הוא זה שבוחר את סגל השחקנים ומדריך אותם לקראת המשחקים הבינלאומיים. המאמן ממונה על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל, הגוף המנהלי החולש על הכדורגל בישראל בכלל ועל נבחרת ישראל בפרט. כיום מתמודדת נבחרת ישראל בשני מפעלים בינלאומיים, שהם מוקדמות גביע העולם בכדורגל ומוקדמות אליפות אירופה בכדורגל.

מאז השתתפותה במונדיאל 1970 שנערך במקסיקו, לא הצליחה נבחרת ישראל להעפיל למונדיאל או לאליפות אירופה, אף שהייתה קרובה לכך פעמים אחדות. הישג בולט נוסף של הנבחרת הוא זכייתה באליפות אסיה בכדורגל שנערכה בישראל בשנת 1964, בתקופה בה התחרתה הנבחרת במסגרת האסייתית.

היסטוריה

ערכים מורחבים – נבחרת ארץ ישראל בכדורגל, היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל

לב יאשין, שוער נבחרת ברית המועצות, לאחר שספג את שער השוויון מראשו של נחום סטלמך במהלך המשחק מול נבחרת ישראל באצטדיון רמת גן, שהתקיים במסגרת הטורניר הקדם אולימפי, יולי 1956

המשחק הראשון של נבחרת ארץ ישראל התקיים בשנת 1934 מול מצרים, בו הובסה בתוצאה 1:7. למן ייסודה ועד קום המדינה הנבחרת קיימה חמישה משחקים, כולם נגד יריבות ממזרחו של אגן הים התיכון.

בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה שיחקה נבחרת ישראל במסגרות אירופיות. בטורנירים בהם הנבחרת השתתפה, היא תמיד הודחה בלא להותיר חותם. לקראת סיומה של אותה תקופה השתנו פני הדברים. ישראל כמעט שהעפילה לטורניר האולימפי של 1960 והודחה רק בשל יחס שערים (קודמו של הפרש שערים) נחות משל יוגוסלביה, אשר המשיכה וזכתה במדליית הזהב.

מאמצע שנות החמישים ישראל החלה להשתלב בטורנירים אסיאניים, בהם מיצבה את עצמה ככוח רציני באותה יבשת. כך ישראל זכתה באליפות אסיה ב-1964, העפילה לאולימפיאדות 1968 ו-1976 ולמונדיאל 1970. בטורנירים אחרים ישראל הגיעה לשלבים גבוהים. עם זאת, בשל הסכסוך הישראלי ערבי נבחרות מוסלמיות וערביות סירבו לשחק נגדה ובסוף שנות ה-70 היא הוצאה מהקונפדרציה של אסיה בלחץ המדינות הערביות. במהלך שנות ה-80 התחרתה נבחרת ישראל במוקדמות המונדיאל במסגרת אוקיאניה. בשנת 1992 התקבלה נבחרת ישראל לאופ"א, פדרציית הכדורגל האירופית. החל משנה זו נבחרת ישראל משתתפת במוקדמות אליפות אירופה לאומות ("יורו") ובמוקדמות אליפות העולם בכדורגל ("מונדיאל") במסגרת אירופית, כך גם קבוצות ישראליות משתתפות במפעליה של אופ"א: ליגת האלופות, גביע אופ"א (כיום הליגה האירופית) ומאז אמצע שנות השבעים, גם גביע האינטרטוטו. כך, נבחרת ישראל היא היחידה בעולם ששיחקה ביותר משתי מסגרות אזוריות בתחרויות בינלאומיות רשמיות - אוקיאניה, אסיה ואירופה.

כאשר הצטרפה ישראל לאזור האירופי בשנות ה-90, היא ספגה הפסדים רבים - אפילו לנבחרות בינוניות - בעיקר במשחקי חוץ, וכל נסיונותיה להעפיל למונדיאל או לאליפות אירופה בכדורגל, כשלו. בכל זאת, מסוף שנות התשעים ניכרה התבססות באזור האירופאי. הפסדים הפכו נדירים יותר ויותר, בייחוד במשחקי הבית, וברוב הטורנירים הייתה ישראל בעמדת ההעפלה עד סמוך לסיומם. הישג השיא של ישראל מאז הצטרפותה לאזור האירופי היה העפלתה למשחקי ההצלבה במוקדמות יורו 2000, אלא שעל הישג זה העיבו התבוסות באותם משחקים 0–5 ו-0–3 מול נבחרת דנמרק, בצל פרשת נערות הליווי שחשף עיתון "מעריב". אירוע זה גרר משבר אמון חריף בין הקהל לנבחרת וגם מינויו של ריצ'רד מולר נילסן, מאמן עטור שבחים מדנמרק, לא סייע לשיקום הנבחרת. הנבחרת של נילסן הציגה כדורגל הגנתי ופושר, אך הייתה קרובה למקום השני, המוביל למשחקי ההצלבה, במוקדמות מונדיאל 2002, בטרם הודחה בעקבות שער בדקה ה-94 באצטדיון רמת גן מול נבחרת אוסטריה.

