נבחרת ישראל בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל
Israel football association.svg
מידע כללי
כינוי הכחולים-לבנים
התאחדות ההתאחדות לכדורגל בישראל
השתייכות UEFA
דירוג פיפ"א
(24 בנובמבר 2016)
54      Increase2.svg ‎+25‏
 - ניקוד פיפ"א 595
 - דרוג שיא 15 (נמדד בנובמבר 2008)
 - דרוג שפל 98 (נמדד בספטמבר 2016)
מאמן אלישע לוי
קפטן ערן זהבי
מירב השערים מרדכי שפיגלר (33)
מירב ההופעות יוסי בניון (97)
אצטדיון ביתי אצטדיון טדי, ירושלים (31,733)

אצטדיון סמי עופר, חיפה (30,870)

תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחקים היסטוריים
משחק בינלאומי ראשון
מצרים 1922מצרים 1922 קהיר 5 - 0  ארץ ישראל המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
קהיר, מצרים; אפריל 1931
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 3 - 1 ישראל ישראלישראל

ניו יורק, ארצות הברית; 29 בספטמבר 1948

הניצחון הכי גדול
ישראלישראל ישראל 9 - 0 טיוואן טיוואןטיוואן
ולינגטון, ניו זילנד; 23 במרץ 1988
ההפסד הכי גדול
מצרים 1922מצרים 1922  מצרים 7 - 1  ארץ ישראל המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
קהיר, מצרים; 16 במרץ 1934
גרמניהגרמניה  גרמניה 7 - 1 ישראל ישראלישראל
קייזרסלאוטרן, גרמניה; 13 בפברואר 2002
גביע העולם בכדורגל
הופעות 1 (הראשונה ב-1970)
ההישג הטוב ביותר סיבוב ראשון (1970)

נבחרת הגברים של ישראל בכדורגל מייצגת את ישראל במשחקים בינלאומיים מאז שנת 1948. קדמה לה נבחרת ארץ ישראל בכדורגל שהחלה להופיע במסגרת בינלאומית כבר בשנת 1934.

סגל הנבחרת מורכב ממיטב שחקני הכדורגל המחזיקים באזרחות ישראלית. מאמן הנבחרת, שמכונה "המאמן הלאומי", הוא זה שבוחר את סגל השחקנים ומדריך אותם לקראת המשחקים הבינלאומיים. המאמן ממונה על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל, הגוף המנהלי החולש על הכדורגל בישראל בכלל ועל נבחרת ישראל בפרט. כיום מתמודדת נבחרת ישראל בשני מפעלים בינלאומיים, שהם מוקדמות גביע העולם בכדורגל ומוקדמות אליפות אירופה בכדורגל.

מאז השתתפותה במונדיאל 1970 שנערך במקסיקו, לא הצליחה נבחרת ישראל להעפיל למונדיאל או לאליפות אירופה, אף שהייתה קרובה לכך פעמים אחדות. הישג בולט נוסף של הנבחרת הוא זכייתה באליפות אסיה בכדורגל שנערכה בישראל בשנת 1964, בתקופה בה התחרתה הנבחרת במסגרת האסייתית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – נבחרת ארץ ישראל בכדורגל, היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל
לב יאשין, שוער נבחרת ברית המועצות, לאחר שספג את שער השוויון מראשו של נחום סטלמך במהלך המשחק מול נבחרת ישראל באצטדיון רמת גן, שהתקיים במסגרת הטורניר הקדם אולימפי, יולי 1956

המשחק הראשון של נבחרת ארץ ישראל התקיים בשנת 1934 מול  מצרים, בו הובסה בתוצאה 1:7. למן ייסודה ועד קום המדינה הנבחרת קיימה חמישה משחקים, כולם נגד יריבות ממזרחו של אגן הים התיכון.

בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה שיחקה נבחרת ישראל במסגרות אירופיות. בטורנירים בהם הנבחרת השתתפה, היא תמיד הודחה בלא להותיר חותם. לקראת סיומה של אותה תקופה השתנו פני הדברים. ישראל כמעט שהעפילה לטורניר האולימפי של 1960 והודחה רק בשל יחס שערים (קודמו של הפרש שערים) נחות משל יוגוסלביה, אשר המשיכה וזכתה במדליית הזהב.

