סכין לחם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סכין לחם הוא סכין המיועד לחיתוך לחם, אחד משלל סכינים המשמשים במטבח. הלהב של סכין הלחם מאפשר לחתוך לחם רך מבלי לפורר אותו.

אורך הלהב הממוצע של סכין לחם נע בין 25–30 ס"מ. אך סכינים שמיוצרים בסטים של סכיני מטבח יכולים להיות אף קצרים יותר ואורך להבם נע בין 15–20 ס"מ.[1][2]

חלק מסכיני לחם מיוצרים משוננים בדומה לסכין עגבניות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכין הלחם הראשון הוצג בתערוכה העולמית של שיקגו (1893) על ידי חברת "פרידריך דיק" שמקורה מגרמניה. עיצוב הסכין נרשם כפטנט בארצות הברית על ידי ג'וזף א' ברנס. לסכין היו חריצים ומשושים, היוצרים קצוות חיתוך קטנות ובודדות הניצבות על הלהב, ולכן הסכין הצליח לחתוך את הלחם ללא כל ריסוק.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סכין לחם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]