רפואת שיניים דיגיטלית

רפואת שיניים דיגיטלית (באנגלית: Digital dentistry) היא השימוש בטכנולוגיות או במכשירים דנטליים המשלבים רכיבים דיגיטליים או נשלטים על ידי מחשב. באמצעות טכנולוגיות אלו ניתן לבצע פרוצדורות דנטליות שלא באמצעות שימוש בכלים מכניים או חשמליים.
השימוש ברפואת שיניים דיגיטלית יכול לייעל את ביצוע ההליכים הרפואיים המבוצעים באמצעות המכשור המכני (באמצעותו מבוצעות רוב הפרוצדורות הנפוצות כיום), הן מבחינת האבחון והן מבחינת הטיפול והשחזור.
כמו כן, רפואת השיניים הדיגיטלית מייצרת דרכי טיפול ולימוד חדשות שהצורך בהן עלה בעקבות העלייה בכמויות ההליכים המבוצעים, דרישות המטופלים ואיכותם העולה של הטיפולים המוצעים כיום. הפרופסור הצרפתי פרנסואה דוראט נחשב לחלוץ פיתוח תחום רפואת השיניים הדיגיטלית, אשר המציא יישומים דנטליים ל-CAD ו-CAM בתחילת שנות השבעים.

טכנולוגיות ברפואת שיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעשה שימוש בטכנולוגיות רבות בתחום רפואת השיניים הדיגיטלית, הן המשמשות את התחום באופן בלעדי והן טכנולוגיות שנעשה בהן שימוש גם בתחום זה בנוסף לתחומים רפואיים אחרים. להלן דוגמאות לטכנולוגיות מסוגים אלו:

מצלמות וסורקים פנים אוראליים
CAD/CAM
מכשור ייעודי ממוחשב ליצירת שתלים דנטליים.
מכשור ייעודי ממוחשב ליצירת כתרים דנטליים.
מדפסות תלת מימד.
רדיוגרפיה דיגיטלית:
- CBCT
- MRI
- CT
שתלים דנטליים בטכנולוגיה מונחית מחשב.
פוטוגרפיה (פנימית וחיצונית).
לייזרים דנטליים.

מצלמות וסורקים פנים אוראליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר, צילומי רנטגן היוו כלי מרכזי בעת הערכת המצב האוראלי של המטופל אך לקו בחסר עקב הצגת התמונה בדו מימד, ובכך הציגו מידע חלקי. בעקבות כך, התפתחה טכנולוגיית המצלמות הפנים האוראליות (IOCs), אשר מאפשרות לרופא השיניים לראות תמונה נקייה של פנים השן. בדומה לגודל של מראה דנטלית (המראה בה רופא השיניים משתמש בעבודתו השוטפת), למצלמה הפנים אוראלית יש מצלמה זעירה אשר מסוגלת לזהות יותר עצמים בשן מבחינה תלת־ממדית מאשר צילומי רנטגן המייצרים תמונה דו־ממדית בלבד. לדוגמה, באמצעות מצלמה פנים אוראלית ניתן לזהות מיקומים מדויקים וגדלים של נגעי עששת ("חורים בשיניים" כפי שנהוג להגיד), שיניים סדוקות, שחיקת שן נרחבת וכו'.

טכנולוגיית CAD/CAM[עריכת קוד מקור | עריכה]

סורקים פנים אוראליים וטכנולוגיית CAD/CAM (שפירושה computer aided design/computer aided manufacturing) מאפשרים ליצור תבנית דנטלית ממוחשבת תלת־ממדית ושתלים מסוימים באופן כמעט מיידי. תבנית דנטלית של מטופל היא תבנית נגטבית שנלקחת ממטופל באמצעות הנחת גבס או גומי על גבי הלסתות, המאפשרת לראות באופן ברור יותר את המבנים האנטומיים הקשים ואת הרקמות הרכות אשר מצויים בלסתות ובכך ליצור במהירות שחזורי שיניים קבועים ללא צורך בשחזור זמני עד ליצירת הקבוע באמצעות תוכנת מחשב ומחרטה שולחנית^[1]^[2]. באמצעות הסורק, התהליך ליצירת מודל של המבנים האנטומיים של לסתות המטופל נעשה באופן מהיר יותר, דיגיטלי, ומדויק בהרבה.