מאמצע שנות החמישים ישראל החלה להשתלב בטורנירים אסיאניים, בהם מיצבה את עצמה ככוח רציני באותה יבשת. כך ישראל זכתה באליפות אסיה ב-1964, העפילה לאולימפיאדות 1968 ו-1976 ולמונדיאל 1970. בטורנירים אחרים ישראל הגיעה לשלבים גבוהים. עם זאת, בשל הסכסוך הישראלי ערבי נבחרות מוסלמיות וערביות סירבו לשחק נגדה ובסוף שנות ה-70 היא הוצאה מהקונפדרציה של אסיה בלחץ המדינות הערביות. במהלך שנות ה-80 התחרתה נבחרת ישראל במוקדמות המונדיאל במסגרת אוקיאניה. בשנת 1992 התקבלה נבחרת ישראל לאופ"א, פדרציית הכדורגל האירופית. החל משנה זו נבחרת ישראל משתתפת במוקדמות אליפות אירופה לאומות ("יורו") ובמוקדמות אליפות העולם בכדורגל ("מונדיאל") במסגרת אירופית, כך גם קבוצות ישראליות משתתפות במפעליה של אופ"א: ליגת האלופות, גביע אופ"א (כיום הליגה האירופית) ומאז אמצע שנות השבעים, גם גביע האינטרטוטו. כך, נבחרת ישראל היא היחידה בעולם ששיחקה ביותר משתי מסגרות אזוריות בתחרויות בינלאומיות רשמיות - אוקיאניה, אסיה ואירופה.

כאשר הצטרפה ישראל לאזור האירופי בשנות ה-90, היא ספגה הפסדים רבים - אפילו לנבחרות בינוניות - בעיקר במשחקי חוץ, וכל נסיונותיה להעפיל למונדיאל או לאליפות אירופה בכדורגל, כשלו. בכל זאת, מסוף שנות התשעים ניכרה התבססות באזור האירופאי. הפסדים הפכו נדירים יותר ויותר, בייחוד במשחקי הבית, וברוב הטורנירים הייתה ישראל בעמדת ההעפלה עד סמוך לסיומם. הישג השיא של ישראל מאז הצטרפותה לאזור האירופי היה העפלתה למשחקי ההצלבה במוקדמות יורו 2000, אלא שעל הישג זה העיבו התבוסות באותם משחקים 0–5 ו-0–3 מול נבחרת דנמרק, בצל פרשת נערות הליווי שחשף עיתון "מעריב". אירוע זה גרר משבר אמון חריף בין הקהל לנבחרת וגם מינויו של ריצ'רד מולר נילסן, מאמן עטור שבחים מדנמרק, לא סייע לשיקום הנבחרת. הנבחרת של נילסן הציגה כדורגל הגנתי ופושר, אך הייתה קרובה למקום השני, המוביל למשחקי ההצלבה, במוקדמות מונדיאל 2002, בטרם הודחה בעקבות שער בדקה ה-94 באצטדיון רמת גן מול נבחרת אוסטריה.

סמל הנבחרת עד יוני 2008

לאחר נילסן, מונה למאמן אברהם גרנט, שנכשל בטורניר הראשון אך בהמשך הצליח לשפר את התדמית של הנבחרת ולהחזיר את הקהל למשחקיה, אף על פי שזו הציגה כדורגל לא מלהיב. במוקדמות מונדיאל 2006 סיימה ישראל את משחקיה ללא הפסד, אך לא הצליחה להעפיל לשלב הפלייאוף בגלל נחיתות בהפרש שערים.

בשנת 2006 מונה למאמן דרור קשטן, שהדריך את הנבחרת במוקדמות יורו 2008 בהם הציגה הנבחרת סדרה נאה של ניצחונות בית וחוץ על הקבוצות המדורגות מתחתיה וניצחון ביתי מרשים על נבחרת רוסיה בתוצאה 2 - 1, אך מנגד הפסידה במשחקים חשובים אחרים וסיימה את הטורניר במקום הרביעי, עם מספר נקודות זהה לנבחרת אנגליה. עם זאת, בעקבות הקמפיין, עלתה ישראל לראשונה בתולדותיה לדרג השני באירופה ובהמשך אף עלתה למיקום השיא שלה בעולם, המקום ה-15. בסיום טורניר המוקדמות הוחלט כי קשטן ימשיך להדריך את הנבחרת גם במוקדמות מונדיאל 2010. עקב עליית ישראל לדרג האיכות השני באירופה, היא זכתה להגרלה אשר נחשבה לקלה יחסית לטורניר זה, כאשר יריבותיה העיקריות היו אמורות להיות יוון ושווייץ, לצד נבחרות אשר נחשבו לקטנות וחלשות יותר - מולדובה, לטביה ולוקסמבורג. על אף ההגרלה הנוחה לכאורה, סדרה של תוצאות מאכזבות, ובשיאן הפסד ביתי לנבחרת לטביה, חיסלו את סיכויי העלייה למונדיאל וישראל סיימה במקום הרביעי בבית. גם הכדורגל הכבוי והעצור, למרות מספר שיא של שחקנים כשרוניים בסגל הנבחרת, המשחקים ברובם בליגות אירופאיות, עורר אכזבה.

