סטיוארט מילנר-בארי
 | |
| לידה |
20 בספטמבר 1906 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
25 במרץ 1995 (בגיל 88) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
טריניטי קולג', קולג' צ'לטנהאם |
| מקצוע נוסף | סופר שחמט |
| מדינה | בריטניה |
| פרסים והוקרה |
|
| הערות | שובר צפנים |
  | |
סר, מסדר האימפריה הבריטית, מסדר האמבט, מסדר ויקטוריה סטיוארט מילנר-בארי (באנגלית: Stuart Milner-Barry) (20 בספטמבר 1906 - 25 במרץ 1995) היה שחמטאי אנגלי, סופר שחמט, קריפטאנליסט במהלך מלחמת העולם השנייה ועובד בשירות הציבורי.
מילנר-בארי עבד בבלצ'לי פארק במהלך מלחמת העולם השנייה וניהל את "צריף 6", אגף בבלצ'לי פארק שמטרתו הייתה לפענח את צפני האניגמה של הצבא וחיל האוויר הגרמניים. מילנר-בארי היה אחד מארבעת שוברי הצפנים המובילים בבלצ'לי פארק ובמעמדו זה פנה פניה ישירה לראש הממשלה וינסטון צ'רצ'יל לקבלת משאבים גדולים יותר לביצוע העבודה. לאחר המלחמה עבד מילנר-בארי במשרד האוצר ולאחר פרישתו ניהל את המערך הבריטי של חלוקת אותות הערכה והוקרה לאזרחים הבריטיים על תרומות שונות למדינה. בשחמט, ייצג מילנר-בארי את אנגליה בתחרויות בינלאומיות ועל שמו קרויות שלוש הסתעפויות בפתיחות שחמט.
ראשית חייו והשכלתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מילנר-בארי נולד בהנדון, לונדון, כילד השני מבין שישה למורה בבית ספר, אדוארד ליאופולד מילנר-בארי שמת בשנת 1917 ולאשתו, אדית מרי.[1] [2] שחמטאי מוכשר שזכה באליפות בריטניה לנוער בשנת 1923.[3] כתלמיד בקולג' צ'לטנהם זכה מילנר-בארי במלגה לטריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג' שם הצטיין בלימודים קלאסיים. בקיימברידג' התיידד מילנר-בארי עם שחמטאי אחר, קונל יו אודונל אלכסנדר וחיבר מספר בעיות שחמט.[4] בין השנים 1929–1938 עבד מילנר-בארי כעמיל בורסה אך לא היה מרוצה מעבודתו.[5] משנת 1938 היה מילנר-בארי כתב השחמט של עיתון The Times. בשנת 1945 החליף אותו בתפקידו הארי גולומבק.
בתחרות מרגייט בשנת 1939, מילנר-בארי הגיע למקום החמישי עם 4.5/9. בשנה זו היה כנראה בשיא כוחו ויעידו על כוחו תוצאות התיקו עם קרס, קפבלנקה ופלור.
תחרות מרגייט 1939 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 תוצאה 1 פאול קרס x ½ ½ 1 ½ 1 1 1 1 1 7.5 2 חוסה ראול קפבלנקה ½ x ½ 1 ½ ½ 1 ½ 1 1 6.5 3 סאלו פלור ½ ½ x 0 ½ 1 1 1 1 1 6.5 4 ג'ורג' אלן תומאס 0 0 1 x ½ 1 ½ ½ ½ 1 5 5 סטיוארט מילנר-בארי ½ ½ ½ ½ x 0 1 ½ ½ ½ 4.5 6 מיגל ניידורף 0 ½ 0 0 1 x 0 1 ½ 1 4 7 הארי גולומבק 0 0 0 ½ 0 1 x ½ ½ 1 3.5 8 אדוארד סרג'נט 0 ½ 0 ½ ½ 0 ½ x 1 0 3 9 ורה מנצ'יק 0 0 0 ½ ½ ½ ½ 0 x ½ 2.5 10 ג'ורג' ויטקרופט 0 0 0 0 ½ 0 0 1 ½ x 2
מילנר-בארי ייצג את אנגליה באולימפיאדות של 1937 ו-1939.
