פיליס ניקולסון
 | |
| לידה |
21 בספטמבר 1917 מקספילד, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
6 באוקטובר 1968 (בגיל 51) שפילד, הממלכה המאוחדת |
| שם לידה |
Phyllis Lockett |
| ענף מדעי |
הולכת חום, אנליזה נומרית |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
Douglas Hartree, Lajos Jánossy |
| מוסדות |
|
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
Donald M. Nicolson, Andrew M McCaig |
| תרומות עיקריות | |
| פיתוח שיטות לפתרון משוואות דיפרנציאליות חלקיות | |
  | |
פיליס ניקולסון (באנגלית: Phyllis Nicolson; 21 בספטמבר 1917 – 6 באוקטובר 1968) הייתה פיזיקאית ומתמטיקאית בריטית שנודעה בזכות פיתוח שיטת קראנק-ניקולסון לפתרון משוואות דיפרנציאליות חלקיות, בשיתוף עם ג'ון קראנק. ניקולסון היא אחת מהנשים הראשונות שעסקו באנליזה נומרית.
ראשית חייה והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניקולסון נולדה בשם פיליס לוקט (Lockett) בעיירה מקלספילד והתחנכה בבית הספר סטוקפורט לבנות.[1]
את דרכה האקדמית החלה בלימודי תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטת מנצ'סטר, אותו השלימה בשנת 1938. את לימודיה לתואר שני השלימה כשנה לאחר מכן, ואת התואר השלישי סיימה בשנת 1946.[1] נושא עבודת הדוקטורט שלה היה "שלוש בעיות בפיזיקה תאורטית", כאשר הבעיה הראשונה דנה בקרינה קוסמית, כחלק ממחקר אותו ביצעה בהנחיית הפיזיקאי ההונגרי לאיוש יאנושי (בנו המאומץ של הפילוסוף ג'רג' לוקאץ').[2]
מלחמת העולם השנייה ולאחריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודת הדוקטורט של ניקולסון הייתה אמורה להסתיים בשנת 1941, אולם הופרעה בשל גיוסה של ניקולסון לקבוצת המחקר של דאגלס הרטרי באוניברסיטת מנצ'סטר, שם עבדה בשנים 1940–1945, רוב משך מלחמת העולם השנייה. בתקופה זו ניקולסון התמקצעה באנליזה נומרית והייתה למשתמשת מיומנת באנלייזר דיפרנציאלי (אנ') שעיצב הרטרי.[3]
ניקולסון וחבריה לקבוצת המחקר עסקו בפתרון בעיות הקשורות בהגנה אווירית ובפיתוח עבור משרד האספקה. מחקריה בנושא התנהגות טרנזיינטית במגנטרון של אנודה יחידה ובמוליכות חום, נכנסו לעבודת הדוקטורט שלה בתור הבעיה השנייה והשלישית.[2]
מחקרה של ניקולסון במוליכות חום התקשר לפתרונות משוואת החום, ויחד עם עם עמיתה ג'ון קראנק חקרה ניקולסון את יציבותן הנומרית של שיטות פתרון אחדות. האלגוריתם אותו פיתחו ושנקרא כיום על שמם, שיטת קראנק-ניקולסון, צמח מעבודתם זו ופורסם בשנת 1947.[4]
שיטה זו משמשת כיום גם לפתרון נומרי של משוואת שרדינגר התלויה בזמן, שהיא בעלת מבנה מתמטי דומה למשוואת החום (בהבדלים מסוימים).
