סקס פיסטולס
 | |
 | |
| חברי הלהקה מימין לשמאל: פול קוק, גלן מטלוק, ג'ון ליידון וסטיב ג'ונס | |
| מקום הקמה |
לונדון  |
|---|---|
| מוקד פעילות | לונדון, אנגליה |
| תקופת הפעילות |
1975–1978 2001-1996 2002–2003 2007 – 2008 |
| סוגה | פאנק רוק |
| חברת תקליטים | .EMI, A&M, Virgin |
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה של הרוק אנד רול (2006) |
| אתר רשמי | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חברים | |
|
ג'וני רוטן סטיב ג'ונס פול קוק גלן מטלוק | |
| חברים לשעבר | |
| סיד וישס | |
  | |
הסקס פיסטולס (באנגלית: Sex Pistols; בעברית: אקדחי הסקס) היא להקת פאנק רוק בריטית אשר הוקמה בלונדון בשנת 1975. היא הייתה אחת מחלוצות סגנון הפאנק רוק במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20. אף על פי שבמקור התקיימה שנתיים וחצי בלבד, שבמהלכן הפיקה רק ארבעה סינגלים ואלבום אולפן אחד, היא נחשבת לאחת מהלהקות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של מוזיקת הרוק ולאחת מחלוצות ז'אנר הפאנק.[1][2]
חברי הלהקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברים לשעבר:
- ג'וני רוטן - סולן (1975–1978, 1996–2001, 2002–2003, 2007–2008)
- סטיב ג'ונס - גיטרה וקולות רקע (1975–1978, 1996–2001, 2002–2003, 2007–2008)
- גלן מטלוק - גיטרה בס וקולות רקע (1975–1977, 1996–2001, 2002–2003, 2007–2008)
- פול קוק - תופים (1975–1978, 1996–2001, 2002–2003, 2007–2008)
- סיד וישס - גיטרה בס וקולות רקע (1977–1978; נפטר ב-1979)
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרעיון להקמת הלהקה עלה בלונדון באוגוסט 1975, כאשר ג'ון ליידון (הידוע בכינויו ג'וני רוטן) נכנס לחנות של מלקולם מקלארן כאשר שיערו צבוע בירוק והוא לובש סוודר מחורר. מלקולם אף הוא היה לבוש באופן מעט מוזר, ועטה על ראשו שקית אשפה, כמחאה על שביתת עובדי התברואה. השניים השתעשעו ברעיונות מוזיקליים, כאשר ג'וני שר את שירו של אליס קופר "Eighteen" כאילו היה הגיבן מנוטרדאם. מלקולם התלהב מהרעיון וג'וני החליט להקים להקה, אליה צירף את פול קוק (תופים), סטיב ג'ונס (גיטרה חשמלית), גלן מטלוק (גיטרה בס) ווואלי נייטינגייל (גיטרה).
הלהקה החלה להופיע במועדונים קטנים ברחבי לונדון, אך מפני שלא ידעו לנגן וגם לא לכתוב שירים, רוב ההופעות נגמרו באלימות ובתגרות. הסקס פיסטולס התפרסמו בעיקר בזכות סקנדלים שכאלה. זאת בעקבות היותם להקה פעילה ומובילה בתנועת הפאנק, תנועה אשר השיגה את רוב תשומת הלב הציבורית שלה באמצעים לא שגרתיים ולא מקובלים או באמצעות מחאה חברתית.
בתחילת דרכה נגנה הלהקה בעיקר בקולג'ים ברחבי בלונדון. ב-20 בספטמבר 1976 קיימו הסקס פיסטולס את פסטיבל הפאנק הראשון, שנערך במועדון לונדוני הנקרא Club 100. הלהקה חתמה על חוזה הקלטות והופעות עם חברת EMI, אך פוטרה ממנו לאחר שבהופעתה בטלוויזיה כינתה את המנחה היפופוטם מאונן עם קרניים.
בפברואר 1977 פיטרה הלהקה את גלן הבסיסט, משום שלא תאם את תדמיתה של הלהקה (הוא העריץ את הביטלס והיה מסופר כמו אלביס פרסלי). במקומו צורף ללהקה סיד וישס - על סיד עברה ילדות קשה, אימו הייתה נרקומנית ונזקקה לשירותים רפואיים לעיתים קרובות. כאשר סיד פגש את ג'וני הם היו מנגנים ביחד ברחוב ועוברי האורח היו משלמים להם על מנת שיפסיקו את הרעש הנורא. המצאת ריקוד הפוגו מיוחסת לווישס. בת זוגו של וישס, ננסי ספאנג'ן, הייתה גם כן סוחרת סמים וסיפקה לו הרואין. רוטן לא ראה בעין יפה את חברותם של וישס וספאנג'ן בשל הריחוק שנוצר בינו לבין וישס והידרדרותם המשותפת לסמים.
הסקנדל המפורסם ביותר של הלהקה התרחש בחגיגות חצי-היובל למלכה אליזבת ביוני 1977. הסקס פיסטולס ביצעו לראשונה את שירם "God Save the Queen", שיר מחאה נגד מוסד המלוכה הבריטי והמלכה בפרט, על מעבורת מחוץ לארמון וסטמינסטר. כמה ממלוויהם נעצרו עקב ההפרעה לסדר הציבורי. השיר הגס הוחרם על ידי ה-BBC, רוב תחנות הרדיו ומפיצים רבים בשל העלבון למלכה. השערורייה יצרה עניין עז בקרב האספסוף, והמפיצים שלא החרימו את הלהקה נהנו ממכירות בהיקף עצום. חברי הלהקה הוסיפו להשתולל במועדונים ברחבי הממלכה המאוחדת, עד שלבסוף הוחרמו מרוב המועדונים במדינה.
