קונפדרציית איגודי העובדים הבין-לאומית
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1 בנובמבר 2006 – הווה (18 שנים)  |
| מיקום המטה |
בריסל |
| יו"ר |
שארן בורו |
|
ituc-csi | |
  | |
הקונפדרציה הבין-לאומית של איגודי העובדים (אנגלית: The International Trade Union Confederation – ITUC, צרפתית: Confédération syndicale internationale – CSI, גרמנית: Internationaler Gewerkschaftsbund – IGB) היא פדרציית איגודי העובדים הגדולה בעולם, המקיפה כ-207 מיליון עובדים המיוצגים ב-331 ארגונים מסונפים ב-163 מדינות וטריטוריות. המזכירה הכללית של הארגון הוא שרן בורוו. ההסתדרות הכללית בישראל מסונפת לארגון, וכן הפדרציה הפלסטינית הכללית של האיגודים המקצועיים בשטחי הרשות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקונפדרציה רואה את שורשיה כבר באינטרנציונל הראשון, וציינה ב-2014 את יובל 150 השנים להיווסדו בקונגרס שנערך בברלין. באותה שנה פרסמה לראשונה גם את מדד הזכויות העולמי, המדרג מדינות על פי 97 מדדים הנוגעים לזכויות עובדים כגון חופש מתנאי העסקה פוגעניים, חירות ההתארגנות וזכות השביתה. פורמלית, היא הוקמה בנובמבר 2006 מאיחוד הקונפדרציה הבין-לאומית של איגודי העובדים החופשיים (ICFTU) וקונפדרציית העבודה העולמית (WCL).
קונפדרציית העבודה העולמית (WCL)
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוסד בהאג בשנת 1920 בשם "הפדרציה הבין-לאומית של איגודי העובדים הנוצריים" (IFCTU), כפדרציה של איגודים מקצועיים הקשורים למפלגות הדמוקרטיות-קתוליות של אירופה, כחלופה לאיגודי העובדים החילוניים-סוציאליסטיים. הארגון התבסס בין היתר על הRerum novarum והQuadragesimo anno האפיפיוריים. בוועידת היסוד שלה הכריזה כי תאבק לא רק לזכויות עובדים כי אם גם עבור ערכים של כבוד האדם, דמוקרטיה וסולידריות בין-לאומית. עם עליית המשטרים הטוטליטריים באירופה בשנות ה-30 נאסרה פעילות הארגון במרבית מדינות הכיבוש הגרמני ותחת הפאשיזם האיטלקי. עם כיבוש הולנד, שם שכן מטה הארגון, הוא איבד את יכולת הפעולה שלו כמעט כליל. פעילותו חודשה לאחר המלחמה ב-1945, והוא הוזמן להצטרף לפדרציה העולמית של האיגודים המקצועיים (WFTU) שנשאה אופי שמאלי מובהק, אך דחה הצעה זו.
בסוף שנות ה-50 מצא עצמו הארגון מעורב יותר ויותר בארגון עובדים מוסלמים ובודהיסטים באפריקה ובאסיה, וב-1959 כינס סמינר בסייגון על מנת לבחון את האפשרויות לאחדות בין דתות העולם בעניינים של התנהגות חברתית. ב-1968 הצביעה הוועידה ה-16 של הארגון בלוקסמבורג על מנת לשנות שמו לקונפדרציית העבודה העולמית (WCL), ולהפריד את הארגון מהאקלוסיביות הנוצרית של הפדרציה בעבר. הצהרת העקרונות שנקבעה בקונגרס קבעה כי יונחה על ידי "תפיסה רוחנית המבוססת על ההנחה כי האדם והעולם נוצרו על ידי אלוהים, או תפיסות אחרות המובילות עימה למאמץ משותף לבניית קהילה אנושית מאוחדת בחירות צדק ואחווה".
