ראש ממשלת שוודיה
איוש נוכחי | אולף קריסטרסון |
---|---|
תאריך כניסה לתפקיד | 18 באוקטובר 2022 |
תחום שיפוט | שוודיה |
מעון | בית סאגר |
מושב המשרה | סטוקהולם |
ייסוד המשרה | 1876 |
איוש ראשון | לואיס ירד דה יר |
אתר רשמי | |
ראש ממשלת שוודיה (בשוודית: Sveriges statsminister, תרגום מילולי: שר המדינה של שוודיה) הוא האדם העומד בראש ממשלת שוודיה. לפני יצירת התפקיד ב-1876, לא היה לממשלת שוודיה ראש ממשלה שתפקידו היה נפרד מראש המדינה, קרי מלך שוודיה, שהיה ראש הרשות המבצעת. לואיס ירד דה יר, יוזם הקמת הריקסדאג הדו-בתי ב-1866, היה זה שכיהן כראש הממשלה הראשון.
מאז 18 באוקטובר 2022 מכהן בתפקיד אולף קריסטרסון, מנהיג מפלגת המתונים. הממשלה הנוכחית, המכונה גם הקבינט של קריסטרסון, מונה 24 שרים המייצגים את מפלגות הקואליציה, מפלגת המתונים, הנוצרים הדמוקרטים והמפלגה הליברלית.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני 1876, כאשר נוצר תפקיד ראש הממשלה, לא היה לממשלה אדם העומד בראשה מעבר למלך שוודיה. מבחינה היסטורית, בתפקידו של החבר הבכיר ביותר במועצה המלכותית היה דמיון מסוים לזה של ראש הממשלה. דבר זה בלט במיוחד במהלך התקופה שנקראה "עידן החירות" (Frihetstiden), בין השנים 1718–1772, כאשר סמכויות המלך צומצמו באופן משמעותי ונשיא המועצה המלכותית נעשה לדמות הפוליטית בעלת העוצמה הרבה ביותר בשוודיה.
עם אימוץ "חוק הממשלה של 1809" (בשוודית: 1809 års regeringsform) נוצרו שני התפקידים של "השר הראשי לעניינים משפטים" (Justitiestatsminister) ו"השר הראשי לענייני חוץ" (Utrikesstatsminister), אף על פי שתפקידיהם לא היו יותר מאשר לכהן כראשי משרדיהם. ב-1876, כאשר נוצר תפקיד ראש הממשלה, הורדו שני בעלי התפקידים הללו לתפקיד שרים, כלומר שר המשפטים והשר לענייני חוץ. שלא כמו שר המשפטים, המשיך השר לענייני חוץ להתהדר בתואר "הוד מעלתו" (Excellens), תואר שאותו הוא חלק רק עם ראש הממשלה. ב-1917 הונהג בשוודיה באופן סופי המשטר הפרלמנטרי והמלך חדל להפעיל את סמכותו החוקתית למנות את ראש הממשלה ואת שרי הקבינט על פי שיקול דעתו. מאותה עת היה על ראש הממשלה לקבל את תמיכת הרוב בריקסדאג. בהמשך היה ראש הממשלה זה שפעל דה פקטו תחת הסמכות המלכותית. אף על פי כן, המונח השוודי שהיה אז בשימוש לממשלה היה Kungl. Maj:t, קיצור של המונח Kunglig Majestät (המלך במועצתו), שעד 1974 היה הסמכות הביצועית בשוודיה. על פי רפורמה חוקתית שבוצעה אז, הוקמה מערכת פרלמנטרית וממשלתית שסמכותה לא נשענה על הכתר.
תפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר ראש הממשלה מתפטר, מת, או מודח על ידי הריקסדאג, יושב ראש הריקסדאג מבקש ממנו (או מסגנו) לעמוד בראש הממשלה כממלא מקום עד לבחירת יורש. לאחר מכן מקיים יושב ראש הריקסדאג התייעצויות עם מנהיגי המפלגות וממנה מועמד לתפקיד שמקבל את אמון הבית. לאחר קבלת אמון הבית בוחר ראש הממשלה המיועד את השרים בממשלתו.
