פאולין נירמאסוהוקו
 | |
| לידה |
אפריל 1946 (בת 78) Ndora, רואנדה-אורונדי  |
|---|---|
| מדינה |
 רואנדה |
| השכלה |
האוניברסיטה הלאומית של רואנדה |
| מפלגה |
התנועה הלאומית הרפובליקנית לדמוקרטיה ופיתוח, Interine Rwandan govern |
| בן או בת זוג |
Maurice Ntahobari |
  | |
פאולין נירמאסוהוקו (באנגלית: Pauline Nyiramasuhuko; נולדה באפריל 1946) היא פוליטיקאית רואנדית, שכיהנה בתפקיד שרה במשרד הרווחה וקידום נשים. היא הורשעה על כך שהסיתה את כוחות המיליציה לבצע אונס בנשים במהלך רצח העם ברואנדה בשנת 1994. היא נשפטה על רצח עם והסתה לאונס על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה (ICTR) בארושה, טנזניה. ביוני 2011 הורשעה בשבעה אישומים ונידונה למאסר עולם. היא האישה הראשונה שהורשעה ברצח עם על ידי ICTR,[1] והאישה הראשונה שהורשעה באחריות לאונס.[2]
תחילת חיים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאולין נירמאסוהוקו נולדה בכפר חקלאי קטן במחוז במחוז בוטרה, למשפחה ענייה משבט ההוטו. כשלמדה בתיכון התיידדה עם אגתה אווילינגימאנה, אשתו לעתיד של Juvénal Habyarimana, שהפך נשיא רואנדה ב-1973.
נירמאסוהוקו למדה באוניברסיטה עבודה סוציאלית ועבדה בתחום. ב-1968 נישאה והיו לה ארבעה ילדים. אחד מילדיה נידון אף הוא על ידי ICTR על שותפות ברצח העם.[3] נירמאסוהוקו הועסקה בתפקיד ממשלתי מטעם משרד הרווחה, והתמקדה בחינוך נשים לבריאות וטיפול בילדים. ב-1986, החלה ללמוד משפטים באוניברסיטה הלאומית של רואנדה. מונתה לשרת הרווחה וקידום נשים בממשלה מ-1992.
רקע לפשעיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רצח העם ברואנדה החל ב-6 באפריל 1994, מיד לאחר התנקשות באגתה אווילינגימאנה. בני הוטו חמושים התפרסו, הקימו נקודות בדיקה ל בני הטוטסי הנמלטים, ועודדו את רציחתם. בני ההוטו שסירבו להשתתף ברצח העם הותקפו.[4][5][6] בני הוטו אחרים שמרו על היציאות ומנעו את בריחת בני הטוטסי.[7]
ממשלת המעבר של רואנדה שלחה את פאולין נירמאסוהוקו מהבירה קיגאלי, לעיר הולדתה. כנציגת הממשלתה היא תבעה ממושל המחוז לארגן את הרציחות. כאשר הוא סירב, הוא הוצא להורג, ו נירמאסוהוקו פעלה להבאת כוחות מעיר הבירה שימשיכו ברצח העם.[8]
ב-25 באפריל 1994, הוזמנו אלפי פליטים בני טוטסי להתאסף באצטדיון בו היה הצלב האדום אמור לספק מזון ומחסה. נירמאסוהוקו הורשעה כי ארגנה מלכודת מוות מתוכננת באצטדיון. כוחות הוטו צבאיים, בראשות בנה של פאולין בן ה-24, Arsène Shalom Ntahobali, הקיפו את האצטדיון. הפליטים עברו אונס, עינויים, ורצח. חלקם נרצחו על ידי קטיעת איברים, חלקם אף נשרפו בעודם בחיים. נירמאסוהוקו הורשעה כי נתנה הוראה לחיילי הצבא "לאנוס את כל הנשים לפני שרוצחים אותן". במקרה מתועד אחר, היא הזמינה חיילי הצבא, שעליהם הייתה ממונה, לקחת פחיות של בנזין מהרכב שלה ולהשתמש בהם כדי לשרוף קבוצה של נשים למוות, והותירה מספר נשים קרבנות האונס כעדות.
