בית הנובר

בית הנובר
Haus von Hannover

שלט האצולה של ממלכת הנובר
מדינה	(עד 1801, ממלכת בריטניה הגדולה וממלכת אירלנד באוניה פרסונלית) (דוכסות בראונשווייג)
בית האב	בית ולף
תארים	מלך בריטניה הגדולה ואירלנד (1714–1901) מלך הנובר (1814–1866) הנסיך הבוחר מהנובר (1692–1803) דוכס בראונשווייג-לינבורג (1635–1918)
מייסד	גאורג, דוכס בראונשווייג-לינבורג
השליט האחרון	ארנסט אוגוסט, דוכס בראונשווייג
ראש הבית הנוכחי	ארנסט אוגוסט החמישי, נסיך הנובר
תקופת השושלת	1635–1918 (כ־283 שנים)
אתניות	גרמנית
→ בית סטיוארט בית סקסה-קובורג-גותה ←

בית הנובר (בגרמנית: Haus von Hannover; באנגלית: House of Hanover) היא שושלת מלכים ממוצא גרמני, שבניה מלכו בבריטניה בתקופה הג'ורג'יאנית ובוויקטוריאנית, ושלטו גם במדינה ההנוברית עצמה על גלגוליה השונים (דוכסות בראונשווייג-לינבורג, נסיכות הבוחר מהנובר, ולבסוף ממלכת הנובר) שבאזור סקסוניה התחתונה בגרמניה.

ייסוד הבית

בית הנובר הוא ענף של בית ולף, בית אצולה גרמני ששלט בדוכסות בראונשווייג-לינבורג (אחת ממדינות האימפריה הרומית הקדושה דאז) עוד מימי הביניים, שהוא בעצמו ענף של בית אסטה.

בית הנובר החל את דרכו כבית נפרד בשנת 1635, אז שטחי בראונשווייג-לינבורג חולקו מחדש בין בני בית ולף, בשל מותו של הדוכס פרידריך אולריך (גר') ועל פי המנהג הגרמני (ששורשיו בחוק הסאלי) לחלק נחלות בין יורשים רבים. אז גאורג מבראונשווייג-לינבורג, שנחשב לראשון לבית הנובר, קיבל את נסיכות קאלנברג (Fürstentum Calenberg). עד אז בירת נסיכות זו הייתה בטירת קאלנברג (גר'), אבל הטירה ניזוקה במלחמת שלושים השנים, לכן החליט גאורג להעביר את מושבו לעיר הנובר, ומכאן דבק השם "בית הנובר" בצאצאיו של גאורג.

עליית הבית לגדולה

נסיך לינבורג

סמל לינבורג

בדצמבר 1648 כריסטיאן לודוויג, נסיך קאלנברג, בנו ויורשו של גאורג, ירש מדודו חלק נוסף של הדוכסות, נסיכות לינבורג (Fürstentum Lüneburg), ובהתאם למנהג ההתחלקות בנחלות הוא העביר את קאלנברג לאחיו. במשך כמה עשרות שנים נסיכויות לינבורג וקאלנברג עברו מאח לאח ומאב לבן, כך שתמיד הן נותרו בידי בית הנובר אך איש לא החזיק בשתיהן בו זמנית, עד שב-1705 גאורג לודוויג מהנובר, שכבר היה נסיך קאלנברג, ירש גם את לינבורג. בשלב זה כבר בוטל מנהג חלוקת הנחלות בבית ולף, והורשת הכול לבן הבכור תוקנה במקום.

