נבחרת ישראל בכדורגל

נבחרת ישראל בכדורגל

מידע כללי
כינוי	הכחולים-לבנים
התאחדות	ההתאחדות לכדורגל בישראל
השתייכות	אופ"א
דירוג פיפ"א (28 בנובמבר 2019)	93       ‎-4‏
- ניקוד פיפ"א	1,260
- דירוג שיא	15 (נמדד בנובמבר 2008)
- דירוג שפל	99 (נמדד בינואר 2018)
מאמן	אנדריאס הרצוג
קפטן	ביברס נאתכו
מירב השערים	מרדכי שפיגלר (33)
מירב ההופעות	יוסי בניון (102)
אצטדיון ביתי	אצטדיון טדי, ירושלים (31,733) אצטדיון סמי עופר, חיפה (30,780) אצטדיון בלומפילד, תל אביב-יפו (29,150) (עתידי) אצטדיון טרנר, באר שבע (16,126)
תלבושת תלבושת בית תלבושת חוץ
משחקים היסטוריים
משחק בינלאומי ראשון
קהיר 5 - 0 ארץ ישראל קהיר, מצרים; אפריל 1931  ארצות הברית 3 - 1 ישראל ניו יורק, ארצות הברית; 29 בספטמבר 1948
הניצחון הכי גדול
ישראל 9 - 0 טיוואן ולינגטון, ניו זילנד; 23 במרץ 1988
ההפסד הכי גדול
מצרים 7 - 1 ארץ ישראל קהיר, מצרים; 16 במרץ 1934  גרמניה 7 - 1 ישראל קייזרסלאוטרן, גרמניה; 13 בפברואר 2002
גביע העולם בכדורגל
הופעות	1 (הראשונה ב-1970)
ההישג הטוב	סיבוב ראשון (1970)
אליפות אירופה בכדורגל
הופעות	0
גביע אסיה בכדורגל
הופעות	4 (הראשונה ב-1956)
ההישג הטוב	זכייה (1964)

נבחרת ישראל בכדורגל מייצגת את ישראל במשחקים בינלאומיים בכדורגל מאז קום המדינה בשנת 1948. קדמה לה נבחרת ארץ ישראל בכדורגל שהחלה להופיע במסגרת בינלאומית כבר בשנת 1934.

סגל הנבחרת מורכב ממיטב הכדורגלנים המחזיקים באזרחות ישראלית. מאמן הנבחרת, שמכונה "המאמן הלאומי", הוא זה שבוחר את סגל השחקנים ומדריך אותם לקראת המשחקים הבינלאומיים. המאמן ממונה על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל, הגוף המנהלי החולש על הכדורגל בישראל בכלל ועל נבחרת ישראל בפרט. כיום מתמודדת נבחרת ישראל בשלושה מפעלים בינלאומיים - מוקדמות גביע העולם בכדורגל, מוקדמות אליפות אירופה בכדורגל וליגת האומות.

מאז השתתפותה במונדיאל 1970 שנערך במקסיקו, לא הצליחה נבחרת ישראל להעפיל למונדיאל או לאליפות אירופה, אף שהייתה קרובה לכך פעמים אחדות. בתקופה בה התחרתה הנבחרת במסגרת האסייתית זכתה בגביע אסיה בכדורגל בשנת 1964, הייתה פעמיים סגנית גביע אסיה, וזכתה במדליית כסף במשחקי אסיה.

היסטוריה

ערכים מורחבים – נבחרת ארץ ישראל בכדורגל, היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל

לב יאשין, שוער נבחרת ברית המועצות, לאחר שספג את שער השוויון מראשו של נחום סטלמך במהלך המשחק מול נבחרת ישראל באצטדיון רמת גן במסגרת הטורניר הקדם אולימפי, יולי 1956

המשחק הראשון של נבחרת ארץ ישראל התקיים בשנת 1934 מול מצרים, בו הובסה בתוצאה 1–7. למן ייסודה ועד קום המדינה הנבחרת קיימה חמישה משחקים, כולם נגד יריבות ממזרחו של אגן הים התיכון. המשחק הראשון לאחר קום המדינה נערך מול ארצות הברית בניו יורק.

בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה שיחקה נבחרת ישראל במסגרות אירופיות. בטורנירים בהם הנבחרת השתתפה, היא תמיד הודחה בלא להותיר חותם. לקראת סיומה של אותה תקופה השתנו פני הדברים. ישראל כמעט שהעפילה לטורניר האולימפי של 1960 והודחה רק בשל יחס שערים (קודמו של הפרש שערים) נחות משל יוגוסלביה, אשר המשיכה וזכתה במדליית הזהב.

מאמצע שנות החמישים ישראל החלה להשתלב בטורנירים אסיאניים, בהם מיצבה את עצמה ככוח רציני באותה יבשת. כך ישראל זכתה באליפות אסיה ב-1964, העפילה לאולימפיאדות 1968 ו-1976 ולמונדיאל 1970. בטורנירים אחרים ישראל הגיעה לשלבים גבוהים. עם זאת, בשל הסכסוך הישראלי ערבי נבחרות מוסלמיות וערביות סירבו לשחק נגדה ובסוף שנות ה-70 היא הוצאה מהקונפדרציה של אסיה בלחץ המדינות הערביות. במהלך שנות ה-80 התחרתה נבחרת ישראל במוקדמות המונדיאל במסגרת אוקיאניה. בשנת 1992 התקבלה נבחרת ישראל לאופ"א, פדרציית הכדורגל האירופית. החל משנה זו נבחרת ישראל משתתפת במוקדמות אליפות אירופה לאומות ("יורו") ובמוקדמות אליפות העולם בכדורגל ("מונדיאל") במסגרת אירופית, כך גם קבוצות ישראליות משתתפות במפעליה של אופ"א: ליגת האלופות, גביע אופ"א (כיום הליגה האירופית) ומאז אמצע שנות השבעים, גם גביע האינטרטוטו. כך, נבחרת ישראל היא היחידה בעולם ששיחקה ביותר משתי מסגרות אזוריות בתחרויות בינלאומיות רשמיות - אוקיאניה, אסיה ואירופה.