סמל הנבחרת עד יוני 2008

לאחר נילסן, מונה למאמן אברהם גרנט, שנכשל בטורניר הראשון אך בהמשך הצליח לשפר את התדמית של הנבחרת ולהחזיר את הקהל למשחקיה, אף על פי שזו הציגה כדורגל לא מלהיב. במוקדמות מונדיאל 2006 סיימה ישראל את משחקיה ללא הפסד, אך לא הצליחה להעפיל לשלב הפלייאוף בגלל נחיתות בהפרש שערים.

בשנת 2006 מונה למאמן דרור קשטן, שהדריך את הנבחרת במוקדמות יורו 2008 בהם הציגה הנבחרת סדרה נאה של ניצחונות בית וחוץ על הקבוצות המדורגות מתחתיה וניצחון ביתי מרשים על נבחרת רוסיה בתוצאה 2 - 1, אך מנגד הפסידה במשחקים חשובים אחרים וסיימה את הטורניר במקום הרביעי, עם מספר נקודות זהה לנבחרת אנגליה. עם זאת, בעקבות הקמפיין, עלתה ישראל לראשונה בתולדותיה לדרג השני באירופה ובהמשך אף עלתה למיקום השיא שלה בעולם, המקום ה-15. בסיום טורניר המוקדמות הוחלט כי קשטן ימשיך להדריך את הנבחרת גם במוקדמות מונדיאל 2010. עקב עליית ישראל לדרג האיכות השני באירופה, היא זכתה להגרלה אשר נחשבה לקלה יחסית לטורניר זה, כאשר יריבותיה העיקריות היו אמורות להיות יוון ושווייץ, לצד נבחרות אשר נחשבו לקטנות וחלשות יותר - מולדובה, לטביה ולוקסמבורג. על אף ההגרלה הנוחה לכאורה, סדרה של תוצאות מאכזבות, ובשיאן הפסד ביתי לנבחרת לטביה, חיסלו את סיכויי העלייה למונדיאל וישראל סיימה במקום הרביעי בבית. גם הכדורגל הכבוי והעצור, למרות מספר שיא של שחקנים כשרוניים בסגל הנבחרת, המשחקים ברובם בליגות אירופאיות, עורר אכזבה.

במרץ 2010 מונה לואיס פרננדס למאמן הנבחרת לקראת מוקדמות יורו 2012. ישראל פתחה את הטורניר בניצחון ביתי 1–3 על מלטה ובתיקו 0-0 מול גאורגיה. לאחר שורת פציעות של שחקני מפתח ובראשם הקפטן יוסי בניון, התקשתה הנבחרת והפסידה לקרואטיה ברמת גן וליוון באתונה. ארבע הנקודות שצברה הנבחרת במשחקים אלה היוו את פתיחת הטורניר הגרועה ביותר שלה בעשר השנים שקדמו לטורניר‏. לאחר שני ניצחונות רצופים, בבית על גאורגיה ובחוץ על לטביה, הגיעו שני המשחקים המכריעים, אשר בהם הפסידה הנבחרת 0–1 ליוון בבלומפילד ו-1–3 לקרואטיה בזאגרב.

בדצמבר 2011 מונה אלי גוטמן למאמן הלאומי החדש. במוקדמות מונדיאל 2014 הציגה הנבחרת פתיחה מאכזבת לקמפיין עם תיקו 1-1 מול אזרבייג'ן ותבוסה של 0–4 מול רוסיה ברמת גן. בהמשך הקמפיין הציגה ישראל שתי הופעות מרשימות מול פורטוגל כאשר סיימה בתיקו 3-3 ברמת גן (לאחר שהובילה 1–3) ובתיקו 1-1 בליסבון. לאחר שסיימה הנבחרת בתוצאות תיקו 1-1 ברמת גן מול אזרבייג'ן ומול צפון אירלנד, סיימה את הקמפיין במקום השלישי עם 14 נקודות. לאחר הטורניר הוארכה כהונתו של גוטמן כמאמן, והוא הדריך את הנבחרת גם במוקדמות יורו 2016. בעקבות כשלונה של הנבחרת במוקדמות, התפטר גוטמן מתפקידו.

באפריל 2016, מונה אלישע לוי למאמן הנבחרת, לקראת מוקדמות מונדיאל 2018.