בעקבות הכרזת המלחמה של אנגליה על גרמניה בחודש ספטמבר 1939 פרש מילנר-בארי מהאולימפיאדה וביחד עם אודונל אלכסנדר (באותה עת אלוף אנגליה) והארי גולומבק חזרו לאנגליה.
בלצ'לי פארק
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם שובם לאנגליה של שלושת השחמטאים הצטרפו במהירות לבית הספר לקודים וצפנים בבלצ'לי פארק. מילנר-בארי גויס על ידי המתמטיקאי גורדון ולצ'מן שהיה מאותו מחזור בטריניטי קולג', ובתורו גייס את אודונל אלכסנדר.[6] בתחילת 1940 הצטרף מילנר-בארי לצריף 6 בניהולו של גורדון ולצ'מן. משימתו הייתה להתגבר על מכונת הצופן "אניגמה" ששימשה את הצבא הגרמני.
בשנת 1993 כתב מילנר-בארי שעד עצם היום הזה איננו יכול לטעון שהוא מבין עד הסוף איך האניגמה פעלה, ולא את כל בעיות שבירת הצופן.[7] למרות זאת, בזכות ידיעתו את השפה הגרמנית, ביצע מילנר-בארי מחקר של קטעי הגלוי ומצא שהם כוללים תבניות סְטֶרֵאוֹטִיפּיות ומתכונות פניות שניתן היה לנצל כניחושים מושכלים לתוכן הגלוי של המברק המוצפן. פעמים רבות חזרו צירופים כגון "אין מה לדווח" או דיווחי מזג אוויר בתבנית אחידה. התאמה זו בין קטע מוצפן לניחוש הטקסט איפשרה את שבירת המברק כולו, ומשום חשיבותם המציאו להם כינוי - עריסות.[8] מציאת ניחושי טקסט אמינים הייתה משימה קריטית לצריף 6, משום ששבירת צופן האניגמה התבסס על בומב, התקן אלקטרו-מכני אשר שימש את המפענחים הבריטיים ככלי לפענוח הודעות האניגמה. מכונת הבומב התבססה על התקן פולני משנת 1938 ותוכננה על ידי אלן טיורינג. גורדון ולצ'מן שיפר מאוחר יותר את המכונה. מקור השם בומב בהתקן פענוח בשם "בומבה" אשר תוכנן בשנת 1938 על ידי מריאן רייבסקי מהביורו שיפרוב (לשכת ההצפנה).
בומבה. איור הלקוח מרשימותיו של מריאן רייבסקי. ניתן להבחין בשלושת הרוטורים, במנוע החשמלי ובמתגים.
בסתיו 1940 מונה מילנר-בארי כאחראי לחדר העריסות.[9] מילנר-בארי שוכן ביחד עם אלכסנדר שעבד בצריף 8, שבדומה לצריף 6 עבד על מכונת האניגמה של הצי הגרמני. חברותם הקרובה סייעה להם להתגבר על בעיות ההתמודדות על משאבי הבומבות, שהיו תמיד במחסור.[10] בחודש אוקטובר 1941 מונה מילנר-בארי לסגנו של ולצ'מן.[11] באותה עת סבל בלצ'לי פארק ממחסור בפקידים, מחסור אשר עיכב את העבודה על האניגמה. הנהלת בית הספר לקודים וצפנים לא הצליחה להתמודד על השגת המשאבים הנחוצים. המחסור השפיע במיוחד על צריף 6 וצריף 8, שנוהל על ידי אלן טורינג ואלכסנדר כסגנו. ארבעת המנהלים, ולצ'מן, מילנר-בארי, אלן טורינג ואלכסנדר עקפו את כל דרגי הפיקוד וכתבו מזכר ישירות לראש הממשלה, וינסטון צ'רצ'יל ובו תיארו את קשייהם. על מילנר-בארי הוטל להביא את המזכר אישית לרחוב דאונינג 10, ב-21 באוקטובר 1941. למחרת ענה צ'רצ'יל: "פקודת יום: תנו להם את כל מה שהם צריכים בעדיפות עליונה, ודווחו לי אישית על ביצוע הפקודה".[12] בתוך חודש נפתרה בעיית המשאבים וכל צורכי כח האדם סופקו במלואם.
