קמילה שמסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קמילה שמסי
לידה 13 באוגוסט 1973 (בת 50)
קראצ'י, פקיסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פקיסטן, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט, קולג' המילטון, בית ספר קראצ'י עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות בית אש, צללים צרובים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קמילה שמסי (באנגלית: Kamila Shamsie; נולדה ב-13 באוגוסט 1973) היא סופרת פקיסטנית-בריטית, מוסלמית המתגוררת בלונדון וקראצ'י. היא ידועה בזכות רומן עטור הפרסים "בית אש" (אנ').

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמסי נולדה למשפחה אמידה של אינטלקטואלים בפקיסטן. אמה היא העיתונאית והעורכת מוניזה שמסי (אנ'), דודתה הגדולה הייתה הסופרת עטיה הוסיין (אנ') והיא נכדתה של כותבת ספרי הזיכרונות ג'הנרה חביבולה. [1] היא גדלה בקראצ'י, שם למדה בבית ספר אנגלי פרטי.[2] היא בעלת תואר ראשון בכתיבה יוצרת ממכללת המילטון בניו יורק (אנ') ותואר שני בתוכנית MFA למשוררים וסופרים באוניברסיטת אמהרסט, מסצ'וסט (אנ') שם הושפעה על ידי המשורר הקשמירי אגא שאהיד עלי (אנ').[3]

שמסי מצהירה שהיא מחשיבה עצמה מוסלמית.[4] בשנת 2007 עברה ללונדון והיא בעלת אזרחות כפולה של בריטניה ופקיסטן.[5]

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמסי כותבת על ההיסטוריה של פקיסטן במאה העשרים בספריה.

את הרומן הראשון שלה, "העיר ליד הים" (במקור: "The City by the Sea") כתבה בעודה עדיין בקולג' והוא ראה אור בשנת 1998 כשהייתה בת 25. [6] הספר היה מועמד לג'ון לולילין רייס (אנ') בבריטניה, ושמסי קיבלה את פרס ראש הממשלה לספרות בפקיסטן בשנת 1999.[3]

הרומן השני שלה, "מלח וזעפרן" (במקור: "Salt and Saffron") יצא בשנת 2000 ובעקבותיו נבחרה לאחת מ-21 סופריה של אורנג' של המאה ה -21.[3] הספר עוסק בכוחם של סיפורים שהופכים למיתוסים ונכנסים לספרי ההיסטוריה, דרך סיפורם של בני משפחת דארד הפקיסטנית. הוא תורגם לעברית בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ב-2003.

הרומן השלישי שלה, "קרטוגרפיה" (במקור: "Kartography") יצא ב-2000, זכה לשבחים ביקורתיים נרחבים והיה מועמד לרשימת הפרסים של ג'ון לולילין רייס בבריטניה. גם "קרטוגרפיה" וגם הרומן הבא שלה, "פסוקים שבורים" (במקור: "Broken verses"‏, 2005) זכו בפרס פטראס בוכארי (אנ') מטעם האקדמיה לכתיבה בפקיסטן.

הרומן החמישי שלה "צללים צרובים" (במקור: Burnt Shadows) שיצא ב-2009 ותורגם לעברית בהוצאת כתר ב-2010 היה מועמד לפרס לסיפורת מאת נשים[7] וזכה בפרס אניספילד-וולף לפרוזה.[8] "צללים צרובים" הוא סיפור משפתחתי שעלילתו נפרשת מיפן והודו שאחרי מלחמת העולם השנייה ועד ניו יורק ואפגניסטן שאחרי ספטמבר 2001.[9]

"אלוהים בכל אבן" (במקור: "A God in Every Stone" ‏ 2004) הועמד לפרס וולטר סקוט (אנ') לשנת 2015 [10] ופרס לסיפורת מאת נשים. [11]

הרומן השביעי שלה, "בית אש" (במקור: Home Fire), היה מועמד לפרס מאן בוקר לשנת 2017 [12] ובשנת 2018 זכה בפרס לסיפורת מאת נשים. [13] הספר מספר את סיפורו של בחור פקיסטני הנופל טרף למגייסים של דאעש כיוון שהוא רוצה להתאחד עם האב שאיבד, לחוש הגשמה עצמית ולהשתייך לקהילה המסורה כביכול לטובתו של העולם.

שני ספריה האחרונים של שמסי לא תורגמו לעברית אף על פי שהוצאת כתר ניסתה לרכוש את הזכות לתרגומם. הסופרת סרבה לאפשר את התרגום וזאת מפני שהיא תומכת בקריאה הפלסטינית לחרם על ישראל.

הייתי שמחה מאוד להתפרסם בעברית, אבל אני לא יודעת על אף הוצאה לאור של ספרים בעברית שאינה הוצאה לאור ישראלית ואני מבינה שאין הוצאה לאור ישראלית שהיא עצמאית ונפרדת לחלוטין מהמדינה.

