מריאן רייבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מריאן רייבסקי
Marian Rejewski
1905 –‏ 1980
Marian Rejewski.jpg

מריאן רייבסקי במדי הצבא הפולני בבריטניה בין השנים 1943 - 1944
תרומות עיקריות
השתתף בפענוח צופן האניגמה הגרמני

מריאן רייבסקי (פולנית: Marian Rejewski) ‏ (26 באוגוסט 1905 - 13 בפברואר 1980), מתמטיקאי וקריפטוגרף פולני, נודע בזכות עבודתו פורצת הדרך לפיצוח צופן האניגמה הגרמנית ערב מלחמת העולם השנייה, פיצוח שנתן לכוחות בעלות הברית (בעיקר בריטניה) יתרון משמעותי בלחימה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייבסקי נולד בעיר בידגושץ' שבפולין, למד באוניברסיטת פוזנן וגויס כאזרח לשירותי ה"ביורו שיפרוב" הפולני. מלכתחילה תוכניותיו בנושא תעסוקה היו להשתלב בשוק הביטוח, ולשם כך למד גם סטטיסטיקה אקטוארית באוניברסיטת גטינגן בגרמניה. שנתיים לאחר חזרתו לפולין, ב-1 בספטמבר 1932, הצטרף למשרד הצפנים של מודיעין הצבא הפולני בוורשה. זמן קצר לאחר מכן, לאחר תקופה של פענוח צפנים פשוטים, התבקש לחקור דרכים לפצח את מכונת הצפנים של הצבא הגרמני - האניגמה, אשר נכנסה לשירות בגרמניה בשנת 1930.

בעשותו כן קידם משמעותית את תחום ההצפנה. עד כניסתו לתחום היו ניסיונות הפענוח מבוססים על שיטות של מציאת תדירות של הופעת אותיות בטקסט המוצפן ועל בלשנות. רייבסקי הוא הראשון בשורה של מתמטיקאים שנכנסו לתחום עם הפיכת ההצפנה לממוכנת, והיה הראשון שיישם שיטות מתמטיות (להבדיל משיטות סטטיסטיות) לצורך פיצוח צפנים.

שיטותיו המתמטיות של רייבסקי, יחד עם מידע מודיעיני שסיפקו שירותי המודיעין הצרפתיים במסגרת הסכם לשיתוף מידע בין צרפת לפולין, מידע שנקנה מאיש הביון הגרמני האנס תילו שמידט, הן שאפשרו לו לשחזר את החיווט הפנימי של גלגלי המכונה והרפלקטור שלה (שתפקידו היה להכפיל את מספר האפשרויות) וכן אפשרו לו לפתח שיטות לפצח את המפתחות הקבועים היומיים ואת המפתחות האקראיים של האניגמה (המפתחות האקראיים נוצרו על ידי שולח השדר והוצפנו בתחילת השדר באמצעות המפתחות היומיים).

חלק מהצלחתו של רייבסקי לשחזר את מכונת האניגמה נובע מהיכרותו את הלך המחשבה הגרמני מהתקופה שבה היה ילד באזור הכיבוש הגרמני של מלחמת העולם הראשונה בפולין. זו גם הסיבה שמפצחי הצפנים הפולנים גויסו בעיקר מאוניברסיטת פוזנן, למרות שלא הייתה המובילה באוניברסיטאות הפולניות.

אחרי שקבע רייבסקי את החיווט של שאר הגלגלים, המציאו רייבסקי ועמיתיו יז'י רוז'יצקי והנריק זיגלסקי שיטות וציוד לפריצה שיטתית של האניגמה. המכונה המשמעותית ביותר שהמציא רייבסקי הייתה ה"בומבה". תפקידה של מכונה זו היה למצוא את המפתח היומי על בסיס מסר מוצפן. מכונת הבומבה הייתה מורכבת משורה של מכונות אניגמה שבנו בבית המלאכה של משרד הצפנים. למשמעות שמה של מכונת הבומבה ישנן כמה גרסאות. אחת הגרסאות מייחסת את השם למילה "פצצה" בפולנית, משמעות אחרת מתייחסת לכדור הגלידה ("בומבה גלאס") שאכל רייבסקי בהפסקה שנטל מעבודתו. בזמן ההפסקה עלה במוחו של רייבסקי הרעיון למכונה ולכן החליט לקרוא לה בומבה.