כאשר הצטרפה ישראל לאזור האירופי בשנות ה-90, היא ספגה הפסדים רבים - אפילו לנבחרות בינוניות - בעיקר במשחקי חוץ, וכל נסיונותיה להעפיל למונדיאל או לאליפות אירופה בכדורגל, כשלו. בכל זאת, מסוף שנות התשעים ניכרה התבססות באזור האירופאי. הפסדים הפכו נדירים יותר ויותר, בייחוד במשחקי הבית, וברוב הטורנירים הייתה ישראל בעמדת ההעפלה עד סמוך לסיומם. הישג השיא של ישראל מאז הצטרפותה לאזור האירופי היה העפלתה למשחקי ההצלבה במוקדמות יורו 2000, אלא שעל הישג זה העיבו התבוסות באותם משחקים 0–5 ו-0–3 מול נבחרת דנמרק, בצל פרשת נערות הליווי שחשף עיתון "מעריב". אירוע זה גרר משבר אמון חריף בין הקהל לנבחרת וגם מינויו של ריצ'רד מולר נילסן, מאמן עטור שבחים מדנמרק, לא סייע לשיקום הנבחרת. הנבחרת של נילסן הציגה כדורגל הגנתי ופושר, אך הייתה קרובה למקום השני, המוביל למשחקי ההצלבה, במוקדמות מונדיאל 2002, בטרם הודחה בעקבות שער בדקה ה-94 באצטדיון רמת גן מול נבחרת אוסטריה.

לאחר נילסן, מונה למאמן אברהם גרנט, שנכשל בטורניר הראשון אך בהמשך הצליח לשפר את התדמית של הנבחרת ולהחזיר את הקהל למשחקיה, אף על פי שזו הציגה כדורגל לא מלהיב. במוקדמות מונדיאל 2006 סיימה ישראל את משחקיה ללא הפסד, אך לא הצליחה להעפיל לשלב הפלייאוף בגלל נחיתות בהפרש שערים.

בשנת 2006 מונה למאמן דרור קשטן, שהדריך את הנבחרת במוקדמות יורו 2008 בהם הציגה הנבחרת סדרה נאה של ניצחונות בית וחוץ על הקבוצות המדורגות מתחתיה וניצחון ביתי מרשים על נבחרת רוסיה בתוצאה 2–1, אך מנגד הפסידה במשחקים חשובים אחרים וסיימה את הטורניר במקום הרביעי, עם מספר נקודות זהה לנבחרת אנגליה. עם זאת, בעקבות הקמפיין, עלתה ישראל לראשונה בתולדותיה לדרג השני באירופה ובהמשך אף עלתה למיקום השיא שלה בעולם, המקום ה-15. בסיום טורניר המוקדמות הוחלט כי קשטן ימשיך להדריך את הנבחרת גם במוקדמות מונדיאל 2010. עקב עליית ישראל לדרג האיכות השני באירופה, היא זכתה להגרלה אשר נחשבה לקלה יחסית לטורניר זה, כאשר יריבותיה העיקריות היו אמורות להיות יוון ושווייץ, לצד נבחרות אשר נחשבו לקטנות וחלשות יותר - מולדובה, לטביה ולוקסמבורג. על אף ההגרלה הנוחה לכאורה, סדרה של תוצאות מאכזבות, ובשיאן הפסד ביתי לנבחרת לטביה, חיסלו את סיכויי העלייה למונדיאל וישראל סיימה במקום הרביעי בבית. גם הכדורגל הכבוי והעצור, למרות מספר שיא של שחקנים כשרוניים בסגל הנבחרת, המשחקים ברובם בליגות אירופאיות, עורר אכזבה.

במרץ 2010 מונה לואיס פרננדס למאמן הנבחרת לקראת מוקדמות יורו 2012. ישראל פתחה את הטורניר בניצחון ביתי 3–1 על מלטה ובתיקו 0-0 מול גאורגיה. לאחר שורת פציעות של שחקני מפתח ובראשם הקפטן יוסי בניון, התקשתה הנבחרת והפסידה לקרואטיה ברמת גן וליוון באתונה. ארבע הנקודות שצברה הנבחרת במשחקים אלה היוו את פתיחת הטורניר הגרועה ביותר שלה בעשר השנים שקדמו לטורניר‏. לאחר שני ניצחונות רצופים, בבית על גאורגיה ובחוץ על לטביה, הגיעו שני המשחקים המכריעים, אשר בהם הפסידה הנבחרת 0–1 ליוון בבלומפילד ו-1–3 לקרואטיה בזאגרב.

בדצמבר 2011 מונה אלי גוטמן למאמן הלאומי החדש. במוקדמות מונדיאל 2014 הציגה הנבחרת פתיחה מאכזבת לקמפיין עם תיקו 1-1 מול אזרבייג'ן ותבוסה של 0–4 מול רוסיה ברמת גן. בהמשך הקמפיין הציגה ישראל שתי הופעות מרשימות מול פורטוגל כאשר סיימה בתיקו 3-3 ברמת גן (לאחר שהובילה 1–3) ובתיקו 1-1 בליסבון. לאחר שסיימה הנבחרת בתוצאות תיקו 1-1 ברמת גן מול אזרבייג'ן ומול צפון אירלנד, סיימה את הקמפיין במקום השלישי עם 14 נקודות. לאחר הטורניר הוארכה כהונתו של גוטמן כמאמן, והוא הדריך את הנבחרת גם במוקדמות יורו 2016. בעקבות כשלונה של הנבחרת במוקדמות, התפטר גוטמן מתפקידו.

סמל הנבחרת עד 2008

באפריל 2016 מונה אלישע לוי למאמן הנבחרת, לקראת מוקדמות מונדיאל 2018. ישראל הוגרלה לבית 7, עם ספרד ואיטליה, אלופות העולם בעבר, ועם אלבניה, מקדוניה וליכטנשטיין. ישראל פתחה את הקמפיין טוב עם 9 נקודות בארבעת משחקיה הראשונים, אולם הדרדרה ובששת משחקיה האחרונים השיגה 3 נקודות בלבד וסיימה עם 12 נקודות בלבד ובמקום הרביעי בבית. בעקבות רצף זה הדרדרה ישראל בדירוג העולמי של פיפ"א לשפל חסר תקדים מבחינתה והתמקמה במקום ה-98 בעולם. ההתאחדות לא האריכה את חוזהו של אלישע לוי שסיים את תפקידו.

בשנת 2018 מונה ביברס נאתכו לקפטן הנבחרת, ובכך הפך לשחקן הלא יהודי הראשון שמשמש כקפטן הנבחרת, ובפרט לקפטן הצ'רקסי הראשון ולקפטן המוסלמי הראשון של הנבחרת. ב-1 באוגוסט 2018 מונה שחקן העבר האוסטרי אנדראס הרצוג למאמן הנבחרת. בספטמבר 2018 החלה העונה הראשונה של ליגת האומות, בה הוגרלה ישראל בליגה C בבית א' עם סקוטלנד ואלבניה, בבית זה סיימה ישראל במקום השני, ולא הצליחה להשיג את הכרטיס לפלייאוף העלייה על הכרטיס למוקדמות יורו 2020, אולם היא עדיין יכולה להשיג את כרטיס זה בכפוף לתוצאות במוקדמות יורו 2020 שהחל במרץ וצפוי להסתיים בנובמבר 2019.

מאזן הישגים וכישלונות

אחד המשחקים הרשמיים הטובים ביותר בתולדות הנבחרת הישראלית והכדורגל הישראלי היה ב-13 באוקטובר 1993, כאשר נבחרת ישראל שיחקה מול נבחרת צרפת באצטדיון הפארק דה פראנס שבצרפת במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994, כאשר ניצחון של צרפת היה מזכה אותה בהשתתפות במונדיאל. לאחר שבמשחק הבית נגד הצרפתים הפסידה נבחרת ישראל 0–4, מעטים האמינו בסיכוייה של ישראל להפתיע את הצרפתים, אך ישראל ניצחה 3–2, ובעקבות ההפסד, צרפת הפסידה את העלייה למונדיאל לטובת בולגריה שעלתה במקומה ואף סיימה את הטורניר במקום הרביעי.

משחקים גדולים נוספים הם הניצחון 2–1 על יוגוסלביה בבלגרד במוקדמות אולימפיאדת רומא (1960) (יוגוסלביה הקדימה אז את ישראל רק בהפרש שערים, וזכתה במדליית הזהב האולימפית) והניצחון 4–1 באוקטובר 1981 על פורטוגל במוקדמות מונדיאל 1982, עם שלושער של החלוץ בני טבק. ב-1999 בלט הניצחון 5–0 על נבחרת אוסטריה באצטדיון רמת גן. באותו טורניר העפילה נבחרת ישראל למשחקי ההצלבה, אך הודחה על ידי דנמרק.

בצד הניצחונות הגדולים, היו לנבחרת גם מספר רב של כישלונות. לקראת מונדיאל 1958 הייתה הנבחרת קרובה להעפלה למונדיאל לאחר שבמוקדמות המונדיאל סירבו נבחרת טורקיה ונבחרת אינדונזיה לשחק נגד נבחרת ישראל. פיפ"א החליטה שישראל תצטרך להתמודד במשחקי הכרעה נגד ויילס, בהם הפסידה פעמיים 0:2.

עד לשנות השמונים הייתה זהות מוחלטת, או כמעט מוחלטת, בין הנבחרת הלאומית לנבחרת האולימפית. כישלון צורב היה אי העפלתה של הנבחרת לאולימפיאדת טוקיו 1964, בעקבות הפסד ביתי לווייטנאם הדרומית. ארבע שנים אחר כך עלתה ישראל לראשונה לטורניר האולימפי בכדורגל, כאשר ניצחה בקלות את נבחרת ציילון (כיום סרי לנקה) 7–0 ו-4–0 והעפילה לאולימפיאדת מקסיקו (1968). הנבחרת הגדילה לעשות עת העפילה לרבע הגמר בטורניר האולימפי, והודחה רק לאחר הגרלה לאחר תיקו 1–1 עם בולגריה.

לאחר ההעפלה למונדיאל ב-1970 היא נכשלה פעמיים בניסיון להעפיל מהבית המוקדם של אסיה. בתווך ישראל העפילה לאולימפיאדת מונטריאול (1976), ושוב הגיעה לרבע הגמר. במוקדמות מונדיאל 1986 היא נכשלה בניסיון להעפיל למונדיאל מהבית של אוקיאניה, לאחר שארבע שנים קודם לכן נכשלה מששובצה בבית אירופי.

במוקדמות מונדיאל 1990 הצליחה ישראל לעבור את הבית של אוקיאניה והגיעה למשחקי הפלייאוף נגד קולומביה, בהם הפסידה 0–1 בחוץ וסיימה בתיקו 0–0 באצטדיון רמת גן.

במוקדמות מונדיאל 2006 הצליחה הנבחרת לסיים את הקמפיין עם מס' נקודות מספיק למקום השני ולפלייאוף העלייה למונדיאל, אך שווייץ הקדימה אותה בהפרש שערים ועלתה על חשבונה לפלייאוף, שם ניצחה שווייץ את טורקיה והשתתפה במונדיאל. גם בטורניר הבא מוקדמות יורו 2008 הייתה ישראל קרובה למקום השני והעפלה כשהשיגה 23 נקודות והשתוותה לאנגליה בבית, אך סיימה נקודה פחות מרוסיה שהעפילה על חשבונה לטורניר.

