הגיבן מנוטרדאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תקציר העלילה מכיל שגיאות וכתוב גרוע.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
איור מהספר, אסמרלדה משקה את הגיבן במים

הגיבן מנוטרדאם (צרפתית: Notre-Dame de Paris – נוטרדאם של פריז‏[1]) רומן זה הנו הרומן הגדול הראשון שפרסם הסופר הצרפתי ויקטור הוגו בשנת 1831. הספר זכה להצלחה בצרפת, הצלחה אשר עוררה תנועה לשימור המבנים מן התקופה הגותית בכלל ולשימור קתדרלת נוטרדאם של פריז בפרט. הספר תורגם לשפות רבות וזכה להצלחה כבירה בעולם. הספר עובד למחזות וסרטים.

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מחולק לאחד עשר ספרים, אשר כל אחד מהם כולל שניים עד שמונה פרקים, ומספר את סיפורם של קווזימודו, הגיבן המעוות והחירש המצלצל בפעמונים של הקתדרלה נוטרדאם, אזמרלדה הצוענייה היפהפייה, פיבוס - קצין ומושא אהבתה, גרינגואר - צעיר המאוהב באזמרלדה, והארכידיאקון קלוד פרולו, אפוטרופסו של קווזימודו, הכרוך גם הוא אחר אסמרלדה, באהבה אסורה ומעוותת.

דמות נוספת המניעה את העלילה הנה אישה זקנה וערירית, אשר בתה נחטפה שנים רבות לפני ההתרחשויות בספר על ידי צוענים ובעקבות כך היא מתעבת צוענים ואת אסמרלדה בפרט.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז העלילה קתדרלה נוטרדאם המצויה בשכונת עוני של פריז (בניגוד למציאות). בכנסייה עובד כומר קתולי, קלוד פרולו, אשר מאמץ תינוק אשר ננטש בשל כיעורו ומכנהו קווזימודו. שמו של קווזימודו הוא מעין "לשון נופל על לשון" - מחד, שמו ניתן לו כיוון שהוא התגלה על ידי פרולו על מפתן הכנסייה בבוקרו של שמיני של פסחא, הנקרא גם "יום ראשון קווזימודו"; ומאידך, פירוש המילה quasimodo בלטינית הוא "כמעט מוכן" או "עשוי למחצה", ביטוי הרומז על מומו של קווזימודו.

במקביל לעלילה העוקבת אחר פרולו, מסופר על המתרחש בשכונת הגנבים- הצוענים. בשכונה נתפס על ידי הצוענים אזרח העיר, פייר גרינגואר, אשר הספר נפתח במחזה שכתב ומוצג בפני האצולה. הוא מועמד למשפט ונידון למוות. הצוענים מסכימים להוציאו לחופשי אם ינשא למישהי מעדתם. אזמרלדה היפהפייה מסכימה להצעה בכדי להציל את חייו.

בקתדרלה, קווזימודו החירש אשר העובד כמצלצל הפעמונים, מואשם, בניסיון חטיפה של אסמרלדה. נגזרים עליו עינויים לעיני העוברים ושבים. לאחר שנסתיימו העינויים הוא מתחנן לעזרה. אסמרלדה חשה לעזרתו והוא מתאהב בה.

בהמשך, הכומר פרולו דוקר את סרן פאבוס- קצין יפה תואר אשר אזמרלדה מאוהבת בו אף על פי שהוא אינו חש רגש כלפיה, כאשר הוא מוצא את אסמרלדה בחיקו. היא נושאת באשמה ונדונה להוצאה להורג עקב היותה מכשפה, יחד עם העז, המסמלת את השטן. ההוצאה להורג הנה פרי עמלה של אישה זקנה, המכונה "השקית", אשר בתה נחטפה לפני שנים רבות. היא רואה בפגיעה באזמרלדה הצוענייה נקמה בצוענים שחטפו את בתה.

ציבור עניי העיר מנסה להציל את חייה של אזמרלדה האהודה בהפגנות ומהומות הנערכות בפריז, אך הם אינם מצליחים למנוע את ההוצאה להורג. זמן מועט לפני כן, הזקנה מגלה כי בחזקת איזמרלדה נעל שהיא נתנה לבתה לפני שנחטפה. היא מבינה כי אזמרלדה היא הבת שנחטפה, אולם אינה מצליחה למנוע את ההוצאה להורג.

בסוף הספר, מסופר אשר בבית הקברות של פריז שלד של אישה מחובקת בגיבן. בניסיונות שנעשו להפריד בין השלדים, שלד הגיבן מתפורר.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר תורגם מספר פעמים לשפה העברית:

תרגום ראשון לעברית יצא תחת השם "המכשפה מפריס" - בתרגומו של יעקב שטיינברג, הוצאת אמנות 1931. תרגום זה הודפס לאחרונה בשנת 1965.

כמו כן, יצא הספר לאור בתרגומים הבאים:

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואזימודו (Quasimodo): הדמות הראשית. גיבן, חירש ומכוער אשר עובד כמצלצל פעמוני קתדרלת הנוטרדם ובשל כך, שמיעתו נפגעה. קואזימודו התייתם בגיל צעיר ואומץ בידי קלוד פרולו. הוא נלעג בשל כיעורו.

קלוד פרולו (Claude Frollo): הארכידיאקון של נוטרדאם ואביו המאמץ של קואזימודו. מאוהב באיזמרלדה אך שונא אותה בה בעת על היותה צוענייה. בסוף הרומן קואזימודו דוחף אותו אל מותו.

אזמרלדה (Esmeralda): צוענייה צעירה שמגיעה לפריז. במהלך הספר, היא נחטפת על ידי קואזימודו לבקשת פרולו. מאוהבת בפבוס. בסוטף הרומן הוצאה להורג.

פבוס דה שאטופר (Phœbus de Châteaupers): קצין בחיל הקשתים המלכותי ומושא אהבתה של אזמרלדה. הציל את איזמרלדה מניסיון חטיפה של קלוד פרולו וקואזימודו.

דג'אלי (Djali): העז של איזמרלדה.

פייר גרנגואר (Pierre Gringoire): מחזאי מיוסר, אשר נחטף בידי תושבי חצר הניסים ונדון למוות , עד שאזמרלדה מציעה לו את ידה.

ז'אן פרולו (Jehan Frollo): אחיו הצעיר והמפונק של קלוד פרולו. סטודנט בעייתי התלוי באחיו הגדול מבחינה כספית. נהרג על ידי קואזימודו בהתקפה על קתדרלת נוטרדאם.

ניקולא (nicola): אלכימאי צרפתי. ככול הנראה מדובר באלכימאי הנודע ניקולאס פלמל.

עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבודים לשירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל אף נכתב על ידי רחל שפירא השיר "אסמרלדה" בביצוע גלי עטרי, על אותו מקרה בו אסמרלדה נתנה לגיבן מים צוננים אחרי שכל אנשי העיר לעגו לו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הגיבן מנוטרדאם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התוספת של הגיבן לשם הרומן היא תוספת בתרגום האנגלי. ויקטור הוגו שם דגש על הקתדרלה בשם ספרו מפני שחלק גדול ממפעל חייו היה שימור מבנים עתיקים בפריז והחיבה העזה שחש כלפי הקתדרלה אשר נפגעה בעקבות המהפכה הצרפתית.