ב-28 באוקטובר 1977 יצא האלבום הרשמי היחיד של הלהקה: "Never Mind the Bollocks, Here's the Sex Pistols". הלהקה שהגיעה לשיאה באותה תקופה החליטה לצאת לסיבוב הופעות בארצות הברית.
יציבות הלהקה החלה להתערער במהלך סיבוב ההופעות בארצות הברית. במהלך הופעה בסן פרנסיסקו חתך וישס את עצמו, ג'ונס היה מסומם עד כדי כך שלא הצליח לנגן את השירים ורוטן החליט לבטל את ההופעה אחרי כמה דקות וברח לניו יורק.
הלהקה הפסיקה את פעילותה לאחר עזיבתו של ג'וני רוטן בסן-פרנסיסקו. מקלארן ניסה להמשיך בפעילות חלקית של הלהקה, בין השאר בהקלטות מפוצלות בברזיל בפריז ובלונדון, אך גם ניסיונות גיוס חברים מחדש כשלו, והלהקה הפסיקה את פעילותה באופן סופי.
לאחר הפירוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1980 יצא לאקרנים סרט הקולנוע המוקומנטרי "תרמית הרוקנרול הגדולה". הסרט בבימויו של ג'וליאן טמפל, מתאר את עלייתה ונפילתה של הלהקה מנקודת מבטו של מקלארן. ליידון, שכבר עזב את הלהקה בשעה שהסרט צולם ב-1978, סירב לשתף פעולה, ועל כן נראה בו רק בצילומי ארכיון.
לאחר פירוק הלהקה פנו חברי הלהקה לקריירות אישיות בעולם המוזיקה.
ג'וני רוטן חזר לאנגליה, שינה את שמו בחזרה לג'ון ליידון והקים את להקת Public Image Limited (או בקיצור PIL) ביחד עם הגיטריסט קית' לווין. הלהקה זכתה להצלחה מרובה, אך התפרקה. אחרי פירוק הלהקה חזר ליידון לשם הבמה שלו ופתח בקריירת סולו ואף הוציא אוטוביוגרפיה בשם "Rotten - No Irish, No Blacks, No Dogs".
סיד וישס נשאר בניו יורק וניסה לפתוח בקריירת סולו. קריירת הסולו שלו נכשלה כאשר הוא נעצר בחשד לדקירתה למוות של חברתו ננסי. סיד, שהיה במעצר בית מת ממנת יתר של הרואין. לאחר כמה שנים יצא סרט ביוגרפי על חייו שנקרא "סיד וננסי".
פול קוק וסטיב ג'ונס הקימו להקה בשם "Sham Pistols" יחד עם ג'ימי פרסי מלהקת שאם 69, ששרה משירי הסקס פיסטולס. לאחר מכן הקימו את להקת "המקצוענים" (The Professionals) שהייתה להקת רוק כבד. הלהקה הוציאה שני אלבומים ואז התפרקה. לאחר פירוק הלהקה פנו ג'ונס וקוק איש איש לדרכו אך שמרו על קשר טוב.
מלקולם מקלארן המשיך לעסוק באמרגנות מוזיקה, ולבסוף החליט להיות מוזיקאי בעצמו. הוא ניגן מוזיקת פופ וזכה להצלחה כבר מאלבומו הראשון. שיא ההצלחה של מקלארן בתור כוכב פופ היה עם צאת אלבומו "Paris" בשנת 1994. כמה שנים לאחר צאת האלבום ניסה מקלארן להתמודד על ראשות העיר לונדון, אך הפסיד בבחירות.
גלן מטלוק הקים את להקת הילדים העשירים (The Rich Kids).
בשנת 1996 התאחדו הסקס פיסטולס באופן חד-פעמי להופעה בפינסברי פארק שבלונדון כדי לחגוג 20 שנה. ההופעה תועדה באלבום שיצא באותה שנה ונקרא "Filthy Lucre Live".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סקס פיסטולס
סקס פיסטולס, ברשת החברתית פייסבוק
סקס פיסטולס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סקס פיסטולס, ברשת החברתית אינסטגרם
סקס פיסטולס, סרטונים בערוץ היוטיוב
סקס פיסטולס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סקס פיסטולס, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
סקס פיסטולס, באתר ספוטיפיי
סקס פיסטולס, באתר Last.fm (באנגלית)
סקס פיסטולס, באתר AllMusic (באנגלית)
סקס פיסטולס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סקס פיסטולס, באתר דיזר
סקס פיסטולס, באתר Discogs (באנגלית)
סקס פיסטולס, באתר Songkick (באנגלית)- סקס פיסטולס, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
סקס פיסטולס, באתר בילבורד (באנגלית)
סקס פיסטולס, באתר טיידל (באנגלית)- תמלול ראיון של הסקס פיסטולס בטלוויזיה הבריטית
- עמית סלונים, פאק, פאק, פאק: 40 שנה לאנרכיה של הסקס פיסטולס, באתר וואלה, 24 בנובמבר 2016
- דנה קסלר, 40 שנה ל"סקס פיסטולס": "האיום הגדול ביותר על הנוער מאז היטלר", באתר מעריב אונליין, 22 באוקטובר 2017
- סקס פיסטולס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Sex Pistols". Rock and Roll Hall of Fame. נבדק ב-19 במאי 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sheldon, Camilla; Skinner, Tony (2006). Popular Music Theory: Grade 4. Registry Publications Ltd. pp. 29–30. ISBN 1898466440, 9781898466444. נבדק ב-28 במאי 2010.
{{cite book}}: (עזרה)