מאז מסיימת הנבחרת במקומות השלישי והרביעי בבתי המוקדמות ולא מצליחה להתקרב לעלייה לטורניר גדול, ואף ירדה בדירוג הנבחרות העולמי של פיפ"א למקום הנמוך ביותר בו הייתה אי פעם.

אצטדיון ומתחם אימונים

נבחרת ארץ ישראל

המשחק הביתי הרשמי הראשון של נבחרת ארץ ישראל נערך ב-6 באפריל 1934 במסגרת מוקדמות מונדיאל 1934 במגרש התמרים בשכונת מונטיפיורי בתל אביב, שהיה אצטדיונה הביתי של הפועל תל אביב באותה העת, והיה נגד נבחרת מצרים שהביסה את ישראל 21 יום לפני כן בתוצאה 1–7 באצטדיון בקהיר. המשחק הסתיים גם הוא בניצחון של המצרים בתוצאה 1–4. הנבחרת קיימה את משחקי מוקדמות מונדיאל 1938 נגד נבחרת יוון במגרש הישן של מכבי תל אביב, ואת משחק הידידות נגד נבחרת לבנון ב-1940 באצטדיון המכביה שהיה אצטדיונה הביתי של מכבי תל אביב.

נבחרת ישראל

אצטדיון רמת גן שהיווה האצטדיון הביתי של הנבחרת כשישים שנה, עד 2013

משחק הבית הרשמי הראשון של נבחרת ישראל החדשה שהוקמה לאחר הקמת המדינה ב-1948 שהיה במסגרת מוקדמות מונדיאל 1950 נגד נבחרת יוגוסלביה, אירח אצטדיון המכביה. המשחק נערך ב-18 בספטמבר 1949 והסתיים בניצחונה של יוגוסלביה בתוצאה 2–5, לעיני 20,000 צופים. לאחר מכן אירחה ישראל את משחק הידידות מול טורקיה בניצחון המפתיע 5–1 גם הוא באצטדיון המכביה, ולראשונה אירחה באצטדיון רמת גן, שהפך לביתה הקבוע, במסגרת משחקי מוקדמות מונדיאל 1954. היה זה ב-8 במרץ 1954, נגד נבחרת יוון, והמשחק הסתיים בניצחון היוונים בתוצאה 0–2, לעיני 55,000 צופים.

הנבחרת המשיכה לארח באצטדיון רמת גן את רוב משחקי המוקדמות הביתיים, למעט משחקי ידידות וחלק קטן ממשחק המוקדמות, שאת חלקם אירחה באצטדיון בלומפילד לסירוגין, כ-60 שנים עד לשנת 2013. לאור ביקורות על האצטדיון ברמת גן שהפך למיושן, מנוכר ופחות ביתי עם השנים.

החל מקמפיין מוקדמות יורו 2016 משחקי הנבחרת נערכים לסירוגין באצטדיון טדי שבירושלים ובאצטדיון סמי עופר שבחיפה, החל מטורניר ליגת האומות 2018/2019 משחקי הנבחרת נערכים גם באצטדיון טרנר שבבאר שבע, הנחשבים לחדישים וידידותיים יותר לקהל ובעלי דירוג 4 כוכבים (קטגוריה 4) של UEFA.

מתחם אימונים

מתחם האימונים המרכזי של הנבחרת היה שנים במגרשי האימונים הצמודים לאצטדיון רמת גן ובאצטדיון עצמו. ב-1 באפריל 2012 חנכה ההתאחדות לכדורגל קומפלקס אימונים חדש בשם "בית הנבחרות" בקיבוץ שפיים שנבנה בהשקעה של 22 מיליון ש"ח על שטח של 30 דונם ליד מלון קיבוץ שפיים. המתחם כולל שני מגרשי אימונים (אחד דשא טבעי ובשני דשא סינתטי) עם 300 מקומות ישיבה ומבנה מרכזי הכולל 4 חדרי הלבשה ומלתחות, 2 חדרי טיפולים, מרפאה, חדרי ציוד, אודיטוריום קטן להרצאות ומסיבות עיתונאים, לובי וקפיטריה. המתחם משמש את נבחרת ישראל לצד נבחרות הנוער והנשים ואף אירח משחקים שאינם דורשים נוכחות קהל כגון משחקי אימון ומשחקי ידידות של נבחרות נוער.

השתתפות ישראל בטורנירי גמר

טורניר	מיקום	מאמן	ניצחונות	תיקו	הפסדים	מלך השערים	הערות
גביע אסיה 1956	2	ג'ק גיבונס	2	0	1	נחום סטלמך (4)	השתתפות ראשונה בגביע אסיה בכדורגל
משחקי אסיה 1958	2	משה וארון	2	0	1	נחום סטלמך (3)	המיקום נבע מהפרש שערים
גביע אסיה 1960	2	גיולה מאנדי	2	0	1	שלמה לוי (2)	-
גביע אסיה 1964	1	יוסף מרימוביץ'	3	0	0	מרדכי שפיגלר (2)	זכייה ראשונה ויחידה בטורניר
גביע אסיה 1968	3	מילובאן צ'יריץ'	2	0	2	משה רומנו, גיורא שפיגל (4)	-
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)	רבע גמר	עמנואל שפר	2	1	1	שייע פייגנבוים (4)	הדחה ברבע הגמר מול בולגריה לאחר הגרלה
מונדיאל 1970	שלב הבתים	עמנואל שפר	0	2	1	מרדכי שפיגלר (1)	השתתפות ראשונה ויחידה במונדיאל
משחקי אסיה 1974	2	דוד שווייצר	4	0	1	שייע פייגנבוים, גדעון דמתי (4)	השתתפות אחרונה במשחקי אסיה בעקבות הסילוק מקונפדרציית הספורט של אסיה
אולימפיאדת מונטריאול (1976)	רבע גמר	דוד שווייצר	0	3	1	ויקי פרץ (2)	-