מאזן הישגים וכישלונות

אחד המשחקים הרשמיים הטובים ביותר בתולדות הנבחרת הישראלית והכדורגל הישראלי היה ב-13 באוקטובר 1993, כאשר נבחרת ישראל שיחקה מול נבחרת צרפת באצטדיון הפארק דה פראנס שבצרפת במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994, כאשר ניצחון של צרפת היה מזכה אותה בהשתתפות במונדיאל. לאחר שבמשחק הבית נגד הצרפתים הפסידה נבחרת ישראל 0–4, מעטים האמינו בסיכוייה של ישראל להפתיע את הצרפתים, אך ישראל ניצחה 2–3, ובעקבות ההפסד, צרפת הפסידה את העלייה למונדיאל לטובת בולגריה שעלתה במקומה ואף סיימה את הטורניר במקום הרביעי.

משחקים גדולים נוספים הם הניצחון על יוגוסלביה 2:1 בבלגרד במוקדמות אולימפיאדת רומא (1960) (יוגוסלביה הקדימה אז את ישראל רק בהפרש שערים, וזכתה במדליית הזהב האולימפית) והניצחון באוקטובר 1981 על פורטוגל 4-1 במוקדמות מונדיאל 1982, עם שלושער של החלוץ בני טבק. בשנים האחרונות בלט הניצחון 0–5 על נבחרת אוסטריה באצטדיון רמת גן ב-1999. באותו טורניר העפילה נבחרת ישראל למשחקי ההצלבה, אך הודחה על ידי דנמרק.

בצד הניצחונות הגדולים, היו לנבחרת גם מספר רב של כישלונות. לקראת מונדיאל 1958 הייתה הנבחרת קרובה להעפלה למונדיאל לאחר שבמוקדמות המונדיאל סירבו נבחרת טורקיה ונבחרת אינדונזיה לשחק נגד נבחרת ישראל. פיפ"א החליטה שישראל תצטרך להתמודד במשחקי הכרעה נגד ויילס, בהם הפסידה פעמיים 0:2.

עד לשנות השמונים הייתה זהות מוחלטת, או כמעט מוחלטת, בין הנבחרת הלאומית לנבחרת האולימפית. כישלון צורב היה אי העפלתה של הנבחרת לאולימפיאדת טוקיו 1964, בעקבות הפסד ביתי לווייטנאם הדרומית. ארבע שנים אחר כך עלתה ישראל לראשונה לטורניר האולימפי בכדורגל, כאשר ניצחה בקלות את נבחרת ציילון (כיום סרי לנקה) 7:0 ו - 4:0 והעפילה לאולימפיאדת מקסיקו (1968). הנבחרת הגדילה לעשות עת העפילה לרבע הגמר בטורניר האולימפי, והודחה רק לאחר הגרלה לאחר תיקו 1:1 עם בולגריה.

לאחר ההעפלה למונדיאל ב-1970 היא נכשלה פעמיים בניסיון להעפיל מהבית המוקדם של אסיה. בתווך ישראל העפילה לאולימפיאדת מונטריאול (1976), ושוב הגיעה לרבע הגמר. במוקדמות מונדיאל 1986 היא נכשלה בניסיון להעפיל למונדיאל מהבית של אוקיאניה, לאחר שארבע שנים קודם לכן נכשלה מששובצה בבית אירופי. במוקדמות מונדיאל 1990 הצליחה ישראל לעבור את הבית של אוקיאניה והגיעה למשחקי הפלייאוף נגד קולומביה, בהם הפסידה 0 - 1 בחוץ וסיימה בתיקו אפס באצטדיון רמת גן.

אצטדיון ומתחם אימונים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. סיבה: חסר מידע על האצטדיונים של הנבחרת.

עד לשנת 2014 נערכו רוב משחקי הנבחרת באצטדיון רמת גן. החל מקמפיין מוקדמות יורו 2016 נערכים משחקי הנבחרת לסירוגין באצטדיון טדי שבירושלים ואצטדיון סמי עופר שבחיפה.

מתחם האימונים המרכזי של הנבחרת היה שנים במגרשי האימונים הצמודים לאצטדיון רמת גן ובאצטדיון עצמו. ב-1 באפריל 2012 חנכה ההתאחדות לכדורגל קומפלקס אימונים חדש בשם "בית הנבחרות" בקיבוץ שפיים שנבנה בהשקעה של 22 מיליון ש"ח על שטח של 30 דונם ליד מלון קיבוץ שפיים. המתחם כולל שני מגרשי אימונים (אחד דשא טבעי ובשני דשא סינתטי) עם 300 מקומות ישיבה ומבנה מרכזי הכולל 4 חדרי הלבשה ומלתחות, 2 חדרי טיפולים, מרפאה, חדרי ציוד, אודיטוריום קטן להרצאות ומסיבות עיתונאים, לובי וקפיטריה. המתחם משמש את נבחרת ישראל לצד נבחרות הנוער והנשים ואף אירח משחקים שאינם דורשים נוכחות קהל כגון משחקי אימון ומשחקי ידידות של נבחרות נוער.