היא עזבה ברואנדה בשנת 1994, בעקבות רצח העם ונמלטה לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. היא נעצרה בשנת 1997 בניירובי, קניה, יחד עם בנה, ועם ראש הממשלה לשעבר ז'אן קמבנדה, ועם שמונה אחרים. הבן שלה נתפס בעודו חי את חייו כמנהל חנות מכולת בניירובי. אחרים שברחו לארצות הברית נתפסו והועמדו למשפט.[9][10]
המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאולין נירמאסוהוקו נשפטה על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה (ICTR). היא הייתה האישה הראשונה שהועמדה לדין על ידי בית-הדין הבינלאומי. כתב האישום הוגש ב-9 באוגוסט 1999, באשמת קשירת קשר לביצוע רצח עם, השמדת עם, בשותפות לפשע השמדת עם, הסתה פומבית וישירה לבצע רצח עם, פשעים נגד האנושות, והפרות נוספות של סעיף 3 המשותף אמנות ז'נבה. היא טענה להיעדר אשמה בכל הסעיפים. נירמאסוהוקו עמדה למשפט בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה, עם חמישה נאשמים אחרים. המשפט החל בשנת 2001 והסתיים רק בשנת 2011. בנה הועמד למשפט במשותף עמה והורשע אף הוא. המשפט נמשך זמן רב, מאחר שלא נותרו עדים רבים מקורבנות ההתעללות והרצח, והמעטים שנותרו לרוב לא היו במצב בו יכלו להעיד.
ב-24 ביוני 2011, נמצאה נירמאסוהוקו אשמה בשבעה אישומים, כולל רצח עם והסתה לאונס מלחמה; היא נידונה למאסר עולם,היא זוכתה משלושה אישומים נוספים. אמנם נשים נוספות הורשעו של רצח עם על ידי בתי המשפט, אך הנירמאסוהוקו הייתה האישה הראשונה שהורשעה על ידי ICTR. הבן שלה הורשע גם הוא ונשלח למאסר עולם.
בפסק הדין בערעור שניתן ב 2015 עונשה הופחת ל 47 שנות מאסר בכפוף לניכוי הזמן שכבר ריצתה במעצר.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Baldauf, Scott ( 24 June 2011). "Former Rwandan minister given life sentence for genocide crimes". The Christian Science Monitor
- ^ Fielding, Leila (2012). Female Génocidaires: What was the Nature and Motivations for Hutu Female. GRIN Verlag. ISBN 978-3656324409.
- ^ TRIAL International: Arsene Shalom Ntahobali, Retrieved 22 December 2017.
- ^ Polgreen, Lydia (18 בדצמבר 2008). "Rwandan Officer Found Guilty of 1994 Genocide". The New York Times. NY, USA. נבדק ב-19 בדצמבר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Chhatbar, Sukhdev (18 בדצמבר 2008). "Planner of Rwandan massacres convicted of genocide". New York Daily News. Associated Press. נבדק ב-22 בדצמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Nyakuiru, Frank (18 בדצמבר 2008). "Rwanda's Bagosora sentenced to life for genocide". Reuters. נבדק ב-19 בדצמבר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Landesman, Peter (15 בספטמבר 1992), "A Woman's Work", Magazine, NY, USA: The New York Times
{{citation}}: (עזרה) - ^ "Profile: Female Rwandan killer Pauline Nyiramasuhuko; Afric", News, UK: BBC, 24 ביוני 2011
{{citation}}: (עזרה) - ^ Rwandan woman stripped of US citizenship after lying about genocide, February 2013, The Guardian, Retrieved 1 March 2016
- ^ U.S. Bureau of Prisons, website profile of Beatrice Munyenyezi; BOP# 11805-049; projected/actual release date: January 18, 2020