השתתפות ישראל בטורנירי המוקדמות

טורניר	מיקום	מאמן	ניצחונות	תיקו	הפסדים	מלך השערים	הערות
מוקדמות מונדיאל 1934	2	שמעון רוטנר	0	0	2	אברהם נודלמן, יוחנן סוקניק (1)	צמד משחקי העפלה מול מצרים
מוקדמות מונדיאל 1938	2	אגון פולק	0	0	2	פרי נויפלד (1)	צמד משחקי העפלה מול יוון
מוקדמות מונדיאל 1950	2	לאיוש הס	0	0	2	יהושע גלזר (2)	צמד משחקי העפלה מול יוגוסלביה
מוקדמות מונדיאל 1954	3	ג'רי בית הלוי	0	0	4	-	ישראל סיימה עם ארבעה הפסדים ואפס שערים
מוקדמות מונדיאל 1958	2	משה וארון	0	0	2	-	צמד משחקי פלייאוף מול ויילס לאחר שכל היריבות פרשו
מוקדמות אולימפיאדת רומא (1960)	2	גיולה מאנדי	2	1	1	נחום סטלמך, יהושע גלזר, רפי לוי (2)	ישראל לא עלתה בגלל הפרש שערים נחות משל יוגוסלביה
מוקדמות גביע אסיה 1960	1	גיולה מאנדי	3	2	1	רפי לוי (5)	הטורניר שימש גם כאליפות מערב אסיה
מוקדמות מונדיאל 1962	3	גיולה מאנדי	3	1	2	נחום סטלמך (4)
מוקדמות אולימפיאדת טוקיו (1964)	2	ג'ורג' איינסלי	1	0	1	רובי יאנג (1)	צמד משחקי העפלה מול דרום וייטנאם
מוקדמות מונדיאל 1966	3	מילובאן צ'יריץ'	0	0	4	רחמים טלבי (1)	שערו של טלבי היה היחיד של ישראל בטורניר
מוקדמות אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)	1	מילובאן צ'יריץ'	2	0	0	מרדכי שפיגלר, ג'ורג' בורבה (3)	העפלה ראשונה לאולימפיאדה
מוקדמות מונדיאל 1970	1	עמנואל שפר	3	1	0	גיורא שפיגל, מרדכי שפיגלר (3)	העפלה ראשונה למונדיאל
מוקדמות אולימפיאדת מינכן (1972)	חצי גמר	אדמונד שמילוביץ'	3	0	1	רוני קלדרון, דרור בר-נור, ג'ורג' בורבה, מרדכי שפיגלר, ויקטור סרוסי (1)	הפסד 2 - 4 לתאילנד בדו-קרב פנדלים בחצי הגמר
מוקדמות מונדיאל 1974	2	אדמונד שמילוביץ'	4	1	1	משה אוננה (3)
מוקדמות אולימפיאדת מונטריאול (1976)	1	דוד שווייצר	3	1	1	גדעון דמתי (4)
מוקדמות מונדיאל 1978	2	דוד שווייצר	2	1	1	עודד מכנס (2)
מוקדמות אולימפיאדת מוסקבה (1980)	3	עמנואל שפר	1	3	2	גדעון דמתי (3)
מוקדמות מונדיאל 1982	5	ג'ק מנסל	1	3	4	בני טבק (3)
מוקדמות אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)	3	יוסף מרימוביץ'	1	0	3	אלי יאני ואלי כהן (1)
מוקדמות מונדיאל 1986	2	יוסף מרימוביץ'	3	1	2	זאהי ארמלי (5)	בית אוקיאני
מוקדמות אולימפיאדת סיאול (1988)	2	מיליינקו מיחיץ'	4	1	1	ניר לוין (5)	בית אוקיאני ניצחון-שיא לישראל, 9 - 0 על טיוואן השתתפות אחרונה של הנבחרת הלאומית בטורניר הקדם אולימפי
מוקדמות מונדיאל 1990	1	יצחק שניאור ויעקב גרונדמן	1	4	1	רוני רוזנטל ואלי אוחנה (2)	בית אוקיאני הפסד במשחקי הפלייאוף לקולומביה
מוקדמות מונדיאל 1994	6	שלמה שרף	1	3	6	רונן חרזי (3)
מוקדמות יורו 1996	5	שלמה שרף	3	3	4	רונן חרזי (6)
מוקדמות מונדיאל 1998	3	שלמה שרף	4	1	3	אלי אוחנה (3)
מוקדמות יורו 2000	2	שלמה שרף	4	1	5	אלון מזרחי (5)	הפסד במשחקי הפלייאוף לדנמרק
מוקדמות מונדיאל 2002	3	ריצ'רד נילסן	3	3	2	חיים רביבו (2)
מוקדמות יורו 2004	3	אברהם גרנט	2	3	3	חיים רביבו (3)	משחקי הבית נערכו בחו"ל בעקבות המצב הביטחוני בארץ
מוקדמות מונדיאל 2006	3	אברהם גרנט	4	6	0	יוסי בניון (4)	המיקום נבע מהפרש שערים פחות טוב מזה של שווייץ
מוקדמות יורו 2008	4	דרור קשטן	7	2	3	רוברטו קולאוטי (6)	ישראל סיימה נקודה בלבד מתחת למקום השני
מוקדמות מונדיאל 2010	4	דרור קשטן	4	4	2	אליניב ברדה (6)
מוקדמות יורו 2012	3	לואיס פרננדס	5	1	4	יוסי בניון (4)
מוקדמות מונדיאל 2014	3	אלי גוטמן	3	5	2	תומר חמד, עדן בן בסט (6)
מוקדמות יורו 2016	4	אלי גוטמן	4	1	5	עומר דמארי (5)
מוקדמות מונדיאל 2018	4	אלישע לוי	4	0	6	תומר חמד (3)
מוקדמות יורו 2020	5	אנדי הרצוג	3	2	5	ערן זהבי (11)

הדירוג העולמי של פיפ"א

דירוג נבחרת ישראל 1993–2010

הדירוג הנוכחי של נבחרת ישראל ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-93 בעולם, נכון ל-28 בנובמבר 2019 - ירידה של 4 מקומות לעומת דירוג קודם. דירוג השיא 15 נמדד לראשונה בנובמבר 2008, והדירוג הנמוך ביותר 99 נמדד לראשונה בינואר 2018.

סטטיסטיקות ונתונים

שיאני ההופעות

נכון ל-20 בנובמבר 2019‏. השחקנים המודגשים עדיין פעילים. מינימום 50 הופעות בנבחרת.

יוסי בניון, שיאן ההופעות של הנבחרת בכל הזמנים עם 102 הופעות

#	שם	הופעות	יריבה בהופעת בכורה	תאריך הופעת בכורה	יריבה בהופעה האחרונה	תאריך הופעה אחרונה
1	יוסי בניון	102	פורטוגל	18 בנובמבר 1998	ספרד	9 באוקטובר 2017
2	טל בן-חיים	96	גרמניה	13 בפברואר 2002	ספרד	9 באוקטובר 2017
3	אריק בנאדו	94	ברזיל	17 במאי 1995	אנגליה	8 בספטמבר 2007
4	אלון חרזי	89	פולין	9 בספטמבר 1992	דנמרק	1 במרץ 2006
5	אמיר שלח	85	חבר המדינות	12 בפברואר 1992	בוסניה והרצגובינה	1 בספטמבר 2001
6	מרדכי שפיגלר	83	דרום וייטנאם	29 בדצמבר 1963	קוריאה הדרומית	20 במרץ 1977
	ניר קלינגר	83	צפון אירלנד	18 בפברואר 1987	לוקסמבורג	31 במרץ 1997
8	אבי נמני	80	חבר המדינות	12 בפברואר 1992	איי פארו	8 באוקטובר 2005
9	יצחק שום	78	שוודיה	18 בפברואר 1969	צפון אירלנד	18 בנובמבר 1981
	טל בנין	78	ברית המועצות	16 במאי 1990	קפריסין	30 באפריל 2003
	אייל ברקוביץ'	78	חבר המדינות	12 בפברואר 1992	מולדובה	28 באפריל 2004
	דודו אוואט	78	ספרד	10 באוקטובר 1999	צפון אירלנד	15 באוקטובר 2013
13	ואליד באדיר	74	בלארוס	5 באוגוסט 1997	אנגליה	8 בספטמבר 2007
14	אלון חזן	72	יוון	28 במרץ 1990	רוסיה	16 באוגוסט 2000
15	יצחק ויסוקר	69	דרום וייטנאם	29 בדצמבר 1963	ברזיל	25 ביולי 1976
	גדעון דמתי	69	שוודיה	2 במרץ 1971	צפון אירלנד	18 בנובמבר 1981
	עידן טל	69	טורקיה	19 בפברואר 1998	אנגליה	8 בספטמבר 2007
18	בוני גינצבורג	68	ויילס	10 ביוני 1984	רומניה	14 באוגוסט 1996
19	חיים רביבו	67	איי פארו	5 באוגוסט 1992	צרפת	11 באוקטובר 2003
20	ביברס נאתכו	66	רומניה	3 במרץ 2010	מקדוניה הצפונית	19 בנובמבר 2019
21	אבי כהן	64	גואטמלה	19 ביולי 1976	ניו זילנד	27 במרץ 1988
22	אורי מלמיליאן	62	ארצות הברית	15 בינואר 1975	חבר המדינות	9 באוקטובר 1990
23	נחום סטלמך	61	ברית המועצות	17 ביולי 1956	בלגיה	10 בינואר 1968
24	רוני רוזנטל	60	לוקסמבורג	19 בדצמבר 1984	רוסיה	8 ביוני 1997
25	צבי רוזן	58	שווייץ	14 בפברואר 1968	ארצות הברית	9 ביוני 1975
26	מנחם בלו	57	בולגריה	13 ביוני 1965	ארצות הברית	15 בינואר 1975
27	אדורם קייסי	54	גאורגיה	23 בפברואר 1994	קרואטיה	15 בנובמבר 2006
28	רונן חרזי	53	איי פארו	5 באוגוסט 1992	קפריסין	28 במרץ 1999
29	ערן זהבי	52	מלטה	2 בספטמבר 2010	מקדוניה הצפונית	19 בנובמבר 2019
30	חיים בר	51	רומניה	4 בדצמבר 1974	רומניה	8 בנובמבר 1983
	אלי אוחנה	51	פורטוגל	11 בינואר 1984	בולגריה	20 באוגוסט 1997
	ניר דוידוביץ'	51	טורקיה	19 בפברואר 1998	רומניה	3 במרץ 2010
33	רובי יאנג	50	אתיופיה	19 במרץ 1961	יוון	28 במאי 1969
	שייע פייגנבוים	50	אורוגוואי	15 ביוני 1966	קוריאה הדרומית	20 במרץ 1977
	שמעון גרשון	50	אסטוניה	18 בינואר 1999	צ'ילה	26 במרץ 2008

מלך השערים בכל הזמנים

מרדכי שפיגלר (במרכז), מלך השערים של הנבחרת בכל הזמנים, אוחז בגביע אסיה

נכון ל-20 בנובמבר 2019‏. השחקנים המודגשים עדיין פעילים. מינימום 10 שערים בנבחרת.

