לדלג לתוכן

גביע הטוטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גביע הטוטו
גביע הטוטו 2024/2025
ענף כדורגל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1984 עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגון מפעיל ההתאחדות לכדורגל בישראל ומנהלת הליגות לכדורגל טוטו ווינר
מספר מתמודדים 14 בליגת העל ו-16 בליגה הלאומית
מדינות משתתפות ישראלישראל ישראל
שמות קודמים גביע הליגה
זוכה הליגה הבכירה: מכבי תל אביב (2023/2024)
ליגת המשנה: הפועל תל אביב (2024/2025)
הכי הרבה זכיות הליגה הבכירה:
מכבי תל אביב (8)
ליגת המשנה:
הכח רמת גן, מכבי יפו (3)
הליגה השלישית:
הפועל אשקלון, הפועל רמת-גן גבעתיים (3)
מפעל גבוה יותר גביע המדינה בכדורגל
מפעל נמוך יותר גביע הטוטו לאומית
באתר ההתאחדות לכדורגל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טקס הענקת גביע הטוטו לעונת 2016/2017
לוגו גביע הטוטו הישן

גביע הטוטו הוא טורניר כדורגל ישראלי, התחרות השלישית בחשיבותה בכדורגל בישראל אחרי אליפות המדינה וגביע המדינה. בכל עונה נערכים שני טורנירים נפרדים: גביע הטוטו לקבוצות ליגת העל, וגביע הטוטו לקבוצות הליגה הלאומית. בין השנים 19992009 נערך טורניר נוסף ובנפרד: גביע הטוטו לליגה הארצית שהייתה הליגה השלישית בישראל, אך טורניר זה בוטל כשהליגה הארצית בוטלה.

גביע הטוטו מאפשר לקבוצות ליגת העל לשלב שחקנים צעירים והרכבים משניים ולבחון שחקנים חדשים לפני פתיחת העונה הסדירה, ומהווה פעמים רבות מעין "ניסוי כלים" לקבוצות הישראליות.

גביע שלישי בחשיבותו (הנקרא במדינות רבות: טורניר "גביע הליגה"; באנגלית: League Cup) נערך בישראל בפורמטים רבים ומגוונים מאז החלו תחרויות הכדורגל הרשמיות בשנות ה-50 בישראל.

בשנים: 1958, 1968 ו-1973 נערכו גביעי חגיגות לכבוד עצמאות מדינת ישראל (גביע העשור, גביע ה-20 וגביע הכ"ה לכבוד חגיגות ה-10, ה-20 וה-25 שנים לעצמאות ישראל בהתאמה). בחלק מהם גם הופרדו הטורנירים לליגה הבכירה ולליגה השנייה/שלישית, על מנת שמירב הקבוצות הבכירות והמוכרות בישראל יוכלו לקחת בו חלק.

במהלך עונת 1975/1976 התקיים גביע הליגה הראשון שכוון להיות הגביע השלישי בחשיבותו, אבל הופסק מיד לאחר עונת ניסיון זו.

ב-1982 החלה ההתאחדות לכדורגל בישראל לקיים גביע שלישי בחשיבותו בשם גביע ליליאן, לזכרו של גזבר ההתאחדות יהודה ליליאן שנפטר בתחילת שנה זו.

הוחלט שמשחקי הגביע יתקיימו בתחילת העונה, וישחקו בו רק ארבע הקבוצות הטובות בישראל שהצליחו בליגה ובגביע המדינה. פורמט זה נמשך והשתנה במהלך השנים מספר פעמים, ולמעשה אף המשיך לרוץ ביחד עם גביע הטוטו מספר עונות עד שהופסק לאחר עונת 1989/1990.

בעונת 1984/1985 הציגה ההתאחדות גביע ליגה חדש (בתחילה נקרא בעיתונות: "גביע הליגה"[1]) שבו ישחקו כלל הקבוצות בשתי הליגות הבכירות (שיקיימו טורנירים נפרדים). הגביע התקיים לראשונה ב-30 באוקטובר 1984, הסתיים במשחק הגמר שנערך ב-7 במאי 1985, והזוכות הראשונות בו היו מכבי יבנה (הליגה הבכירה – הליגה הלאומית) והפועל אשקלון (ליגת המשנה – הליגה הארצית).

לפני הטורניר בעונת 1985/1986, החליטה המועצה להסדר ההימורים בספורט (או בשמה המוכר ה"טוטו") לתת חסות לגביע שנקרא מאז גביע הטוטו, ובנוסף הובטח לזוכות פרס כספי משמעותי על מנת להגביר תחרותיות והישגיות בתחרות זו.

