נבחרת ישראל בכדורגל
ערך זה עוסק בנבחרת הגברים של ישראל בכדורגל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  | |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| כינוי | הכחולים-לבנים | ||||||||
| התאחדות | ההתאחדות לכדורגל בישראל | ||||||||
| השתייכות | אופ"א | ||||||||
|
דירוג פיפ"א (22 באוקטובר 2020) |
88  +5 | ||||||||
| - ניקוד פיפ"א | 1,275 | ||||||||
| - דירוג שיא | 15 (נמדד בנובמבר 2008) | ||||||||
| - דירוג שפל | 99 (נמדד בינואר 2018) | ||||||||
| מאמן |
 וילי רוטנשטיינר | ||||||||
| קפטן | ביברס נאתכו | ||||||||
| מירב השערים | מרדכי שפיגלר (33) | ||||||||
| מירב ההופעות | יוסי בניון (102) | ||||||||
| אצטדיון ביתי |
אצטדיון טדי, ירושלים (34,000) אצטדיון סמי עופר, חיפה (30,780) אצטדיון בלומפילד, תל אביב-יפו (29,400) אצטדיון טרנר, באר שבע (16,126) | ||||||||
| |||||||||
| משחקים היסטוריים | |||||||||
| משחק בינלאומי ראשון | |||||||||
|
| |||||||||
| הניצחון הכי גדול | |||||||||
 ישראל 9 - 0 טאיוואן  ולינגטון, ניו זילנד; 23 במרץ 1988 | |||||||||
| ההפסד הכי גדול | |||||||||
 מצרים 7 - 1 ארץ ישראל  קהיר, מצרים; 16 במרץ 1934  גרמניה 7 - 1 ישראל קייזרסלאוטרן, גרמניה; 13 בפברואר 2002 | |||||||||
| גביע העולם בכדורגל | |||||||||
| הופעות | 1 (הראשונה ב-1970) | ||||||||
| ההישג הטוב | סיבוב ראשון (1970) | ||||||||
| אליפות אירופה בכדורגל | |||||||||
| הופעות | 0 | ||||||||
| גביע אסיה בכדורגל | |||||||||
| הופעות | 4 (הראשונה ב-1956) | ||||||||
| ההישג הטוב | זכייה (1964) | ||||||||
|
עיינו גם בפורטל
פורטל הכדורגל הישראלי הוא שער לכל הערכים בנושא כדורגל בישראל בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג מידע על מבנה הענף וטורנירי הכדורגל במדינה, על נבחרת ישראל לדורותיה, מרכז ציטוטים, תמונות, ערכים ועובדות נבחרות, מציג אישים מרכזיים בענף לתולדותיו וכולל מידע נוסף בנושאים כמו אצטדיונים וענף כדורגל הנשים. |
נבחרת ישראל בכדורגל מייצגת את ישראל במשחקים בינלאומיים בכדורגל מאז קום המדינה בשנת 1948. ההיסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל החלה עוד בתקופת המנדט הבריטי, עם הקמת נבחרת ארץ ישראל בכדורגל, שהחלה להופיע במסגרת בינלאומית כבר בשנת 1934.
סגל הנבחרת מורכב ממיטב הכדורגלנים המחזיקים באזרחות ישראלית. מאמן הנבחרת, שמכונה "המאמן הלאומי", הוא זה שבוחר את סגל השחקנים ומדריך אותם לקראת המשחקים הבינלאומיים. המאמן ממונה על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל, הגוף המנהלי החולש על הכדורגל בישראל בכלל ועל נבחרת ישראל בפרט. כיום מתמודדת נבחרת ישראל בשלושה מפעלים בינלאומיים - מוקדמות גביע העולם בכדורגל, מוקדמות אליפות אירופה בכדורגל וליגת האומות.
מאז השתתפותה במונדיאל 1970 שנערך במקסיקו, לא הצליחה נבחרת ישראל להעפיל למונדיאל או לאליפות אירופה, אף שהייתה קרובה לכך פעמים אחדות. בתקופה בה התחרתה הנבחרת במסגרת האסייתית זכתה בגביע אסיה בכדורגל בשנת 1964, הייתה פעמיים סגנית גביע אסיה, וזכתה במדליית כסף במשחקי אסיה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – נבחרת ארץ ישראל בכדורגל, היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל
ערכים מורחבים – 
המשחק הראשון של נבחרת ארץ ישראל התקיים בשנת 1934 מול מצרים, בו הובסה בתוצאה 1–7. למן ייסודה ועד קום המדינה הנבחרת קיימה חמישה משחקים, כולם נגד יריבות ממזרחו של אגן הים התיכון. המשחק הראשון לאחר קום המדינה נערך מול ארצות הברית בניו יורק[1].
בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה שיחקה נבחרת ישראל במסגרות אירופיות. בטורנירים בהם הנבחרת השתתפה, היא תמיד הודחה בלא להותיר חותם. לקראת סיומה של אותה תקופה השתנו פני הדברים. ישראל כמעט שהעפילה לטורניר האולימפי של 1960 והודחה רק בשל יחס שערים (קודמו של הפרש שערים) נחות משל יוגוסלביה, אשר המשיכה וזכתה במדליית הזהב[2].
מאמצע שנות החמישים ישראל החלה להשתלב בטורנירים אסיאניים, בהם מיצבה את עצמה ככוח רציני באותה יבשת. כך ישראל זכתה באליפות אסיה ב-1964, העפילה לאולימפיאדות 1968 ו-1976 ולמונדיאל 1970. בטורנירים אחרים ישראל הגיעה לשלבים גבוהים. עם זאת, בשל הסכסוך הישראלי-ערבי נבחרות מוסלמיות וערביות סירבו לשחק נגדה ובסוף שנות ה-70 היא הוצאה מהקונפדרציה של אסיה בלחץ המדינות הערביות.[3] במהלך שנות ה-80 התחרתה נבחרת ישראל במוקדמות המונדיאל במסגרת אוקיאניה. בשנת 1992 התקבלה נבחרת ישראל לאופ"א, פדרציית הכדורגל האירופית. החל משנה זו נבחרת ישראל משתתפת במוקדמות אליפות אירופה לאומות ("יורו") ובמוקדמות אליפות העולם בכדורגל ("מונדיאל") במסגרת אירופית, כך גם קבוצות ישראליות משתתפות במפעליה של אופ"א: ליגת האלופות, גביע אופ"א (כיום הליגה האירופית) ומאז אמצע שנות השבעים, גם גביע האינטרטוטו. כך, נבחרת ישראל היא היחידה בעולם ששיחקה ביותר משתי מסגרות אזוריות בתחרויות בינלאומיות רשמיות - אוקיאניה, אסיה ואירופה.
כאשר הצטרפה ישראל לאזור האירופי בשנות ה-90, היא ספגה הפסדים רבים - אפילו לנבחרות בינוניות - בעיקר במשחקי חוץ, וכל נסיונותיה להעפיל למונדיאל או לאליפות אירופה בכדורגל, כשלו. בכל זאת, מסוף שנות התשעים ניכרה התבססות באזור האירופאי. הפסדים הפכו נדירים יותר ויותר, בייחוד במשחקי הבית, וברוב הטורנירים הייתה ישראל בעמדת ההעפלה עד סמוך לסיומם. הישג השיא של ישראל מאז הצטרפותה לאזור האירופי היה העפלתה למשחקי ההצלבה במוקדמות יורו 2000, אלא שעל הישג זה העיבו התבוסות באותם משחקים 0–5 ו-0–3 מול נבחרת דנמרק, בצל פרשת נערות הליווי שחשף עיתון "מעריב". אירוע זה גרר משבר אמון חריף בין הקהל לנבחרת וגם מינויו של ריצ'רד מולר נילסן, מאמן עטור שבחים מדנמרק, לא סייע לשיקום הנבחרת. הנבחרת של נילסן הציגה כדורגל הגנתי ופושר, אך הייתה קרובה למקום השני, המוביל למשחקי ההצלבה, במוקדמות מונדיאל 2002, בטרם הודחה בעקבות שער בדקה ה-94 באצטדיון רמת גן מול נבחרת אוסטריה.
לאחר נילסן, מונה למאמן אברהם גרנט, שנכשל בטורניר הראשון אך בהמשך הצליח לשפר את התדמית של הנבחרת ולהחזיר את הקהל למשחקיה, אף על פי שזו הציגה כדורגל לא מלהיב. במוקדמות מונדיאל 2006 סיימה ישראל את משחקיה ללא הפסד, אך לא הצליחה להעפיל לשלב הפלייאוף בגלל נחיתות בהפרש שערים.