במרץ 2010 מונה לואיס פרננדס למאמן הנבחרת לקראת מוקדמות יורו 2012. ישראל פתחה את הטורניר בניצחון ביתי 1–3 על מלטה ובתיקו 0-0 מול גאורגיה. לאחר שורת פציעות של שחקני מפתח ובראשם הקפטן יוסי בניון, התקשתה הנבחרת והפסידה לקרואטיה ברמת גן וליוון באתונה. ארבע הנקודות שצברה הנבחרת במשחקים אלה היוו את פתיחת הטורניר הגרועה ביותר שלה בעשר השנים שקדמו לטורניר‏[1]. לאחר שני ניצחונות רצופים, בבית על גאורגיה ובחוץ על לטביה, הגיעו שני המשחקים המכריעים, אשר בהם הפסידה הנבחרת 0–1 ליוון בבלומפילד ו-1–3 לקרואטיה בזאגרב.

בדצמבר 2011 מונה אלי גוטמן למאמן הלאומי החדש. במוקדמות מונדיאל 2014 הציגה הנבחרת פתיחה מאכזבת לקמפיין עם תיקו 1-1 מול אזרבייג'ן ותבוסה של 0–4 מול רוסיה ברמת גן. בהמשך הקמפיין הציגה ישראל שתי הופעות מרשימות מול פורטוגל כאשר סיימה בתיקו 3-3 ברמת גן (לאחר שהובילה 1–3) ובתיקו 1-1 בליסבון. לאחר שסיימה הנבחרת בתוצאות תיקו 1-1 ברמת גן מול אזרבייג'ן ומול צפון אירלנד, סיימה את הקמפיין במקום השלישי עם 14 נקודות. לאחר הטורניר הוארכה כהונתו של גוטמן כמאמן, והוא הדריך את הנבחרת גם במוקדמות יורו 2016. בעקבות כשלונה של הנבחרת במוקדמות, התפטר גוטמן מתפקידו.

באפריל 2016, מונה אלישע לוי למאמן הנבחרת, לקראת מוקדמות מונדיאל 2018.

מאזן הישגים וכישלונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המשחקים הרשמיים הטובים ביותר בתולדות הנבחרת הישראלית והכדורגל הישראלי היה ב-13 באוקטובר 1993, כאשר נבחרת ישראל שיחקה מול נבחרת צרפת באצטדיון הפארק דה פראנס שבצרפת במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994, כאשר ניצחון של צרפת היה מזכה אותה בהשתתפות במונדיאל. לאחר שבמשחק הבית נגד הצרפתים הפסידה נבחרת ישראל 0–4, מעטים האמינו בסיכוייה של ישראל להפתיע את הצרפתים, אך ישראל ניצחה 2–3, ובעקבות ההפסד, צרפת הפסידה את העלייה למונדיאל לטובת בולגריה שעלתה במקומה ואף סיימה את הטורניר במקום הרביעי.

משחקים גדולים נוספים הם הניצחון על יוגוסלביה 2:1 בבלגרד במוקדמות אולימפיאדת רומא (1960) (יוגוסלביה הקדימה אז את ישראל רק בהפרש שערים, וזכתה במדליית הזהב האולימפית) והניצחון באוקטובר 1981 על פורטוגל 4-1 במוקדמות מונדיאל 1982, עם שלושער של החלוץ בני טבק. בשנים האחרונות בלט הניצחון 0–5 על נבחרת אוסטריה באצטדיון רמת גן ב-1999. באותו טורניר העפילה נבחרת ישראל למשחקי ההצלבה, אך הודחה על ידי דנמרק.

בצד הניצחונות הגדולים, היו לנבחרת גם מספר רב של כישלונות. לקראת מונדיאל 1958 הייתה הנבחרת קרובה להעפלה למונדיאל לאחר שבמוקדמות המונדיאל סירבו נבחרת טורקיה ונבחרת אינדונזיה לשחק נגד נבחרת ישראל. פיפ"א החליטה שישראל תצטרך להתמודד במשחקי הכרעה נגד ויילס, בהם הפסידה פעמיים 0:2.

