לדלג לתוכן

פפרזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פפרזה
Pfersee
פפערשא ליד אאוגסבורג על מפה משנת 1830
פפערשא ליד אאוגסבורג על מפה משנת 1830
מידע
עיר אאוגסבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 48°22′00″N 10°52′05″E / 48.3667°N 10.8681°E / 48.3667; 10.8681
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פפרזהגרמנית: Pfersee; בכתיב העברי הארכאי: פפערשׂא או פפערשׂי) היא שכונה במערב אאוגסבורג, שהייתה עד 1911 עיר עצמאית. במאה ה-18 וה-19 התקיימה בה קהילה יהודית גדולה.

פפרזה נזכרת בכתובים לראשונה בשנת 800 לספירה, אך קיים יסוד להניח שהיישוב במקום התקיים ברציפות לפחות מאז ימי הרומאים.

בימי הביניים היה הכפר בבעלות פרטית, סמוך לעיר אאוגסבורג.

החל מאמצע המאה ה-19 חל פיתוח תעשייתי מואץ במקום והוקמו בו מפעלים. בראשית ינואר 1911 השתלב באאוגסבורג כפרבר תעשייתי. בימי מלחמת העולם השנייה העסיקו הנאצים עובדי כפייה ממחנה הריכוז דכאו בפפרזה, בעיקר במפעל של מסרשמיט.

יהודי פפערשא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים ישבו בפפערשא כבר מן המאה ה-16. במאה ה-18 הייתה הקהילה היהודית במקום, הקהילה המרכזית באזור, ומקום מושבו של רבה הראשי של שוואביה.

כמה מרבני פפערשא התפרסמו בכינוי "חכמי פפערשא". ביניהם נודעו:

באמצע המאה ה-19 גדל היישוב היהודי באאוגסבורג עצמה, בין היתר גם על חשבון היישוב בפפערשא שהלכה והתרוקנה מיהודיה.

ב-1904, בעת כתיבת האנציקלופדיה היהודית, כבר לא ישבו יהודים במקום.

מפורסם גם ש"ס פפערשא, כתב יד של התלמוד הבבלי שהיה בידי הקהילה ומצוטט בספרות התורנית. כתב היד הועבר לאוניברסיטת מינכן, ונודע בכינויו כתב יד מינכן 95. הוא שימש את הרב רפאל נתן נטע רבינוביץ בכתיבת "דקדוקי סופרים".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פפרזה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מכתב יד בנו, מצוטט אצל: נפתלי בן-מנחם, שבלים בשדה ספר: יז. "רבני פפערשי", סיני, סא, עמ' קצג ואילך; ואצל: הרב משה דוד צ'צ'יק, "ממזרח שמש עד מבואו", ירושתנו, א (תשס"ז), עמ' לז-לח.
  2. ^ תשובתו נדפסה בספר 'חינוך בית יהודא', פפד"מ תס"ח, סימן ח. בנו, רבי שמואל זיינוויל היה חותנו בזיווג שני של רבי אברהם ברודא.
  3. ^ עליו ראו: דובער וכשטיין, הערות לס' מזכיר נשמות, הצופה לחכמת ישראל, 7, 1923, עמ' 339.
  4. ^ מצוטט בספרי האחרונים בשם "ר' וולף הלוי", עליו ראו: משה מרקוביץ, שם הגדולים השלישי, מערכת א, פריט קז, באתר היברובוקס