בשנת 2006 מונה למאמן דרור קשטן, שהדריך את הנבחרת במוקדמות יורו 2008 בהם הציגה הנבחרת סדרה נאה של ניצחונות בית וחוץ על הקבוצות המדורגות מתחתיה וניצחון ביתי מרשים על נבחרת רוסיה בתוצאה 2–1, אך מנגד הפסידה במשחקים חשובים אחרים וסיימה את הטורניר במקום הרביעי, עם מספר נקודות זהה לנבחרת אנגליה. עם זאת, בעקבות הקמפיין, עלתה ישראל לראשונה בתולדותיה לדרג השני באירופה ובהמשך אף עלתה למיקום השיא שלה בעולם, המקום ה-15. בסיום טורניר המוקדמות הוחלט כי קשטן ימשיך להדריך את הנבחרת גם במוקדמות מונדיאל 2010. עקב עליית ישראל לדרג האיכות השני באירופה, היא זכתה להגרלה אשר נחשבה לקלה יחסית לטורניר זה, כאשר יריבותיה העיקריות היו אמורות להיות יוון ושווייץ, לצד נבחרות אשר נחשבו לקטנות וחלשות יותר - מולדובה, לטביה ולוקסמבורג. על אף ההגרלה הנוחה לכאורה, סדרה של תוצאות מאכזבות, ובשיאן הפסד ביתי לנבחרת לטביה, חיסלו את סיכויי העלייה למונדיאל וישראל סיימה במקום הרביעי בבית. גם הכדורגל הכבוי והעצור, למרות מספר שיא של שחקנים כישרוניים בסגל הנבחרת, המשחקים ברובם בליגות אירופאיות, עורר אכזבה.
במרץ 2010 מונה לואיס פרננדס למאמן הנבחרת לקראת מוקדמות יורו 2012. ישראל פתחה את הטורניר בניצחון ביתי 3–1 על מלטה ובתיקו 0-0 מול גאורגיה. לאחר שורת פציעות של שחקני מפתח ובראשם הקפטן יוסי בניון, התקשתה הנבחרת והפסידה לקרואטיה ברמת גן וליוון באתונה. ארבע הנקודות שצברה הנבחרת במשחקים אלה היוו את פתיחת הטורניר הגרועה ביותר שלה בעשר השנים שקדמו לטורניר[4]. לאחר שני ניצחונות רצופים, בבית על גאורגיה ובחוץ על לטביה, הגיעו שני המשחקים המכריעים, אשר בהם הפסידה הנבחרת 0–1 ליוון בבלומפילד ו-1–3 לקרואטיה בזאגרב.
בדצמבר 2011 מונה אלי גוטמן למאמן הלאומי החדש. במוקדמות מונדיאל 2014 הציגה הנבחרת פתיחה מאכזבת לקמפיין עם תיקו 1-1 מול אזרבייג'ן ותבוסה של 0–4 מול רוסיה ברמת גן. בהמשך הקמפיין הציגה ישראל שתי הופעות מרשימות מול פורטוגל כאשר סיימה בתיקו 3-3 ברמת גן (לאחר שהובילה 1–3) ובתיקו 1-1 בליסבון. לאחר שסיימה הנבחרת בתוצאות תיקו 1-1 ברמת גן מול אזרבייג'ן ומול צפון אירלנד, סיימה את הקמפיין במקום השלישי עם 14 נקודות. לאחר הטורניר הוארכה כהונתו של גוטמן כמאמן, והוא הדריך את הנבחרת גם במוקדמות יורו 2016. בעקבות כישלונה של הנבחרת במוקדמות, התפטר גוטמן מתפקידו.
באפריל 2016 מונה אלישע לוי למאמן הנבחרת, לקראת מוקדמות מונדיאל 2018. ישראל הוגרלה לבית 7, עם ספרד ואיטליה, אלופות העולם בעבר, ועם אלבניה, מקדוניה וליכטנשטיין. ישראל פתחה את הקמפיין טוב עם 9 נקודות בארבעת משחקיה הראשונים, אולם הדרדרה ובששת משחקיה האחרונים השיגה 3 נקודות בלבד וסיימה עם 12 נקודות בלבד ובמקום הרביעי בבית. בעקבות רצף זה הדרדרה ישראל בדירוג העולמי של פיפ"א לשפל חסר תקדים מבחינתה והתמקמה במקום ה-98 בעולם. ההתאחדות לא האריכה את חוזהו של אלישע לוי שסיים את תפקידו.