למפקדו של רייבסקי הגיעו במשך כל השנים לוחות של מפתחות (שהועברו לצרפתים דרך המרגל הגרמני) אולם הוא נמנע מלהעביר אותם לרייבסקי מתוך מחשבה שבכך הוא מאלץ את רייבסקי לפתח שיטה שלא תלויה במידע מודיעיני, אשר זמינותו עשויה להיות נמוכה בעת מלחמה.

עקב שינויים שהכניסו הגרמנים למבנה המכני של האניגמה כמו גם לשיטות ההפעלה, ועקב ההבנה של הפולנים שבמצב של ציפייה לפלישה יהיה מסוכן להחזיק את כל הידע על פיצוח האניגמה בפולין לבדה, זומנו קציני ביון צרפתים ובריטים בכירים לפגישה בפולין, שם נמסר להם הידע הפולני.

האנגלים והצרפתים ניסו עד אותה עת לפצח גם הם את האניגמה אולם בהניחם שהמכונה בלתי ניתנת לפיצוח לא הקדישו מאמץ רב לעניין. לפיכך הייתה תדהמתם גדולה נוכח הישגיו של רייבסקי.

בספטמבר 1939, לאחר פרוץ מלחמת העולם, עברו רייבסקי ועמיתיו לשירות פיצוח הצפנים הפולני לצרפת דרך רומניה.

בטירה מחוץ לפריז המשיכה הקבוצה במאמצי הפיצוח תוך שיתוף פעולה עם הצוות הבריטי בבלצ'לי פארק.

לאחר פלישת הגרמנים לצרפת המשיכו הפולנים לעבוד בדרום צרפת, באזור החופשי ולתקופת מה גם באלג'יר.

רייבסקי וזיגלסקי ברחו מצרפת לספרד, שם נתפסו ונכלאו לשלושה חודשים. לאחר שחרורם עברו דרך פורטוגל לבריטניה. בבריטניה גויסו לצבא הפולני הגולה שם הועסקו בפיצוח צפני האס אס והאס דה. פיצוח האניגמה בוצע בלעדית על ידי המודיעין האנגלי והאמריקאי. שני המדענים שהניחו את המסד לפיצוח האניגמה (יחד עם רוז'יצקי שנהרג בינואר 42 עת שספינה שהובילה אותו מאלג'יר לצרפת טבעה) ושיעצו לאלן טיורינג בנושאי האניגמה בתחילת הדרך מודרו מכל מגע עם האניגמה.

לאחר המלחמה נשאר זיגלסקי בבריטניה ואילו רייבסקי חזר לפולין ב-1946 אל אשתו ושני ילדיו. בשל העובדה שהוא חי מחוץ לפולין ראו בו השלטונות הקומוניסטיים דיסידנט, והוא הועסק כחשב במפעל עד פרישתו. נאמן לסודיות תפקידו לא גילה את סיבת שהייתו בצרפת ובאנגליה בזמן המלחמה.

את שתיקתו הפר רק בשנות ה-60, עת יצר קשר עם ההיסטוריון ולאדיסלאב קוזאצ'וק. הוא פרסם מספר מאמרים על עבודתו ותרם מידיעותיו לספר בנושא הקריפטולוגיה.

רייבסקי מת ב-1980 בוורשה ונקבר בבית הקברות פובאזקי, אתר השמור לגיבורים לאומיים. האגודה הפולנית למתמטיקה העניקה לו מדליה מיוחדת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]