נסיך-בישוף של אוסנבריק

סמל בישוף אוסנבריק

בישופות אוסנבריק הייתה נסיכות ממערב לדוכסות בראונשווייג-לינבורג (גם כן בסקסוניה התחתונה של ימינו), וכמשתמע משמה היא נשלטה בידי בישוף. מאז הרפורמציה הפרוטסטנטית היה בה מאבק כוחות בין הקתולים ללותרנים, ובשלום וסטפאליה הוחלט שמשרת הנסיך-בישוף תעבור בתורות בין הצדדים, והבישוף הלותרני יבוא משורותיו של בית הנובר. סך הכול היו שלושה בישופים מבית הנובר (בסוגריים שנות כהונותיהם):

• ארנסט אוגוסט, נסיך קאלנברג (1662–1698)
• ארנסט אוגוסט, דוכס יורק ואלבני (1715–1728)
• הנסיך פרדריק, דוכס יורק ואלבני (1764–1803)

ב-1803 אוסנבריק חולנה וסופחה להנובר, כחלק ממגמה כללית של איחוד מדינות גרמניות, ותואר הנסיך-בישוף בוטל.

דוכס סקסוניה-לאוונבורג

סמל סקסוניה לאוונבורג

סקסוניה-לאוונבורג הייתה דוכסות שגבלה בבראונשווייג-לינבורג, ובשנת 1689 היא נקלעה למשבר ירושה בעקבות פטירתו של הדוכס יוליוס פרנץ (גר') מבית אסקניה בלי בן זכר. בין הטוענים לתואר הדוכס היה גאורג וילהלם, נסיך לינבורג מבית הנובר, שפלש עם צבאו לשטח הדוכסות והשתלט בכוח על רובה, תוך שהוא מנשל את בנותיו של יוליוס פרנץ מירושתן. ראשי בית הנובר החזיקו בדוכסות עד ראשית המאה ה-19.

הנסיך הבוחר מהנובר

סמל הארכי-גזבר הקיסרי

כאות הוקרה על תרומת בית הנובר במלחמת תשע השנים, לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה העניק לארנסט אוגוסט, נסיך קאלנברג בשנת 1692 תואר נסיך בוחר.

באימפריה הרומית הקדושה מועצת הנסיכים הבוחרים (Kur) היו אלו שבחרו את קיסר האימפריה, ואף שבשלב זה משרת הקיסר כבר הייתה בפועל בשליטתו הבלעדית של בית הבסבורג, כך שהמועצה הייתה לא הרבה יותר מחותמת גומי, עדיין תואר הנסיך הבוחר נחשב לאחד היוקרתיים ביותר באימפריה, ובנסיכויות חילוניות (כלומר, כאלו שאינן בשליטת בישוף) הוא עבר מאב לבן.

מאז שונה שמה של בראונשווייג-לינבורג לנסיכות הבוחר מהנובר. עם זאת, רק בשנת 1708, אחרי פטירתו של ארנסט אוגוסט, הרייכסטאג (גר') הכיר רשמית בבנו גאורג לודוויג כנסיך בוחר, והעניק לו תואר סמלי נוסף, הארכי-גזבר (Erzschatzmeister) הקיסרי.

מלך בריטניה

סמל בריטניה הגדולה

גאורג לודוויג, הנסיך הבוחר מהנובר היה נינו של ג'יימס הראשון, מלך אנגליה מבית סטיוארט (אימו של גאורג לודוויג, הנסיכה סופיה מהפפאלץ, הייתה בתה של הנסיכה אליזבת, בתו של המלך ג'יימס). עד 1701 סיכוייו לרשת את הכתר האנגלי היו קלושים, שכן לג'יימס הראשון היו צאצאים רבים שקדמו לו, אלא שרבים מהם היו קתולים, ואנגליה הפרוטסטנטית לא רצתה במלך קתולי.

בזכות חוק ההסדר 1701, שהוציא את כל הקתולים מסדר הירושה לכתר האנגלי, גאורג לודוויג מצא עצמו במקום השלישי בסדר הירושה, אחרי הנסיכה אן ואימו הנסיכה סופיה. לאחר פטירת המלך ויליאם השלישי, איחוד אנגליה וסקוטלנד, פטירת אימו ופטירת המלכה אן (שאירעו בסדר הזה), ב-1 באוגוסט 1714 הפך הנסיך גאורג לודוויג גם לג'ורג' הראשון, מלך בריטניה הגדולה ואירלנד.

