קלוטילדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלוטילדה
Clotilde, Clothilde
לידה 474
ליון, האימפריה הרומית המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 ביוני 545 (בגיל 71 בערך)
טור, האימפריה הפרנקית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת בורגונדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה נוטרדאם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג כלוביס הראשון (49329 בנובמבר 511) עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בורגונדיה
אב כילפריך השני, מלך בורגונדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים כלודומר
קלוטילדה
כילדברט הראשון
כלותאר הראשון
אינגומר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קלוטילדה (Chrotchildis, Chrodechildis,[1]Chrodechild או Clotilde; סביבות 4753 ביוני 545) הייתה אשתו השנייה של כלוביס הראשון, מלך הפרנקים.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלוטילדה נולדה בעיר ליון כבתם של כילפריך השני, מלך בורגונדיה (אנ') ושל אשתו קארטנה.

ב-473, עם מותו של גונדיוך מבורגונדיה, בניו, כילפריך השני, גונדובד (אנ') וגודגיזל, התחלקו בשלטון עם דודם, כילפריך הראשון, מלך בורגונדיה. אחרי מותו ב-480, התחלקו ביניהם בנחלותיו של אביהם. כילפריך השני קיבל את ליון, גונדובד קיבל את ויאן, וגודגיזל - את ז'נבה.

על פי ההיסטוריון גרגוריוס מטור, ב-493 גונדובד רצח את אחיו כילפריך השני והטביע את אשתו קארטנה במי הנהר רון כשאבן תלויה על צווארה. בתם כרונה הפכה לנזירה, ואילו בתם קלוטילדה גורשה מבורגונדיה.

על פי מקור אחר, לאחר שהרג את כילפריך ואת אשתו, גונדובד אסף לחצרו את שתי בנותיהם, כרונה וקלוטילדה. כרונה הפכה לנזירה, וקלוטילדה, שגם היא קיבלה חינוך נוצרי, ניתנה כאישה לכלוביס הראשון, מלך הפרנקים כחלק מברית בין הבורגונדים לבין הפרנקים.

מנישואים אלה נולדו:

קלוטילדה לא שקטה ולא נחה עד שבעלה כלוביס הראשון, שהיה עובד אלילים, הסכים לקבל על עצמו את הדת הקתולית, והוטבל על ידי רמיגוס בישוף ריימס בחג המולד של 497 או 498. קלוטילדה וכלוביס בנו את כנסיית השליחים, שלאחר מכן נודעה ככנסיית סן ז'נבייב בפריז. אחרי מותו של כלוביס, קלוטילדה פרשה למנזר סן מרטין בעיר טור.

ב-523 קלוטילדה, שחפצה לנקום בבורגונדים על רצח אביה ואימה, השיגה את מבוקשה כאשר שלחה את שלושת בניה, כלודומר, מלך אורליאן, כילדברט הראשון, מלך פריז וכלותאר הראשון, מלך סואסון למערכה נגד זיגמונד מבורגונדיה, שהיה בנו של גונדובד. זיגמונד נלכד בידיו של כלודומר, שלקח אותו לאורליאן והוציא אותו להורג ב-524. באותה שנה כלודומר, מלך אורליאן נהרג בקרב וזרונטיה שבו הביס את גונדומר, אחיו של זיגמונד ואת האוסטרוגותים בני בריתו.

על פי החוק הסאלי היו חייבים לחלק את נחלותיו של כלודומר בין בניו, אך על פי הנוהג הגרמאני היה זה בסמכותה של המלכה בלבד להחליט מי יירש את הכתר, ועל פי המסורת הגרמאנית הכתר עבר בירושה קודם כל לאחים ורק אחר כך לבנים, לדודים ולאחיינים. לכן, כלותאר וכילדברט שאלו את קלוטילדה מה עליהם לעשות עם אחייניהם, והיא השיבה: "אם אין הם מיועדים למלוך, מוטב לי לראותם מתים מאשר קצוצי שיער." כלותאר וכילדברט שחילקו ביניהם את נחלותיו של כלודומר, רצחו שניים מילדיו של כלודומר, ואילו השלישי קיצץ את שערו הארוך, שהיה סמל להיותו בן מלוכה, נמלט והצטרף למנזר.

קלוטילדה מתה בעיר טור ונקברה ליד בעלה בכנסיית השליחים (כנסיית ז'נבייב הקדושה בפריז).

לאחר מותה הוכרה כקדושה על ידי הכנסייה הקתולית. יום חגה הוא 3 ביוני והיא הקדושה המגנה על הנוטריונים. בזיליקת קלוטילדה הקדושה קרויה על שמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלוטילדה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראשיתה של אירופה: מערב אירופה בימי הביניים המוקדמים, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 3 (כתבה: אורה לימור), עמ' 16.