שאם 69

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאם 69
סולן הלהקה ג'ימי פרסי
סולן הלהקה ג'ימי פרסי
מקום הקמה Hersham עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1975 – 1979 ומאז 1987
סוגה פאנק רוק
חברת תקליטים פולידור, פרלופון, סטפ פורוורד
http://www.sham69.com/
פרופיל ב-IMDb
חברים
ג'ימי פרסי, דייב פרסונס, דייב טרגונה, רובין גיא
חברים לשעבר
דייב טרגונה, בילי בוסטיק, אלבי צסקל, ריקי גולדשטיין, אנדי פרינס, דני פורי, יאן וייטווד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שאם 69 (באנגלית: Sham 69) היא להקת פאנק רוק בריטית, אחת מלהקות הפאנק המצליחות ביותר בבריטניה. הלהקה הוקמה בהרשאם בשנת 1976, והקליטה מספר רב של שירים שהפכו ללהיטים. ההרכב המקורי התפרק בשנת 1979, והסולן ג'ימי פרסי עבר לקריירת סולו.

בשנת 1987 ג'ימי פרסי והגיטריסט דייב פרסונס חידשו את פעילות הלהקה, וצירפו אליה חברים חדשים. הלהקה פעילה עד היום.

הקמת הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת שאם 69 הוקמה בשנת 1976 בהרשאם, עיירה מדרום-מזרח ללונדון, במחוז סארי שבבריטניה.

ג'ימי פרסי והגיטריסט דייב פרסונס הקימו את הלהקה בהשראת הראמונס. בתחילה הם נקראו "Jimmy and the Ferrets" ("ג'ימי והחמוסים"), והתאמנו בחוות החזירים של אחד מחברי הלהקה. לאחר שפרסי ראה על קיר כתובת גרפיטי "Walton and Hersham '69", הוא שינה את שם הלהקה לשאם 69. הגרפיטי נכתב בשנת 1969 ונועד לציין את עלייתה של קבוצת הכדורגל השכונתית של הרשאם לליגת החובבים.

לחברי הלהקה לא היה רקע מוזיקלי אמנותי, בניגוד לחלק מלהקות הפאנק הבריטי של אותה תקופה. הם היו אחת מלהקות הפאנק הראשונות בסגנון ה-"Street Punk" ("פאנק רחוב"). מילות הלהקה נוגעות בנושאים פוליטיים וחברתיים, ובשיריה ניכרת השפעה של שירי אוהדים מתרבות הכדורגל.

הקלטות ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1977 הקליטו שאם 69 את התקליטון הראשון, "I Don't Wanna", שיר פאנק טיפוסי בן שתי דקות בהפקתו של ג'ון קייל. הצלחתו במצעדים הובילה לחתימה על חוזה עם פולידור רקורדס, שבמסגרתו הוציאה הלהקה להיטים רבים בשנים 1977-1978, ביניהם:

  • Borstal Breakout
  • Angels with Dirty Faces
  • If the Kids Are United
  • Tell Us the Truth
  • Hey Little Rich Boy
  • Hurry Up Harry

בתקופה זו הוציאה הלהקה שני אלבומים, Tell Us the Truth ו-That's Life, והופיעה מספר רב של פעמים. כמו כן הלהקה התארחה מספר פעמים בתוכנית Top of the Pops, וזכתה להצלחה רבה בבריטניה.

פירוק הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירים באלבום השלישי של הלהקה, The Adventures of the Hersham Boys, היו מסחריים יותר ומושפעים מסגנון הגלאם רוק. לאחר מכן הוציאה הלהקה תקליט רביעי, The Game, שעליו אמר ג'ימי פרסי שהוא אולץ להקליט אותו על ידי חברת התקליטים, וכינה אותו "ערימה של חרא".

הלהקה נודעה בהופעותיה החיות, ומשכה קהל גדול של גלוחי ראש, מכל גוני הקשת הפוליטית - שמאל, ימין וא-פוליטיים. חלק מאוהדי הלהקה קראו לעצמם "Sham Army" והיו בהם אנשים מהחזית הלאומית הבריטית, מפלגת ימין קיצונית, וכן גלוחי ראש נאו-נאצים. בהופעות ג'ימי פרסי קרא לקהל להתגבר על המחלוקות ביניהם ולאחד כוחות נגד האויב המשותף, אך ללא הועיל. ברוב ההופעות אירעו עימותים אלימים ומהומות, דבר שתסכל מאוד את חברי הלהקה, שנטו לשמאל ואף ניגנו מספר פעמים בסדרת ההופעות "Rock Against Racism" שבהן מחו אמני רוק נגד הגזענות בחברה הבריטית באותה תקופה. כמו כן, מתופף הלהקה באותה תקופה, מארק קיין, היה יהודי.