כך עלה בית הנובר לשלטון באחת המעצמות החזקות ביותר בעולם – האימפריה הבריטית. בהתחלה ההנוברים נראו בבריטניה כזרים, שכן ג'ורג' הראשון ובנו ג'ורג' השני גדלו בגרמניה, היו בעלי צביון גרמני מובהק (אומרים שג'ורג' הראשון בקושי ידע אנגלית), ובילו זמן לא מבוטל באדמותיהם בהנובר גם בהיותם מלכי בריטניה. המלך ג'ורג' השלישי, שכבר נולד וגדל בבריטניה, השתדל להתנתק מצביון זה ולהתקרב לעם הבריטי.

מלכי בריטניה הגדולה ואירלנד מבית הנובר
ג'ורג' הראשון	ג'ורג' השני	ג'ורג' השלישי	ג'ורג' הרביעי	ויליאם הרביעי	ויקטוריה
1714–1727	1727–1760	1760–1820	1820–1830	1830–1837	1837–1901

מלך הנובר

דגל מלכי הנובר

במאי 1803 בריטניה הכריזה מלחמה על הרפובליקה הצרפתית, ובתגובה הצבא הצרפתי פלש להנובר (שהייתה באוניה פרסונלית עם הכתר הבריטי), וכבש אותה תוך כמה ימים. אחרי כן האימפריה הרומית הקדושה בוטלה, כך שתואר הנסיך הבוחר איבד מתוכנו, והנובר סופחה לממלכת וסטפאליה.

הקואליציה האנטי-צרפתית השישית שחררה את הנובר מהצרפתים, ובקונגרס וינה ב-1814 בריטניה המנצחת השיבה למלכהּ את אדמותיו בגרמניה והוסיפה עליהן, וגם שדרגה את מעמדן מנסיכות בוחר לממלכת הנובר, שכעת הייתה מדינה עצמאית, אם כי חברה בקונפדרציה הגרמנית. בנו הצעיר של המלך, הנסיך אדולפוס, מונה למשנה למלך בהנובר ולשליט המדינה בפועל.

מלכי הנובר
גאורג השלישי (ג'ורג' השלישי)	גאורג הרביעי (ג'ורג' הרביעי)	וילהלם (ויליאם הרביעי)	ארנסט אוגוסט	גאורג החמישי
1814–1820	1820–1830	1830–1837	1837–1851	1851–1866

שקיעת בית הנובר

ב-20 ביוני 1837 נפטר המלך ויליאם הרביעי, האחרון שמלך גם על בריטניה וגם על הנובר. את הכתר הבריטי ירשה אחייניתו ויקטוריה, אבל בממלכת הנובר נאסר על נשים לרשת את הכתר, ולכן ארנסט אוגוסט הראשון (בנו החמישי של גאורג השלישי) היה למלכם. כך בית הנובר התפצל לשני ענפים: גרמני (ארנסט אוגוסט וצאצאיו) ובריטי (שאר חברי הבית שנשארו בבריטניה).

הענף הגרמני לא החזיק בממלכתו זמן רב: בשנת 1866 גאורג החמישי, מלך הנובר, סירב לתמוך בממלכת פרוסיה במלחמתה נגד אוסטריה, ובתגובה פרוסיה הכריזה מלחמה גם על הנובר וכבשה אותה. בתום המלחמה גאורג החמישי הודח רשמית ממלכותו וגלה לאוסטריה, והנובר סופחה לפרוסיה. בבריטניה עדיין מלכה המלכה ויקטוריה מבית הנובר, אבל שם שלטון בית הנובר היה זמני, כי בשל היותה אישה, ילדיה של ויקטוריה השתייכו לא לבית שלה אלא לזה של בעלה, בית סקסה-קובורג-גותה. מאז פטירתה של המלכה ויקטוריה ב-1901, מלכי בריטניה הם עדיין מאותה המשפחה, אבל לא נחשבים לחברים בבית הנובר. הנסיך ג'ורג', דוכס קיימברידג' היה האחרון מהענף הבריטי של בית הנובר, שנכחד עם פטירתו של הנסיך ג'ורג' ב-1904.

