לדלג לתוכן

סם בן שטרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סם בן שטרית
סם בן-שטרית
סם בן-שטרית
לידה 1938 (בן 86 בערך)
מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סם בן-שטרית (נולד ב-1938 במרוקו) הוא מורה, ופעיל חברתי ישראלי, מייסד ויו"ר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו. שימש במספר מקרים כמתווך בין ממשלת ישראל לארמון המלוכה במרוקו, בהם אירוע העלאת עצמות 22 מעפילי הספינה אגוז לקבורה בישראל, במסגרת המבצע הסודי "איילת השחר"[1].

קצין צה"ל במיל'. בוגר החוג לחינוך מהאוניברסיטה העברית. מחבר הספר "חזון והגשמה" ו"40 שנות עשייה". הוא מרבה לכתוב מאמרי-דעה והגות בעיתונים שונים, בהם "מעריב", "ידיעות אחרונות", "הארץ", וכן "דבר" ו"חדשות" לפני שנסגרו. סם בן שטרית כונה "עוקר הרים" על ידי העיתונאית ורד בן ישראל בראיון עם עימו ב"חדשות" ב־1989.[2]

בן שטרית נולד בתלשינת שבמרוקו ועלה לארץ ב-1963. יום לפני עלייתו נשא לאשה את אנט.

בירושלים שימש כיושב ראש ועד שכונות קטמון ח'-ט'[3], היה העורך של הביטאון "מבית ומחוץ" (עד שנת 1970), למד לתואר בוגר בחוג לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים ועבד כמורה לתלמוד ולעברית. במשך כ-30 שנה עבד באגודה לתרבות הדיור.

ב-1979 ייסד את הוועד הציבורי לחגיגות המימונה בישראל וכיהן כיו"ר ועד זה[4]. הוועד הציבורי החליף את תנועת "ברית יוצאי מרוקו", שארגנה במקור את חגיגות המימונה, אך הייתה מזוהה עם מפלגת מפא"י וההסתדרות[5][6][7]. ואילו בן שטרית היה פעיל הליכוד ומקורב למנחם בגין[8], וביקש להקים ארגון חדש עבור ארגון המימונה[9].

ב-27 בנובמבר 1979 פרסם בעיתון מעריב מאמר פובליציסטי בשם "מצוקה הכצעקתה?". בן שטרית תבע במאמרו מיוצאי צפון אפריקה להקצות את מירב משאביהם בעיצוב דרכם ועתידם של ילדיהם, למען יהיו מסוגלים להתמודד בחברה ההישגית והתחרותית הישראלית. במאמרו הוא עודד הפניית מאמצים לסיוע עצמי בטרם מפנים אצבע מאשימה כלפי הזולת וכלפי הממסד. לגרסתו, כל אדם זכאי לסיוע, אך בתנאי שהנזקק מסייע גם הוא לעצמו ונוטל חלק בשיקומו. בנוסף, בן שטרית כפר בקיום אפליה עדתית מכוונת או מוסווית במדינת ישראל; לדבריו, אף אם אפליה זו קיימת, מן החוכמה להתעלם ממנה, כדי שלא להחליש את המוטיבציה להתמודדות והתקדמות בקרב אלה שהמוטיבציה ממילא חלשה אצלם[10].

בעקבות מאמר זה, פנו אליו כארבעים אנשי רוח מיוצאי צפון אפריקה, כדי לייסד ולהקים "תנועת ביחד", התנועה לאחדות ישראל. הוא ייסד את התנועה ב-1979, ועמד בראשה עד פרישתו ממנה בשנת 1993[11].

בן שטרית באזכרה הממלכתית השנתית לטבועי "אגוז" בהר הרצל בירושלים, 2005
בן שטרית בתפילת אשכבה ראשונה לטבועי "אגוז", 1983
בן-שטרית ומשלחת אישים מישראל וממרוקו בטקס הענקת מגילת הוקרה לחסן השני, מלך מרוקו בארמונו בקזבלנקה, 1987

ב-1980 ניסח פנייה מנומקת לממשלת ישראל להכרה ממלכתית ב-44 מעפילי אגוז שטבעו בדרכם לארץ ישראל ב-10 בינואר 1961. הממשלה קבעה[12] את יום טביעתם כ"יום לאומי למחתרת ולהעפלה מצפון אפריקה", ומאז בכל שנה מתקיימת אזכרה מרכזית בהר הרצל. ב-1981 ייסד בן שטרית את המועצה הציבורית להנצחת מעפילי אגוז. משנת 1983, יזם בן שטרית ותרם לאיתור מקום קבורתם של 22 מעפילי אגוז שנקברו באל-חוסימה (מרוקו). הוא פעל בנושא זה כשליחם של המשפחות השכולות ושל ראשי ממשלות ישראל יצחק רבין, שמעון פרס ויצחק שמיר, אצל מלך מרוקו חסן השני, בעשרות שליחויות. בשנת 1986 הסכים מלך מרוקו כי עצמות טבועי "אגוז" יועברו לישראל[13]. עצמותיהם של 22 מהנספים הועלו לקבורה ממלכתית בהר הרצל בירושלים ב-14 בדצמבר 1992.

משנת 1980 היה מעורב בהפקתם של 38 סרטים בשיתוף רשתות הטלוויזיה, הדנים ביהדות מרוקו, ערכיה ותרבותה.