#	שם	שערים	יריבה בשער הבכורה	תאריך שער בכורה	יריבה בשער האחרון	תאריך שער אחרון
1	מרדכי שפיגלר	33	הונג קונג	2 בינואר 1964	תאילנד	21 במאי 1973
2	שייע פייגנבוים	24	גאנה	14 באוקטובר 1968	ארצות הברית	6 בינואר 1975
	יוסי בניון	24	קפריסין	5 בספטמבר 1999	לטביה	4 ביוני 2011
4	רונן חרזי	23	אוקראינה	27 באפריל 1993	רומניה	10 במרץ 1999
5	נחום סטלמך	22	ברית המועצות	31 ביולי 1956	פינלנד	8 במאי 1966
6	גדעון דמתי	21	אורוגוואי	19 ביולי 1973	פורטוגל	28 באוקטובר 1981
7	ערן זהבי	19	רוסיה	10 בספטמבר 2013	לטביה	15 באוקטובר 2019
8	שייע גלזר	18	יוגוסלביה	18 בספטמבר 1949	אתיופיה	19 במרץ 1961
	גיורא שפיגל	18	פינלנד	6 באפריל 1966	שוודיה	2 במרץ 1971
10	אלי אוחנה	17	אירלנד	4 באפריל 1984	קפריסין	30 באפריל 1997
	אלון מזרחי	17	רוסיה	24 במרץ 1993	גאורגיה	24 באפריל 2001
	אבי נמני	17	בלארוס	5 באוגוסט 1997	איי פארו	7 בספטמבר 2005
	תומר חמד	17	קרואטיה	6 בספטמבר 2011	אלבניה	14 באוקטובר 2018
14	אורי מלמיליאן	16	תאילנד	9 בפברואר 1977	ברית המועצות	16 במאי 1990
15	חיים רביבו	15	פולין	25 באפריל 1995	מלטה	10 בספטמבר 2003
16	ויקי פרץ	14	יפן	31 במרץ 1976	הולנד	4 באוקטובר 1979
17	טל בנין	12	ברית המועצות	16 במאי 1990	ליטא	15 באוגוסט 2001
	ואליד באדיר	12	רומניה	10 במרץ 1999	אוקראינה	7 בפברואר 2007
	אליניב ברדה	12	רוסיה	17 בנובמבר 2007	לטביה	26 במרץ 2011
20	רפי לוי	11	פולין	29 בנובמבר 1959	דרום וייטנאם	19 באוקטובר 1960
	רוני רוזנטל	11	פולין	10 בפברואר 1988	פולין	25 באפריל 1995
22	רחמים טלבי	10	פינלנד	6 באפריל 1966	שוודיה	25 באוגוסט 1969
	יצחק שום	10	רומניה	20 בינואר 1970	יוון	14 בפברואר 1979
	זאהי ארמלי	10	בלגיה	15 בפברואר 1983	ניו זילנד	10 בנובמבר 1985

מבקיעים בטורנירים

המונדיאל

• שער אחד - מרדכי שפיגלר

מוקדמות המונדיאל

• 9 שערים - תומר חמד
• 8 שערים - אלי אוחנה
• 7 שערים - יוסי בניון
• 6 שערים - אליניב ברדה, עדן בן בסט
• 5 שערים - שייע גלזר, זאהי ארמלי, משה אוננה
• 4 שערים - מרדכי שפיגלר, נחום סטלמך, רוני רוזנטל, רונן חרזי, אבי נמני, עומר גולן, איציק זוהר
• 3 שערים - שלמה לוי, גיורא שפיגל, בני טבק, רפעת טורק, אורי מלמיליאן, טל בנין, בן שהר
• 2 שערים - שייע פייגנבוים, יצחק שום, צבי רוזן, עודד מכנס, גדעון דמתי, אבי כהן, אייל ברקוביץ', חיים רביבו, ואליד באדיר, אדורם קייסי, יניב קטן, טל בן חיים, ערן זהבי, ליאור רפאלוב
• שער אחד - אברהם נודלמן, יוחנן סוקניק, פרי נויפלד, בועז קופמן, שלמה נהרי, רובי יאנג, רחמים טלבי, צבי פרקש, חיים בר, ויקי פרץ, משה סיני, משה סלקטר, ניסים כהן, ניר קלינגר, ראובן עטר, גדי ברומר, פיני בלילי, יוסי אבוקסיס, עידן טל, שמעון גרשון, עבאס סואן, אבי יחיאל, מיכאל זנדברג, קלמי סבן, סלים טועמה, אבירם ברוכיאן, דדי בן דיין, אלון מזרחי, רמי גרשון, מאור מליקסון, מהראן ראדי, ביברס נאתכו, איתי שכטר, דן איינבינדר, אלירן עטר, איתן טיבי, שער אחד עצמי

מוקדמות אליפות אירופה

• 13 שערים - ערן זהבי
• 10 שערים - יוסי בניון
• 8 שערים - חיים רביבו
• 6 שערים - רונן חרזי, רוברטו קולאוטי
• 5 שערים - אלון מזרחי, עומר דמארי, מואנס דאבור
• 4 שערים - תומר חמד
• 3 שערים - רוני רוזנטל, אייל ברקוביץ', אליניב ברדה, טל בן-חיים
• 2 שערים - אבי נמני, טל בנין, נג'ואן גרייב, פיני בלילי, עמרי אפק, ואליד באדיר, עמית בן שושן, טוטו תמוז, בן שהר, איתי שכטר, ניר ביטון
• שער אחד - איציק זוהר, אלון חזן, ניר סביליה, שי הולצמן, יוסי אבוקסיס, שמעון גרשון, עידן טל, ברק יצחקי, עומר גולן, בירם כיאל, טל בן-חיים, רמי גרשון, ליאור רפאלוב, גילי ורמוט, ביברס נאתכו