לאחר הגשת עבודת הדוקטורט שלה, הייתה ניקולסון עמיתת מחקר על שם טאקר-פרייס בגירטון קולג' בקיימברידג', זאת עד לשנת 1949. בתקופה זו עבדה במעבדת קוונדיש.[1][5] ישנו תיעוד מועט בלבד על אודות קורותיה המקצועיים בתקופה שלאחר מכן.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1942 נישאה לפיזיקאי מלקולם ניקולסון. לשניים נולדו שני בנים, דונלד מקלאוד (נולד ב-1947 בקיימברידג') ורודריק איאן (נולד ב-1950 בלידס).[5] המשפחה עקרה ללידס עקב מינוי של מלקולם למרצה באוניברסיטת לידס, סמוך ללידת בנם השני.[5]
בדצמבר 1951 נהרג מלקולם בתאונת רכבת, והוא בן 33 בלבד. פיליס, שהתאלמנה בטרם עת, קיבלה את משרת המרצה שלו באוניברסיטת לידס.[6][7] בשנת 1955 נישאה ניקולסון בשנית, לפיזיקאי מלקולם מק'קייג, שהיה אב לאיאן בן ה-9 מנישואים קודמים.[5][6] בשנת 1957 נולד בנם המשותף אנדרו מלקולם. שלושת בניה של ניקולסון היו בבגרותם לדוקטורים במתמטיקה,[5] בפסיכולוגיה[8] ובגאולוגיה.[9]
בשנת 1968 נפטרה ניקולסון מסרטן השד בעיר שפילד,[6] והיא בת 51 בלבד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- D. R. Hartree, P. Nicolson, N. Eyres. J. Howlett, and T. Pearcey. “Evaluation of the Solution of the Wave Equation for a Stratified Medium”, Air Defense Research & Development Establishment, Memorandum 47, May 1944.
- D. R. Hartree, P. Nicolson, N. Eyres. J. Howlett, and T. Pearcey. “Evaluation of the Solution of the Wave Equation for a Stratified Medium:Normalisation”, Radar Research and Development Establishment, RRDE Report No. 279, March 1945.
- Three Problems in Theoretical Physics. PhD Thesis, University of Manchester, 1946.
- The Sun's Magnetic Field and the Diurnal and Seasonal Variations in Cosmic Ray Intensity Janossy, L.; Lockett, P., Proc. of the Royal Society of London. Series A, Mathematical and Physical Sciences, 1941, Vol. 178(972), pp. 52–60.
- Meson Formation and the Geomagnetic Effects. Janossy, L.; Nicolson, P., Proc. of the Royal Society of London. Series A, Mathematical and Physical Sciences, 1947, Vol. 192(1028), pp. 99–114.
- A practical method for numerical evaluation of solutions of partial differential equations of the heat-conduction type,[4] Crank, J.; Nicolson, P., Mathematical Proc. of the Cambridge Phil. Society, 1947, Vol. 43(1), pp. 50–67.
- A Theoretical Study of the Influence of Diffusion and Chemical Reaction Velocity on the Rate of Exchange of Carbon Monoxide and Oxygen between the Red Blood Corpuscle and the Surrounding Fluid, P. Nicolson and F. J. W. Roughton. Proc. of the Royal Society of London. Series B, Biological Sciences, Vol. 138, No. 891, 1951, pp. 241–264.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיליס ניקולסון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- פיליס ניקולסון, באתר MacTutor (באנגלית)
- יהונתן ברקהיים, פיליס ניקולסון: הסיפור שלא סופר, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 21 בספטמבר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Girton College Register. Cambridge: Girton College.
- ^ 1 2 Nicolson, Phyllis. "Three Problems in Theoretical Physics". www.librarysearch.manchester.ac.uk (באנגלית). נבדק ב-16 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1929-, Froese Fischer, Charlotte (2003). Douglas Rayner Hartree : his life in science and computing. Singapore: World Scientific. ISBN 9789812795014. OCLC 666958945.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: numeric names: authors list (link) - ^ 1 2 Crank, J; Nicolson, Phyllis (1947). "A practical method for numerical evaluation of solutions of partial differential equations of the heat-conduction type". Mathematical Proceedings of the Cambridge Phil. Society. .43(1) (1): 50–67. Bibcode:1947PCPS...43...50C. doi:10.1017/S0305004100023197.
- ^ 1 2 3 4 5 "Don Nicolson". oldedwardians.org.uk. נבדק ב-16 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Nicolson biography".
- ^ "HORSFORTH MAN KILLED ON RAILWAY. "Accidental Death" Verdict at Inquest". Wharfedale & Airedale Observer. 28 בדצמבר 1951. נבדק ב-16 בפברואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Professor Rod Nicolson". Psychology. נבדק ב-16 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Dr Andrew McCaig - School of Earth and Environment - University of Leeds". environment.leeds.ac.uk (באנגלית). נבדק ב-16 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה)