טריטון (מיתולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טריטון נושא נימפה על גבו; פסל בברלין.

במיתולוגיה היוונית טריטון (Τρίτων) הוא אל ים ושליח המצולות, בנו של פוסידון, אל הימים והאוקיינוסים, ושל הנימפה אמפיטריטה. הוא בדרך כלל מתואר כבן-ים, בעל פלג גוף עליון של אדם ופלג גוף תחתון של דג.

בדומה לאביו, טריטון נושא עמו קילשון בעל שלוש שיניים. אולם, סמלו המיוחד הוא קונכייה, שבה הוא היה נושף כמו בחצוצרה כדי להרגיע או לעורר את נחשולי וגלי הים. הקונכייה הזו יכלה להפיק צלילים כה נוראיים, שהם אף הצליחו להבהיל את הענקים, שהחלו נסים על נפשם עם הישמע צליליה.

לדברי הסיודוס בספרו "תיאוגוניה", טריטון גר עם הוריו בארמון שהיה עשוי כולו זהב, אלמוגים ואבני חן, וששכן בקרקעית הים. בנוסף, סיפורי הארגונאוטים מציינים שטריטון חי על יד החוף של לוב.

טריטון מופיע גם במיתולוגיה הרומית. ב"איניאדה" מאת ורגיליוס מסופר כי מיזנוס, החצוצרן של איניאס, הזמין את טריטון לתחרות נשיפה בחצוצרה. בתגובה, טריטון הטיל אותו אל תוך הים כעונש על גאוותו.

בספר מטמורפוזות מאת אובידיוס מופיע טריטון ומרגיע את הים: "נחו ימים מזעפם, כי אדון-עלימים [נפטון] הניח את קלשונו הנורא - יצוה לגלים וישקטו. הוא גם לטריטון יקרא ועלה בתגלתו מן המים, השבלולים מכסים את שכמו וכתפיו כאדרת." (ראו: מטמורפוזות, א'. תרגום: שלמה דיקמן).

דמות הטריטון, כדמות גברית בעלת מיניות בולטת מופיעה ביצירות אמנות רבות, החל מן האמנות הרומית ובייחוד בפיסול של תקופת הבארוק.

על שמו של טריטון קרוי טריטון, הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת נפטון, שהוא עצמו קרוי בשמו של אל הים הרומאי נפטון - הוא פוסידון בקרב היוונים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריאל הירשפלד, "הטריטון", בתוך: אל אחרון האלים - על מזרקות רומא, הוצאת כתר, תל אביב, 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אלי הים במיתולוגיה היוונית

פוסידוןאוקיינוסקטונראוסגלאוקוסטתיסאמפיטריטהתטיסטריטון

אופיאוןפרוטאוספורקיספונטוסאוקיינידיםנראידותנאיאדות
Les Oceanides Les Naiades de la mer.jpg