רפאל ישעיה אזולאי
| לידה |
המאה ה־18 ה'תק"ג ירושלים, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
1826 ה'תקפ"ו אנקונה, מדינת האפיפיור |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית, הרפובליקה ההולנדית ומדינת האפיפיור. |
| מקום מגורים | ירושלים, אמסטרדם, אנקונה. |
| תקופת הפעילות |
?–1826 |
| אב | החיד"א |
  | |
רבי רפאל ישעיה אזולאי היה שד"ר ואב בית הדין אנקונה, איטליה.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת תק"ג (בערך) בירושלים כבנו הבכור של הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א). למד אצל אביו ונודע כאחד מחכמי ירושלים. במכתב משנת תקנ"ה משבח אותו אביו "שהוא מעיין גדול ולמד כמה וכמה עם גאוני אשכנז". נישא בתחילה לשמחה, בת רבי אברהם אסקו. אשתו זו נפטרה כנראה במהלך שהותו בחו"ל כשד"ר.
בשנת תק"מ יצא כשד"ר העיר טבריה לארצות שונות. את שליחותו סיים באמשטרדם שם השתקע ונשא את רחל, בתו של רבי יחיאל שלם ונכדת רבי שלמה שלם, רבה של קהילת הספרדים בעיר. יש המשערים שעסק בתקופה זו במסחר ספרים.
בשנת תקנ"ה בעקבות פטירתו של רבי חיים אברהם ישראל, רבה של אנקונה, פנו ראשי הקהילה לחיד"א בבקשת המלצה על תלמיד חכם שיעלה על כיסא הרבנות בעירם. החיד"א הציע בפניהם מספר שמות כמו רבי נסים גבאי מקושטא ורבי רפאל יוסף חזן מאזמיר וכן את בנו רבי רפאל ישעיה. ראשי הקהילה החליטו לבחור ברבי רפאל ישעיה והוא הגיע לאנקונה בשנת תקמ"ח כשתנאי המינוי נכתבו בפנקס הקהילה. בתפקיד זה כיהן עד פטירתו. בתקופת שהותו באנקונה עמד בקשר מכתבים רציף עם אביו, ובשנת תקנ"א נסע אביו במיוחד לבקר אותו ושהה בעירו מספר חודשים.
בשנת תקנ"ו הזמינה אותו קהילת סיינה לכהן כרבה, רבי רפאל ישעיה שקל זאת, אך נמנע בסופו של דבר בשל המלצת אביו שטען בפניו שאף שאינו מחויב לקהילת אנקונה, מצד מידת דרך ארץ אין מן הראוי שיעזבם.[1]
נפטר באנקונה בט' בשבט תקפ"ו בגיל שמונים ושלש.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הותיר אחריו כמה ספרים ובהם ידוע ספר תשובות בשם "אמרי נועם". חלק קטן מספרו זה נדפס בשם "תפארת משה" בתוך ספרו של בנו רבי משה "זיכרון משה" (ליוורנו תק"צ). כן חיבר ספר דרשות שנותר בכת"י. חידושים ותשובות ממנו משוקעות בספרי אביו החיד"א שמצטט אותו בכבוד ובחיבה[2]
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצחק - מאשתו הראשונה שמחה. נולד בשנת תקכ"ז. שהה באיטליה, בפרשבורג (שם למד מספר שנים בישיבתו של רבי מאיר ברבי), בברלין (שם נישא למרת בילא), בהמבורג ובסוף חייו בלונדון, שם נפטר.
רבי משה - מאשתו השנייה רחל. נולד בתקמ"ז בעת שאביו שהה באמסטרדם. התגורר באנקונה וחיבר מספר ספרים המכילים ליקוטים, קיצורים ומפתחות לספרי סבו החיד"א. ובהם "זיכרון משה" (ג' חלקים) ו"לחם מן השמים". נפטר לפני שנת תרי"ג.
מלבדם ידוע שהיו לו עוד שתי בנות, שרה ורבקה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, חלק ג, עמ' נה.
- אגרות והסכמות רבינו חיד"א, בני ברק, תשס"ו (תולדות חיים, עמ' נב-סב)
- הגאון רבי רפאל ישעיה אזולאי, דרוש להספד רבי ישמעאל הכהן זצ"ל, בתוך: קובץ מקבציאל, אלול תש"ס (כח) (עמ' לז-מג)