למעט ראש הממשלה עצמו, שרי הממשלה לא זקוקים לאישור הריקסדאג לצורך מינויים, אך ניתן לאלץ אותם להתפטר מתפקידם בעקבות הצבעת אי-אמון. במקרה שראש הממשלה נאלץ להתפטר מתפקידו בעקבות הצבעת אי-אמון, הממשלה כולה נופלת ותהליך בחירת ראש הממשלה מתחיל מחדש. ראש הממשלה רשאי להחליט על פיזור הריקסדאג, גם לאחר הצבעת אי-אמון, למעט בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הבחירות.
חוקת שוודיה מחייבת את ראש הממשלה למנות את אחד משרי הקבינט כסגנו, כדי שימלא את תפקידיו של ראש הממשלה במקרה שראש הממשלה לא יוכל לעשות זאת. עם זאת, במקרה שסגן ראש הממשלה נעדר או לא ממונה, ממלא הוותיק מבין שרי הממשלה את התפקיד. במקרה שמכהנים שני שרים באותו וותק, ממלא את התפקיד השר המבוגר מבין השניים.
על הנייר מעמדו של ראש ממשלת שוודיה חזק יותר מזה של עמיתיו בדנמרק ובנורווגיה. הסיבה לכך היא שראש ממשלת שוודיה נושא בתפקיד שהוגדר במדויק בחוקה והוא ראש הרשות המבצעת הן דה פקטו והן דה יורה. בשתי הממלכות השכנות, משמש המלך להלכה ראש הרשות המבצעת, אך הוא מחויב לפעול על פי עצת שריו. עם זאת, במסגרת פשרה שהושגה ב-1971 על ידי המפלגות הגדולות, שהוגדרה בחוקה שנכנסה לתוקף ב-1975, איבד מלך שוודיה אפילו את התפקיד הנומינלי שהחזיק במסגרת הממשלה מאז ייסוד המשטר הפרלמנטרי ב-1917.
לשכה ומעון רשמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרדי הממשלה, כולל לשכת ראש הממשלה, שוכנים בבניין רוזנבד (Rosenbad) שבמרכז סטוקהולם, ליד מיצר הים שמפריד בינו לבין האי הלייאנדסהולמן, שעליו שוכן בניין הריקסדאג.
ב-1991 נרכש "בית סאגר" (או "ארמון סאגר" כפי שכונה לפני כן) והחל משנת 1995 הוא משמש כמעון הרשמי של ראש הממשלה. בית סאגר שוכן בסמיכות לבניין רוזנבד ולבניין הריקסדאג.
בית האחוזה הרפסונד (Harpsund) שבעיירה פלן שבמחוז סדרמנלנד משמש כמעון הכפרי של ראש הממשלה מאז 1953. האחוזה משמשת לעיתים קרובות גם לכינוסים ממשלתיים ולפסגות בלתי רשמיות של הממשלה, חוגי התעשייה וארגונים שונים בשוודיה.
-
בניין רוזנבד, בו שוכן משרד ראש ממשלת שוודיה
-
בית סאגר, מעונו הרשמי של ראש הממשלה
-
אחוזת הרפסוננד, מעונו הכפרי של ראש הממשלה
-
Kanslihuset, משרד ראש הממשלה עד 1981
שכר
[עריכת קוד מקור | עריכה]משכורותיהם של שרי הממשלה, כולל זו של ראש הממשלה, נקבעות על ידי "ועדת משכורות שרי הממשלה" (Statsrådsarvodesnämnden) של הריקסדאג. נכון ל-1 ביולי 2015 עומדת משכורתו החודשית של ראש הממשלה על 160,000 קורנות שוודיות (19,164 דולר אמריקאי) או 1,920,000 קרונות לשנה.