משחקי הגביע התקיימו במשך 15 עונות, עד שבעונת 1999/2000, לאחר רפורמה במערך הליגות בישראל ויצירת ליגת העל כליגה הבכירה בישראל, הטורניר של הליגה הבכירה וליגת המשנה אוחד ושיחקו בו 24 הקבוצות בשתי הליגות הבכירות, והתקיים טורניר נוסף, שבו שיחקו קבוצות הליגה השלישית (הליגה הארצית).

ניסיון זה הוכח ככושל מבחינת העניין והתחרותיות ורמתו הירודה ועל כן התחרות של שתי הליגות הבכירות פוצל שוב, וכך החל מעונת 2004/2005 התקיימו שלושה טורנירים שונים: טורניר אחד לכל אחת משלוש הליגות הבכירות בישראל, עד לסגירת הליגה הארצית והרפורמה הנוספת במערך הליגות בעונת 2008/2009, אז נסגרה התחרות לליגה השלישית, ומאז מתקיימות שתי התחרויות: גביע הטוטו לליגת העל וגביע הטוטו לליגה הלאומית.

בעונת 2013/2014 הטורניר לא התקיים כלל עקב מחלוקת בין הטוטו להתאחדות לגבי אחריות על הביקורת שהוטחה לגבי ניהול הכדורגל והמענקים ששולמו בין שני הגופים בעקבות דו"ח של ירון זליכה, ובאוקטובר 2013 הגיעו הגופים להסדרת הסכם השיווק ביניהם שכלל את ביטולה המידי של התחרות הקרובה להסכם.

לאורך השנים, שונה מעט מבנה התחרות בין עונה לעונה מבחינת כמות הבתים והשלבים בטורניר. כך למשל התחילו בעבר משחקי הטורניר בטרם החלה הליגה, אך שלב הבתים נמשך גם לאחר פתיחתה, ומשחק הגמר התקיים לרוב בחודש ינואר, אך החל מעונת 2018/2019 הוחלט לשנות את פורמט התחרות ולהפוך אותו לטורניר קדם עונה אשר מסתיים בסוף חודש ספטמבר. בעקבות הביקורת שהושמעה מצד הקבוצות המשתתפות במפעלים האירופיים כלפי עומס המשחקים, כיום קבוצות המשתתפות במפעלים האירופיים העונתיים (ליגת האלופות, הליגה האירופית והקונפרנס ליג) מדלגות על שלב הבתים ומשחקות רק 1–3 משחקי נוקאאוט בעונה במפעל זה על מנת שיוכלו לרכז את מירב מאמציהם להצליח במפעלים האירופים ולקדם את הכדורגל הישראלי.

מבנה התחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב הבתים נערך לפני פתיחת הליגות, ונערך בליגת העל ובליגה הלאומית החל מסוף יולי או תחילת אוגוסט ועד לפתיחת הליגה בסוף אוגוסט ולמעשה מהווה מעין טורניר הכנה לפתיחת העונה המורחבת. שלבי הגמר בשתי הליגות נערכים בסוף ספטמבר. כמו במשחקי הליגה, בגביע הטוטו רשאיות הקבוצות לערוך עד חמישה חילופים.

מספר הקבוצות המשתתפות בטורניר תלוי במספר הקבוצות בליגה. כיום משחקות 14 קבוצות בליגת העל, והחל מעונת 2018/2019 הקבוצות המשתתפות במפעלים האירופיים לא משתתפות בשלב הבתים. עשר הקבוצות הנותרות מחולקות לשני בתים על פי אזורים גאוגרפיים, כאשר כל קבוצה משחקת נגד שאר הקבוצות פעם אחת, ובסך הכל נערך סיבוב משחקים אחד. הקבוצה הממוקמת במקום הראשון בכל בית מעפילה לחצי הגמר. בנוסף לכך נערך משחק אלוף האלופים בין האלופה ומחזיקת גביע המדינה, ומשחק בין שתי הקבוצות הנוספות שהעפילו למוקדמות הקונפרנס ליג, ושתי המנצחות מעפילות גם הן לחצי הגמר. קבוצה שלא העפילה לחצי הגמר משובצת למשחק דירוג אחד שיקבע את מקומה הסופי בטורניר (ואת המענק הכספי שתקבל).