בשנת 2018 מונה ביברס נאתכו לקפטן הנבחרת, ובכך הפך לשחקן הלא יהודי הראשון שמשמש כקפטן הנבחרת, ובפרט לקפטן הצ'רקסי הראשון ולקפטן המוסלמי הראשון של הנבחרת. ב-1 באוגוסט 2018 מונה שחקן העבר האוסטרי אנדראס הרצוג למאמן הנבחרת[5]. בספטמבר 2018 החלה העונה הראשונה של ליגת האומות, בה הוגרלה ישראל בליגה C בבית א' עם סקוטלנד ואלבניה[6], בבית זה סיימה ישראל במקום השני, ולא הצליחה להשיג את הכרטיס לפלייאוף העלייה על הכרטיס למוקדמות יורו 2020. לאחר מכן בבתים של מוקדמות יורו 2020, סגרה הנבחרת קמפיין כשלוני מבחינתה, והכי רע ב2 עשורים האחרונים מבחינת אחוזי הצלחה עם 37% אחוזי הצלחה בלבד, שהוא השפל הכי גדול שלה מ-2008 מהבחינה הזאת, ומקום 5 מתוך 6 בבית ז' - אחד המקומות הנמוכים שלה בבתי מוקדמות אי פעם. למרות זאת העפילה ישראל לפלייאוף העלייה ליורו דרך ליגת האומות שיוכל להקנות לה את הכרטיס ליורו. עקב התפרצות מגפת הקורונה בעולם במהלך 2020, הופסקו משחקי הכדורגל ובכללם הכדורגל הבינלאומי, ופלייאוף העלייה ליורו 2020 דרך ליגת האומות נדחה. בינתיים ב-24 ביוני 2020 הודיע הרצוג כי הוא עוזב את תפקידו בנבחרת ישראל[7], וההתאחדות החלה בחיפוש אחר מאמן חדש שידריך את הנבחרת לפלייאוף שצפוי להתקיים באוקטובר 2020.
מאזן הישגים וכישלונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד המשחקים הרשמיים הטובים ביותר בתולדות הנבחרת הישראלית והכדורגל הישראלי היה ב-13 באוקטובר 1993, כאשר נבחרת ישראל שיחקה מול נבחרת צרפת באצטדיון הפארק דה פראנס שבצרפת במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994, כאשר ניצחון של צרפת היה מזכה אותה בהשתתפות במונדיאל. לאחר שבמשחק הבית נגד הצרפתים הפסידה נבחרת ישראל 0–4, מעטים האמינו בסיכוייה של ישראל להפתיע את הצרפתים, אך ישראל ניצחה 3–2, ובעקבות ההפסד, צרפת הפסידה את העלייה למונדיאל לטובת בולגריה שעלתה במקומה ואף סיימה את הטורניר במקום הרביעי.
משחקים גדולים נוספים הם הניצחון 2–1 על יוגוסלביה בבלגרד במוקדמות אולימפיאדת רומא (1960) (יוגוסלביה הקדימה אז את ישראל רק בהפרש שערים, וזכתה במדליית הזהב האולימפית) והניצחון 4–1 באוקטובר 1981 על פורטוגל במוקדמות מונדיאל 1982, עם שלושער של החלוץ בני טבק. ב-1999 בלט הניצחון 5–0 על נבחרת אוסטריה באצטדיון רמת גן. באותו טורניר העפילה נבחרת ישראל למשחקי ההצלבה, אך הודחה על ידי דנמרק.
בצד הניצחונות הגדולים, היו לנבחרת גם מספר רב של כישלונות. לקראת מונדיאל 1958 הייתה הנבחרת קרובה להעפלה למונדיאל לאחר שבמוקדמות המונדיאל סירבו נבחרת טורקיה ונבחרת אינדונזיה לשחק נגד נבחרת ישראל. פיפ"א החליטה שישראל תצטרך להתמודד במשחקי הכרעה נגד ויילס, בהם הפסידה פעמיים 0:2[8].
עד לשנות השמונים הייתה זהות מוחלטת, או כמעט מוחלטת, בין הנבחרת הלאומית לנבחרת האולימפית. כישלון צורב היה אי העפלתה של הנבחרת לאולימפיאדת טוקיו 1964, בעקבות הפסד ביתי לווייטנאם הדרומית. ארבע שנים אחר כך עלתה ישראל לראשונה לטורניר האולימפי בכדורגל, כאשר ניצחה בקלות את נבחרת ציילון (כיום סרי לנקה) 7–0 ו-4–0 והעפילה לאולימפיאדת מקסיקו (1968). הנבחרת הגדילה לעשות עת העפילה לרבע הגמר בטורניר האולימפי, והודחה רק לאחר הגרלה לאחר תיקו 1–1 עם בולגריה.
