פרוונית שחורה

פרוונית שחורה
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
מחלקה:	עכבישנים
סדרה:	עכבישאים
תת־סדרה:	אופיסתותלה
משפחה:	פרווניתיים
סוג:	פרוונית
מין:	פרוונית שחורה
שם מדעי
	Chaetopelma olivaceum; ‏קוך, 1841

פרוונית שחורה (שם מדעי: Chaetopelma olivaceum, בעבר Chaetopelma gracile, לפני כן - Chaetopelma aegyptiaca) היא עכביש ממשפחת הפרווניתיים (טרנטולות), החיה גם בארץ ישראל. הפרוונית השחורה היא הטרנטולה היחידה החיה בארץ. המין כולל לפחות שלושה מינים נפרדים שתיאורם לא הושלם ולכן טרם סווגו, אך כולם מסווגים כעת בסוג פרוונית ובמין פרוונית שחורה.^[1]

הפרוונית חיה באזור המזרח התיכון (בין השאר בטורקיה, מצרים, סודאן וקפריסין), והיא נפוצה בבתים בישראל.

גודל גופה של הפרוונית הוא 5–5.5 סנטימטרים (2.0–2.2 אינץ') אצל זכרים בוגרים ו-7–9.5 סנטימטרים (2.8–3.7 אינץ') אצל נקבות בוגרות, ולעיתים אף יותר. עד גילויו של המין מברישימון הערבה בחולות סמר נחשבה הפרוונית לגדולה בעכבישי ישראל.^[2] צבעה נע בין שחור, אפור וחום כהה, גופה מכוסה בשערות זעירות ומבריקות כקטיפה והיא פעילה בעיקר בלילה. קיימים מופעים שונים אצל הפרוונית, להם הבדלי גודל וצבע, בין צפון לדרום. הפרוונית ניזונה מחרקים קטנים ואף עכברים ולטאות צעירים.

קיימת דו צורתיות זוויגית: הנקבה גדולה מן הזכר והזכר מאופיין במעין זוג ווים קטנים והתעבות קלה בצורת אגרוף קטן, שעל רגלי הבחנין שלו. הווים משמשים אותו לאחיזת הנקבה בשעת ההזדווגות, על מנת שלא תפגע בו. בטבע ניתן למצוא אותו מסתתר מתחת לאבנים או קליפות עצים, אך בנדודיו עשוי להגיע גם אל אזורי מגורים של בני אדם ולחדור למחסנים או לדירות, ביישובים ובערים הקרובות לשדות ושטחים פתוחים (דוגמת ירושלים).

כאשר העכביש חש מאוים הוא מרים את כל פלג גופו הקדמי, מניף רגליו אל על וחושף את הכתם האדמדם שעל פיו ואת טפריו - הכליצרות שלו. אם האיום נמשך יפנה העכביש הלאה בריצה ויחפש לעצמו מקום מסתור.

עכביש זה אינו נחשב מסוכן לאדם ועוזר בחיסול מזיקים כגון תיקנים. הפרוונית השחורה מהירה ותוקפנית ביחס לסוגי טרנטולה אחרים. ניסיון להחזיקה ביד עלול להוביל לנשיכה שאינה נעימה, הכוללת המסה קלה של הרקמה המקומית, אך הארס עצמו אינו מסוכן לאדם שאינו רגיש אליו במיוחד. את נשיכתה ניתן להשוות לעקיצת דבורה. הבהלה מהתקפתה המהירה גדולה יותר מהכאב שבנשיכה עצמה.