השתתפות ישראל בטורנירי גמר

טורניר	מיקום	מאמן	ניצחונות	תיקו	הפסדים	מלך השערים	הערות
גביע אסיה 1956	2	ג'ק גיבונס	2	0	1	נחום סטלמך (4)	השתתפות ראשונה בגביע אסיה בכדורגל
משחקי אסיה 1958	2	משה וארון	2	0	1	נחום סטלמך (3)	המיקום נבע מהפרש שערים
גביע אסיה 1960	2	גיולה מאנדי	2	0	1	שלמה לוי (2)	-
גביע אסיה 1964	1	יוסף מרימוביץ'	3	0	0	מרדכי שפיגלר (2)	זכייה ראשונה ויחידה בטורניר
גביע אסיה 1968	2	מילובאן צ'יריץ'	2	0	2	משה רומנו, גיורא שפיגל (4)	-
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)	רבע גמר	עמנואל שפר	2	1	1	שייע פייגנבוים (4)	הדחה ברבע הגמר מול בולגריה לאחר הגרלה
מונדיאל 1970	שלב הבתים	עמנואל שפר	0	2	1	מרדכי שפיגלר (1)	השתתפות ראשונה ויחידה במונדיאל
משחקי אסיה 1974	2	דוד שווייצר	4	0	1	שייע פייגנבוים, גדעון דמתי (4)	השתתפות אחרונה במשחקי אסיה בעקבות הסילוק מקונפדרציית הספורט של אסיה
אולימפיאדת מונטריאול (1976)	רבע גמר	דוד שווייצר	0	3	1	ויקי פרץ (2)	-