בסתיו 1943 התמנה מילנר-בארי למנהל צריף 6, שבאותו זמן מנה 450 עובדים. ולצ'מן מונה לסגן מנהל המיכון של בלצ'לי פארק. מילנר-בארי נשאר בתפקידו זה עד סוף המלחמה, כאשר טיפל במספר ניכר של אתגרים טכניים שצצו ככל שהגרמנים הכניסו אמצעי זהירות נוספים למכונת ההצפנה אניגמה, כולל אניגמה UHR. ה"אוהר" (שעון בגרמנית) - השעון היה קופסה קטנה, שכללה מתג בעל 40 מצבים. בערך על מילנר-בארי בהוצאת אוקספורד של ביוגרפיות לאומיות מצוין כי "הגם שחש כי צריף 6 עומד על סיפו של כישלון בהמשך פענוח האניגמה, הרי שצריף 6 החזיק מעמד עד סופה של המלחמה, בעיקר בזכותו מנהיגותו המוכשרת". ההיסטוריה הרשמית של צריף 6 שנכתבה מיד לאחר תום המלחמה מציינת את הישגיו הטכניים החיוניים ביותר במציאת ה"עריסות" ואת כשרונותיו הניהוליים והדיפלומטיים בתפקידו כמנהל צריף 6.[13]
לאחר מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מילנר-בארי הצטרף למשרד האוצר בשנת 1945 בדרגת מנהל. בשנת 1947 נישא לתלמה טננט ולס ולזוג נולדו בן ושתי בנות. באותה שנה קודם לדרגת עוזר לשר ובשנת 1954 לתת-שר. למעט תקופה של שלוש שנים 1958–1960 שהושאל למשרד הבריאות נשאר מילנר-בארי במשרד האוצר עד שנת 1966, שנה בה הגיע לגיל הפרישה הרגיל לעובדי ציבור - 60. הוא שוכנע להישאר בתפקיד ייצוגי של אחראי למערך הבריטי של חלוקת אותות הערכה והוקרה לאזרחים הבריטיים על תרומות שונות למדינה. בתפקידו זה תמך בהענקת תואר אבירות לפ. ג. וודהאוס ולנואל קאוורד.[14] מילנר-בארי פרש לבסוף בשנת 1977. הוא קיבל את אות מסדר האימפריה הבריטית בשנת 1946 בזכות עבודתו במלחמת העולם השנייה, את אות מסדר האמבט בשנת 1962 ואת אות מסדר ויקטוריה בשנת 1975.
המשך פעילותו השחמטאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המלחמה חזר מילנר-בארי לשחק שחמט, וייצג את אנגליה בשתי אולימפיאדות נוספות.
מילנר-בארי היה נשיא האיגוד הבריטי לשחמט בין השנים 1970 ו-1973 ועדיין השתתף בתחרויות בהיותו מעל 80. בהספד עליו בעיתון The Independent מצוין סגנונו ההתקפתי היעיל, אשר חודד באמצעות משחקים ידידותיים ברמה גבוהה נגד ידידו הוותיק אלכסנדר. בשנת 1972 כתב ג'ורג' קולטנובסקי כי סגנונו משך את הצופים משום שתמיד חיפש הסתעפויות מסוכנות ולעיתים קרובות מצא אותן.[15] שמו של מילנר-בארי מקושר לשלוש הסתעפויות בשלב הפתיחה: הסתעפות מילנר-בארי של ההגנה הנימצו-הודית (E33) על פי האנציקלופדיה לפתיחות השחמט, גמביט מילנר-בארי בהגנה הצרפתית והסתעפות מילנר-בארי בהגנת פטרוב. 1. ה4 ה5 2. פו3 פו6 3. פ:ה5 ד6 4. פו3 פ:ה4 5. מהה2 מהה7 6. ד3 פו6 7. רז5 פבד7.