עד לשנות השמונים הייתה זהות מוחלטת, או כמעט מוחלטת, בין הנבחרת הלאומית לנבחרת האולימפית. כישלון צורב היה אי העפלתה של הנבחרת לאולימפיאדת טוקיו 1964, בעקבות הפסד ביתי לווייטנאם הדרומית. ארבע שנים אחר כך עלתה ישראל לראשונה לטורניר האולימפי בכדורגל, כאשר ניצחה בקלות את נבחרת ציילון (כיום סרי לנקה) 7:0 ו - 4:0 והעפילה לאולימפיאדת מקסיקו (1968). הנבחרת הגדילה לעשות עת העפילה לרבע הגמר בטורניר האולימפי, והודחה רק לאחר הגרלה לאחר תיקו 1:1 עם בולגריה.

לאחר ההעפלה למונדיאל ב-1970 היא נכשלה פעמיים בניסיון להעפיל מהבית המוקדם של אסיה. בתווך ישראל העפילה לאולימפיאדת מונטריאול (1976), ושוב הגיעה לרבע הגמר. במוקדמות מונדיאל 1986 היא נכשלה בניסיון להעפיל למונדיאל מהבית של אוקיאניה, לאחר שארבע שנים קודם לכן נכשלה מששובצה בבית אירופי. במוקדמות מונדיאל 1990 הצליחה ישראל לעבור את הבית של אוקיאניה והגיעה למשחקי הפלייאוף נגד קולומביה, בהם הפסידה 0 - 1 בחוץ וסיימה בתיקו אפס באצטדיון רמת גן.

אצטדיון ומתחם אימונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לשנת 2014 נערכו רוב משחקי הנבחרת באצטדיון רמת גן. החל מקמפיין מוקדמות יורו 2016 נערכים משחקי הנבחרת לסירוגין באצטדיון טדי שבירושלים ואצטדיון סמי עופר שבחיפה.

מתחם האימונים המרכזי של הנבחרת היה שנים במגרשי האימונים הצמודים לאצטדיון רמת גן ובאצטדיון עצמו. ב-1 באפריל 2012 חנכה ההתאחדות לכדורגל קומפלקס אימונים חדש בשם "בית הנבחרות" בקיבוץ שפיים שנבנה בהשקעה של 22 מיליון ש"ח על שטח של 30 דונם ליד מלון קיבוץ שפיים. המתחם כולל שני מגרשי אימונים (אחד דשא טבעי ובשני דשא סינתטי) עם 300 מקומות ישיבה ומבנה מרכזי הכולל 4 חדרי הלבשה ומלתחות, 2 חדרי טיפולים, מרפאה, חדרי ציוד, אודיטוריום קטן להרצאות ומסיבות עיתונאים, לובי וקפיטריה. המתחם משמש את נבחרת ישראל לצד נבחרות הנוער והנשים ואף אירח משחקים שאינם דורשים נוכחות קהל כגון משחקי אימון ומשחקי ידידות של נבחרות נוער[2].

השתתפות ישראל בטורנירי גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר מיקום מאמן ניצחונות תיקו הפסדים מלך השערים הערות
גביע אסיה 1956 2 ג'ק גיבונס 2 0 1 נחום סטלמך (4) השתתפות ראשונה בגביע אסיה בכדורגל
משחקי אסיה 1958 2 משה וארון 2 0 1 נחום סטלמך (3) המיקום נבע מהפרש שערים
גביע אסיה 1960 2 גיולה מאנדי 2 0 1 שלמה לוי (2) -
גביע אסיה 1964 1 יוסף מרימוביץ' 3 0 0 מרדכי שפיגלר (2) זכייה ראשונה ויחידה בטורניר
גביע אסיה 1968 2 מילובאן צ'יריץ' 2 0 2 משה רומנו, גיורא שפיגל (4) -
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) רבע גמר עמנואל שפר 2 1 1 שייע פייגנבוים (4) הדחה ברבע הגמר מול  בולגריה לאחר הגרלה
מונדיאל 1970 שלב הבתים עמנואל שפר 0 2 1 מרדכי שפיגלר (1) השתתפות ראשונה ויחידה במונדיאל
משחקי אסיה 1974 2 דוד שווייצר 4 0 1 שייע פייגנבוים, גדעון דמתי (4) השתתפות אחרונה במשחקי אסיה בעקבות הסילוק מקונפדרציית הספורט של אסיה
אולימפיאדת מונטריאול (1976) רבע גמר דוד שווייצר 0 3 1 ויקי פרץ (2) -