השתתפות ישראל בטורנירי המוקדמות

טורניר	מיקום	מאמן	ניצחונות	תיקו	הפסדים	מלך השערים	הערות
מוקדמות מונדיאל 1934	2	שמעון רוטנר	0	0	2	אברהם נודלמן, יוחנן סוקניק (1)	צמד משחקי העפלה מול מצרים
מוקדמות מונדיאל 1938	2	אגון פולק	0	0	2	פרי נויפלד (1)	צמד משחקי העפלה מול יוון
מוקדמות מונדיאל 1950	2	לאיוש הס	0	0	2	יהושע גלזר (2)	צמד משחקי העפלה מול יוגוסלביה
מוקדמות מונדיאל 1954	3	ג'רי בית הלוי	0	0	4	-	ישראל סיימה עם ארבעה הפסדים ואפס שערים
מוקדמות מונדיאל 1958	2	משה וארון	0	0	2	-	צמד משחקי פלייאוף מול ויילס לאחר שכל היריבות פרשו
מוקדמות אולימפיאדת רומא (1960)	2	גיולה מאנדי	2	1	1	נחום סטלמך, יהושע גלזר, רפי לוי (2)	ישראל לא עלתה בגלל הפרש שערים נחות משל יוגוסלביה
מוקדמות גביע אסיה 1960	1	גיולה מאנדי	3	2	1	רפי לוי (5)	הטורניר שימש גם כאליפות מערב אסיה
מוקדמות מונדיאל 1962	3	גיולה מאנדי	3	1	2	נחום סטלמך (4)
מוקדמות אולימפיאדת טוקיו (1964)	2	ג'ורג' איינסלי	1	0	1	רובי יאנג (1)	צמד משחקי העפלה מול דרום וייטנאם
מוקדמות מונדיאל 1966	3	מילובאן צ'יריץ'	0	0	4	רחמים טלבי (1)	שערו של טלבי היה היחיד של ישראל בטורניר
מוקדמות אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)	1	מילובאן צ'יריץ'	2	0	0	מרדכי שפיגלר, ג'ורג' בורבה (3)	העפלה ראשונה לאולימפיאדה
מוקדמות מונדיאל 1970	1	עמנואל שפר	3	1	0	גיורא שפיגל, מרדכי שפיגלר (3)	העפלה ראשונה למונדיאל
מוקדמות אולימפיאדת מינכן (1972)	חצי גמר	אדמונד שמילוביץ'	3	0	1	רוני קלדרון, דרור בר-נור, ג'ורג' בורבה, מרדכי שפיגלר, ויקטור סרוסי (1)	הפסד 2 - 4 לתאילנד בדו-קרב פנדלים בחצי הגמר
מוקדמות מונדיאל 1974	2	אדמונד שמילוביץ'	4	1	1	משה אוננה (3)
מוקדמות אולימפיאדת מונטריאול (1976)	1	דוד שווייצר	3	1	1	גדעון דמתי (4)
מוקדמות מונדיאל 1978	2	דוד שווייצר	2	1	1	עודד מכנס (2)
מוקדמות אולימפיאדת מוסקבה (1980)	3	עמנואל שפר	1	3	2	גדעון דמתי (3)
מוקדמות מונדיאל 1982	5	ג'ק מנסל	1	3	4	בני טבק (3)
מוקדמות אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)	3	יוסף מרימוביץ'	1	0	3	אלי יאני ואלי כהן (1)
מוקדמות מונדיאל 1986	2	יוסף מרימוביץ'	3	1	2	זאהי ארמלי (5)	בית אוקיאני
מוקדמות אולימפיאדת סיאול (1988)	2	מיליינקו מיחיץ'	4	1	1	ניר לוין (5)	בית אוקיאני ניצחון-שיא לישראל, 9 - 0 על טיוואן השתתפות אחרונה של הנבחרת הלאומית בטורניר הקדם אולימפי
מוקדמות מונדיאל 1990	1	יצחק שניאור ויעקב גרונדמן	1	4	1	רוני רוזנטל ואלי אוחנה (2)	בית אוקיאני הפסד במשחקי הפלייאוף לקולומביה
מוקדמות מונדיאל 1994	6	שלמה שרף	1	3	6	רונן חרזי (3)
מוקדמות יורו 1996	5	שלמה שרף	3	3	4	רונן חרזי (6)
מוקדמות מונדיאל 1998	3	שלמה שרף	4	1	3	אלי אוחנה (3)
מוקדמות יורו 2000	2	שלמה שרף	4	1	5	אלון מזרחי (5)	הפסד במשחקי הפלייאוף לדנמרק
מוקדמות מונדיאל 2002	3	ריצ'רד נילסן	3	3	2	חיים רביבו (2)
מוקדמות יורו 2004	3	אברהם גרנט	2	3	3	חיים רביבו (3)	משחקי הבית נערכו בחו"ל בעקבות המצב הביטחוני בארץ
מוקדמות מונדיאל 2006	3	אברהם גרנט	4	6	0	יוסי בניון (4)	המיקום נבע מהפרש שערים פחות טוב מזה של שווייץ
מוקדמות יורו 2008	4	דרור קשטן	7	2	3	רוברטו קולאוטי (6)	ישראל סיימה נקודה בלבד מתחת למקום השני
מוקדמות מונדיאל 2010	4	דרור קשטן	4	4	2	אליניב ברדה (6)
מוקדמות יורו 2012	3	לואיס פרננדס	5	1	4	יוסי בניון (4)
מוקדמות מונדיאל 2014	3	אלי גוטמן	3	5	2	תומר חמד, עדן בן בסט (6)
מוקדמות יורו 2016	4	אלי גוטמן	4	1	5	עומר דמארי (5)
מוקדמות מונדיאל 2018		אלישע לוי			1

הדירוג העולמי של פיפ"א

דירוג נבחרת ישראל 1993–2010

הדירוג הנוכחי של נבחרת ישראל ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-98 בעולם, נכון ל-15 בספטמבר 2016 - ירידה של 22 מקומות לעומת דירוג קודם. דירוג השיא 15 נמדד לראשונה בנובמבר 2008, והדירוג הכי נמוך 98 נמדד לראשונה בספטמבר 2016.

סטטיסטיקות ונתונים

שיאני ההופעות

נכון ל-23 במרץ 2016‏. השחקנים המודגשים עדיין פעילים בקבוצותיהם.

