אגוסטינו קיגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אגוסטינו קיגי
Agostino Chigi.JPG
מטבע ועליו דיוקנו של אגוסטינו קיגי
לידה 6 בספטמבר 1465
סיינה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באפריל 1520 (בגיל 54)
רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פטרון אמנות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קפלת קיגי בכנסיית סנטה מריה דל פופולו
שלט האצולה שלו המשלב את סמל ביתו וסמלה של משפחת דלה רוברה (עץ האלון)

אָגוֹסטינו אנדראה קיגיאיטלקית: Agostino Andrea Chigi; ‏29 בנובמבר 1466 - 11 באפריל 1520) היה "האדם העשיר ביותר ברומא"[1] ופטרון אמנות חשוב בתקופת הרנסאנס האיטלקי. זכה לכינוי "הנהדר" (il Magnifico).[2]

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסיינה למשפחת בנקאים עתיקה, עשירה ובולטת. אביו, מריאנו קיגי, שירת כשגריר סיינה לחצרם של האפיפיורים אלכסנדר השישי ויוליוס השני וכך שהתה המשפחה מאז 1487 ברומא. בנק המשפחה הלווה סכומי כסף גדולים לבכירי מדינת האפיפיור ושלט במונופול המסחר במלח במדינת האפיפיור ובממלכת נאפולי וכן במכרות האלום (מינרל חיוני לתעשיות הטקסטיל ועיבוד הקלף) בלאציו.

לאחר שסייע קיגי לבחירתו של יוליוס השני, גמל לו האפיפיור הנבחר בהתירו להוסיף לשלט האצולה המשפחתי של קיגי (שש גבעות ומעליהן כוכב) את סמל משפחתו של האפיפיור, דלה רוברה (עץ האלון), ובמינויו לשר האוצר של מדינת האפיפיור. ב-1511 יצא קיגי מטעם האפיפיור לשאת ולתת (ולרכוש) את תמיכת הרפובליקה של ונציה במלחמת ליגת קמברה. הוא הצליח להתמיד במשרתו גם בשירותו של האפיפיור הבא, לאו העשירי מבית מדיצ'י.

פטרון אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 15061511 בנה קיגי את ארמונו, וילה פארנזינה, ברובע טרסטוורה. את הוילה תכנן האמן בלדסרה פרוצי מסיינה. קיגי הורה על עיטור קירות המבנה בפרסקאות מאת מיטב אמני התקופה: רפאל, בלדסארה פרוצי, סבסטיאנו דל פיומבו, ג'וליו רומאנו, פייטרו פרוג'ינו ואיל סודומה. הידוע שבין הפרסקאות שצוירו הוא זה של רפאל המתאר את "ניצחון גלאטאה".

אחד משיתופי הפעולה הנודעים והמרהיבים שלו עם הצייר רפאל היה עיטורה של קפלת קיגי בכנסיית סנטה מריה דל פופולו, שם גם נמצא קברו.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיגי חי עם אשתו, מרגריטה סָרָצ'יני (Margherita Saracini), עד מותה ללא ילדים בשנת 1508. לאחר מותה ניהל מערכת יחסים עם קורטיזנה מפורסמת ביופיה בשם "אימפריה", שילדה לו בת בלתי חוקית בשם לוקרֶציָה. במקביל חיזר, ללא הצלחה, אחר מרגריטה גונזגה, בתו של פרנצ'סקו השני גונזגה, מרקיז מנטובה. אימפריה נפטרה ב-1511 ובאותה שנה, בעת מסע עסקים בוונציה, פגש קיגי צעירה נאה בשם פרנצ'סקה אורדסקי (Francesca Ordeaschi) עמה חי כפילגשו, עד שנישא לה כדין בסוף ימיו, תוך שהוא מותיר לה את הונו בצוואה.[3]

קיגי נהנה להפגין את עושרו במשתאות מפוארים שאליהם הזמין את כל שמנא וסולתה של רומא, כולל אמנים, משוררים, אנשי אצולה וממון, קרדינלים ואף האפיפיור לאו העשירי עצמו. במספר אירועים מתועדת השלכת כלי ההגשה, כולם מכסף וזהב, מבעד לחלונות אל נהר הטיבר בסיום הארוחה, כפעולה הפגנתית (הכלים נאספו מיד באמצעות רשתות).[3][4]

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגוסטינו קיגי מופיע בספרו של דן בראון 'מלאכים ושדים', כאשר הקפלה בו הוא קבור משמשת זירת הרצח של אחד הקרדינלים. בתמונה בערך זה ניתן להבחין בפירמידות שמציין בראון בספרו, ובפרטים נוספים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגוסטינו קיגי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]