השתתפות ישראל בטורנירי המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר מיקום מאמן ניצחונות תיקו הפסדים מלך השערים הערות
מוקדמות מונדיאל 1934 2 שמעון רוטנר 0 0 2 אברהם נודלמן, יוחנן סוקניק (1) צמד משחקי העפלה מול  מצרים
מוקדמות מונדיאל 1938 2 אגון פולק 0 0 2 פרי נויפלד (1) צמד משחקי העפלה מול  יוון
מוקדמות מונדיאל 1950 2 לאיוש הס 0 0 2 יהושע גלזר (2) צמד משחקי העפלה מול  יוגוסלביה
מוקדמות מונדיאל 1954 3 ג'רי בית הלוי 0 0 4 - ישראל סיימה עם ארבעה הפסדים ואפס שערים
מוקדמות מונדיאל 1958 2 משה וארון 0 0 2 - צמד משחקי פלייאוף מול  ויילס לאחר שכל היריבות פרשו
מוקדמות אולימפיאדת רומא (1960) 2 גיולה מאנדי 2 1 1 נחום סטלמך, יהושע גלזר, רפי לוי (2) ישראל לא עלתה בגלל הפרש שערים נחות משל יוגוסלביה
מוקדמות גביע אסיה 1960 1 גיולה מאנדי 3 2 1 רפי לוי (5) הטורניר שימש גם כאליפות מערב אסיה
מוקדמות מונדיאל 1962 3 גיולה מאנדי 3 1 2 נחום סטלמך (4)
מוקדמות אולימפיאדת טוקיו (1964) 2 ג'ורג' איינסלי 1 0 1 רובי יאנג (1) צמד משחקי העפלה מול  דרום וייטנאם
מוקדמות מונדיאל 1966 3 מילובאן צ'יריץ' 0 0 4 רחמים טלבי (1) שערו של טלבי היה היחיד של ישראל בטורניר
מוקדמות אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 1 מילובאן צ'יריץ' 2 0 0 מרדכי שפיגלר, ג'ורג' בורבה (3) העפלה ראשונה לאולימפיאדה
מוקדמות מונדיאל 1970 1 עמנואל שפר 3 1 0 גיורא שפיגל, מרדכי שפיגלר (3) העפלה ראשונה למונדיאל
מוקדמות אולימפיאדת מינכן (1972) חצי גמר אדמונד שמילוביץ' 3 0 1 רוני קלדרון, דרור בר-נור, ג'ורג' בורבה, מרדכי שפיגלר, ויקטור סרוסי (1) הפסד 2 - 4 ל תאילנד בדו-קרב פנדלים בחצי הגמר
מוקדמות מונדיאל 1974 2 אדמונד שמילוביץ' 4 1 1 משה אוננה (3)
מוקדמות אולימפיאדת מונטריאול (1976) 1 דוד שווייצר 3 1 1 גדעון דמתי (4)
מוקדמות מונדיאל 1978 2 דוד שווייצר 2 1 1 עודד מכנס (2)
מוקדמות אולימפיאדת מוסקבה (1980) 3 עמנואל שפר 1 3 2 גדעון דמתי (3)
מוקדמות מונדיאל 1982 5 ג'ק מנסל 1 3 4 בני טבק (3)
מוקדמות אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) 3 יוסף מרימוביץ' 1 0 3 אלי יאני ואלי כהן (1)
מוקדמות מונדיאל 1986 2 יוסף מרימוביץ' 3 1 2 זאהי ארמלי (5) בית אוקיאני
מוקדמות אולימפיאדת סיאול (1988) 2 מיליינקו מיחיץ' 4 1 1 ניר לוין (5) בית אוקיאני
ניצחון-שיא לישראל, 9 - 0 על  טיוואן
השתתפות אחרונה של הנבחרת הלאומית בטורניר הקדם אולימפי
מוקדמות מונדיאל 1990 1 יצחק שניאור
ויעקב גרונדמן
1 4 1 רוני רוזנטל ואלי אוחנה (2) בית אוקיאני
הפסד במשחקי הפלייאוף לקולומביה
מוקדמות מונדיאל 1994 6 שלמה שרף 1 3 6 רונן חרזי (3)
מוקדמות יורו 1996 5 שלמה שרף 3 3 4 רונן חרזי (6)
מוקדמות מונדיאל 1998 3 שלמה שרף 4 1 3 אלי אוחנה (3)
מוקדמות יורו 2000 2 שלמה שרף 4 1 5 אלון מזרחי (5) הפסד במשחקי הפלייאוף לדנמרק
מוקדמות מונדיאל 2002 3 ריצ'רד נילסן 3 3 2 חיים רביבו (2)
מוקדמות יורו 2004 3 אברהם גרנט 2 3 3 חיים רביבו (3) משחקי הבית נערכו בחו"ל בעקבות המצב הביטחוני בארץ
מוקדמות מונדיאל 2006 3 אברהם גרנט 4 6 0 יוסי בניון (4) המיקום נבע מהפרש שערים פחות טוב מזה של שווייץ
מוקדמות יורו 2008 4 דרור קשטן 7 2 3 רוברטו קולאוטי (6) ישראל סיימה נקודה בלבד מתחת למקום השני
מוקדמות מונדיאל 2010 4 דרור קשטן 4 4 2 אליניב ברדה (6)
מוקדמות יורו 2012 3 לואיס פרננדס 5 1 4 יוסי בניון (4)
מוקדמות מונדיאל 2014 3 אלי גוטמן 3 5 2 תומר חמד, עדן בן בסט (6)
מוקדמות יורו 2016 4 אלי גוטמן 4 1 5 עומר דמארי (5)
מוקדמות מונדיאל 2018 אלישע לוי 3 0 1

