צ'סטר קרלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'סטר קרלסון
Chester Carlson
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 8 בפברואר 1906
סיאטל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בספטמבר 1968 (בגיל 62)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות מעבדות נוקיה בל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • היכל התהילה הלאומי לממציאים (1981)
  • מדליית הולי (1968)
  • פרס הורשיו אלג'ר עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
תהליך הצילום החשמלי (זירוגרפיה) וכן המצאת מכונת הצילום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'סטר פ. קרלסוןאנגלית: Chester Floyd Carlson;‏ 8 בפברואר 1906 - 19 בספטמבר 1968) היה ממציא אמריקאי שהמציא את תהליך הצילום החשמלי (זירוגרפיה), וכן את מכונת הצילום המבוססת על תהליך זה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלסון נולד בסיאטל שבמדינת וושינגטון. שני הוריו סבלו משחפת, מה שאילץ אותו לעבוד החל מגיל צעיר על מנת לפרנס את משפחתו. אמו מתה כשהיה בן 17, ואביו נפטר כשהיה בן 26.

קרלסון למד פיזיקה במכון הטכנולוגי של קליפורניה, ובשנת 1930 סיים שם לימודים לתואר ראשון. לאחר סיום לימודיו הוא מצא עבודה במעבדות בל, משם פוטר בשנת 1933, כתוצאה מהמשבר הכלכלי. הוא מצא עבודה כפקיד פטנטים - בתחילה במשרד עורכי דין, ואז בחברת "פ.ר. מאלורי" לייצור חלפים חשמליים. בשנת 1934 נישא קרלסון. בשנת 1936, מתוך מטרה לשפר את יכולותיו בתחום הפטנטים, החל קרלסון ללמוד משפטים בלימודי ערב. הוא סיים את לימודיו בשנת 1939, ובשנת 1940 הוסמך.

מכונת הצילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו של קרלסון כפקיד פטנטים אילצה אותו ליצור העתקים רבים של שרטוטים מפורטים ומסמכים שונים, עבודה ידנית ומייגעת שדרשה זמן רב. דלקת המפרקים ממנה סבל הקשתה עליו עוד יותר, מה שגרם לו לשאוף למצוא דרך יעילה ופשוטה להעתקה מדויקת של מסמכים. תוך כדי עבודתו בחברת פ.ר. מאלורי הוא התחיל לעבוד על ההמצאה. בתחילה חשב קרלסון כי המפתח להמצאה נמצא בתהליך הדומה לפיתוח תמונות, אך הבין כי מדובר בתהליך איטי, יקר ומסורבל מדי. הוא פנה לתחום של פוטו-מוליכות - תכונה של חומרים מסוימים לשנות את תכונותיהם החשמליות על ידי חשיפה לאור. הוא הגה את תהליך הצילום החשמלי המבוסס על תכונה זו, ובשנת 1937 הוא רשם פטנט ראשון על התהליך. בשנה זו הוא גם שכר עוזר, פיזיקאי גרמני בשם אוטו קורניי, ועבר מהמטבח שבביתו, בו ביצע את הניסויים עד אז, לחדר אחורי של מכון יופי שהיה בבעלות חמותו באסטוריה שברובע קווינס. בשנת 1938 ביצע את הניסוי המוצלח הראשון - הוא הצליח לצלם את הכתובת Astoria-10-22-38 אותה רשם על לוחית מיקרוסקופ עשויה זכוכית.

אופן הניסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. קרלסון לקח לוחית אבץ מצופה גופרית אותה טען בחשמל סטטי על ידי שפשוף במטלית כותנה.
  2. אל לוחית האבץ הטעונה הוא הצמיד לוחית זכוכית עליה רשם את הכתובת Astoria-10-22-38, והאיר באור חזק על הלוחיות הצמודות.
  3. הוא הפריד את הלוחיות, ואז פיזר על לוחית האבץ אבקה העשויה מנבגי טחב. על האבקה הוא נשף קלות והעיף את מה שלא נדבק כתוצאה מהמשיכה החשמלית.
  4. אל לוחית האבץ הוא הצמיד נייר שעווה. לאחר חימום הנייר נדבקה אליו האבקה ויצרה העתק מדויק של הכתובת.

הכישלון המסחרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות הפוטנציאל המצוי בהמצאה נדחה קרלסון על ידי כ-20 חברות ביניהן IBM וג'נרל אלקטריק. אף חברה לא האמינה כי מכונת הצילום יכולה להצליח בצורה מסחרית. אוטו קורניי, עוזרו של קרלסון, התייאש ונטש. קרלסון עצמו, עקשן יותר, המשיך לנסות ואף בנה אב-טיפוס של המכונה, אך עדיין לא הצליח למצוא גוף שיסכים להשקיע בהמצאתו.

בשנת 1944 הצליח קרלסון לעניין בהמצאתו את מכון "בטל ממוריאל" (Battelle Memorial Institute), שהסכים להשקיע בה 3000 דולר וכן לשמש כסוכנו של קרלטון, זאת בתמורה ל-40% מהרווחים העתידיים. תחת חסותו של המכון המשיך קרלסון בפיתוח ההמצאה. עם זאת, קשייו של קרלסון לא באו לסיום. אשתו, שהתקשתה להיות משנית לעבודתו, התגרשה ממנו בשנת 1945.

הלואיד-זירוקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1947 קנתה חברת "הלואיד" מניו יורק זיכיון לשימוש בהמצאה. החברה החליטה להמשיך ולהשקיע בפיתוח הטכנולוגיה הצעירה, ובשנת 1948 נתנה לה את השם המסחרי "זירוגרפיה" (ביוונית - העתקה יבשה). הטכנולוגיה הוצגה לראשונה בשנת 1948, ובשנת 1949 יצאו מכונות הצילום המסחריות הראשונות. מכונות אלה, כבדות, מסורבלות, ובלתי נוחות לשימוש זכו לכישלון מוחץ, ולא הצליחו להתחרות בנייר הפחם הפשוט והנוח. בכל אותו זמן לא הועסק קרלסון כעובד הלואיד, אלא נשכר כיועץ חיצוני. הוא קיבל תמלוגים זעומים, שאת רובם השקיע בהמשך פיתוח המוצר.

הפריצה הגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1960 יצאה לשוק מכונת הצילום מדגם 914 - המכונה הראשונה שהייתה פשוטה לשימוש, השתמשה בנייר רגיל ופעלה בלחיצת כפתור (עם זאת - היא שקלה כ - 300 קילוגרם!). מכונה זו זכתה להצלחה מסחררת. הצלחת דגם זה והדגמים שבאו אחריו הביאה לקרלסון תמלוגים של כ - 150 מיליון דולר, מתוכם תרם מעל 100 מיליון דולר למטרות צדקה. גם מכון בטל, שהשקיע 3000 דולר בלבד, זכה לרווחים עצומים של כ - 250 מיליון דולר. בשנת 1968 נפטר קרלסון בניו יורק כתוצאה מהתקף לב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צחקו עליהם (בהתחלה...) מאת איירה פלאטו, הוצאת אחיאסף - פרק 11

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]