בראונשוויג

מכתב ההתפטרות של ארנסט אוגוסט, דוכס בראונשווייג

בשנת 1884 נכחד הענף הבכיר של בית ולף, ששלט עד אז בדוכסות בראונשווייג, עם פטירתו של הדוכס וילהלם. פירוש הדבר שבית הנובר נותר הענף היחיד משושלת ולף, והיורש החוקי לבראונשוויג היה הנסיך ארנסט אוגוסט, דוכס קמברלנד וטיביודייל, בנו של גאורג החמישי. אבל באותם ימים בראונשוויג לא הייתה מדינה עצמאית, אלא אחת ממדינות הקיסרות הגרמנית, כך שהבונדסראט יכול היה להטיל וטו על זהות הדוכס; ומאחר שדוכס קמברלנד לא ויתר על תביעתו לנחלת אבותיו בהנובר, ובכך איים על השלטון הפרוסי שם, הבונדסראט אסר עליו להיות דוכס בראונשוויג, זאת לבקשתה של פרוסיה שהייתה החזקה במדינות גרמניה.

לכן בבראונשוויג לא היה דוכס כלל (היא נשלטה בידי עוצרים) מאז ועד 1913, אז הגיעו קיסר גרמניה ודוכס קמברלנד לפשרה בנושא: דוכס קמברלנד יוותר על תביעתו לבראונשוויג לטובת בנו, הנסיך ארנסט אוגוסט (השלישי), והוא יהיה לדוכס בראונשוויג אבל יישבע אמונים לקיסר ויוותר על הנובר, ובנוסף יזכה להינשא לבתו היחידה של הקיסר, הנסיכה ויקטוריה לואיזה. כך בית הנובר חזר לשלטון, אם כי בשטח קטן בהרבה ממה שהיה לו בעבר. אבל פחות משנה אחרי כן התחילה מלחמת העולם הראשונה, במהלכה נשללו התארים הבריטיים שלהם, וכאשר זו הסתיימה בתבוסת גרמניה פרצה המהפכה הגרמנית. ב-8 בנובמבר 1918 אלפים יצאו להפגין ברחובות העיר בראונשוויג, ודרשו מהדוכס להתפטר. הוא חתם על מכתב התפטרות באותו היום, ובית הנובר ירד סופית מבמת ההיסטוריה.

כיום

לארנסט אוגוסט, דוכס בראונשווייג, היו בנים ובני בנים, חלקם עדיין בחיים נכון ל-2025, והם מהווים את בית הנובר כיום, שכן שאר ענפי השושלת נכחדו. ראש הבית הנוכחי הוא הנסיך ארנסט אוגוסט (החמישי), נכדו של דוכס בראונשווייג לשעבר. הוא ובנו עדיין מחזיקים בכמה מנכסי בית הנובר בגרמניה ובאוסטריה.

בהיותם צאצאים מהקו הזכרי (בן אחר בן) של ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת, ההנוברים טוענים להיות נסיכים בריטיים , ושם המשפחה שלהם בתעודות הזהות הגרמניות כולל את המילים "נסיך מלכותי של בריטניה הגדולה ואירלנד" (בגרמנית: Königlicher Prinz von Großbritannien und Irland). משפחת המלוכה הבריטית לא מכירה בהם כנסיכים, אבל יש להם אזרחות בריטית, ודרכוניהם הבריטיים אף מכילים את התואר "הוד מעלתו המלכותית" (His Royal Highness).

עץ משפחת בית הנובר

מקרא

בני בית הנובר מונרכים מבית הנובר:   נסיכי ומלכי הנובר   מלכי בריטניה   מלכי בריטניה והנובר יחד   נסיכים-בישופים של אוסנבריק   דוכסי בראונשווייג בהדגשה – אנשים חיים

