קרל רובין
 | |
| לידה |
24 ביוני 1899 גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
7 בפברואר 1955 (בגיל 55) |
| תחום יצירה |
אדריכלות |
| יצירות ידועות |
בית הדר, בית רבקה גרינוולד |
  | |
קרל רוּבּין (באנגלית: Carl Rubin; 1899 – 7 בפברואר 1955) היה אדריכל ומתכנן בניין המשרדים הראשון בתל אביב, בית הדר.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרל (חיים) רובין בן יצחק נולד ב-1899 בשניאטין שבגליציה, תחת שלטון האימפריה האוסטרו הונגרית, ולמד אדריכלות בבירה וינה. בשנת 1920 החליט רובין לעלות לארץ ישראל והשתקע בתל אביב. במהלך שהותו הראשונה בארץ עבד רובין תחילה כשנתיים עם אלכסנדר ברוולד ולאחר מכן כשלוש שנים עם האדריכל ריכרד קאופמן. פעל בעיקר בתל אביב ותכנן מבני מגורים, גנים ומבני ציבור.
בשנת 1931 החל לעבוד במשרדו של האדריכל היהודי אריך מנדלסון שבברלין, במהלך עבודתו הושפע רבות מסגננו הייחודי של מנדלסון, והשפעה זאת ניכרת בעבודותיו.
בשנת 1932 החליט רובין לחזור לארץ והשתקע שוב בתל אביב. בתקופתו השנייה בארץ פתח רובין משרד אדריכלים משלו. בשנים אלו היה חבר ב"חוג הארכיטקטים" יחד עם זאב רכטר, אריה שרון ויוסף נויפלד. רובין היה אדריכל בולט ביישוב העברי, ועל עבודותיו החשובות נמנה בית הדר, שתוכנן ונבנה בין השנים 1938-1936. בית הדר הוא בניין המשרדים הראשון שנבנה בתל אביב והראשון שנבנה על קונסטרוקציית (שלד) פלדה, והוא עוצב בסגנון הבינלאומי.
עבודותיו של רובין בסגנון הבאוהאוס הובילו, יחד עם מבנים אחרים בסגנון זה, להכתרתה של תל אביב כאתר מורשת עולמית, וכ"עיר הלבנה". ב-1938 הוזמן לבגדאד, שם תכנן ארמון לרופאו הפרטי של המלך פייסל. בשנת 1941 תכנן יחד עם יצחק יעבץ את בית האוסף הארכאולוגי של האוניברסיטה העברית בירושלים בהר הצופים. בדמשק תכנן את בית העירייה בשנת 1943. המבנה האחרון שתכנן היה בית הספר אורט לטקסטיל ברמת גן.
קרל רובין נפטר בט"ו בשבט, תשט"ו (1955), לאחר מחלה קשה. נטמן בבית העלמין הישן בהרצליה. הותיר אישה, מרגוט.
עבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרל רובין תכנן מבנים בעיקר בסגנון הבינלאומי, ועבודותיו התרכזו בעיקר בתל אביב, ובהן:
- בית הדר פינת הרחובות דרך בגין והרכבת. הבניין שתוכנן על ידי רובין בשנת 1938, הונצח בבול דאר ישראלי, שנכלל בסדרה של 3 בולים הקרויה "אדריכלות - הסגנון הבין-לאומי בתל אביב". ב-5 באפריל 1994, הנפיק דאר ישראל את הסדרה הזאת שעוצבה על ידי האמן יגאל גבאי .[1]
- הסבת בית דיזנגוף למוזיאון תל אביב שדרות רוטשילד 16.
- בניין מגורים בשדרות רוטשילד 85.
- בית פינקלשטיין, ברחוב מזא"ה פינת רחוב אלנבי 77: הסבת מבנה בן קומה אחת למבנה תלת-קומתי בסגנון הבינלאומי. בשנת 1933 הפכה קומת הקרקע לקומה מסחרית, ומעליה נוספו קומה ראשונה ושנייה למגורים, ושני חדרי מדרגות. אחד שירת את הדירות הפונות לרחוב מזא"ה. השני את הדירות הפינתיות ואת הדירות הפונות לרחוב אלנבי. בשנת 1949 הוסיף האדריכל יצחק שוורץ (שן-צור) קומה רביעית לבניין.
- בית רבקה שפירא גרינוולד (לימים מתחם מגדל הבינלאומי). תוכנן יחד עם יהודה מגידוביץ', רחוב שד"ל 4. רובין תכנן את תוספת הקומה העליונה ולאחר בנייתה עבר להתגורר בקומה הראשונה.
- בית באומאיל, שדרות רוטשילד 87.
- בית בנימין ברש, שלמה המלך 67. תוכנן בשנת 1935 כבית מגורים בסגנון הבינלאומי.
- בית אברהם זאב רייס (בית מרקחת "עמנואל"), רחוב בן יהודה 63 פינת פרישמן 16, בניין תלת-קומתי. בקומת הקרקע היו שלוש חנויות ושתי הקומות העליונות שימשו למגורים.
- בית ורבין, יהודה הלוי 121, תל אביב (1934).
- בית משפחת עותניאל ברמת גן.
- בית מוריס פישר במעלה הצופים 19, רמת גן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הדר, באתר 'חלון אחורי', 1 בינואר 2019
- גיא נרדי, אחוזת הבאוהאוס בר"ג הפכה לווילה ועוד 12 דירות, באתר גלובס, 31 במאי 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר התאחדות בולאי ישראל, קטלוג בולי ישראל