שארית היום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שארית היום
The Remains of the Day
מידע כללי
מאת קאזואו אישיגורו
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן
הוצאה
מקום הוצאה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1989
מספר עמודים 211
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאה ראשונה - מחברות לספרות
הוצאה שנייה - הוצאת כנרת
תאריך הוצאה ראשונה - 1992
הוצאה שנייה - 2006
תרגום צילה אלעזר
פרסים
פרס בוקר (1989) עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה
ספר קודם An Artist of the Floating World עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא The Unconsoled עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 003458956, 003879759
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שארית היוםאנגלית: The Remains of the Day) הוא רומן מאת הסופר האנגלי ממוצא יפני קאזואו אישיגורו. הספר זכה ב-1989 בפרס בוקר, והסופר זכה בשנת 2017 לפרס נובל לספרות על מכלול יצירותיו.[1] הספר גם עובד לסרט קולנוע באותו שם בכיכובם של אנתוני הופקינס ואמה תומפסון.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן מתאר את חייו של סטיבנס, רב משרתים באחוזה אנגלית עתיקה בשם היכל דרלינגטון, בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. סטיבנס ירש את משרתו מאביו. הוא מסור לאתוס המסורתי של של מקצועו, והקדיש את כל חייו לשירות נאמן וצנוע לאדונו, מבלי פנאי לחיי חברה או לנישואין.

כשלושים שנה עבד סטיבנס עבור לורד דרלינגטון. כשזה הלך לעולמו נמכר הבית, על הצוות שבו, למעסיק חדש – אמריקני עשיר בשם מר פאראדיי. פאראדיי הבורגני והקפיטליסטי מתקשה להבין את ערכיו של סטיבנס. מאחר שהוא נוסע מעבר לים למספר שבועות, הוא ממליץ לרב המשרתים לצאת לפגרה ולשאול את מכונית הפורד שלו לטיול באזורי הכפר.

סטיבנס מקבל את ההצעה ומחליט, לראשונה בחייו, לצאת לחופשה. במהלך הטיול הוא נפגש עם מכרה, העלמה קנטון, שעבדה איתו בעבר באחוזה כסוכנת הבית הראשית ועזבה עם נישואיה. בדרך הוא עוצר במקומות שונים, נהנה מהנופים ומהרהר בחייו ובעיקר בשנות שירותו.

בתקופתו של לורד דרלינגטון הייתה האחוזה מקום הומה; ביקרו בה אנשי ממשל, פוליטיקאים, אנשי תרבות ועוד. נערכו בה פגישות חשאיות, סעודות ענק, ונחתמו בה הסכמים. לעיתים תכופות פקדו את האחוזה שגרירים, שרי חוץ וראשי ממשלות. עם פטירתו של לורד דרלינגטון נגוזו ימי הזוהר הללו, במשל לשקיעת המעמד הגבוה הבריטי והתפוררות הריבוד החברתי הנוקשה לאחר המלחמה.

הפנאי והחוויות שהוא עובר מובילות את סטיבנס הקשיש לתהות אם לא שגה באורח בו חי את חייו, ואם הערכים בהם החזיק אכן תקפים. הוא מפקפק בהערצתו הגמורה ללורד המנוח, שאהד את הפאשיזם והנאציזם ותמך במדיניות הפיוס, ונאחז חרטה על הזדמנויות רבות שהחמיץ בעבר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.