לאחר ההעפלה למונדיאל ב-1970 היא נכשלה פעמיים בניסיון להעפיל מהבית המוקדם של אסיה. בתווך ישראל העפילה לאולימפיאדת מונטריאול (1976), ושוב הגיעה לרבע הגמר. במוקדמות מונדיאל 1986 היא נכשלה בניסיון להעפיל למונדיאל מהבית של אוקיאניה, לאחר שארבע שנים קודם לכן נכשלה מששובצה בבית אירופי.
במוקדמות מונדיאל 1990 הצליחה ישראל לעבור את הבית של אוקיאניה והגיעה למשחקי הפלייאוף נגד קולומביה, בהם הפסידה 0–1 בחוץ וסיימה בתיקו 0–0 באצטדיון רמת גן.
במוקדמות מונדיאל 2006 הצליחה הנבחרת לסיים את הקמפיין עם מס' נקודות מספיק למקום השני ולפלייאוף העלייה למונדיאל, אך שווייץ הקדימה אותה בהפרש שערים ועלתה על חשבונה לפלייאוף, שם ניצחה שווייץ את טורקיה והשתתפה במונדיאל. גם בטורניר הבא מוקדמות יורו 2008 הייתה ישראל קרובה למקום השני והעפלה כשהשיגה 23 נקודות והשתוותה לאנגליה בבית, אך סיימה נקודה פחות מרוסיה שהעפילה על חשבונה לטורניר.
מאז מסיימת הנבחרת לרוב במקומות השלישי והרביעי בבתי המוקדמות ולא מצליחה להתקרב לעלייה לטורניר גדול, ואף ירדה בדירוג הנבחרות העולמי של פיפ"א למקום הנמוך ביותר בו הייתה אי פעם.
אצטדיון ומתחם אימונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – אצטדיון טדי, אצטדיון סמי עופר, אצטדיון בלומפילד, אצטדיון טרנר
נבחרת ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשחק הביתי הרשמי הראשון של נבחרת ארץ ישראל נערך ב-6 באפריל 1934 במסגרת מוקדמות מונדיאל 1934 במגרש התמרים בשכונת מונטיפיורי בתל אביב, שהיה אצטדיונה הביתי של הפועל תל אביב באותה העת, והיה נגד נבחרת מצרים שהביסה את ישראל 21 יום לפני כן בתוצאה 1–7 באצטדיון בקהיר. המשחק הסתיים גם הוא בניצחון של המצרים בתוצאה 1–4. הנבחרת קיימה את משחקי מוקדמות מונדיאל 1938 נגד נבחרת יוון במגרש הישן של מכבי תל אביב, ואת משחק הידידות נגד נבחרת לבנון ב-1940 באצטדיון המכביה שהיה אצטדיונה הביתי של מכבי תל אביב.
נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחק הבית הרשמי הראשון של נבחרת ישראל החדשה שהוקמה לאחר הקמת המדינה ב-1948 שהיה במסגרת מוקדמות מונדיאל 1950 נגד נבחרת יוגוסלביה, אירח אצטדיון המכביה. המשחק נערך ב-18 בספטמבר 1949 והסתיים בניצחונה של יוגוסלביה בתוצאה 2–5, לעיני 20,000 צופים. לאחר מכן אירחה ישראל את משחק הידידות מול טורקיה בניצחון המפתיע 5–1 גם הוא באצטדיון המכביה, ולראשונה אירחה באצטדיון רמת גן, שהפך לביתה הקבוע, במסגרת משחקי מוקדמות מונדיאל 1954. היה זה ב-8 במרץ 1954, נגד נבחרת יוון, והמשחק הסתיים בניצחון היוונים בתוצאה 0–2, לעיני 55,000 צופים.
הנבחרת המשיכה לארח באצטדיון רמת גן את רוב משחקי המוקדמות הביתיים, למעט משחקי ידידות וחלק קטן ממשחק המוקדמות, שאת חלקם אירחה באצטדיון בלומפילד לסירוגין, כ-60 שנים עד לשנת 2013. לאור ביקורות על האצטדיון ברמת גן שהפך למיושן, מנוכר ופחות ביתי עם השנים.
החל מקמפיין מוקדמות יורו 2016 משחקי הנבחרת נערכים לסירוגין באצטדיון טדי שבירושלים ובאצטדיון סמי עופר שבחיפה, החל מטורניר ליגת האומות 2018/2019 משחקי הנבחרת נערכים גם באצטדיון טרנר שבבאר שבע, הנחשבים לחדישים וידידותיים יותר לקהל ובעלי דירוג 4 כוכבים (קטגוריה 4) של UEFA.
