חולות סמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חולות סמר
ישימונית תמנע
סרבלוס אראבנזיס

חולות סמר הם שטח המכוסה בחולות נודדים הנמצא מדרום למלחת יטבתה בערבה כ-2 ק"מ צפונית-מזרחית לקיבוץ אליפז. הדיונות הן האחרונות שנותרו בדרום הערבה ויחודיות במגוון הביולוגי וצומח נדיר שבמקום. במשך השנים השטח עבר כריה מסיבית והסבה לגידולים חקלאיים; בעשור האחרון מתנהל מאבק מתמשך למניעת חציבת חול בשטח הנותר.

מקור החול בחולות סמר כנראה מאזור תמנע, ונוצר ככל הנראה מבליה של אבני חול נוביות שנסחפו על ידי נחל נחושתן. החולות עשויים גרגירי קוורץ בעלי חללי אוויר גדולים המאפשרים לכידה של מי גשמים ולחות ומכאן ייחודיותו של המקום במגוון הגדול של הצומח והחי. באזור נתגלו מספר מינים נדירים ואנדמים, ביניהם מין העכביש הגדול ביותר שהתגלה במזרח התיכון, מברישימון הערבה (Cerbalus aravaensis), גרביל החולות וישימונית תמנע, כולם בסכנת הכחדה. בעבר השתרעו החולות על כ-15 קמ"ר היום בעקבות כרייה והסבה לגידוליים חקלאיים נותרו 2.3 קמ"ר בלבד. גוש חולות גדול נוסף, ימת החול של גרופית נמצא מצפון למלחת יטבתה אך הוא נמצא כמעט כולו בתחומה של ירדן והמגוון הביולוגי בו שונה.

הצמח השולט בשמורה הוא עציון פרסי.

בצפון החולות אושרה שמורת טבע בשטח כ- 1275 דונם. לפי הצהרת דובר מינהל מקרקעי ישראל בסוף דצמבר 2011, יתווספו לשמורה עוד 200 דונם, אך שאר השטח יעבור כרייה.

המאבק על חולות סמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאבק על החולות החל בשנת 1998 כשכמה תושבים מקיבוץ סמר קשרו את עצמם לכלים כבדים שעסקו בגניבת חול מחוץ לשטח החוקי שהוקצה למטרה זאת באזור. הבעיה בגניבת החול היא שהיא מסירה את החלק העליון של הדיונה המכילה את שכבת החיים הכוללת בעלי חיים וצמחים המקיימים מערכת אקולוגית.

בחודש יוני 2015 ביטל מנכ"ל רשות הטבע והגנים את תוכנית החציבה בחולות סמר.‏[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רועי טלבי, "חולות סמר לנצח", בשביל הארץ, מגזין טבע של רשות הטבע והגנים, גיליון 68 אוגוסט -ספטמבר 2015 עמ 43-42
חולות סמר - מראה פנורמי
Magnify-clip.png
חולות סמר - מראה פנורמי
Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.