ריכרד קאופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריכרד קאופמן
Richard Kauffmann
Richard Kauffmann 1.jpg
ריכרד קאופמן, שנות ה-50
לידה 20 ביוני 1887
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית פרנקפורט, פרוסיה, גרמניה
פטירה 3 בפברואר 1958 (בגיל 70)
ישראלישראל ירושלים, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
שנות הפעילות 1909–1958 (כ־49 שנים)
תחום יצירה אדריכלות
הושפע על ידי תיאודור פישר עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות תוכנית מושב נהלל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קאופמן בעבודתו, שנות ה-20

ריכרד קאופמןגרמנית: Richard Kauffmann;‏ 20 ביוני 18873 בפברואר 1958) היה אדריכל ומתכנן ערים יהודי-גרמני, שהיה המתכנן הראשי של ההתיישבות הציונית מתחילת המאה ה-20 ועד סוף המנדט הבריטי בארץ ישראל.[1] הוא פעל כאדריכל הראשי של המוסדות הציוניים באמצעות חברת הכשרת היישוב בתקופת היישוב, ונחשב לאחד האדריכלים המשפיעים ביותר בתולדות האדריכלות הישראלית. קאופמן ביצע בתקופת היישוב 644 פרויקטי תכנון ואדריכלות, ובהם למעלה מ-100 יישובים חקלאיים, שכללו קיבוצים ומושבים, וכן שכונות ויישובים עירוניים. בכך השפיע בצורה מכרעת על דמותו של היישוב בישראל, השפעה שניכרת עד ימינו. הוא נטמן בהר המנוחות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכרד יצחק קאופמן (Richard Kauffmann) נולד בעיר פרנקפורט שבגרמניה בשנת 1887, בן להיינריך יצחק, סוחר, ולהלנה לבית בליוויס. למד ציור באקדמיית שטדל ואצל האנס פון האייק בעיר דכאו. למד אדריכלות בבית הספר הדוכסי בדרמשטאדט ובבית הספר הטכני הגבוה במינכן, אצל תיאודור פישר (כמו גם האדריכל אריך מנדלסון). שם גם נפגש לראשונה עם תחום בינוי הערים שהיה אז בראשית התהוותו. עד גיוסו לצבא הגרמני ב-1915, ניהל משרד אדריכלות בפרנקפורט. התמחותו הייתה באדריכלות בסגנון הבינלאומי. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל לאחר שהוזמן על ידי ארתור רופין - מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, לבצע תוכניות אב ליישובים חקלאיים ועירוניים העתידים לקום בישראל, בהם גם תוכנית בסיסית לעיר תל אביב שהיוותה בסיס רעיוני לתוכנית גדס, שהוכנה על ידי פטריק גדס. בשנת 1922 נישא לבת-שבע גלב, והיה אב לרות ואסתר.

מ-1920 ועד 1932, עת פתח משרד עצמאי בירושלים, שימש קאופמן בשני תפקידים מרכזיים: אדריכל חברת הכשרת היישוב ואדריכל המחלקה להתיישבות של ועד הצירים. קאופמן הגה והוציא לפועל, כמעט כמבצע יחיד, את המערך התכנוני של הקיבוץ והמושב. תכנן עשרות קיבוצים ומושבים, שהידועים בהם הם עין חרוד, כפר יהושע ונהלל שבנוי בצורת עיגול שבמרכזו בתי מגורים ונחלות חקלאיות המסתעפות ממנו בצורה של חרוטים. קאופמן שימש אף כמתכנן של שכונות מגורים עירוניות רבות, לרבות תכנונן של הערים רמת גן, עפולה והרצליה, שכונות הדר הכרמל, נווה שאנן, כרמל מרכזי ובת גלים בחיפה וחלקים משכונות הגנים רחביה, תלפיות, בית הכרם וקריית משה בירושלים.

הקו המרכזי בתוכניותיו היה ניסיון לשלב את רעיון עיר הגנים של אבנעזר הווארד, ככלי ביטוי לאידאות החברתיות שעמדו בבסיסו, עם האידאות של ההתיישבות החקלאית הציונית ועם דרישות המוסדות המיישבים ואף המתיישבים עצמם. רעיון עיר הגנים הועלה במקור במטרה להתמודד עם תהליך העיור המואץ שחל בעקבות המהפכה התעשייתית שיצר בעיות של צפיפות אוכלוסין, זיהום ובעיות חברתיות כגון ניכור חברתי ופשע. בארץ ישראל, בה לא היו קיימות בעיות אלו, ביקש קאופמן לענות על הצרכים האידאולוגים של התנועה הציונית: שינוי אופיו של העם היהודי בדרך של חזרה לטבע, פיזור אוכלוסין ככלי לייהוד הארץ והתבדלות מהתרבות המקומית של ערביי ארץ ישראל. קאופמן הושפע ברעיונותיו ועבודתו מזרם הנאו קלאסיציזם ואף ניתן לזהות אצלו נטייה קלה למונומנטליות. עם זאת, תוכניותיו התאימו עצמן לתנאי הסביבה והקרקע.

ב-1990 הוציא השירות הבולאי בול המראה אחת מעבודותיו (בית ספר בקיבוץ דגניה) כחלק מסדרת בולים על אדריכלות בישראל.

במושב כפר יהושע שבעמק יזרעאל, שתוכנן על ידי קאופמן, קיימת שדרת הנצחה לזכרו, ובמרכזה פסיפס אומנותי, שבו משולבים שמות עשרות היישובים והשכונות שתכנן.

פרויקטים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאופמן תכנן 644 פרויקטים שונים, מתוכם כ-80 יישובים עירוניים ושכונות וכ-160 יישובים חקלאיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכאל לוין, ריכרד קאופמן, חלוץ תכנון ערים וכפרים בא"י, קו - כתב-עת לאמנות, 1, 1980, עמ' 47–57.
  • רות חנין-רבינוביץ, מושבת גנים וחוות לימוד חקלאית (מודלים לבינוי בהתיישבות הציונית השיתופית), פרדס הוצאה לאור, חיפה, 2006.
  • מרינה אפשטיין-פלוש ומיכאל לוין, ריכארד קאופמן והפרויקט הציוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריכרד קאופמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דר' מרינה אפשטיין פלוש, פרופ' מיכאל (מיכה לוין), ריכארד קאופמן והפרויקט הציוני, הקיבוץ המאוחד, 2016
  2. ^ שם