מתחם אימונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתחם האימונים המרכזי של הנבחרת היה שנים במגרשי האימונים הצמודים לאצטדיון רמת גן ובאצטדיון עצמו. ב-1 באפריל 2012 חנכה ההתאחדות לכדורגל קומפלקס אימונים חדש בשם "בית הנבחרות" בקיבוץ שפיים שנבנה בהשקעה של 22 מיליון ש"ח על שטח של 30 דונם ליד מלון קיבוץ שפיים. המתחם כולל שני מגרשי אימונים (אחד דשא טבעי ובשני דשא סינתטי) עם 300 מקומות ישיבה ומבנה מרכזי הכולל 4 חדרי הלבשה ומלתחות, 2 חדרי טיפולים, מרפאה, חדרי ציוד, אודיטוריום קטן להרצאות ומסיבות עיתונאים, לובי וקפיטריה. המתחם משמש את נבחרת ישראל לצד נבחרות הנוער והנשים ואף אירח משחקים שאינם דורשים נוכחות קהל כגון משחקי אימון ומשחקי ידידות של נבחרות נוער[9].
השתתפות ישראל בטורנירי גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
| טורניר | מיקום | מאמן | ניצחונות | תיקו | הפסדים | מלך השערים | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| גביע אסיה 1956 | 2 | ג'ק גיבונס | 2 | 0 | 1 | נחום סטלמך (4) | השתתפות ראשונה בגביע אסיה בכדורגל |
| משחקי אסיה 1958 | 2 | משה וארון | 2 | 0 | 1 | נחום סטלמך (3) | המיקום נבע מהפרש שערים |
| גביע אסיה 1960 | 2 | גיולה מאנדי | 2 | 0 | 1 | שלמה לוי (2) | - |
| גביע אסיה 1964 | 1 | יוסף מרימוביץ' | 3 | 0 | 0 | מרדכי שפיגלר (2) | זכייה ראשונה ויחידה בטורניר |
| גביע אסיה 1968 | 3 | מילובאן צ'יריץ' | 2 | 0 | 2 | משה רומנו, גיורא שפיגל (4) | - |
| אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) | רבע גמר | עמנואל שפר | 2 | 1 | 1 | שייע פייגנבוים (4) | הדחה ברבע הגמר מול בולגריה לאחר הגרלה |
| מונדיאל 1970 | שלב הבתים | עמנואל שפר | 0 | 2 | 1 | מרדכי שפיגלר (1) | השתתפות ראשונה ויחידה במונדיאל |
| משחקי אסיה 1974 | 2 | דוד שווייצר | 4 | 0 | 1 | שייע פייגנבוים, גדעון דמתי (4) | השתתפות אחרונה במשחקי אסיה בעקבות הסילוק מקונפדרציית הספורט של אסיה |
| אולימפיאדת מונטריאול (1976) | רבע גמר | דוד שווייצר | 0 | 3 | 1 | ויקי פרץ (2) | - |
השתתפות ישראל בטורנירי המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדירוג העולמי של פיפ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדירוג הנוכחי של נבחרת ישראל ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-88 בעולם, נכון ל-22 באוקטובר 2020 - עלייה של 5 מקומות לעומת דירוג קודם[10]. דירוג השיא 15 נמדד לראשונה[11] בנובמבר 2008, והדירוג הנמוך ביותר 99 נמדד לראשונה[11] בינואר 2018.
סטטיסטיקות ונתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון ל-18 בנובמבר 2020[12]. השחקנים המודגשים עדיין פעילים. מינימום 50 הופעות בנבחרת.
מלך השערים בכל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון ל-16 בנובמבר 2020[13]. השחקנים המודגשים עדיין פעילים. מינימום 10 שערים בנבחרת.