בן שטרית פעיל גם בתחום המאבק בהתבוללות. בשנת 1980 יזם וניסח את "האמנה לאחדות עם ישראל", עליה חתמו ראשי מדינת ישראל, הרבנים הראשיים, נציגי תפוצות הגולה ואזרחים ישראלים נוספים. הוא יזם את "ספר הזהב לאחדות עם ישראל", שעוסק במאבק בהתבוללות בתפוצות[דרוש מקור].

בשנת 1986 השתתף במשלחת של חברי כנסת יוצאי מרוקו, שערכו ביקור רשמי במרוקו, כאורחי המלך חסן[14].

ב-1992 יזם וייסד עם הנדבן שלמה אזולאי ממרוקו את הקמת בית הכנסת "בית אליהו" בבלמונטה שבפורטוגל. זהו בית הכנסת הראשון ליהודים האנוסים, מאז שהאינקוויזיציה פיקחה עליהם, לפני 500 שנה.

בן שטרית הוא יו"ר הוועד הציבורי להנצחת המלך חסן השני, אותו ייסד ב-1999[דרוש מקור]. נשיא המדינה שמעון פרס כיהן כנשיא כבוד של הוועד.

באוקטובר 2020, פעל להסרת שמו של אהוד ברק מספר הזהב של יהדות מרוקו, עקב תמיכתו במחאה נגד בנימין נתניהו[15]. שבוע אחר כך חזר בו מההחלטה[16].

פעילותו בפדרציה העולמית של יהודי מרוקו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2001 ייסד בן שטרית את הפדרציה העולמית של יהודי מרוקו, והוא מכהן כנשיא הפדרציה עד היום.

במסגרת הפדרציה פועל בן שטרית לאיסוף תרומות והענקתם במסגרת "קרן מלגות" לסטודנטים מעוטי-יכולת מכלל קהילות ישראל (משנת 2004), הנחלת מורשת יהדות מרוקו בארץ ובתפוצות והדגשת חלקה ותרומתה בתקומת העם והמדינה, בכלי התקשורת ובהרצאות שונות. ב-2001 יזם את "ספר הזהב ליהדות מרוקו" כספר הרשמה והזדהות; נרשמו בו ראשי מדינה, ראשי מדינות ידידותיות, נבחרי עם, ראשי וחברי קהילות בתפוצות ונדיבי ואזרחים ישראלים אחרים. רבים הנציחו ומנציחים ב"ספר הזהב" את יקיריהם שהלכו לעולמם. בן שטרית גם יזם ב-2001 את "מדליון המעברה" ותעודת הצדעה ליוצאי המעברות, בחסות ראש הממשלה אריאל שרון.

קשריו ההדוקים עם נשיאי ישראל, ראשי ממשלות ושרים, וכן קשריו המסועפים עם שלטונות מרוקו וראשי הקהילות היהודיות, סייעו להתפתחות הפדרציה, כפי שסייעו למוסדות שעמד בראשם: תנועת ביחד, המועצה להנצחת מעפילי "אגוז" ועוד.

פעולות נוספות שיזם בן שטרית במסגרת הפדרציה העולמית של יהודי מרוקו, כוללות את "יום הצדעה ליהדות מרוקו" ו"פסטיבל יהדות מרוקו", המתקיימים כל שנה[דרוש מקור] בעיר אחרת בישראל (משנת 2003).

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דידי יזרעאלי, סוף מסע "אגוז" - עכשיו יהיה מ׳ שיאמר קדיש על קברם, חדשות, 1 באוקטובר 1986
  2. ^ ורד בן ישראל, עוקר הרים, חדשות, 25 באפריל 1989
  3. ^ יוסף צוריאל, בעיות אין-ספור בקטמון ט', מעריב, 3 באפריל 1967
  4. ^ המימונה תשנה את אופייה, מעריב, 30 ביולי 1980
    אלעזר שטורם, "הדרמה התחילה רק עכשיו", מעריב, 7 באפריל 1988
  5. ^ הוקם ארגון "ברית יוצאי מרוקו ", למרחב, 25 במרץ 1968
  6. ^ שפי גבאי, חגיגות "מימונה" בירושלים שמוזמנים להשתתף יוצאי ארצות אחרות, דבר, 21 באפריל 1968
  7. ^ אתר למנויים בלבד אמיר בן פורת, כך זכיתי להיות נושא הכלים של המימונה הראשונה, באתר הארץ, 13 באפריל 2016
  8. ^ מנחם בגין – "יקיר־ביחד" ונתתי שלום בארץ, חדשות, 4 באפריל 1991
  9. ^ שוקי שדה, שיטת המימונה, באתר הארץ, 16 באפריל 2009
  10. ^ ורד בן ישראל, עוקר הרים, חדשות, 25 באפריל 1989
  11. ^ ברוך מאירי, מיזוג עדות בתנועת " ביחד", מעריב, 8 בפברואר 1984
  12. ^ החלטה מס' 300 מ-28.12.1980
  13. ^ ברוך מאירי, פרס ביקש - וחסן מלך מרוקו הסכים כי עצמות טבועי "אגוז" יועברו ארצה, מעריב, 3 באוקטובר 1986
  14. ^ דוד גולן, משלחת הח״כים למרוקו התבקשה לא להתבלט, חדשות, 23 ביולי 1986
  15. ^ אתר למנויים בלבד ניר גונטז', למה הסרתם את השם של אהוד ברק מספר הזהב של יהדות מרוקו? "הוא מעודד חוליגנים ואנרכיסטים שעושים צרכים בחצרות", באתר הארץ, 14 באוקטובר 2020
  16. ^ אתר למנויים בלבד ניר גונטז', סם בן שטרית: לא נסיר בשלב זה את שמו של אהוד ברק מספר הזהב, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2020