קמנשמיהאיפה
 סמל קמנשמיהאיפה | |
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | מערב טרנסדנוביה |
| מחוז |
 ואש |
| נפה | נפת צלדמלק |
| שטח | 17.81 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 485 (1 בינואר 2024) |
| קואורדינטות | 47°17′06″N 17°06′50″E / 47.285030555556°N 17.1138°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.kemenesmihalyfa.hu/ | |
  | |
קמנשמיהאיפה (בהונגרית: Kemenesmihályfa) הוא כפר במחוז ואש, בנפת צלדמלק.
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכפר שוכן מצפון-מערב לצלדמלק, בין שלושה כפרים קטנים, והוא מוזג כמעט לחלוטין איתם. הכפר מחובר לצלדמלק בכביש 8452, לטקרץ' בכביש 8453, ולקמנששמיין ולוונצק בכביש 8454. היישוב יושב על קו הרכבת סקשפהרוואר-סומבטהיי, שיש לו נקודת עצירה במקום.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב וסביבתו מיושבים מאז התקופה הנאוליתית. בשטחו נמצאו גם ממצאים מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל. המקום הוזכר לראשונה באיגרת בשנת 1272, בה יש דיווח על שני כפרים הרוסים: אול וצ'פ. הראשון תואם ליישוב Csöngé, והשני ל-Mihályfa. השם צ'פ מוזכר גם בפנקס הכנסייתי של סומבטהיי משנת 1409. שם היישוב הוזכר בארכיון שופרון מאז שנת 1466 בשם Myhályfalva. מהמאה ה-15 מוזכר בשם קמנשמיהאיפלבה. השם Mihály נקרא על שם Mihály Ostffy, שהיה ככל הנראה בעל האדמה (ולפי מקורות גם מילא תפקיד ביישוב מחדש של המקום לאחר שצ'פ Csép נחרב). התוספת של המילה "כפר" (falva) לשם המקום התבררה כארוכה מדי. בשנות ה-1700 כבר כתבו את קיצור הסיומת "פה" כלומר "fa" במקום falva.
בשנת 1869 האוכלוסייה הייתה כדלקמן: 513 גברים, 533 נשים, כך שהאוכלוסייה הכוללת הייתה 1046. היו קורבנות גם מהכפר במהלך מלחמות העולם. זכרם הונצח בשנת 1968 על גבי לוח שיש על קיר בית בית הלוויות הנוצרי. יהודים ישבו במקום במספרים לא גבוהים, אך אין תיעוד על כך למעט יליד אחד במקום.
אתרים בעלי חשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנסייה הרומית-קתולית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנסייה על שם המרטיר הראשון של סנט סטפן הוזכרה לראשונה בשנת 1439. לאחר הרפורמציה המקום שימש את הלותרנים עד 1732, אז נלקחה מהם בכוח מזוין והוחזרה לקתולים במהלך של אנטי-רפורמציה. משפחת דמלקי נקברה בקריפטה שלה.
כנסייה נוספת בכפר היא הכנסייה הלותרנית, אשר נבנתה בשנת 1817.
טירת וידוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת וידוש מהיישוב קולטה בנתה את הטירה. היא משפחה אצילה ותיקה של מחוז ואש, שאבות אבותיה הועלו לדרגת אצולה בשנת 1272 על ידי המלך אישטוואן החמישי. המשפחה מתוארכת כבעלת אחוזות באזור כבר במאה ה-16. הטירה נבנתה בצורתה הראשונה על ידי ז'יגמונד וידוש במאה ה-19. ברבע הראשון של המאה הזו, בסגנון הקלאסיציסטי. בנו, דניאל, שהפך לסגן המושל של מחוז ואש, שיפץ והרחיב אותה בשנת 1870 בסגנון היסטורי (אקלקטי). שם נשמרו הארכיונים העתיקים של המשפחה, שהכילו כמה מסמכי קלף ישנים. צורת ה-L המוגדלת של היום ניתנה לטירה במהלך השחזור בשנת 1911. אז נבנתה הקומה הראשונה על האגף הקצר יותר, והמגדל מעל הטרסה, בו נוצר חדר מגדל. בקצה האגף הארוך יותר הפונה לרחוב נמצאת מרפסת, אליה מוביל גרם מדרגות מעוטר במעקה מברזל יצוק. באותה תקופה תוכננו חדרי המגורים במרתף. חזיתות הטירה קיבלו אדריכלות אר נובו חדשה לחלוטין במהלך השיפוץ.
ילידי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיהאי רווס, במקור מיקשה רייזנר (בהונגרית: Révész Mihály; קמנשמיהאיפה, 16 בדצמבר 1884 – בודפשט, 18 במאי 1977) היה עיתונאי, עורך, היסטוריון, פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי יהודי-הונגרי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קמנשמיהאיפה- Kemenesmihályfa, באתר Kemenesvidék
- Kemenesmihályfa, באתר Kemenesvidék
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרת זהויות  |
|
|---|