קלר ברוויצקי
 | |
| לידה |
19 ביוני 1913 ניסה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
10 במרץ 1989 (בגיל 75) מיינינגן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מדינה |
גרמניה |
| מקצוע |
נזירה |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסידת אומות העולם (20 במרץ 1991) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | קלר ברוויצקי |
  | |
קלר ברוויצקי (בגרמנית: Cläre Barwitzky; 1913, ניסה (אנ') – 1989, מיינינגן), הייתה פעילה רוחנית (Seelsorgehelferin) קתולית וחסידת אומות העולם מגרמניה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברוויצקי נולדה להורים קתוליים אדוקים בעיר ניסה (אנ'), שבשלזיה העלית (אז בגרמניה וכיום בפולין). אביה היה פועל רכבת עני שעבד בדויטשה רייכסבאן. ברוויצקי ביקשה להיות מורה אך זנחה רעיון זה עקב מצבה הכלכלי. בשנת 1932 סיימה את לימודיה וקיבלה משרה בליון בתור מזכירתו של כומר קתולי שהנהיג תנועת שלום דתית בשם "עמיתי פרנסואה הקדוש" (Compagnons de Saint François) (צר'). ברוויצקי הצטרפה לתנועה זו ונסעה לפרייבורג, שם למדה שנתיים על מנת לקבל הכשרה בתור מסייעת רוחנית (Seelsorgehelferin).
בשנת 1935 שבה ברוויצקי לצרפת והוצבה לשרת בוויאני (אנ').
בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר כיבוש צרפת בידי גרמניה, נחשפה ברוויצקי לסכנת פגיעה מצד תנועת ההתנגדות הצרפתית עקב מוצאה הגרמני. עקב הסכנה לביטחונה עברה לסנט אטיין שם הועסקה בקליניקה קתולית לטיפול במשפחה ושמרה על דבר מוצאה הגרמני בסוד. ארגון הצדקה שבו עבדה סייע גם למשפחות יהודיות נרדפות, רובן חסרות אזרחות צרפתית. בני משפחות אלה הסתתרו כדי להינצל מגירוש למזרח ואת ילדיהם הביאו למוסד הקתולי. המוסד בו עבדה ברוויצקי העסיק יהודי שתפקידו היה להסתיר יהודים במקומות מסתור ארעיים בקרב האוכלוסייה המקומית. בהמשך, ולאור הסכנה הגוברת לשלומם של הילדים, אוכסנו ילדים אלה במחנה קיץ שהשתייך למוסד הקתולי ליד שאמוני. שם שהו במשך שנה, מקיץ 1943 עד קיץ 1944, תחת חסותם של שני אנשי צוות מהמוסד, אחת מהן הייתה ברוויצקי, ועוד שתי יהודיות.
הטיפול בילדים היה מתיש ותובעני, והסכנה לגילוי זהותם של הילדים הייתה רבה. כל מגע עם השלטונות חייב זהירות רבה. כל אלה גבו מחיר נפשי מהצוות. בנוסף לפעילותה זו שלחה ברוויצקי שליחים לליון בעת שזו הופצצה, כדי לחלץ משם שתי תינוקות יתומות.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה הגיעה ברוויצקי לפריז ומשם עברה לעבוד בלייפציג. ב-1947 החלה לעבוד בסאלפלד (אנ') שבתורינגיה ולאחר מכן במיינינגן. בשנת 1969 פרשה מטעמי בריאות. עוד בחייה נודע על פעילות ההצלה שלה, אך היא ביקשה לקבל הכרה לא בתור פעילה אנטי-פשיסטית אלא בתור פעילת שלום.
הכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1991 הכיר יד ושם בברוויצקי כחסידת אומות העולם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קלר ברוויצקי, באתר יד ושם (באנגלית)