שם	מספר הופעות	יריבה בהופעת בכורה	תאריך הופעת בכורה	יריבה בהופעה האחרונה	תאריך הופעה אחרונה
יוסי בניון	97	פורטוגל	18 בנובמבר 1998	קרואטיה	23 במרץ 2016
אריק בנאדו	94	ברזיל	17 במאי 1995	אנגליה	8 בספטמבר 2007
טל בן-חיים	91	גרמניה	13 בפברואר 2002	בלגיה	13 באוקטובר 2015
אלון חרזי	89	פולין	9 בספטמבר 1992	דנמרק	1 במרץ 2006
אמיר שלח	85	חבר העמים	12 בפברואר 1992	בוסניה והרצגובינה	1 בספטמבר 2001
מרדכי שפיגלר	83	דרום וייטנאם	29 בדצמבר 1963	קוריאה הדרומית	20 במרץ 1977
ניר קלינגר	83	צפון אירלנד	18 בפברואר 1987	לוקסמבורג	31 במרץ 1997
אבי נמני	80	חבר העמים	12 בפברואר 1992	איי פארו	8 באוקטובר 2005
יצחק שום	78	שוודיה	18 בפברואר 1969	צפון אירלנד	18 בנובמבר 1981
טל בנין	78	ברית המועצות	16 במאי 1990	קפריסין	30 באפריל 2003
אייל ברקוביץ'	78	חבר העמים	12 בפברואר 1992	מולדובה	28 באפריל 2004
דודו אוואט	78	ספרד	10 באוקטובר 1999	צפון אירלנד	15 באוקטובר 2013
ואליד באדיר	74	בלארוס	5 באוגוסט 1997	אנגליה	8 בספטמבר 2007
אלון חזן	72	יוון	28 במרץ 1990	רוסיה	16 באוגוסט 2000
יצחק ויסוקר	69	דרום וייטנאם	29 בדצמבר 1963	ברזיל	25 ביולי 1976
גדעון דמתי	69	שוודיה	2 במרץ 1971	צפון אירלנד	18 בנובמבר 1981
עידן טל	69	טורקיה	19 בפברואר 1998	אנגליה	8 בספטמבר 2007
בוני גינצבורג	68	ויילס	10 ביוני 1984	רומניה	14 באוגוסט 1996
חיים רביבו	67	איי פארו	5 באוגוסט 1992	צרפת	11 באוקטובר 2003
אבי כהן	64	גואטמלה	19 ביולי 1976	ניו זילנד	27 במרץ 1988
אורי מלמיליאן	62	ארצות הברית	15 בינואר 1975	חבר העמים	9 באוקטובר 1990
נחום סטלמך	61	ברית המועצות	17 ביולי 1956	בלגיה	10 בינואר 1968
רוני רוזנטל	60	לוקסמבורג	19 בדצמבר 1984	רוסיה	8 ביוני 1997
צבי רוזן	58	שווייץ	14 בפברואר 1968	ארצות הברית	9 ביוני 1975
מנחם בלו	57	בולגריה	13 ביוני 1965	ארצות הברית	15 בינואר 1975
אדורם קייסי	54	גאורגיה	23 בפברואר 1994	קרואטיה	15 בנובמבר 2006
רונן חרזי	53	איי פארו	5 באוגוסט 1992	קפריסין	28 במרץ 1999
חיים בר	51	רומניה	4 בדצמבר 1974	רומניה	8 בנובמבר 1983
אלי אוחנה	51	פורטוגל	11 בינואר 1984	בולגריה	20 באוגוסט 1997
ניר דוידוביץ'	51	טורקיה	19 בפברואר 1998	רומניה	3 במרץ 2010
רובי יאנג	50	אתיופיה	19 במרץ 1961	יוון	28 במאי 1969
שייע פייגנבוים	50	אורוגוואי	15 ביוני 1966	קוריאה הדרומית	20 במרץ 1977
שמעון גרשון	50	אסטוניה	18 בינואר 1999	צ'ילה	26 במרץ 2008

מלך השערים בכל הזמנים

נכון ל-14 באוקטובר 2015‏. השחקנים המודגשים עדיין פעילים בקבוצותיהם.