בשנת 1979, לאחר הופעה רוויית אלימות באולם Rainbow Theatre, הלהקה החליטה להפסיק להופיע. לאחר זמן מה הלהקה התפרקה.

לאחר הפירוק, פרסי הופיע במשך מספר חודשים עם סטיב ג'ונס ופול קוק, חברי ה"סקס פיסטולס", תחת השם "Sham Pistols". לאחר מכן עבר לקריירת סולו. הוא הקליט מספר תקליטים שנקטלו על ידי מבקרי המוזיקה ונכשלו מסחרית.

בשנות השמונים שיתף פעולה פרסי עם אמנים רבים ועסק בהפקות וידאו. כמו כן הפיק מספר תקליטים ללהקות פאנק.

חידוש הפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1987 ג'ימי פרסי והגיטריסט דייוויד פרסונס חידשו את פעילות הלהקה, וצירפו אליה חברים חדשים. הלהקה הוציאה מספר תקליטונים ואלבומים, אך לא הצליחה לשחזר את הפופולריות שלה זכתה בשנות השבעים.

בסוף שנת 2006 החליטו חברי הלהקה לפטר את פרסי מהלהקה, לאחר שאיבד עניין בהופעות חיות ופעילות הלהקה נפגעה. חברי הלהקה הנותרים צירפו זמר חדש בשם Tim V והרבו להופיע באירופה, ארצות הברית וסין. הרכב זה הוציא מספר אלבומים שזכו לשבחים ממבקרי המוזיקה.

בשנת 2008 הקים ג'ימי פרסי להקה בשם Day 21 שהופיעה מספר פעמים. הלהקה הקליטה אלבום אולפן אך הוא לא יצא לאור, והם התפרקו בשנת 2011.

בשנת 2011 חודש הקשר בין ג'ימי פרסי לחברי שאם 69, ובשנת 2012 פרסי רשם את שם הלהקה כסימן רשום. הלהקה התפצלה למעשה לשתי להקות, ששתיהן פעילות כיום ומופיעות תחת השם "Sham 69":

  • "Sham 69 - Original 1977 line-up" - ההרכב המקורי, שבו חברים ג'ימי פרסי ודייב פרסונס.
  • "Tim V's Sham 69" - ההרכב משנת 2006, עם הסולן Tim V.

השימוש בשירי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקות פאנק רבות ביצעו גרסאות כיסוי לשירי שאם 69, ביניהן Die Toten Hosen ורנסיד.

להקת שאם 69 איבדה את זכויות היוצרים על רוב להיטיה המקוריים, וחברות התקליטים איפשרו שימוש נרחב בשירים אלה למטרות שונות.

בשנת 1995 השתמשה רשת מקדונלד'ס בשיר "If the Kids Are United" בפרסומותיה. ג'ימי פרסי, שהוא צמחוני, גינה את השימוש בשיר ואמר על מקדונלד'ס שהם "חברה רב-לאומית שמתעללת בבעלי חיים ובבני אדם."

בשנת 2005 השתמש טוני בלייר בשיר "If the Kids Are United" בכנסים של מפלגת הלייבור. כתגובה הוזמנו חברי הלהקה לאולפן ה-BBC ושם ניגנו גרסה של השיר עם המילים הבאות: "מר בלייר / אנחנו יודעים שאכפת לך / אז תחזיר אותם הביתה / אל תשאיר אותם שם". כוונת הלהקה הייתה לחיילים הבריטים שנשלחו לעיראק לאחר הפלישה האמריקאית ב-2003.

בשנת 2006 התבקשה הלהקה לחבר המנון לנבחרת אנגליה בכדורגל, לקראת מונדיאל 2006. הלהקה הקליטה את השיר "Harry Up England" שמבוסס על להיטה "Harry Up Harry".

שיר לדוגמה: Hey Little Rich Boy[עריכת קוד מקור | עריכה]

היי ילדון עשיר
היי ילדון עשיר
תסתכל עליי טוב טוב
היי ילדון עשיר
תסתכל עליי טוב טוב
אני לא צריך מכונית מפוארת שתיקח אותי
אני יכול לקחת אוטובוס לקצה השני של העיר
...

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי האולפן של הלהקה עם ג'ימי פרסי:

  • 1978, Tell Us the Truth
  • 1978, That's Life
  • 1979, The Adventures of the Hersham Boys
  • 1980, The Game
  • 1988, Volunteer
  • 1991, Information Libre
  • 1995, Soapy Water and Mister Marmalade
  • 1997, The A Files
  • 2001, Direct Action: Day 21

אלבומי האולפן של הלהקה עם Tim V:

  • 2007, Hollywood Hero
  • 2010, Who Killed Joe Public
  • 2013, Their Finest Hour
  • 2015, It'll End in Tears

בנוסף לאלבומי האולפן יצאו לאור אוספים רבים של להיטי הלהקה, תקליטונים, והקלטות של הופעות חיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]