הדירוג העולמי של פיפ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג נבחרת ישראל 1993–2010

הדירוג הנוכחי של נבחרת ישראל ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-54 בעולם, נכון ל-24 בנובמבר 2016 - עלייה של 25 מקומות לעומת דירוג קודם[3]. דירוג השיא 15 נמדד לראשונה[4] בנובמבר 2008, והדירוג הכי נמוך 98 נמדד לראשונה[4] בספטמבר 2016.

סטטיסטיקות ונתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-13 בנובמבר 2016[5]. השחקנים המודגשים עדיין פעילים בקבוצותיהם.

שם הופעות יריבה בהופעת בכורה תאריך הופעת בכורה יריבה בהופעה האחרונה תאריך הופעה אחרונה
יוסי בניון 97  פורטוגל 18 בנובמבר 1998  קרואטיה 23 במרץ 2016
אריק בנאדו 94  ברזיל 17 במאי 1995  אנגליה 8 בספטמבר 2007
טל בן-חיים 91  גרמניה 13 בפברואר 2002  בלגיה 13 באוקטובר 2015
אלון חרזי 89  פולין 9 בספטמבר 1992  דנמרק 1 במרץ 2006
אמיר שלח 85  חבר העמים 12 בפברואר 1992  בוסניה והרצגובינה 1 בספטמבר 2001
מרדכי שפיגלר 83  דרום וייטנאם 29 בדצמבר 1963  קוריאה הדרומית 20 במרץ 1977
ניר קלינגר 83  צפון אירלנד 18 בפברואר 1987  לוקסמבורג 31 במרץ 1997
אבי נמני 80  חבר העמים 12 בפברואר 1992  איי פארו 8 באוקטובר 2005
יצחק שום 78  שוודיה 18 בפברואר 1969  צפון אירלנד 18 בנובמבר 1981
טל בנין 78  ברית המועצות 16 במאי 1990  קפריסין 30 באפריל 2003
אייל ברקוביץ' 78  חבר העמים 12 בפברואר 1992  מולדובה 28 באפריל 2004
דודו אוואט 78  ספרד 10 באוקטובר 1999  צפון אירלנד 15 באוקטובר 2013
ואליד באדיר 74  בלארוס 5 באוגוסט 1997  אנגליה 8 בספטמבר 2007
אלון חזן 72  יוון 28 במרץ 1990  רוסיה 16 באוגוסט 2000
יצחק ויסוקר 69  דרום וייטנאם 29 בדצמבר 1963  ברזיל 25 ביולי 1976
גדעון דמתי 69  שוודיה 2 במרץ 1971  צפון אירלנד 18 בנובמבר 1981
עידן טל 69  טורקיה 19 בפברואר 1998  אנגליה 8 בספטמבר 2007
בוני גינצבורג 68  ויילס 10 ביוני 1984  רומניה 14 באוגוסט 1996
חיים רביבו 67  איי פארו 5 באוגוסט 1992  צרפת 11 באוקטובר 2003
אבי כהן 64  גואטמלה 19 ביולי 1976  ניו זילנד 27 במרץ 1988
אורי מלמיליאן 62  ארצות הברית 15 בינואר 1975  חבר העמים 9 באוקטובר 1990
נחום סטלמך 61  ברית המועצות 17 ביולי 1956  בלגיה 10 בינואר 1968
רוני רוזנטל 60  לוקסמבורג 19 בדצמבר 1984  רוסיה 8 ביוני 1997
צבי רוזן 58  שווייץ 14 בפברואר 1968  ארצות הברית 9 ביוני 1975
מנחם בלו 57  בולגריה 13 ביוני 1965  ארצות הברית 15 בינואר 1975
אדורם קייסי 54  גאורגיה 23 בפברואר 1994  קרואטיה 15 בנובמבר 2006
רונן חרזי 53  איי פארו 5 באוגוסט 1992  קפריסין 28 במרץ 1999
חיים בר 51  רומניה 4 בדצמבר 1974  רומניה 8 בנובמבר 1983
אלי אוחנה 51  פורטוגל 11 בינואר 1984  בולגריה 20 באוגוסט 1997
ניר דוידוביץ' 51  טורקיה 19 בפברואר 1998  רומניה 3 במרץ 2010
רובי יאנג 50  אתיופיה 19 במרץ 1961  יוון 28 במאי 1969
שייע פייגנבוים 50  אורוגוואי 15 ביוני 1966  קוריאה הדרומית 20 במרץ 1977
שמעון גרשון 50  אסטוניה 18 בינואר 1999  צ'ילה 26 במרץ 2008