ליגת האומות

• שער אחד - דור פרץ, תומר חמד, דיא סבע, בירם כיאל, ערן זהבי, שער אחד עצמי

מאמני הנבחרת

שלמה שרף, המאמן בעל הקדנציה הארוכה ביותר בנבחרת ישראל (1992–2000)

שם	שנים	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	% הצלחה
שמעון "לומק" רוטנר	1934	2	0	0	2	0
ארתור באר	1938	1	1	0	0	100
אגון פולק	1948	2	0	0	2	0
לאיוש הס	1949	3	1	0	2	33.3
ולדיסלב סקאלי	1950	2	1	0	1	50
ג'רי בית הלוי	1953 - 1954 1957	7	0	0	7	0
ג'ק גיבונס	1956	5	2	0	3	40
משה וארון	1958	4	2	0	2	50
אלי פוקס	1959	1	0	0	1	0
גיולה מאנדי	1959 - 1963 1964	30	12	7	11	40
ג'ורג' איינסלי	1963 - 1964	3	2	0	1	66.67
יוסף מרימוביץ'	1964 1964 - 1965 1983 - 1986	35	12	9	14	34.2
מילובאן צ'יריץ'	1965 - 1968	25	8	2	15	32
עמנואל שפר	1968 - 1970 1978 - 1979	40	14	12	14	35
אדמונד שמילוביץ'	1970 - 1973	16	9	4	3	56.25
דוד שווייצר	1973 - 1977	36	17	11	8	47.2
ג'ק מנסל	1980 - 1981	10	2	3	5	20
מיליינקו מיחיץ'	1986 - 1988	19	4	5	10	21
יצחק שניאור ויעקב גרונדמן	1988 - 1992	19	5	6	8	26.3
שלמה שרף	1992 - 2000	82	31	17	34	37.8
ריצ'רד מולר נילסן	2000 - 2002	20	7	4	9	35
אברהם גרנט	2002 - 2006	33	14	13	6	42.4
דרור קשטן	2006 - 2010	31	15	10	6	48.3
אלי אוחנה (ממלא מקום)	2010	1	1	0	0	100
לואיס פרננדס	2010 - 2011	12	6	1	5	50
אלי גוטמן	2011 - 2015	29	9	7	13	31
אלון חזן (ממלא מקום)	2016 2018	2	0	0	2	0
אלישע לוי	2016 - 2017	10	4	0	6	40
אנדראס הרצוג	2018 -	8	4	1	3	54.1

סגל הנבחרת

סגל השחקנים לקראת המשחקים מול פולין ב-16 בנובמבר 2019 ונגד מקדוניה הצפונית ב-19 בנובמבר 2019. מספר ההופעות והשערים נכון ל-16 באוקטובר 2019 לאחר המשחק מול לטביה.

מס'	עמדה	שם	תאריך לידה	הופעות	שערים	מועדון
1	שוער	אריאל הרוש	25 במאי 1988	19	0	ספרטה רוטרדם
18	שוער	אופיר מרציאנו	7 באוקטובר 1989	15	0	היברניאן
23	שוער	יואב ג'ראפי	28 באוגוסט 1993	0	0	הפועל תל אביב
21	בלם	איתן טיבי	16 בנובמבר 1987	39	1	מכבי תל אביב
20	מגן	עומרי בן הרוש	4 במרץ 1990	26	0	לוקרן
2	מגן	אלי דסה	3 בדצמבר 1992	23	0	ויטסה ארנהם
13	מגן	טאלב טוואטחה	21 ביוני 1992	18	1	לודוגורץ ראזגרד
5	בלם	אוראל דגני	8 בינואר 1989	11	0	הפועל תל אביב
17	בלם	לואי טאהא	26 בנובמבר 1989	11	0	הפועל באר שבע
22	בלם	חאתם עבד אלחמיד	18 במרץ 1991	5	0	סלטיק
19	מגן	סאן מנחם	7 בספטמבר 1993	1	0	מכבי חיפה
6	קשר	ביברס נאתכו (קפטן)	18 בפברואר 1988	64	2	פרטיזן בלגרד
8	קשר	בירם כיאל (קפטן 2)	2 במאי 1988	44	2	צ'רלטון
4	קשר	ניר ביטון	30 באוקטובר 1991	25	2	סלטיק
3	קשר	דן גלזר	20 בספטמבר 1996	5	0	מכבי תל אביב
16	קשר	נטע לביא	25 באוגוסט 1996	1	0	מכבי חיפה
22	קשר	עילאי אלמקייס	10 במרץ 2000	3	0	הופנהיים
13	קשר	גדי קינדה	1 בינואר 1994	0	0	בית"ר ירושלים
14	קשר	דולב חזיזה	5 ביולי 1995	0	0	מכבי חיפה
7	חלוץ	ערן זהבי	25 ביולי 1987	50	19	גואנגג'ואו R&F
9	חלוץ	מואנס דאבור	14 במאי 1992	19	6	הופנהיים
10	חלוץ	דיא סבע	18 בנובמבר 1992	9	3	גואנגג'ואו R&F
12	חלוץ	שון וייסמן	14 בפברואר 1996	3	0	וולפסברג

ראו גם

• רשימת כדורגלני נבחרת ישראל שיש עליהם ערך בוויקיפדיה העברית
• הנבחרת הצעירה של ישראל בכדורגל (הנבחרת האולימפית)
• נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 19 (נבחרת הנוער)
• נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 17 (נבחרת הנערים)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נבחרת ישראל בכדורגל בוויקישיתוף

• נבחרת ישראל באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• ישראל באתר הרשמי של פיפ"א
• נבחרת ישראל בכדורגל, באתר ONE