השוואת גוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מסורתי, רופאי שיניים משתמשים במדריך כתוב בו ישנם גוונים שונים רווחים של שיניים כאשר הם מעוניינים להבין את גוון השן המדויק של המטופל לצורך טיפולים דנטליים מסוימים. מדובר בדרך עבודה לא יעילה ואיטית הנעשית בזמן שהמטופל שוכב בכיסא הטיפולים, המועדת לתוצאות לא מדויקות עקב תפישה שגויה לעיתים של גוני על ידי העין האנושית הממוצעת. במחקרים שבוצעו עלה כי המצלמה האוראלית מצליחה לזהות גוונים ברמה זהה כמעט מבחינה סטטיסטית לזו של ספקטרופוטומטר^[3]. מבחינה קלינית, כיום נעשה שימוש במצלמה אוראלית במספר קטן של פרוצדורות דנטליות, והשימוש אף תורם לייעול התקשורת בין רופא השיניים למעבדת השיניים איתה הוא עובד בכל הנושא של גוני השן.

מדפסות תלת מימד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-2010 החל שימוש נרחב במדפסות תלת־ממדיות בתחום רפואת השיניים, ונראה כי טכנולוגיות אלו הפכו למבוקשות מאוד בקרב רופאי השיניים ומעבדות השיניים. כיום נעשה שימוש בסטריאוליטוגרפיה (SLA- טכנולוגיה למיצוק חומר פולימרי נוזלי, על פי תמונה מסוימת^[4]) ובעיבוד אור דיגיטלי (DLP) על מנת להבטיח את דיוק התוצרים. החומרים בהם נעשה שימוש בסטריאוליטוגרפיה הם מלחים שונים שהוכנסו בתהליך כימי לתערובת של חומר פולימרי לשימוש דנטלי, העוברים ייצוב והקשייה באמצעות אור אולטרה סגול^[5]^[6]. רופא השיניים יכול להשתמש בטכנולוגיה זו בעצמו בשטח מרפאתו, ללא צורך במעבדת שיניים, דבר שמקצר את תהליך הטיפול בצורה משמעותית. על אף שהתחום עוד נחשב בחיתוליו, ניתן לראות יישום קליני של הדפסה תלת־ממדית של התוצרים הבאים:

סדי לילה לשיניים
כתרים
שתלים דנטליים
סדים אורתודנטיים
תומכי ניתוחי פה
מודלים ללימוד

אבחון עששת באמצעות שיטות אופטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתהליך עששתי נפגעים מבנים ורקמות בחלל הפה כתוצאה מדה-מינרליזציה של השן והצטברות חיידקים. פגיעות אלו מובילות לשינויים אופטיים של החלל הפגוע, אשר באמצעות פלואורסצנט מיוחד (Quantitative light-induced fluorescence) השן הפגועה נסרקת והתמונה מעובדת לצורך אמידת היקף הנזק^[7].