הקונפדרציה הבין-לאומית של איגודי העובדים החופשיים (ICFTU)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוקמה ב-7 בדצמבר 1947, בראשית המלחמה הקרה בעקבות פיצול בפדרציה העולמית של איגודי העובדים (WFTU), על רקע ההתנגדות של ארגוני עובדים לאומיים (ביניהן ה-AFL-CIO בארצות הברית, ה-TUC הבריטי, ה-FO הצרפתי, ה-CISL האיטלקי וה-UGT הספרדי) לשליטה הסובייטית במוסדות פדרציה. החל משנות ה-50 גייס הארגון ארגוני עובדים חדשים לחברות באסיה ובאפריקה. הארגון גדל משמעותית בעקבות נפילת ברית המועצות כשאיגודים מקצועיים ממדינות הגוש הסובייטי הצטרפו. בעוד שב-1988 היו מסונפים לארגון כ-87 מיליון עובדים, ב-1992 גדל מספרם למעלה מ-100 מיליון.
הארגון המאוחד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות האיחוד ל-ITUC התפרקו שני הארגונים בוועידות שנערכו ב-31 באוקטובר 2006. ב-1 בנובמבר נערכה הוועידה הראשונה של הארגון המאוחד. בוועידת האיחוד התארח מנכ"ל ארגון העבודה הבין-לאומי ג'ואן סומביה. ועידת האיחוד נערכה בווינה שבאוסטריה, וקדמה לוועידות הפירוק של שני הארגונים. בוועידה נבחר גיא ריידר למזכיר הראשון של הארגון, שרן בורוו לנשיאתו, ונבחרה מועצת מנהלים בת 70 חברים ו-8 מושבים נוספים המשוריינים לנשים ולצעירים. ביומו האחרון של הקונגרס הוקם גם מועצה עולמית של האיגודים המקצועיים במשותף עם עשר פדרציות עולמיות של איגודים והועדה המייעצת לאיגודי העובדים של ה-OECD.
הועידה ה-2 של הקונפדרציה נערכה ב-21–25 ביוני 2010 בוונקובר, קנדה. הנשיאה לשעבר בורוו נבחרה למזכירה כללית, והחליפה את ריידר שנבחר לעמוד בראשות ארגון העבודה הבין-לאומי. בעקבות בחירתה, פרשה מתפקידה כיושבת ראש מועצת איגודי העובדים של אוסטרליה.
מבנה ארגוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארגון כולל שלושה ארגונים אזוריים, הארגון האזורי האסיה-פסיפי, הארגון האזורי האמריקני, הארגון האזורי האפריקני. כמו כן הוא משתף פעולה עם קונפדרציית האיגודים האירופית בין היתר במסגרת מועצת האיגודים הפאן-אירופית האזורית (PERC).
רשת שיתוף הפעולה לפיתוח האיגודים המקצועיים (TUDCN) היא יוזמה של הקונפדרציה שמטרתה להביא את עמדתם של האיגודים המקצועיים לדיוני המדיניות העולמיים, ולחזק את התפתחות האיגודים המקצועיים ואת התיאום והאפקטיביות של פעולותיהם. הקונפדרציה גובה דמי חברות מהארגונים החברים בה.
הקונפדרציה משתפת פעולה גם עם פדרציית האיגודים המקצועיים (global union federation – GUF) המאגדת איגודים לאומיים ובין-לאומיים המחולקים על פי סקטורים ומקצועות שונים. כמו כן היא משתפת פעולה עם ארגון העבודה הבין-לאומי, עם ועדת האיגודים המקצועיים המייעצת ל-OECD ועם סוכניות שונות של האו"ם. חלק מיוזמות הארגון נתמכות בפעילות של אתר LabourStart.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הקונפדרציה הבין-לאומית של איגודי העובדים (באנגלית, בגרמנית, בצרפתית ובספרדית)
קונפדרציית איגודי העובדים הבין-לאומית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קונפדרציית איגודי העובדים הבין-לאומית, סרטונים בערוץ היוטיוב- יעל אלנתן, דו"ח: עלייה במספר המדינות ששללו מעובדיהן את הזכות להתאגד, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 ביוני 2019
- יעל אלנתן, "סולידריות היא הדנ"א של תנועת העבודה העולמית": ריאיון עם שארון בארו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 30 באפריל 2017
.svg){kind=icon}