מבקיעים בטורנירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המונדיאל
- שער אחד - מרדכי שפיגלר
מוקדמות המונדיאל
- 9 שערים - תומר חמד
- 8 שערים - אלי אוחנה
- 7 שערים - יוסי בניון
- 6 שערים - אליניב ברדה, עדן בן בסט
- 5 שערים - שייע גלזר, זאהי ארמלי, משה אוננה
- 4 שערים - מרדכי שפיגלר, נחום סטלמך, רוני רוזנטל, רונן חרזי, אבי נמני, עומר גולן, איציק זוהר
- 3 שערים - שלמה לוי, גיורא שפיגל, בני טבק, רפעת טורק, אורי מלמיליאן, טל בנין, בן שהר
- 2 שערים - שייע פייגנבוים, יצחק שום, צבי רוזן, עודד מכנס, גדעון דמתי, אבי כהן, אייל ברקוביץ', חיים רביבו, ואליד באדיר, אדורם קייסי, יניב קטן, טל בן חיים, ערן זהבי, ליאור רפאלוב
- שער אחד - אברהם נודלמן, יוחנן סוקניק, פרי נויפלד, בועז קופמן, שלמה נהרי, רובי יאנג, רחמים טלבי, צבי פרקש, חיים בר, ויקי פרץ, משה סיני, משה סלקטר, ניסים כהן, ניר קלינגר, ראובן עטר, גדי ברומר, פיני בלילי, יוסי אבוקסיס, עידן טל, שמעון גרשון, עבאס סואן, אבי יחיאל, מיכאל זנדברג, קלמי סבן, סלים טועמה, אבירם ברוכיאן, דדי בן דיין, אלון מזרחי, רמי גרשון, מאור מליקסון, מהראן ראדי, ביברס נאתכו, איתי שכטר, דן איינבינדר, אלירן עטר, איתן טיבי, שער אחד עצמי
מוקדמות אליפות אירופה
- 13 שערים - ערן זהבי
- 10 שערים - יוסי בניון
- 8 שערים - חיים רביבו
- 6 שערים - רונן חרזי, רוברטו קולאוטי
- 5 שערים - אלון מזרחי, עומר דמארי, מואנס דאבור
- 4 שערים - תומר חמד
- 3 שערים - רוני רוזנטל, אייל ברקוביץ', אליניב ברדה, טל בן-חיים
- 2 שערים - אבי נמני, טל בנין, נג'ואן גרייב, פיני בלילי, עמרי אפק, ואליד באדיר, עמית בן שושן, טוטו תמוז, בן שהר, איתי שכטר, ניר ביטון
- שער אחד - איציק זוהר, אלון חזן, ניר סביליה, שי הולצמן, יוסי אבוקסיס, שמעון גרשון, עידן טל, ברק יצחקי, עומר גולן, בירם כיאל, טל בן-חיים, רמי גרשון, ליאור רפאלוב, גילי ורמוט, ביברס נאתכו
ליגת האומות
- 6 שערים - ערן זהבי
- שער אחד - דור פרץ, תומר חמד, דיא סבע, בירם כיאל, עילאי אלמקייס , מנור סולומון, שער אחד עצמי
מאמני הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | שנים | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | % הצלחה |
|---|---|---|---|---|---|---|
| שמעון "לומק" רוטנר | 1934 | 2 | 0 | 0 | 2 | 0 |
| ארתור באר | 1938 | 1 | 1 | 0 | 0 | 100 |
| אגון פולק | 1948 | 2 | 0 | 0 | 2 | 0 |
| לאיוש הס | 1949 | 3 | 1 | 0 | 2 | 33.3 |
 ולדיסלב סקאלי |
1950 | 2 | 1 | 0 | 1 | 50 |
| ג'רי בית הלוי | 1953 - 1954 1957 |
7 | 0 | 0 | 7 | 0 |
 ג'ק גיבונס |
1956 | 5 | 2 | 0 | 3 | 40 |
| משה וארון | 1958 | 4 | 2 | 0 | 2 | 50 |
| אלי פוקס | 1959 | 1 | 0 | 0 | 1 | 0 |
| גיולה מאנדי |
1959 - 1963 1964 |
30 | 12 | 7 | 11 | 40 |
| ג'ורג' איינסלי |
1963 - 1964 | 3 | 2 | 0 | 1 | 66.67 |
| יוסף מרימוביץ' | 1964 1964 - 1965 1983 - 1986 |
35 | 12 | 9 | 14 | 34.2 |
 מילובאן צ'יריץ' |
1965 - 1968 | 25 | 8 | 2 | 15 | 32 |
| עמנואל שפר | 1968 - 1970 1978 - 1979 |
40 | 14 | 12 | 14 | 35 |
| אדמונד שמילוביץ' | 1970 - 1973 | 16 | 9 | 4 | 3 | 56.25 |
| דוד שווייצר | 1973 - 1977 | 36 | 17 | 11 | 8 | 47.2 |
| ג'ק מנסל |
1980 - 1981 | 10 | 2 | 3 | 5 | 20 |
| מיליינקו מיחיץ' |
1986 - 1988 | 19 | 4 | 5 | 10 | 21 |
| יצחק שניאור ויעקב גרונדמן | 1988 - 1992 | 19 | 5 | 6 | 8 | 26.3 |
| שלמה שרף | 1992 - 2000 | 82 | 31 | 17 | 34 | 37.8 |
 ריצ'רד מולר נילסן |
2000 - 2002 | 20 | 7 | 4 | 9 | 35 |
| אברהם גרנט | 2002 - 2006 | 33 | 14 | 13 | 6 | 42.4 |
| דרור קשטן | 2006 - 2010 | 31 | 15 | 10 | 6 | 48.3 |
| אלי אוחנה (ממלא מקום) | 2010 | 1 | 1 | 0 | 0 | 100 |
 לואיס פרננדס |
2010 - 2011 | 12 | 6 | 1 | 5 | 50 |
| אלי גוטמן | 2011 - 2015 | 29 | 9 | 7 | 13 | 31 |
| אלון חזן (ממלא מקום) | 2016 2018 |
2 | 0 | 0 | 2 | 0 |
| אלישע לוי | 2016 - 2017 | 10 | 4 | 0 | 6 | 40 |
| אנדראס הרצוג |
2018 - 2020 | 16 | 6 | 2 | 8 | 37.5 |
| וילי רוטנשטיינר |
2020 - | 7 | 2 | 3 | 2 | 42.8 |
סגל הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
להלן סגל נבחרת ישראל לקראת המשחקים מול צ'כיה וסקוטלנד בליגת האומות.
