הגיבן מנוטרדאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תקציר העלילה מכיל שגיאות ולא מנוסח היטב.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
איור מהספר, אסמרלדה משקה את הגיבן במים
יש הטוענים שקתדרלת נוטרדאם דה פארי היא הגיבורה הראשית של הספר
"עמנואל", הפעמון הגדול בו צלצל קווזימודו.

הגיבן מנוטרדאם (צרפתית: Notre-Dame de Paris – נוטרדאם של פריז‏[1]) הוא הרומן הגדול הראשון שפרסם הסופר הצרפתי ויקטור הוגו בשנת 1831. הספר זכה להצלחה בצרפת, הצלחה אשר עוררה תנועה לשימור המבנים מן התקופה הגותית בכלל ולשימור קתדרלת נוטרדאם של פריז בפרט. הספר תורגם לשפות רבות וזכה להצלחה כבירה בעולם. הספר עובד למחזות וסרטים.

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מחולק לאחד עשר ספרים, אשר כל אחד מהם כולל שניים עד שמונה פרקים, ומספר את סיפורם של קווזימודו, הגיבן המעוות והחירש המצלצל בפעמונים של קתדרלת נוטרדאם, אזמרלדה הצוענייה היפהפייה, פיבוס - קצין ומושא אהבתה, גרינגואר - צעיר המאוהב באזמרלדה, והארכידיאקון קלוד פרולו, אפוטרופסו של קווזימודו, הכרוך גם הוא אחר אזמרלדה, באהבה אסורה ומעוותת.

דמות נוספת המניעה את העלילה היא אישה זקנה וערירית, אשר בתה נחטפה שנים רבות לפני ההתרחשויות בספר על ידי צוענים ובעקבות כך היא מתעבת צוענים ואת אסמרלדה בפרט.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז העלילה קתדרלה נוטרדאם המצויה בשכונת עוני של פריז (בניגוד למציאות). בכנסייה עובד כומר קתולי, קלוד פרולו, אשר מאמץ תינוק אשר ננטש בשל כיעורו ומכנהו קווזימודו. שמו של קווזימודו הוא מעין "לשון נופל על לשון" - מחד, שמו ניתן לו כיוון שהוא התגלה על ידי פרולו על מפתן הכנסייה בבוקרו של שמיני של פסחא, הנקרא גם "יום ראשון קווזימודו"; ומאידך, פירוש המילה quasimodo בלטינית הוא "כמעט מוכן" או "עשוי למחצה", ביטוי הרומז על מומו של קווזימודו.

במקביל לעלילה העוקבת אחר פרולו, מסופר על המתרחש בשכונת הגנבים-הצוענים. בשכונה נתפס על ידי הצוענים אזרח העיר, פייר גרינגואר, אשר הספר נפתח במחזה שכתב ומוצג בפני האצולה. הוא מועמד למשפט ונידון למוות. הצוענים מסכימים להוציאו לחופשי אם יינשא למישהי מעדתם. אזמרלדה היפהפייה מסכימה להצעה כדי להציל את חייו.

בקתדרלה, קווזימודו החירש אשר עובד כמצלצל הפעמונים מואשם בניסיון חטיפה של אזמרלדה. נגזרים עליו עינויים לעיני העוברים ושבים. לאחר שנסתיימו העינויים הוא מתחנן לעזרה. אזמרלדה חשה לעזרתו והוא מתאהב בה.

בהמשך, הכומר פרולו דוקר את סרן פאבוס - קצין יפה תואר אשר אזמרלדה מאוהבת בו אף על פי שהוא אינו חש רגש כלפיה, כאשר הוא מוצא את אזמרלדה בחיקו של פאבוס. היא נושאת באשמה ונדונה להוצאה להורג עקב היותה מכשפה, יחד עם העז, המסמלת את השטן. ההוצאה להורג היא פרי עמלה של אישה זקנה, המכונה "השקית", אשר בתה נחטפה לפני שנים רבות. היא רואה בפגיעה באזמרלדה הצוענייה נקמה בצוענים שחטפו את בתה.