שם	מספר שערים	יריבה בשער הבכורה	תאריך שער בכורה	יריבה בשער האחרון	תאריך שער אחרון
מרדכי שפיגלר	33	הונג קונג	2 בינואר 1964	תאילנד	21 במאי 1973
שייע פייגנבוים	24	גאנה	14 באוקטובר 1968	ארצות הברית	6 בינואר 1975
יוסי בניון	24	קפריסין	5 בספטמבר 1999	לטביה	4 ביוני 2011
רונן חרזי	23	אוקראינה	27 באפריל 1993	רומניה	10 במרץ 1999
נחום סטלמך	22	ברית המועצות	31 ביולי 1956	פינלנד	8 במאי 1966
גדעון דמתי	21	אורוגוואי	19 ביולי 1973	פורטוגל	28 באוקטובר 1981
שייע גלזר	18	יוגוסלביה	18 בספטמבר 1949	אתיופיה	19 במרץ 1961
גיורא שפיגל	18	פינלנד	6 באפריל 1966	שוודיה	2 במרץ 1971
אלי אוחנה	17	אירלנד	4 באפריל 1984	קפריסין	30 באפריל 1997
אבי נמני	17	בלארוס	5 באוגוסט 1997	איי פארו	7 בספטמבר 2005
אורי מלמיליאן	16	תאילנד	9 בפברואר 1977	ברית המועצות	16 במאי 1990
אלון מזרחי	16	רוסיה	24 במרץ 1993	גאורגיה	24 באפריל 2001
חיים רביבו	15	פולין	25 באפריל 1995	מלטה	10 בספטמבר 2003
ויקי פרץ	14	יפן	31 במרץ 1976	הולנד	4 באוקטובר 1979
טל בנין	12	ברית המועצות	16 במאי 1990	ליטא	15 באוגוסט 2001
ואליד באדיר	12	רומניה	10 במרץ 1999	אוקראינה	7 בפברואר 2007
אליניב ברדה	12	רוסיה	17 בנובמבר 2007	לטביה	26 במרץ 2011
תומר חמד	12	קרואטיה	6 בספטמבר 2011	בלגיה	13 באוקטובר 2015
רפי לוי	11	פולין	29 בנובמבר 1959	דרום וייטנאם	19 באוקטובר 1960
רוני רוזנטל	11	פולין	10 בפברואר 1988	פולין	25 באפריל 1995
רחמים טלבי	10	פינלנד	6 באפריל 1966	שוודיה	25 באוגוסט 1969
יצחק שום	10	רומניה	20 בינואר 1970	יוון	14 בפברואר 1979
זאהי ארמלי	10	בלגיה	15 בפברואר 1983	ניו זילנד	10 בנובמבר 1985

מבקיעים בטורנירים

המונדיאל

• שער אחד - מרדכי שפיגלר

מוקדמות המונדיאל

• 8 שערים - אלי אוחנה
• 7 שערים - יוסי בניון
• 6 שערים - אליניב ברדה, תומר חמד, עדן בן בסט
• 5 שערים - שייע גלזר, זאהי ארמלי, משה אוננה
• 4 שערים - מרדכי שפיגלר, נחום סטלמך, רוני רוזנטל, רונן חרזי, אבי נמני, עומר גולן, איציק זוהר
• 3 שערים - שלמה לוי, גיורא שפיגל, בני טבק, רפעת טורק, אורי מלמיליאן, טל בנין, בן שהר
• 2 שערים - שייע פייגנבוים, יצחק שום, צבי רוזן, עודד מכנס, גדעון דמתי, אבי כהן, אייל ברקוביץ', חיים רביבו, ואליד באדיר, אדורם קייסי, יניב קטן
• שער אחד - אברהם נודלמן, יוחנן סוקניק, פרי נויפלד, בועז קופמן, שלמה נהרי, רובי יאנג, רחמים טלבי, צבי פרקש, חיים בר, ויקי פרץ, משה סיני, משה סלקטר, ניסים כהן, ניר קלינגר, ראובן עטר, גדי ברומר, פיני בלילי, יוסי אבוקסיס, עידן טל, שמעון גרשון, עבאס סואן, אבי יחיאל, מיכאל זנדברג, קלמי סבן, סלים טועמה, אבירם ברוכיאן, דדי בן דיין, אלון מזרחי, רמי גרשון, מאור מליקסון, מהראן ראדי, ביברס נאתכו, ליאור רפאלוב, איתי שכטר, ערן זהבי, טל בן חיים שער אחד עצמי (מיכאל באור)

מוקדמות אליפות אירופה

• 10 שערים: יוסי בניון
• 8 שערים: חיים רביבו
• 6 שערים: רונן חרזי, רוברטו קולאוטי
• 5 שערים: אלון מזרחי, עומר דמארי
• 4 שערים: תומר חמד
• 3 שערים: רוני רוזנטל, אייל ברקוביץ', אליניב ברדה, טל בן-חיים
• 2 שערים: אבי נמני, טל בנין, נג'ואן גרייב, פיני בלילי, עמרי אפק, ואליד באדיר, עמית בן שושן, טוטו תמוז, בן שהר, איתי שכטר, ערן זהבי, ניר ביטון
• שער אחד: איציק זוהר, אלון חזן, ניר סביליה, שי הולצמן, יוסי אבוקסיס, שמעון גרשון, עידן טל, ברק יצחקי, עומר גולן, בירם כיאל, טל בן-חיים, רמי גרשון, ליאור רפאלוב, גילי ורמוט, מואנס דאבור