גבר   אישה   קשר הורות   קשר נישואים

מלכי סקוטלנד מבית סטיוארט מלכי סקוטלנד מבית סטיוארט

דוכסי בראונשווייג-לינבורג מבית ולף דוכסי בראונשווייג-לינבורג מבית ולף

ג'יימס הראשון, מלך אנגליה ג'יימס הראשון, מלך אנגליה

גאורג 1635–1641 גאורג 1635–1641

הדוכסית אנה אלאונורה הדוכסית אנה אלאונורה

הנסיכה אליזבת הנסיכה אליזבת

כריסטיאן לודוויג 1641–1648 כריסטיאן לודוויג 1641–1648

גאורג וילהלם 1648–1665 גאורג וילהלם 1648–1665

יוהאן פרידריך 1665–1679 יוהאן פרידריך 1665–1679

הדוכסית בנדיקטה הנרייטה הדוכסית בנדיקטה הנרייטה

ארנסט אוגוסט 1679–1698 1662–1698 ארנסט אוגוסט 1679–1698 1662–1698

הנסיכה סופיה הנסיכה סופיה

סופיה דורותיאה סופיה דורותיאה

ג'ורג' הראשון 1714–1727 1698–1727 ג'ורג' הראשון 1714–1727 1698–1727

מקסימיליאן וילהלם מקסימיליאן וילהלם

ארנסט אוגוסט 1715–1728 ארנסט אוגוסט 1715–1728

ג'ורג' השני 1727–1760 ג'ורג' השני 1727–1760

המלכה קרוליין המלכה קרוליין

הנסיכה אוגוסטה הנסיכה אוגוסטה

פרדריק, נסיך ויילס פרדריק, נסיך ויילס

הנסיך ויליאם הנסיך ויליאם

ג'ורג' השלישי 1760–1820 ג'ורג' השלישי 1760–1820

המלכה שארלוט המלכה שארלוט

הנסיך אדוארד הנסיך אדוארד

הנסיך ויליאם הנרי הנסיך ויליאם הנרי

הנסיך הנרי הנסיך הנרי

ג'ורג' הרביעי 1820–1830 ג'ורג' הרביעי 1820–1830

פרדריק 1764–1803 פרדריק 1764–1803

ויליאם הרביעי 1830–1837 ויליאם הרביעי 1830–1837

הנסיך ויליאם פרדריק הנסיך ויליאם פרדריק

הנסיך אדוארד הנסיך אדוארד

המלכה פרדריקה המלכה פרדריקה

ארנסט אוגוסט 1837–1851 ארנסט אוגוסט 1837–1851

הנסיך אוגוסטוס הנסיך אוגוסטוס

הנסיך אדולפוס הנסיך אדולפוס

המלכה אדלייד המלכה אדלייד

גאורג החמישי 1851–1866 גאורג החמישי 1851–1866

המלכה מריה המלכה מריה

הנסיך ג'ורג' הנסיך ג'ורג'

הנסיך אלברט הנסיך אלברט

ויקטוריה 1837–1901 ויקטוריה 1837–1901

הנסיך ארנסט אוגוסט הנסיך ארנסט אוגוסט

הנסיכה תירה הנסיכה תירה

מלכי בריטניה מבית סקסה-קובורג-גותה מלכי בריטניה מבית סקסה-קובורג-גותה

הנסיך גאורג וילהלם הנסיך גאורג וילהלם

ארנסט אוגוסט 1913–1918 ארנסט אוגוסט 1913–1918

הנסיכה ויקטוריה לואיזה הנסיכה ויקטוריה לואיזה

הנסיכה אורטרוד הנסיכה אורטרוד

הנסיך ארנסט אוגוסט הנסיך ארנסט אוגוסט

הנסיך גאורג וילהלם הנסיך גאורג וילהלם

הנסיכה סופיה הנסיכה סופיה

הנסיך כריסטיאן אוסקר הנסיך כריסטיאן אוסקר

הנסיך ולף היינריך הנסיך ולף היינריך

הנסיך ארנסט אוגוסט ראש הבית הנוכחי הנסיך ארנסט אוגוסט ראש הבית הנוכחי

הנסיך לודוויג רודולף הנסיך לודוויג רודולף

הנסיך היינריך הנסיך היינריך

הנסיך ולף ארנסט הנסיך ולף ארנסט

הנסיך גאורג הנסיך גאורג

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הנובר בוויקישיתוף

• בית הנובר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)