ראשי ממשלת שוודיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשי הממשלה בתקופת האיחוד השוודי-נורווגי (1876–1905)
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם (שנות חיים) |
תמונה | תחילת כהונה | סיום כהונה | מפלגה |
---|---|---|---|---|
לואיס ירד דה יר (1818–1896) |
20 במרץ 1876 | 19 באפריל 1880 | ללא שיוך מפלגתי | |
ארביד פוסה (1820–1901) |
19 באפריל 1880 | 13 ביוני 1883 | מפלגת האיכרים | |
קרל יוהאן תיסליוס (1811–1891) |
13 ביוני 1883 | 16 במאי 1884 | ללא שיוך מפלגתי | |
רוברט תמפטנדר (1844–1897) |
16 במאי 1884 | 6 בפברואר 1888 | ללא שיוך מפלגתי | |
גיליס בילט (1820–1897) |
6 בפברואר 1888 | 12 באוקטובר 1889 | ללא שיוך מפלגתי | |
גוסטב אוקרילם (1833–1900) |
12 באוקטובר 1889 | 10 ביולי 1891 | המפלגה הפרוטקציוניסטית | |
אריק גוסטב בוסטרם (1842–1907) (כהונה ראשונה) |
10 ביולי 1891 | 12 בספטמבר 1900 | מפלגת האיכרים | |
פרדריק פון אוטר (1833–1910) |
12 בספטמבר 1900 | 5 ביולי 1902 | ללא שיוך מפלגתי | |
אריק גוסטב בוסטרם (1842–1907) (כהונה שנייה) |
5 ביולי 1902 | 13 באפריל 1905 | מפלגת האיכרים | |
יוהאן רמסטט (1852–1935) |
13 באפריל 1905 | 2 באוגוסט 1905 | ללא שיוך מפלגתי | |
כריסטיאן לונדברג (1842–1911) |
2 באוגוסט 1905 | 7 בנובמבר 1905 | המפלגה הפרוטקציוניסטית |
ראשי ממשלת ממלכת שוודיה (1905 עד היום)
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם (שנות חיים) |
תמונה | תחילת כהונה | סיום כהונה | מפלגה |
---|---|---|---|---|
קרל סטף (1860–1915) (כהונה ראשונה) |
7 בנובמבר 1905 | 29 במאי 1906 | מפלגת הקואליציה הליברלית | |
ארביד לינדמן (1862–1936) (כהונה ראשונה) |
29 במאי 1906 | 7 באוקטובר 1911 | המפלגה השמרנית | |
קרל סטף (1860–1915) (כהונה שנייה) |
7 באוקטובר 1911 | 17 בפברואר 1914 | מפלגת הקואליציה הליברלית | |
ילמאר המרשלד (1862–1953) |
17 בפברואר 1914 | 30 במרץ 1917 | ללא שיוך מפלגתי | |
קרל שוורס (1858–1926) |
30 במרץ 1917 | 19 באוקטובר 1917 | המפלגה הלאומית | |
נילס אידן (1871–1945) |
19 באוקטובר 1917 | 10 במרץ 1920 | מפלגת הקואליציה הליברלית | |
ילמאר ברנטין (1860–1925) (כהונה ראשונה) |
10 במרץ 1920 | 27 באוקטובר 1920 | סוציאל-דמוקרטים | |
ירד לואיס דה יר (1854–1935) |
27 באוקטובר 1920 | 23 בפברואר 1921 | ללא שיוך מפלגתי | |
אוסקר פון סידוב (1873–1936) |
23 בפברואר 1921 | 13 באוקטובר 1921 | ללא שיוך מפלגתי | |
ילמאר ברנטין (1860–1925) (כהונה שנייה) |
13 באוקטובר 1921 | 19 באפריל 1923 | סוציאל-דמוקרטים | |
ארנשט טריגר (1857–1943) |
19 באפריל 1923 | 18 באוקטובר 1924 | המפלגה הלאומית | |