בליגה הלאומית מחולקות 16 קבוצות לארבעה בתים אזוריים, ארבע קבוצות בכל בית. כל קבוצה משחקת פעם אחת נגד שאר הקבוצות, ובסך הכל נערך סיבוב אחד של שלושה מחזורים. שתי הקבוצות הממוקמות בשני המקומות הראשונים בכל בית עולות לשלב רבע הגמר.

החל מעונת 2018/2019 לא נערכת הארכה במשחקי הנוק-אאוט, ובמקרה של שוויון לאחר 90 דקות ניגשים ישירות לדו-קרב פנדלים. משחק הגמר נערך באצטדיון נייטרלי.

בעונת 2020/2021, בעקבות מגפת הקורונה, שונתה השיטה למצומצמת יותר המכילה את מסלול אלוף האלופים ומסלול הליגה. משחק הגמר התקיים באצטדיון של העולה לגמר דרך מסלול הליגה. שינוי השיטה היה רלוונטי לעונה זו בלבד.

זכויות שידור ומענקי זכייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מעונת 2021/2022 מחזיק גוף השידור צ'רלטון בזכויות השידור של משחקי גביע הטוטו. המשחקים מועברים בשידורים ישירים בחבילת הערוצים של ספורט 1.

המועצה להסדר ההימורים בספורט היא הספונסרית הראשית של המפעל ומשלמת מענקים וכספי זכייה לקבוצות המשתתפות עבור תוצאות המשחקים המקדימים ובנוסף עבור המיקומים הסופיים.[2]

המענקים הכספיים המחולקים בשלב הבתים והמשחקים בין ה"אירופאיות": ניצחון - 50,000 ש"ח, תיקו - 40,000 ש"ח, הפסד - 30,000 ש"ח.

מיקום סופי סכום המענק
מקום אחרון 110,000
מקומות 12–13 140,000
מקומות 10–11 170,000
מקום 9 200,000
מקום 8 250,000
מקומות 6–7 300,000
מקום 5 350,000
מקומות 3–4 360,000
סגנית 650,000
זוכה 900,000

גביע הטוטו סופג לעיתים ביקורת מתקשורת הספורט בישראל ואוהדי הכדורגל במדינה, בעיקר על היותו חסר חשיבות ביחס לגביע המדינה בכדורגל ועל כך שלעיתים קרובות הקבוצות משחקות עם סגלים משניים ושיעורי הנוכחות במשחקים נמוכים יחסית.[3] בעקבות הביקורות הללו הטורניר מכונה לעיתים בלעג "גביע השוקו". ביקורת נוספת מושמעת על שמו של הגביע, שנובע אך ורק מחסות מסחרית של המועצה להסדר ההימורים בספורט ולא מזכיר את היותו גביע ליגה, בניגוד למשל לגביע הפוטבול ליג של אנגליה.[4]

מחזיקות גביע הטוטו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה הליגה הבכירה ליגת המשנה הליגה השלישית
מחזיקת הגביע תוצאה סגנית אצטדיון מחזיקת הגביע תוצאה סגנית מחזיקת הגביע תוצאה סגנית
1984/1985 מכבי יבנה 1:2 בית"ר ירושלים אצטדיון רמת גן הפועל אשקלון 0:2 בני יהודה תל אביב לא התקיים
1985/1986 הפועל פתח תקווה 1:2 הפועל באר שבע הפועל חדרה 2:3 הפועל עכו
1986/1987 שמשון תל אביב 0:2 מכבי נתניה הפועל חיפה 2:3 הפועל עכו
1987/1988 שמשון תל אביב 2:4 בני יהודה תל אביב אצטדיון האורווה הפועל בת ים 0:0

