ניצחון גלתיאה (רפאל)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | רפאל |
| תאריך יצירה | 1512 |
| טכניקה וחומרים | פרסקו |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
225 ס״מ  |
| גובה |
295 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
הרנסנס הגבוה |
| מיקום |
וילה פארנזינה רומא שבאיטליה |
  | |
ניצחון גלתיאה (באיטלקית: Trionfo di Galatea) הוא פרסקו מעשה ידי הצייר רפאל משנת 1512. היצירה מוצגת בוילה פארנזינה ברומא.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילה פארנזינה ברומא נבנתה בין השנים 1506–1511 בידי האדריכל בלדסרה פרוצי בעבור אגוסטינו קיגי. זמן קצר לאחר השלמת החדרים החלו ציורי הפרסקו בידי טובי האמנים של התקופה, כולל פרוצי עצמו, רפאל, איל סודומה וסבסטיאנו דל פיומבו. "ניצחון גלתיאה" הוא הידוע שבין הפרסקאות והוא מוצב בחדר "גלתיאה" בוילה.
תיאור היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלתיאה (אין מדובר בגלתיאה) היא נימפת ים יפה, בתו של אל הים נראוס, המוזכרת באודיסיאה מאת הומרוס וכן בספר השלושה-עשר בשיר האפי מטמורפוזות של אובידיוס, כמושא אהבתו של הקיקלופ פוליפמוס (הנראה בפרסקו הצמוד משמאל, מעשה ידי סבסטיאנו דל פיומבו), ממנו היא מנסה להימלט.[2]
רפאל לא תיאר בציור אף אחד מהאירועים המרכזיים של הסיפור המיתולוגי. במקום זאת הוא בחר להתרכז בהאדרת דמות הנימפה, המתוארת כשהיא מוקפת יצורים מיתולוגיים: מימין, קנטאור (חלקו אדם, חלקו סוס) חוטף נימפת ים. משמאל, טריטון (חלקו אדם, חלקו דג) חוטף נימפת ים אחרת. מאחוריהם, טריטון נוסף משתמש בקונכייה של חצוצרה אצילה (המזוהה עם טריטון) בתור חצוצרה. גלתיאה רוכבת על מרכבת-קונכייה הנגררת בידי שני דולפינים, מעליה שלושה קופידונים (או פוטי) עם חצים המכוונים לעברה. בפינה השמאלית העליונה נראה קופידון רביעי עם אשפת חיצים.
יש תנועה רבה בציור כאשר כל הדמויות נמצאות בתנועה כלשהי. גלתיאה עצמה נראית שלווה מאוד, אך גלימתה ושיערה מייצרים תחושה ברורה שהיא נעה כנגד רוח חזקה. אף כי נושא הפרסקו מרמז על מהומה, נראה שבריחה אינה עומדת בראש דאגתן של הדמויות, אשר מבטן הרב-כיווני כמעט ולא מעיד על סנטימנט היסטרי. קומפוזיציה בצורת הספרה "8" (אשר מוקדה בראשה של אלתיאה) מסייעת לציור להימנע מלהיראות כאוטי מדי.[3]
זהו ציור מורכב האופייני לרנסאנס הגבוה. הדמויות מוצגות תוך פיתולים שמראים את הידע של רפאל באנטומיה האנושית ומזכירים את פסלי העבדים של מיכלאנג'לו, שנוצרו בערך באותו הזמן. הרוח הנושבת בעוצמה מימין גורמת לגלימה ולשיער של גלתיאה להתעופף בכיוון כמעט אופקי שמאלה. בו זמנית, זרועותיה של גלתיאה אוחזות במושכות הדולפין תוך כדי תנועה ימינה, וכך מודגש הפיתול בגופה. רפאל מבליט את השרירים של יצורי הים תוך שימוש במשחקי אור וצל (קיארוסקורו) המעניקים לדמויות מסה ותחושת תנועה במרחב, ובכך נבדלת יצירה זו מיצירות מוקדמות יותר בנושאים דומים המבוססות על קווי מתאר, כגון הולדת ונוס של סנדרו בוטיצ'לי.[2]
הקורטיזנה "אימפריה" (אנ'), אהובתו של אגוסטינו קיגי וידידתו של רפאל, נחשבה כמודל עבור גלתיאה. עם זאת, ג'ורג'ו וזארי כתב כי רפאל לא התכוון לצייר את גלתיאה בדמותה של אישה מסוימת, אלא לייצג יופי אידיאלי. הוא יצר שילוב של איכויות שראה אצל נשים שונות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "SALA DI GALATEA". וילה פארנזינה. (באנגלית)
- ^ 1 2 "Raphael, Galatea". אקדמיית קהאן. (באנגלית)
- ^
di Galatea "THE LOGGIA OF GALATEA". Miami University School of Creative Arts.
{{cite web}}: Check|url=value (עזרה) (באנגלית)