מאמני הנבחרת

מקום	שם	מספר משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	% ניצחונות
1	אדמונד שמילוביץ'	16	9	4	3	56.25
2	לואיס פרננדס	12	6	1	5	50
3	דרור קשטן	31	15	10	6	48.3
4	דוד שווייצר	36	17	11	8	47.2
5	אברהם גרנט	33	14	13	6	42.4
6	גיולה מאנדי	30	12	7	11	40
7	שלמה שרף	82	31	17	34	37.8
8	עמנואל שפר	40	14	12	14	35
9	ריצ'רד מולר נילסן	20	7	4	9	35
10	יוסף מרימוביץ'	35	12	9	14	34.2
11	מילובאן צ'יריץ'	25	8	2	15	32
12	אלי גוטמן	29	9	7	13	31
13	יצחק שניאור ויעקב גרונדמן	19	5	6	8	26.3
14	מיליינקו מיחיץ'	19	4	5	10	21
15	ג'ק מנסל	10	2	3	5	20
16	ג'רי בית הלוי	7	0	0	7	0
17	ג'ק גיבונס	5	2	0	3	40
18	משה וארון	4	2	0	2	50
19	ג'ורג' איינסלי	3	2	0	1	66.67
20	לאיוש הס	3	1	0	2	33.3
21	ולדיסלב סקאלי	2	1	0	1	50
22	אגון פולק	2	0	0	2	0
23	שמעון "לומק" רוטנר	2	0	0	2	0
24	ארתור באר	1	1	0	0	100
25	אלי אוחנה (ממלא מקום)	1	1	0	0	100
26	אלי פוקס	1	0	0	1	0
27	אלון חזן (ממלא מקום)	1	0	0	1	0
28	אלישע לוי	1	0	0	1	0

סגל הנבחרת

מספר ההופעות והשערים נכון ל-6 בספטמבר 2016.

מס'	עמדה	שם	תאריך לידה	הופעות	שערים	מועדון
18	שוער	דודו גורש	1 בפברואר 1980	2	0	ישראל הפועל באר שבע
1	שוער	בוריס קליימן	26 באוקטובר 1990	1	0	ישראל בית"ר ירושלים
23	שוער	אריאל הרוש	25 במאי 1988	7	0	ישראל הפועל תל אביב
17	בלם	שיר צדק	22 באוגוסט 1989	6	0	ישראל הפועל באר שבע
21	בלם	איתן טיבי	16 בנובמבר 1987	27	0	ישראל מכבי תל אביב
5	בלם	רמי גרשון	12 באוגוסט 1988	23	2	בלגיה גנט
22	מגן	בן ביטון	3 בינואר 1991	2	0	ישראל הפועל באר שבע
3	מגן	אופיר דוידזאדה	5 במאי 1991	6	0	בלגיה גנט
2	מגן	אלי דסה	3 בדצמבר 1992	2	0	ישראל מכבי תל אביב
13	קשר	שרן ייני	8 בדצמבר 1986	16	0	הולנד ויטסה ארנהם
6	קשר	ביברס נאתכו	18 בפברואר 1988	42	1	רוסיה צסק"א מוסקבה
4	קשר	ניר ביטון	30 באוקטובר 1991	19	2	סקוטלנד סלטיק
8	קשר	בירם כיאל	2 במאי 1988	31	1	אנגליה ברייטון
16	קשר	קני סייף	17 בדצמבר 1993	2	0	בלגיה גנט
20	קשר	אייל גולסה	7 באוקטובר 1991	7	0	ישראל מכבי תל אביב
19	קשר	רועי קהת	19 במאי 1992	4	0	ישראל מכבי חיפה
14	קשר	פיראס מוגרבי	24 ביולי 1991	0	0	ישראל מכבי חיפה
15	קשר	עומר אצילי	27 ביולי 1993	1	0	ספרד גרנדה
7	קשר	ערן זהבי (קפטן)	25 ביולי 1987	32	5	סין גואנגג'ואו R&F
11	קשר	דן איינבינדר	19 בפברואר 1989	0	0	ישראל בית"ר ירושלים
12	קשר	טל בן-חיים	5 באוגוסט 1989	20	4	ישראל מכבי תל אביב
9	חלוץ	מואנס דאבור	14 במאי 1992	6	1	אוסטריה רד בול זלצבורג
10	חלוץ	תומר חמד	2 במאי 1987	24	12	אנגליה ברייטון

ראו גם

• רשימת כדורגלני נבחרת ישראל שיש עליהם ערך בוויקיפדיה העברית
• הנבחרת הצעירה של ישראל בכדורגל (הנבחרת האולימפית)
• נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 19 (נבחרת הנוער)
• נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 17 (נבחרת הנערים)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נבחרת ישראל בכדורגל בוויקישיתוף

• נבחרת ישראל באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• טורנירי עבר של הנבחרת באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• מנוע חיפוש של כל משחקי הנבחרת באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• ישראל באתר הרשמי של פיפ"א
• נבחרת ישראל בכדורגל, באתר ONE