שארלוט, הנסיכה המלכותית
 | |||||||||
| לידה |
29 בספטמבר 1766 ארמון בקינגהאם, לונדון, הממלכה המאוחדת  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
5 באוקטובר 1828 (בגיל 62) ארמון לודוויגסבורג, שטוטגרט, ממלכת וירטמברג  | ||||||||
| שם מלא | שארלוט אוגוסטה מתילדה | ||||||||
| מדינה | הממלכה המאוחדת | ||||||||
| מקום קבורה | ארמון לודוויגסבורג, שטוטגרט, וירטמברג | ||||||||
| בן זוג | פרידריך הראשון, מלך וירטמברג | ||||||||
| שושלת בית הנובר | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
Royal Family Order of King George IV  | |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
שארלוט, הנסיכה המלכותית (Charlotte, Princess Royal, 29 בספטמבר 1766 - 5 באוקטובר 1828), מאוחר יותר שארלוט, מלכת וירטמברג, הייתה בתו הבכורה של ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת והמחזיקה השלישית בתואר נסיכה מלכותית. הנסיכה שארלוט נישאה לפרידריך הראשון, מלך וירטמברג.
ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנסיכה שארלוט אוגוסטה מתילדה נולדה בארמון בקינגהאם, ילדתם השלישית ובתם הבכורה של ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת ורעייתו שארלוט ממקלנבורג-שטרליץ. כחודש לאחר היוולדה היא קיבלה את התואר נסיכה מלכותית, השמור לבת הבכורה של מונרך בריטי מכהן. כשאר אחיה ואחיותיה, הנסיכה שארלוט חונכה על ידי מורים פרטיים ובילתה את רוב ילדותה בארמון בקינגהאם, בארמון קיו ובטירת וינדזור.
הנסיכה שארלוט הייתה הבכורה בשלישיית הנסיכות הגדולות שהורכבה ממנה ומאחיותיה הצעירות אוגוסטה סופיה, נסיכת הממלכה המאוחדת (נולדה ב-1768) ואליזבת, נסיכת הממלכה המאוחדת (נולדה ב-1770). השלוש היו שונות מאוד אך קרובות.
נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-18 במאי 1797 נישאה הנסיכה המלכותית בארמון סנט ג'יימס לפרידריך, יורש העצר לדוכסות וירטמברג. אלו היו נישואיו השניים של פרידריך, שהיה נשוי לפני כן לאוגוסטה, דוכסית בראונשווייג-וולפנביטל, בת דודתה של שארלוט (אמה של אוגוסטה הייתה אוגוסטה, נסיכת בריטניה, אחותו של ג'ורג' השלישי).
מספר חודשים לאחר החתונה נפטר אביו של פרידריך, פרידריך השני אויגן, דוכס וירטמברג, ופרידריך הפך לדוכס וירטמברג. הנישואים בין בני הזוג הולידו רק בת אחת שנולדה מתה ב-27 באפריל 1798. לפרידריך היו שלושה ילדים מנישואיו הקודמים.
מלכת וירטמברג[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1800 כבש הצבא הצרפתי של נפוליאון בונפרטה את דוכסות וירטמברג ושארלוט ופרידריך נמלטו לווינה. שנה לאחר מכן חתם פרידריך על הסכם שלום עם צרפת בה הוא ויתר על מחוז מונבליאר (כיום בחבל פראנש-קונטה שבמזרח צרפת) וקיבל בתמורה את העיר אלבאנגן (כיום במדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה). כחלק מתהליך המדיאטיזציה הגרמנית, שהתרחש לפני קריסתה הסופית של האימפריה הרומית הקדושה, הועלה פרידריך ב-25 בפברואר 1803 לתואר הנסיך הבוחר של וירטמברג.
ב-26 בדצמבר 1805, בתמורה לתמיכתו הצבאית בצרפת, העניק נפוליאון לפרידריך את התואר מלך וירטמברג. פרידריך ושארלוט הוכתרו כמלכים בשטוטגרט, ווירטמברג פרשה סופית מהאימפריה הרומית הקדושה והצטרפה לקונפדרציה של הריין של נפוליאון. אולם הברית החדשה בין וירטמברג לצרפת הכעיסה מאוד את אביה של שארלוט, ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת. אפילו רעייתו, המלכה שארלוט, סירבה לפנות לבתה במכתביה אליה בתואר "מלכת וירטמברג". בשנת 1813 שינה פרידריך את נאמנותו והחל לתמוך בבנות הברית. לאחר נפילתו של נפוליאון השתתף פרידריך בקונגרס וינה, שם אישרו הנציגים את מעמדו כמלך וירטמברג.
אלמנותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המלך פרידריך נפטר בשנת 1816 והמלכה שארלוט המשיכה להתגורר בארמון לודוויגסבורג המלכותי שבשטוטגרט, שם אירחה לעיתים קרובות את אחיה ואחיותיה. בשנת 1819 היא שימשה כסנדקית לאחייניתה, ויקטוריה (בתו של אחיה, הנסיך אדוארד אוגוסטוס, דוכס קנט וסטראת'רן). בשנת 1827 חזרה שארלוט לבריטניה בפעם הראשונה מאז נישואיה, שלושים שנים קודם לכן, על מנת לעבור ניתוח לריפוי הבצקת ממנה סבלה.
המלכה שארלוט נפטרה ב-5 באוקטובר 1828 בארמון לודוויגסבורג, שם גם נקברה.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שארלוט, הנסיכה המלכותית, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| נסיכות מלכותיות | |
|---|---|
|
| הקודמת: אן, הנסיכה המלכותית |
הנסיכה המלכותית השלישית |
הבאה: ויקטוריה, הנסיכה המלכותית |