קלרה יונג
קלרה יונג (ביידיש: קלאַראַ יאָנג; 1882 לערך, זלוצ'וב, גליציה – 1952, מוסקבה) הייתה שחקנית בתיאטרון יידיש.
קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנותיה הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בסביבות שנת 1882 בזלוצ'וב שבגליציה בשם חיה ריסייה שפיקוליצר, בת להורים שאהבו את הבמה. את שנות ילדותה המוקדמות בילתה בבית שבו היו חזרות של להקות תיאטרון נודדות. אחרי מות אביה היגרה המשפחה לארצות הברית, שם היא הצטרפה לאגודה הדרמטית של אברהם גולדפדן.[1] היא התחילה לשיר במחזה "די כישוף-מאכערין" של גולדפדן. אחרי זמן לא רב היא עברה ללהקת טנצמן ועברה לבוסטון ומשם ללהקתו של זולוטרבסקי במונטריאול ואחרי כן לטורונטו ולתיאטרון של משה פינקל בפילדלפיה.[2]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1903 היא שיחקה ב-People's Music Hall, שם עשתה לה שם בשירים כמו "די דאמע פון בראדוויי" ו"ליבע מיינע". ב-1909 היא עברה לתיאטרון טאליה (Thalia), שם היה בעלה בועז יונג שותף לניהול יחד עם דוד קסלר. שם היא שיחקה לראשונה במחזות רציניים, למשל גילמה את תפקיד ציפעניו במחזה "גאט, מענטש און טייוול" ('אלוהים, אדם ושטן') מאת יעקב גורדין ואת צילה במחזה "קרייצער סאנאטא" ('סונאטת קרויצר') מאת גורדין, על פי טולסטוי. במחזה "דאס יידישע הארץ" היא שרה קופלט שכתב עבורה זיגמונד מוגולסקו. היא שיחקה במחזה "די ביגאמיסטן" (זיין ווייבס מאן) ובמחזה "אלרייטניקעס" מאת אברהם שמ"ר בלונדון ב-1911 ואחרי כן בלודז' ב"גרויס טעאטער" וב"עליסעאום טעאטער" בוורשה.
הצלחתה עודדה את הזוג לחזור לוורשה, שם היא כיכבה במחזה של אנשל שור ויוסף רומשינסקי "דאס מיידל פון דער וועסט, אדער, די אמעריקאנערין" ('הנערה מן המערב, או, האמריקאית'). המחזה משך גם קהל לא-יהודי ויהודים מתבוללים. ב-1915 הופיעה בתפקיד במחזה של בועז יונג "דזשייקעלע בלאפער" (ג'קלה הבלפן) באודסה. תפקיד זה הזניק את הפופולריות שלה. אחרי חזרה לאמריקה בין השנים 1920 ו-1932 היא נדדה בעולם: ברית המועצות, פולין, ארגנטינה, ברזיל ארצות הברית, שוב פולין, לונדון, מקסיקו וקובה.
חייה הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1934, בשיא השפל הגדול בארצות הברית, חזרה יונג לברית המועצות בלי בעלה ובתה. היא לא ראתה עתיד לעצמה כשחקנית ולתיאטרון היידיש בכלל בארצות הברית.[3] היא קיבלה אזרחות סובייטית וחייתה את שארית חייה במוסקבה. בברית המועצות הקימה להקה שהצליחה למדי. בתקופת מלחמת העולם השנייה היא נשלחה מטעם המדינה למסע הופעות בקזכסטן ואוזבקיסטן.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בועז יאָנג, מיין לעבן אין טעאטער. ניו יארק: איקוף, 1950. ('חיי בתיאטרון')
- לעקסיקאן פון יידישן טעאטער, באנד 2, עמ' 921-917.