— קמילה שמסי[14]

בשנת 2009 תרמה שמסי את הסיפור הקצר "טורסו המדבר" לפרויקט Ox-Tales (אנ') של אוקספם - ארבעה אוספים שנכתבו על ידי 38 סופרים וסופרות. סיפורה פורסם ב"אוסף האוויר". [15] היא משתתפת בפסטיבלים ספרותיים כגון, פסטיבל הספרות בג'איפור 2011, שם דיברה על סגנון הכתיבה שלה ופסטיבל הספרות בסרייבו בו דיברה על הצורה שבה היא מלווה בספריה את ההיסטוריה של פקיסטן במאה העשרים.[16]

היא השתתפה בפרויקט של תיאטרון בוש (אנ') ב-2011 בשם" שישים ושישה ספרים" עם יצירה על המבוססת על תרגום המלך ג'יימס. בשנת 2013 היא נכללה ברשימת 20 הסופרים הבריטיים הצעירים הצובים ביותר של כתב העת הספרותי גרנטה. [17]

בשנת 2012 היא הצטרפה לנבחרת הסופרים בקריקט, אף על פי שהיא מעולם לא שיחקה את המשחק. היא כתבה פרק בספר The Authors XI: A Season of English Cricket from Hackney to Hambledon (2013), שנכתב במשותף על ידי חברי הנבחרת כדי לתעד את העונה הראשונה שלהם יחד. [18]

היא חברה באגודה המלכותית לספרות.[7]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 בספטמבר 2019 נבחרה על ידי עיריית דורטמונד, גרמניה, כזוכת פרס נלי זק"ש לספרות (אנ') המוענק מדי שנתיים על עבודה ספרותית התורמת לקידום הבנה בין תרבויות ועמים. הבחירה ספגה ביקורת ולאחר לחץ חזרו בהם השופטים מהחלטתם מפני ששמסי תומכת מוצהרת ב-BDS.[20] מספר פעילים ואנשי תרבות חתמו על עצומת תמיכה בשמסי, בין החתומים היו גם ישראלים כמו ניר אלון[21]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קמילה שמסי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Major, Nick (2018-08-18). "THE SRB INTERVIEW: Kamila Shamsie". Scottish Review of Books.
  2. ^ "Kamila Shamsie: Following in her father's footsteps". South Asian Diaspora. 8 במרץ 2013. אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 Pride of Pakistan:Kamila Shamsie, בדיילי טיימס, 26 באוגוסט 2016 (באנגלית)
  4. ^ Nicol, Patricia (2017-09-20). "Author of the moment Kamila Shamsie on what it is to be a Muslim today". Evening Standard. נבדק ב-2019-03-28.
  5. ^ Kamila Shamsie on applying for British citizenship: 'I never felt safe' , Guardian, 4 במרץ 2014 (באנגלית)
  6. ^ Hanman, Natalie (2014-04-11). "Kamila Shamsie: 'Where is the American writer writing about America in Pakistan? There is a deep lack of reckoning'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2017-08-15.
  7. ^ 1 2 "Kamila Shamsie". Bloomsbury. נבדק ב-21 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 "Kamila Shamsie | Burnt Shadows", Anisfiels-Wolf Book Awards.
  9. ^ סיגל ריבה, ‏ספר: צללים צרובים / קמילה שאמזי, באתר ‏מאקו‏, 17 בדצמבר 2010
  10. ^ "2015 Shortlist announced". Walter Scott Prize. 24 במרץ 2015. נבדק ב-24 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Driscoll, Brogan (2015-04-13). "Baileys Women's Prize for Fiction Shortlist Announced". HuffPost UK. נבדק ב-2017-08-16.
  12. ^ Beer, Tom (14 באוגוסט 2017). "What to read this week". Newsday. נבדק ב-2017-08-15. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Flood, Alison (6 June 2018), "Kamila Shamsie wins Women's prize for fiction for 'story of our times'", The Guardian.
  14. ^ BDS in Books: British Author Refuses to Publish in Israel – and She's Not the Only One, הארץ, 19 ביולי 2018 (באנגלית)
  15. ^ "The Desert Torso" – A short story from the OX-Tales series/
  16. ^ יונתן ברג, האינדיבידואל והכלל, באתר ליבא, ‏17 באוגוסט 2016
  17. ^ Best of Young British Novelists 4, Granta 123.
  18. ^ Authors Cricket Club (2013). The Authors XI: A Season of English Cricket from Hackney to Hambledon. London: Bloomsbury. ISBN 978-1-4088-4045-0.
  19. ^ "Announcing the 2018 Women’s Prize winner!", Women's Prize for Fiction
  20. ^ Flood, Allison (19 בספטמבר 2019). "Kamila Shamsie's book award withdrawn over her part in Israel boycott". Guardian. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ https://blog.lrb.co.uk/blog/2019/september/the-right-to-boycott#
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קמילה_שמסי&oldid=38196733"