מלך השערים בכל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-13 בנובמבר 2016[6]. השחקנים המודגשים עדיין פעילים בקבוצותיהם.

שם שערים יריבה בשער הבכורה תאריך שער בכורה יריבה בשער האחרון תאריך שער אחרון
מרדכי שפיגלר 33  הונג קונג 2 בינואר 1964  תאילנד 21 במאי 1973
שייע פייגנבוים 24  גאנה 14 באוקטובר 1968  ארצות הברית 6 בינואר 1975
יוסי בניון 24  קפריסין 5 בספטמבר 1999  לטביה 4 ביוני 2011
רונן חרזי 23  אוקראינה 27 באפריל 1993  רומניה 10 במרץ 1999
נחום סטלמך 22  ברית המועצות 31 ביולי 1956  פינלנד 8 במאי 1966
גדעון דמתי 21  אורוגוואי 19 ביולי 1973  פורטוגל 28 באוקטובר 1981
שייע גלזר 18  יוגוסלביה 18 בספטמבר 1949  אתיופיה 19 במרץ 1961
גיורא שפיגל 18  פינלנד 6 באפריל 1966  שוודיה 2 במרץ 1971
אלי אוחנה 17  אירלנד 4 באפריל 1984  קפריסין 30 באפריל 1997
אבי נמני 17  בלארוס 5 באוגוסט 1997  איי פארו 7 בספטמבר 2005
אורי מלמיליאן 16  תאילנד 9 בפברואר 1977  ברית המועצות 16 במאי 1990
אלון מזרחי 16  רוסיה 24 במרץ 1993  גאורגיה 24 באפריל 2001
חיים רביבו 15  פולין 25 באפריל 1995  מלטה 10 בספטמבר 2003
תומר חמד 15  קרואטיה 6 בספטמבר 2011  ליכטנשטיין 9 באוקטובר 2016
ויקי פרץ 14  יפן 31 במרץ 1976  הולנד 4 באוקטובר 1979
טל בנין 12  ברית המועצות 16 במאי 1990  ליטא 15 באוגוסט 2001
ואליד באדיר 12  רומניה 10 במרץ 1999  אוקראינה 7 בפברואר 2007
אליניב ברדה 12  רוסיה 17 בנובמבר 2007  לטביה 26 במרץ 2011
רפי לוי 11  פולין 29 בנובמבר 1959  דרום וייטנאם 19 באוקטובר 1960
רוני רוזנטל 11  פולין 10 בפברואר 1988  פולין 25 באפריל 1995
רחמים טלבי 10  פינלנד 6 באפריל 1966  שוודיה 25 באוגוסט 1969
יצחק שום 10  רומניה 20 בינואר 1970  יוון 14 בפברואר 1979
זאהי ארמלי 10  בלגיה 15 בפברואר 1983  ניו זילנד 10 בנובמבר 1985

מבקיעים בטורנירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונדיאל

מוקדמות המונדיאל

מוקדמות אליפות אירופה

מאמני הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום שם מספר משחקים ניצחונות תיקו הפסדים  % ניצחונות
1 אדמונד שמילוביץ' 16 9 4 3 56.25
2 לואיס פרננדס 12 6 1 5 50
3 דרור קשטן 31 15 10 6 48.3
4 דוד שווייצר 36 17 11 8 47.2
5 אברהם גרנט 33 14 13 6 42.4
6 גיולה מאנדי 30 12 7 11 40
7 שלמה שרף 82 31 17 34 37.8
8 עמנואל שפר 40 14 12 14 35
9 ריצ'רד מולר נילסן 20 7 4 9 35
10 יוסף מרימוביץ' 35 12 9 14 34.2
11 מילובאן צ'יריץ' 25 8 2 15 32
12 אלי גוטמן 29 9 7 13 31
13 יצחק שניאור ויעקב גרונדמן 19 5 6 8 26.3
14 מיליינקו מיחיץ' 19 4 5 10 21
15 ג'ק מנסל 10 2 3 5 20
16 ג'רי בית הלוי 7 0 0 7 0
17 ג'ק גיבונס 5 2 0 3 40
18 משה וארון 4 2 0 2 50
19 ג'ורג' איינסלי 3 2 0 1 66.67
20 לאיוש הס 3 1 0 2 33.3
21 ולדיסלב סקאלי 2 1 0 1 50
22 אגון פולק 2 0 0 2 0
23 שמעון "לומק" רוטנר 2 0 0 2 0
24 ארתור באר 1 1 0 0 100
25 אלי אוחנה (ממלא מקום) 1 1 0 0 100
26 אלי פוקס 1 0 0 1 0
27 אלון חזן (ממלא מקום) 1 0 0 1 0
28 אלישע לוי 4 3 0 1 75