ילמאר ברנטין (1860–1925) (כהונה שלישית) |
18 באוקטובר 1924 | 24 בינואר 1925 | סוציאל-דמוקרטים | |
ריקארד סנדלר (1884–1964) |
24 בינואר 1925 | 7 ביוני 1926 | סוציאל-דמוקרטים | |
קרל גוסטב אקמן (1872–1945) (כהונה ראשונה) |
7 ביוני 1926 | 2 באוקטובר 1928 | מפלגת הקואליציה הליברלית | |
ארביד לינדמן (1862–1936) (כהונה שנייה) |
2 באוקטובר 1928 | 7 ביוני 1930 | המפלגה השמרנית | |
קרל גוסטב אקמן (1872–1945) (כהונה שנייה) |
7 ביוני 1930 | 6 באוגוסט 1932 | מפלגת הקואליציה הליברלית | |
פליקס המרין (1875–1937) |
6 באוגוסט 1932 | 24 בספטמבר 1932 | מפלגת הקואליציה הליברלית | |
פר אלבין הנסון (1885–1946) (כהונה ראשונה) |
24 בספטמבר 1932 | 19 ביוני 1936 | סוציאל-דמוקרטים | |
אקסל פרסון-ברמסטורפ (1883–1954) |
19 ביוני 1936 | 28 בספטמבר 1936 | ליגת האיכרים | |
פר אלבין הנסון (1885–1946) (כהונה שנייה) |
28 בספטמבר 1936 | 6 באוקטובר 1946 (מת בעת כהונתו) |
סוציאל-דמוקרטים | |
טגה ארלנדר (1901–1985) |
11 באוקטובר 1946 | 14 באוקטובר 1969 | סוציאל-דמוקרטים | |
אולוף פלמה (1927–1986) (כהונה ראשונה) |
14 באוקטובר 1969 | 12 באוקטובר 1976 | סוציאל-דמוקרטים | |
תורביורן פלדין (1926–2016) (כהונה ראשונה) |
8 באוקטובר 1976 | 18 באוקטובר 1978 | מפלגת המרכז | |
אולה אולסטן (נולד ב-1931) |
18 באוקטובר 1978 | 12 באוקטובר 1979 | המפלגה העממית הליברלית | |
תורביורן פלדין (1926–2016) (כהונה שנייה) |
12 באוקטובר 1979 | 8 באוקטובר 1982 | מפלגת המרכז | |
אולוף פלמה (1927–1986) (כהונה שנייה) |
8 באוקטובר 1982 | 28 בפברואר 1986 (נרצח בעת כהונתו) |
סוציאל-דמוקרטים | |
ינגוואר קרלסון (נולד ב-1934) (כהונה ראשונה) |
1 במרץ 1986 | 4 באוקטובר 1991 | סוציאל-דמוקרטים | |
קארל בילדט (נולד ב-1949) |
4 באוקטובר 1991 | 7 באוקטובר 1994 | המפלגה השמרנית | |
ינגוואר קרלסון (נולד ב-1934) (כהונה שנייה) |
7 באוקטובר 1994 | 22 במרץ 1996 | סוציאל-דמוקרטים | |
יירן פרסון (נולד ב-1949) |
22 במרץ 1996 | 6 באוקטובר 2006 | סוציאל-דמוקרטים | |
פרדריק ריינפלט (נולד ב-1965) |
6 באוקטובר 2006 | 3 באוקטובר 2014 | המפלגה השמרנית | |
סטפן לוון (נולד ב-1957) |
3 באוקטובר 2014 | 30 בנובמבר 2021 | סוציאל-דמוקרטים | |
מגדלנה אנדשון (נולדה ב-1967) |
30 בנובמבר 2021 | 18 באוקטובר 2022 | סוציאל-דמוקרטים | |
אולף קריסטרסון (נולד ב-1963) |
18 באוקטובר 2022 | מכהן | מפלגת המתונים |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ראש ממשלת שוודיה
- אתר משרד ראש ממשלת שוודיה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Här är regeringens ministrar, מתוך אתר תאגיד השידור השוודי, 18 באוקטובר 2022 (בשוודית)