הנתונים נכונים ל-18 בנובמבר 2020 (לאחר המשחק נגד סקוטלנד).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל כדורגל ישראלי | ||
- רשימת כדורגלני נבחרת ישראל שיש עליהם ערך בוויקיפדיה העברית
- הנבחרת הצעירה של ישראל בכדורגל (הנבחרת האולימפית)
- נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 19 (נבחרת הנוער)
- נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 17 (נבחרת הנערים)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נבחרת ישראל באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ישראל באתר הרשמי של פיפ"א
- נבחרת ישראל בכדורגל, באתר ONE
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דיוויד סלע, גול ישראלי ראשון אחרי 2000 שנה, באתר ישראל היום, 28 ספטמבר 2018
- ^ 50 לישראל בעמוד על שנת 1960
- ^ ישראל רוזנבלט, "מסוכן מאוד לנהל דברים בדרך שכזו", מעריב, 3 בספטמבר 1976
- ^ שלום לוי, נבחרת ישראל מציגה: הפתיחה הכי גרועה לקמפיין, באתר ONE, 15 באוקטובר 2010
- ^ דורון בן דור, מאמן חדש לנבחרת ישראל: אנדראס הרצוג, באתר ONE, 1 באוגוסט 2018
- ^ מערכת ONE, ישראל בליגת האומות ביחד עם אלבניה וסקוטלנד, באתר ONE, 24 בינואר 2018
- ^ גידי ליפקין, הרצוג עוזב את נבחרת ישראל: יוצא לאתגר חדש, באתר ONE, 24 ביוני 2020
- ^ קטעים מהמשחקים בסרטון מארכיון שפילברג, סרטי גבע, 1958 (התחלה 3:57)
- ^ בית הנבחרות, באתר Xnet
- ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
- ^ 1 2 החל מאוגוסט 1993 - אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל
- ^ רשימת שיאני ההופעות באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ^ רשימת המבקיעים באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
| כדורגל בישראל
| ||
|---|---|---|
| ניהול | ההתאחדות לכדורגל בישראל • רשימת קבוצות • רשימת אצטדיונים • רשימת תחרויות • היכל התהילה של הכדורגל הישראלי | |
| ליגות גברים | ליגת העל • הליגה הלאומית • ליגה א' • ליגה ב' • ליגה ג' • ליגת העל לנוער • מערכת הליגות הישראלית | |
| גביעי גברים | גביע המדינה • גביע הטוטו • אלוף האלופים • גביע הליגות הנמוכות • גביע המדינה לנוער | |
| אחרים | ליגת ארץ ישראל • גביע העשור • גביע ה-20 • גביע הכ"ה • גביע הליגה • גביע ליליאן | |
| ליגות נשים | ליגת העל לנשים • הליגה הלאומית לנשים • הליגה הארצית לנשים • ליגת הנערות | |
| גביעי נשים | גביע המדינה בכדורגל נשים • גביע המדינה לנערות | |
| נבחרות גברים | נבחרת ישראל (היסטוריה • נבחרת ארץ ישראל) • הנבחרת הצעירה • עד גיל 19 • עד גיל 17 | |
| נבחרות נשים | נבחרת הנשים • נשים עד גיל 19 • נשים עד גיל 17 | |
| נבחרות הכדורגל של אירופה (אופ"א) | |
|---|---|
|