ציבור עניי העיר מנסה להציל את חייה של אזמרלדה האהודה בהפגנות ומהומות הנערכות בפריז, אך הם אינם מצליחים למנוע את ההוצאה להורג. זמן מועט לפני כן, הזקנה מגלה כי בחזקת אזמרלדה נעל שהיא נתנה לבתה לפני שנחטפה. היא מבינה כי אזמרלדה היא הבת שנחטפה, אולם אינה מצליחה למנוע את ההוצאה להורג.

בסוף הספר מסופר כי בבית הקברות של פריז נמצא שלד של אישה מחובקת על-די שלד של גיבן. בניסיונות שנעשו להפריד בין השלדים, שלד הגיבן מתפורר.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר תורגם מספר פעמים לשפה העברית:

תרגום ראשון לעברית יצא תחת השם "המכשפה מפריס" - בתרגומו של יעקב שטיינברג, הוצאת אמנות 1931. תרגום זה הודפס לאחרונה בשנת 1965.

כמו כן, יצא הספר לאור בתרגומים הבאים:

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואזימודו (Quasimodo): הדמות הראשית. גיבן, חירש ומכוער אשר עובד כמצלצל הפעמונים של קתדרלת הנוטרדם ובשל כך שמיעתו נפגעה. קואזימודו התייתם בגיל צעיר ואומץ בידי הכומר קלוד פרולו. הוא נלעג בשל כיעורו.

קלוד פרולו (Claude Frollo): הארכידיאקון של נוטרדאם ואביו המאמץ של קואזימודו. מאוהב באזמרלדה אך שונא אותה בה בעת על היותה צוענייה. בסוף הרומן קואזימודו דוחף אותו אל מותו.

אזמרלדה (Esmeralda): צוענייה צעירה שמגיעה לפריז. במהלך הספר היא נחטפת על ידי קואזימודו לבקשת פרולו. מאוהבת בפבוס. בסוף הרומן הוצאה להורג.

פבוס דה שאטופר (Phœbus de Châteaupers): קצין בחיל הקשתים המלכותי ומושא אהבתה של אזמרלדה. הציל את אזמרלדה מניסיון חטיפה של קלוד פרולו וקואזימודו.

דג'אלי (Djali): העז של אזמרלדה.

פייר גרנגואר (Pierre Gringoire): מחזאי מיוסר, אשר נחטף בידי תושבי חצר הניסים ונדון למוות, עד שאזמרלדה מציעה לו את ידה.

ז'אן פרולו (Jehan Frollo): אחיו הצעיר והמפונק של קלוד פרולו. סטודנט בעייתי התלוי באחיו הגדול מבחינה כספית. נהרג על ידי קואזימודו בהתקפה על קתדרלת נוטרדאם.

ניקולא (nicola): אלכימאי צרפתי. ככול הנראה מדובר באלכימאי הנודע ניקולאס פלמל.

עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבודים לשירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל אף נכתב על ידי רחל שפירא השיר "אסמרלדה" בביצוע גלי עטרי, על אותו מקרה בו אסמרלדה נתנה לגיבן מים צוננים אחרי שכל אנשי העיר לעגו לו.

בנוסף, תורגם לעברית השיר "Belle"(יָפָה) מתוך המחזמר הצרפתי "Notre Dame de Paris" על ידי מקס שפקס לבקובסקי. בעברית נקרא "החטא של אזמרלדה" שבוצע על ידי: אלון שר, לירון רמתי ומאור תיתן - מתוך האלבום "אהבה עולמית"[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הגיבן מנוטרדאם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התוספת של הגיבן לשם הרומן היא תוספת בתרגום האנגלי. ויקטור הוגו שם דגש על הקתדרלה בשם ספרו מפני שחלק גדול ממפעל חייו היה שימור מבנים עתיקים בפריז והחיבה העזה שחש כלפי הקתדרלה אשר נפגעה בעקבות המהפכה הצרפתית.