שימוש במציאות מדומה ורבודה בהדרכת מתלמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מציאות מדומה היא סימולציה של סביבה, המתבצעת באמצעות מחשב, קונסולה ייעודית או טלפון נייד, באופן הנותן למשתמש אשליה כי הוא נמצא בסביבה מציאותית אותה מדמה המחשב. כמו כן, מציאות רבודה משלבת אלמנטים וירטואליים המתמזגים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת ובאופן אינטראקטיבי ללא החלפת המציאות באופן מוחלט על ידי המציאות המדומה. ניתן לראות כיום שימוש בטכנולוגיות אלו בהכשרת מתמחים ומתלמדים ברפואת שיניים. באמצעות טכנולוגיות אלו, המתלמדים יכולים לתרגל שימוש בטכניקות דנטליות ופרוצדורות בצורה הקרובה והדומה ביותר לתרגול על מטופלים אמיתיים, כפי שתוכניות הכשרת רופאי השיניים מחייבות. כמו כן, הטכנולוגיה מאפשרת למתלמדים לקבל משוב בזמן אמת ולבצע תיקונים ושינויים באם ידרשו^[8]. יעילותה של שיטת לימוד זו הוכחה במספר מחקרים קליניים, אך כיום מעטים בתי הספר לרפואת שיניים שהנחילו למידה באמצעות טכנולוגיות אלו כחלק מתוכניות הלימוד המובנות^[9].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמר בנושא יתרונות הלימוד באמצעות מציאות רבודה ומדומה מתוך מגזין "European journal of dental education"
מאמר המפרט את תהליך ההדפסה התלת־ממדית ברפואת שיניים מתוך מגזין "Frontiers".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רות נווה, בלי זמן המתנה: שיניים בהדפסה אישית, באתר ynet, 11 במאי 2015
סרטון המדגים פעולת מצלמה פנים אוראלית ברפואת שיניים מתוך אתר youtube.
סרטון המדגים את פעולת הסריקה המתבצעת על ידי סורק פנים אוראלי מתוך אתר youtube.
קוסאי מסארוה, העידן הבא בהשתלת שיניים: רפואה דיגיטלית, באתר ynet, 9 בדצמבר 2013
מאמר בנושא הדפסת תלת־ממדית ברפואת השיניים מתוך "מגזין הדפסות התלת-מימד הישראלי".
רות נווה, בלי זמן המתנה: שיניים בהדפסה אישית, באתר ynet, 11 במאי 2015
סרטון על תהליך ההדפסה התלת־ממדית מתוך אתר youtube.
מאמר(הקישור אינו פעיל) בנושא הדפסה תלת־ממדית ויישומיה באתר "all3Dp"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Danush Ahrberg, Hans Christoph Lauer, Martin Ahrberg, Paul Weigl, Evaluation of fit and efficiency of CAD/CAM fabricated all-ceramic restorations based on direct and indirect digitalization: a double-blinded, randomized clinical trial, Clinical Oral Investigations 20, 2016-03, עמ' 291–300 doi: 10.1007/s00784-015-1504-6
^ Andreas Syrek, Gunnar Reich, Dieter Ranftl, Christoph Klein, Clinical evaluation of all-ceramic crowns fabricated from intraoral digital impressions based on the principle of active wavefront sampling, Journal of Dentistry 38, 2010-07, עמ' 553–559 doi: 10.1016/j.jdent.2010.03.015
^ F D Jarad, M D Russell, B W Moss, The use of digital imaging for colour matching and communication in restorative dentistry, British Dental Journal 199, 2005-07, עמ' 43–49 doi: 10.1038/sj.bdj.4812559
^ יצחק בן נון, מה זה סטריאוליטוגרפיה?, באתר נובופרוד
^ Gunpreet Oberoi, Sophie Nitsch, Michael Edelmayer, Klara Janjić, 3D Printing—Encompassing the Facets of Dentistry, Frontiers in Bioengineering and Biotechnology 6, 2018-11-22 doi: 10.3389/fbioe.2018.00172
^ מהפיכת ההדפסה בתלת מימד מתחילה אצלכם בפה, באתר דוניצה תקשורת - יחסי ציבור | ייעוץ תקשורתי | הייטק | טכנולוגיה | ביומד, ‏2017-07-25
^ M. H. van der Veen, E. de Josselin de Jong, Application of Quantitative Light-Induced Fluorescence for Assessing Early Caries Lesions, Assessment of Oral Health 17, 2000, עמ' 144–162 doi: 10.1159/000061639
^ Augmented reality haptics system for dental surgical skills training | Proceedings of the 17th ACM Symposium on Virtual Reality Software and Technology, dl.acm.org (באנגלית)
^ Mihaela Dutã, Corneliu I. Amariei, Crenguta M. Bogdan, Dorin M. Popovici Nicolae Ionescu, Cristina I. Nuca, An Overview of Virtual and Augmented Reality in Dental Education

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[1] Danush Ahrberg, Hans Christoph Lauer, Martin Ahrberg, Paul Weigl, Evaluation of fit and efficiency of CAD/CAM fabricated all-ceramic restorations based on direct and indirect digitalization: a double-blinded, randomized clinical trial, Clinical Oral Investigations 20, 2016-03, עמ' 291–300 doi: 10.1007/s00784-015-1504-6

[2] Andreas Syrek, Gunnar Reich, Dieter Ranftl, Christoph Klein, Clinical evaluation of all-ceramic crowns fabricated from intraoral digital impressions based on the principle of active wavefront sampling, Journal of Dentistry 38, 2010-07, עמ' 553–559 doi: 10.1016/j.jdent.2010.03.015

[3] F D Jarad, M D Russell, B W Moss, The use of digital imaging for colour matching and communication in restorative dentistry, British Dental Journal 199, 2005-07, עמ' 43–49 doi: 10.1038/sj.bdj.4812559

[4] יצחק בן נון, מה זה סטריאוליטוגרפיה?, באתר נובופרוד

[5] Gunpreet Oberoi, Sophie Nitsch, Michael Edelmayer, Klara Janjić, 3D Printing—Encompassing the Facets of Dentistry, Frontiers in Bioengineering and Biotechnology 6, 2018-11-22 doi: 10.3389/fbioe.2018.00172

[6] מהפיכת ההדפסה בתלת מימד מתחילה אצלכם בפה, באתר דוניצה תקשורת - יחסי ציבור | ייעוץ תקשורתי | הייטק | טכנולוגיה | ביומד, ‏2017-07-25

[7] M. H. van der Veen, E. de Josselin de Jong, Application of Quantitative Light-Induced Fluorescence for Assessing Early Caries Lesions, Assessment of Oral Health 17, 2000, עמ' 144–162 doi: 10.1159/000061639

[8] Augmented reality haptics system for dental surgical skills training | Proceedings of the 17th ACM Symposium on Virtual Reality Software and Technology, dl.acm.org (באנגלית)

[9] Mihaela Dutã, Corneliu I. Amariei, Crenguta M. Bogdan, Dorin M. Popovici Nicolae Ionescu, Cristina I. Nuca, An Overview of Virtual and Augmented Reality in Dental Education

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]