0:1

הפועל רמת גן

מכבי יבנה

1988/1989 הפועל באר שבע 0:2 מכבי נתניה הפועל חדרה 1:2

1:2

מכבי רמת עמידר

מכבי יפו

1989/1990 הפועל פתח תקווה 1:2 בני יהודה תל אביב מכבי פתח תקווה 0:0

0:3

הפועל חיפה

הפועל חדרה

1990/1991 הפועל פתח תקווה 1:3 בית"ר תל אביב מכבי פתח תקווה 0:3

0:6

מכבי רמת עמידר

מכבי עכו

1991/1992 בני יהודה תל אביב 1:2 מכבי תל אביב אצטדיון בלומפילד מכבי יפו 3:1

1:5

מכבי שעריים

הפועל אשדוד

1992/1993 מכבי תל אביב 0:4 הפועל פתח תקווה האצטדיון העירוני הרצליה מכבי יפו 0:3

1:0

מכבי הרצליה

הפועל חדרה

1993/1994 מכבי חיפה 0:2 בית"ר ירושלים אצטדיון רמת גן בית"ר תל אביב 1:1 (2:4 בפנדלים) הפועל טייבה
1994/1995 מכבי פתח תקווה 1:2 מכבי תל אביב הפועל בת ים 1:5 הפועל רמת גן
1995/1996 הפועל באר שבע 0:3 הפועל כפר סבא הכח רמת גן 1:2 מכבי נתניה
1996/1997 בני יהודה תל אביב 0:3 הפועל חיפה הכח רמת גן 0:1 הפועל חדרה
1997/1998 בית"ר ירושלים 1:3 מכבי תל אביב מכבי יפו 1:2 מכבי כפר כנא
1998/1999 מכבי תל אביב 1:2 בית"ר ירושלים הכח רמת גן 0:2 בני סכנין
1999/2000 מכבי פתח תקווה 1:4 מכבי חיפה אוחד עם הליגה הבכירה (1999–2004) הפועל רמת גן 4:4

(4:5 משער זהב שהובקע בהארכה)

הפועל רעננה
2000/2001 הפועל חיפה 0:1 בית"ר ירושלים מכבי כפר כנא 0:2 מכבי אשקלון
2001/2002 הפועל תל אביב 2:4 מועדון ספורט אשדוד הפועל אשקלון 0:1 הפועל קריית שמונה
2002/2003 מכבי חיפה 0:2 הפועל תל אביב הפועל אשקלון 1:2 הפועל מג'דל כרום
2003/2004 מכבי פתח תקווה 0:3 מכבי חיפה עירוני רמת השרון 0:0 (1:2 בפנדלים) הפועל עכו
2004/2005 הפועל פתח תקווה 3:3 (2:4 בפנדלים) מועדון ספורט אשדוד מכבי נתניה 1:2 (2:3 בפנדלים) הפועל כפר סבא הפועל אשקלון 3:3 (2:4 בפנדלים) הפועל רמת גן
2005/2006 מכבי חיפה 0:3 מועדון ספורט אשדוד הפועל עכו 0:0 (3:5 בפנדלים) הפועל באר שבע הפועל רמת גן 0:2 עירוני טירת כרמל
2006/2007 מכבי הרצליה 1:2 הפועל כפר סבא עירוני קריית שמונה 1:1 (2:4 בפנדלים) בני סכנין הפועל רמת גן 0:1ה סקציה נס ציונה
2007/2008 מכבי חיפה 0:2 בני סכנין הפועל פתח תקווה 0:2 הכח עמידר רמת גן עירוני קריית אתא 0:3 בית"ר שמשון ת"א
2008/2009 מכבי תל אביב 0:1 מועדון ספורט אשדוד הפועל באר שבע 0:1ה מכבי הרצליה הפועל מרמורק 0:1 הפועל אשקלון
2009/2010 בית"ר ירושלים 0:1 הפועל רעננה עירוני קריית שמונה 1:3 הפועל ראשון לציון בוטל[5] (החל מ-2009)
2010/2011 עירוני קריית שמונה 0:1 מכבי פתח תקווה הפועל רמת השרון 2:2 (3:5 בפנדלים) סקציה נס ציונה
2011/2012 עירוני קריית שמונה 1:1 (3:4 בפנדלים) הפועל תל אביב אצטדיון המושבה הפועל רמת גן 0:1 עירוני בת ים
2012/2013 הפועל חיפה 0:1ה הפועל באר שבע הפועל ראשון לציון 2:2 (4:5 בפנדלים) הפועל רעננה
2013/2014 בוטל[6] בוטל[6]
2014/2015 מכבי תל אביב 1:2 מכבי חיפה אצטדיון נתניה הפועל בני לוד 0:2 בני יהודה תל אביב
2015/2016 מכבי פתח תקווה 1:3 עירוני קריית שמונה הפועל אשקלון 0:1 מועדון ספורט אשדוד
2016/2017 הפועל באר שבע 1:4 עירוני קריית שמונה מכבי שעריים 1:2ה הפועל רמת גן
2017/2018 מכבי תל אביב 0:1 הפועל באר שבע הפועל עפולה 0:3 הפועל רמת גן
2018/2019 מכבי תל אביב 1:2 מכבי חיפה אצטדיון המושבה הפועל קטמון ירושלים 0:1 הפועל מרמורק
2019/2020 בית"ר ירושלים 0:2 מכבי תל אביב אצטדיון נתניה הפועל רמת גן 1:2 בני סכנין
2020/2021 מכבי תל אביב 0:2 בני סכנין אצטדיון דוחה הפועל נוף הגליל 0:3 הפועל פתח תקווה
2021/2022 מכבי חיפה 1:1 (6:7 בפנדלים) הפועל באר שבע אצטדיון נתניה בית"ר תל אביב בת ים 1:2 הפועל עכו
2022/2023 מכבי נתניה 0:0 (4:5 בפנדלים) הפועל באר שבע אצטדיון המושבה הפועל ראשון לציון 0:1 הפועל ניר רמת השרון
2023/2024 מכבי תל אביב 0:0 (2:4 בפנדלים) מכבי חיפה אצטדיון נתניה עירוני טבריה 0:1 מכבי יפו
2024/2025 הפועל תל אביב 0:2 הפועל נוף הגליל