סגל הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל השחקנים לקראת המשחק מול  אלבניה ב-12 בנובמבר 2016, במסגרת מוקדמות מונדיאל 2018. מספר ההופעות והשערים נכון ל-13 בנובמבר 2016

מס' עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
18 שוער דודו גורש 1 בפברואר 1980 5 0 ישראלישראל הפועל באר שבע
1 שוער דני עמוס 2 בפברואר 1987 0 0 ישראלישראל מכבי פתח תקווה
23 שוער עומרי גלזר 11 במרץ 1996 0 0 ישראלישראל מכבי חיפה
17 בלם שיר צדק 22 באוגוסט 1989 9 0 ישראלישראל הפועל באר שבע
21 בלם איתן טיבי 16 בנובמבר 1987 29 0 ישראלישראל מכבי תל אביב
5 בלם רמי גרשון 12 באוגוסט 1988 25 2 בלגיהבלגיה גנט
20 מגן עומרי בן הרוש 7 במרץ 1990 15 0 ישראלישראל מכבי תל אביב
13 מגן טאלב טוואטחה 21 ביוני 1992 5 0 גרמניהגרמניה איינטרכט פרנקפורט
2 מגן אלי דסה 3 בדצמבר 1992 6 0 ישראלישראל מכבי תל אביב
8 קשר אלמוג כהן 1 בספטמבר 1988 17 0 גרמניהגרמניה אינגולשטאט 04
9 קשר דן איינבינדר 19 בפברואר 1989 2 1 ישראלישראל בית"ר ירושלים
3 קשר דוד קלטינס 11 ביוני 1995 0 0 ישראלישראל בית"ר ירושלים
22 קשר נטע לביא 25 באוגוסט 1995 1 0 ישראלישראל מכבי חיפה
6 קשר ביברס נאתכו 18 בפברואר 1988 43 1 רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה
11 קשר מאור בוזגלו 14 בינואר 1988 23 1 ישראלישראל הפועל באר שבע
15 קשר דור מיכה 2 במרץ 1992 0 0 ישראלישראל מכבי תל אביב
7 קשר ערן זהבי (קפטן) 25 ביולי 1987 35 6 סיןסין גואנגג'ואו R&F
19 קשר מיכאל אוחנה 4 באוקטובר 1995 0 0 ישראלישראל הפועל באר שבע
14 חלוץ בן שהר 10 באוגוסט 1989 39 6 ישראלישראל הפועל באר שבע
12 חלוץ טל בן-חיים 5 באוגוסט 1989 22 5 ישראלישראל מכבי תל אביב
16 חלוץ אלירן עטר 17 בפברואר 1989 4 1 ישראלישראל מכבי חיפה
10 חלוץ תומר חמד 2 במאי 1987 27 15 אנגליהאנגליה ברייטון

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלום לוי, נבחרת ישראל מציגה: הפתיחה הכי גרועה לקמפיין, באתר ONE‏, 15 באוקטובר 2010
  2. ^ בית הנבחרות, באתר Xnet
  3. ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
  4. ^ 4.0 4.1 החל מאוגוסט 1993 - אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל
  5. ^ רשימת שיאני ההופעות באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
  6. ^ רשימת המבקיעים באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל


נבחרת ישראל - מונדיאל 1970

1 ויסוקר | 2 בר | 3 בלו | 4 פרימו | 5 רוזן | 6 רוזנטל | 7 שום | 8 שפיגל | 9 פייגנבוים | 10 שפיגלר | 11 בורבה | 12 שווגר | 13 חזום | 14 רום | 15 טלבי | 16 וולך | 17 בן רימוז' | 18 רומנו | 19 שורוק | 20 קרקו | 21 המאירי | 22 נוסובסקי | מאמן: שפר

ישראלישראל