|
הסתעפות מילנר-בארי של ההגנה הנימצו-הודית
מילנר-בארי הגן בעוצמה על המוניטין של גורדון ולצ'מן בשנת 1985, כאשר - לאחר מותו, נמתחה עליו ביקורת על פרסום פרטים על העבודה בתקופת המלחמה בצריף 6. בשנת 1992, כהד לביקורו בזמן המלחמה בדאונינג 10 הגיע מילנר-בארי כחבר במשלחת שמסרה עצומה לראש הממשלה וקראה לממשלה לעזור בשימור בלצ'לי פארק שהיה תחת איום הריסה.[16]
מילנר-בארי מת ב-25 במרץ 1995 בלונדון, ויום למחרת התקיים טקס לזכרו במנזר וסטמינסטר.[17]
השתתפות באולימפיאדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטיוארט מילנר-בארי שיחק בנבחרתה האולימפית של אנגליה בארבע אולימפיאדות:
| שנה | לוח | קבוצה | מד יכולת | נקודות | תוצאות | % | מקום |
| 1937 | 3 | אנגליה | 3 מ-9 | 2+ 2= 5- | 33.3 | 13 קבוצתי | |
| 1939 | 3 | אנגליה | 4 מ-5 | 3+ 2= 0- | 80 | ||
| 1952 | 3 | אנגליה | 5.5 מ-12 | 2+ 7= 3- | 45.8 | 16 קבוצתי | |
| 1956 | 4 | אנגליה | 6 מ-12 | 5+ 2= 5- | 50 | 8 קבוצתי |
תחרויות בהן השתתף
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סטיוארט מילנר-בארי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
 |
לעוד מידע על שחמט ראו: פורטל שחמט |
- סטיוארט מילנר-בארי, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- מילנר-בארי וההתקפה שפיתח(הקישור אינו פעיל), באתר chessvibes.com (באנגלית)
- ארכיון מסמכים של מילנר-בארי, באתר janus.lib.cam.ac.uk (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ralph Erskine, "Barry, Sir (Philip) Stuart Milner- (1906–1995)" in the Oxford Dictionary of National Biography, 2004
- ^ "Sir Stuart Milner-Barry - Obituary", The Times, March 28, 1995
- ^ OBITUARY:Sir Stuart Milner-Barry
- ^ A Tribute to Hugh Alexander
- ^ Gordon Welchman, The Hut Six Story: Breaking the Enigma Codes, p. 84, first edition 1982; revised edition: M & M Baldwin, December 1997, ISBN 0-947712-34-8
- ^ Stephen Budiansky, Battle of Wits, 2000, p. 137
- ^ Stuart Milner-Barry, "Hut 6: Early days", pp. 89-99 in Codebreakers: The Inside Story of Bletchley Park, edited by F. H. Hinsley, and Alan Stripp, Oxford University Press, 2003
- ^ Welchman, 1982, pp. 98, 110
- ^ Welchman, 1982, p. 120
- ^ Milner-Barry, 2003, p. 95-96
- ^ David Kahn, Seizing the Enigma, 1991, pp. 186-188
- ^ pp. ix-xiii in Ralph Erskine and Michael Smith eds, Action this Day, 2001
- ^ The History of Hut 6, Volume I, PRO HW 43/70, September 1945
- ^ Alan Hamilton, "Bertie Wooster messed it up for his creator", The Times, 16 August 2002
- ^ George Koltanowski, With the Chess Masters, Falcon, 1972
- ^ Ted Enever, Britain's Best Kept Secret, 2000, ISBN 0750923555, pp. 84-85
- ^ "Sir Stuart Milner-Barry - Memorial service", The Times, 16 June 1995