טבלת זכיות לגביע הטוטו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גביע הליגה הבכירה גביע ליגת המשנה גביע הליגה השלישית
מקום קבוצה זכיות סגנויות
1 מכבי תל אביב 8 4
2 מכבי חיפה 5 5
3 הפועל פתח תקווה 4 1
מכבי פתח תקווה
5 הפועל באר שבע 3 5
6 בית"ר ירושלים 3 4
7 בני יהודה תל אביב 2 2
עירוני קריית שמונה
9 הפועל חיפה 2 1
10 שמשון תל אביב 2 0
11 הפועל תל אביב 1 2
מכבי נתניה
13 מכבי הרצליה 1 0
מכבי יבנה
מקום קבוצה זכיות סגנויות
1 הכח עמידר רמת גן 3 1
מכבי יפו
3 הפועל רמת גן 2 4
4 הפועל חדרה 2 3
5 הפועל ראשון לציון 2 1
6 הפועל אשקלון 2 0
הפועל בת ים
מכבי פתח תקווה
עירוני קריית שמונה
בית"ר תל אביב בת ים
11 הפועל עכו 1 3
12 הפועל באר שבע 1 1
הפועל חיפה
מכבי נתניה
מכבי שעריים
הפועל פתח תקווה
17 הפועל בני לוד 1 0
הפועל עפולה
הפועל קטמון ירושלים
הפועל ניר רמת השרון
הפועל נוף הגליל
עירוני טבריה
הפועל תל אביב
מקום קבוצה זכיות סגנויות
1 הפועל אשקלון 3 1
הפועל רמת גן
3 הפועל מרמורק 1 0
מכבי עירוני קריית אתא
הפועל ניר רמת השרון
מכבי כפר כנא

מלכי השערים בכל הזמנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלת המבקיעים המובילים במשחקי גביע הטוטו של הליגה הבכירה. נכון ל-23 ביולי 2022.[7]

# שחקן שנות פעילות שערים
1 אלון מזרחי 1989–2005 42
2 עמיר תורג'מן 1989–2007 39
3 שי הולצמן 1990–2009 34
4 חזי שירזי 1986–2004 30
5 אסי טובי 1990–2010 29
6 ראובן עטר 1986–2003 26
7 אופיר חיים 1993–2012 25
אבי נמני 1989–2008
עופר שטרית 1987–2010
עידן שריקי 2001–2021

מלך השערים של גביע הטוטו לאומית הוא עופר דגמי, שכבש 21 שערים במסגרת זו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גביע־הליגה בשיטה אנגלית - מהעונה הבאה, מעריב, 26 בינואר 1984
  2. ^ המרוץ ל-900 אלף: מתיחת הפנים של גביע הטוטו, באתר ONE‏, 27 ביולי 2018
  3. ^ יגאל ברמן, ‏גביע השוקו - השינוי מתחיל בנו, באתר ONE‏, 13 בדצמבר 2012
  4. ^ אורן מאיר, השתלטו לנו על גביע הליגה, באתר ynet, 27 בינואר 2024
  5. ^ גביע הטוטו לליגה השלישית בוטל בשל שינוי במבנה התחרות לבקשת הטוטו
  6. ^ 1 2 בשל סכסוך של הטוטו עם ההתאחדות בעונה זו
  7. ^ רון עמיקם‏, כוכבים אלטרנטיביים: עשרת הכובשים הגדולים ביותר בגביע הטוטו, באתר וואלה, 23 ביולי 2022