סמטקס
סמטקס (Semtex) הוא שמו המסחרי של חומר נפץ פלסטי לשימוש כללי שיוצר לראשונה על ידי "תעשיות זכוכית סמטין" (VCHZ Synthesia, לימים הפכה החברה ל-Explosia) מפרבר סמטין שבפרדוביצה, מזרח בוהמיה, צ'כוסלובקיה דאז.
החומר משמש לפיצוצים בהנדסה אזרחית, לעבודות חציבה בסלע ולכמה שימושים צבאיים. חומר נפץ זה היה לפופולרי בקרב טרוריסטים בשל היותו קשה יחסית לגילוי ונוח להשגה. הסמטקס יעיל במיוחד לפיגועים במטוסים: כמות של 450 גרם יכולה להרוס מטוס שלם[1] כפי שאירע במקרה של טיסת פאן אם 103.
הסמטקס נחשף לראשונה במערב בעת חטיפת טיסת "סבנה" מבריסל ללוד. כאות לרצינות כוונותיהם, העבירו המחבלים שקית עם גוש חומר אדום-כתום בידי קברניט המטוס למשה דיין. זיהוי החומר כסמטקס אישש את יכולת המחבלים לפוצץ את המטוס על נוסעיו והביא להחשת מבצע החילוץ. גם בניסיון הפיגוע בטיסת אל על מלונדון נעשה שימוש בסמטקס.
הרכב, ייצור ושימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם שני סוגים עיקריים של סמטקס: A המשמש לפיצוץ סלעים ו H (גם SE) המשמש לקישוי מתכות בהלם.
| סמטקס H | סמטקס A | |
|---|---|---|
| PETN (פנטאריתריטול טטרניטרט) | 49.8% | 94.3% |
| RDX (ציקלוטרימתילן טריניטריטאמין) | 50.2% | 5.7% |
| צבע | סודאן 1 (אדום-כתום) | סודאן 4 (חום אדמדם) |
| נוגד חמצון | N-פניל-2-נפתילאמין | זהה |
| מרכך ומגמיש | די-N-אוקטיל-פתלאט, טרי-N-בוטיל ציטראט | זהה |
| חומר אוגד | SBR (גומי סטיארן-בוטאדין) | זהה |
הסמטקס הומצא ב-1966 על ידי הכימאי סטניסלב ברברה שעבד ב VCHZ Synthesia. החומר דומה לחומרי נפץ פלסטיים אחרים כמו C-4 שכך שניתן לעבדו בקלות לכל צורה, אך יתרונו הגדול הוא בהיותו פעיל בטווח טמפרטורות רחב מיתר חומרי הנפץ הפלסטיים ובעוצמתו.
חומר הנפץ החדש יוצא בכמויות גדולות, במיוחד לממשלת צפון וייטנאם שהזמינה מעל 12 טון סמטקס. לקוח גדול אחר היה המשטר הלובי שקנה מעל 700 טונות סמטקס בין השנים 1975 ו-1981 באמצעות חברת "אומניפול" הצ'כית. חומר הנפץ הגיע גם לידיהן של קבוצות טרוריסטיות במזרח התיכון ול-IRA ו-INLA בצפון אירלנד.
הייצוא נחלש לאחר שהחומר קנה לעצמו מוניטין מפוקפק כנשק טרור. בשנת 2001 יוצרו כבר רק 10 טונות לשנה, כמעט כולן לשימוש מקומי בלבד. החל משנת 2002 מפקחת ממשלת צ'כיה באופן הדוק על כל מכירותיה של חברת Explosia.
בתגובה ללחץ בינלאומי שהופעל על היצרנית, היא החלה להוסיף אתילן גליקול דיניטרט כחומר מזהה לסמטקס, שיקל על איתורו במכשירים שמנתחים את הרכב האוויר לגילוי חומרי נפץ. היצרנית גם התאמצה להוריד את משך חיי המדף של הסמטקס ממשך של כעשרים שנה לכמה שנים בודדות, אך ללא הצלחה יתרה.
ב-25 במאי 1997 התאבד בוהומיל סול, מדען שהיה מעורב בפיתוח הסמטקס, על ידי הצמדת מטען סמטקס לגופו ופיצוצו. הוא התאבד בגיל 63 במרכז מרפא בו טופל בשל בעיות דיכאון בעיר יסניק. 20 איש נפגעו בפיצוץ זה, מהם שישה באופן חמור.
חומר הנפץ סמטקס זכה לאזכורים רבים בספרות, בקולנוע ובמשחקי המחשב בשל ה"הילה" שנקשרה לו כהרסני במיוחד וקשה לגילוי. נכון ל-2007 הסמטקס מיוצר בברנו, צ'כיה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גילוי דעת של Explosia לגבי השימוש בשם "סמטקס" על ידי מדונה, באתר הרשמי של Explosia
- נתונים נוספים על סמטקס, באתר הרשמי של Explosia