לדלג לתוכן

שליטי אתיופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האימפריה האתיופית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – האימפריה האתיופית

בשנת 333, אימץ קיסר אקסום אזנה את הנצרות כדת המדינה, החליף את שמה לאתיופיה ובכך התחילה באופן רשמי האימפריה האתיופית. בשם זה השתמשו היוונים, הרומאים והביזנטיים לתיאור כל החלק הדרומי ממצרים.

כבוד המלכים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבוד המלכים הוא אפוס אתיופי שנערך ככל הנראה במאה ה-14, אך שורשיו כבר במאה השישית. הוא מתאר את אתיופיה כיורשת ישראל, עמו הנבחר של האל. הטקסט מספר על מלכת שבע המקראית, המזוהה עם מלכת אתיופיה, שביקרה את שלמה המלך, התעברה ממנו וחזרה לארצה. משגדל בנם המשותף, מנליק, הוא עורך מסע לארץ ישראל להיפגש עם אביו. המלך שלמה ושריו התפעלו מאוד מיופיו ומכישרונותיו ושידלוהו להישאר עמם ולרשת את ממלכת ישראל. משסרב מלניק להפצרותיהם, החליטו לשלוח עמו את בני השרים היהודים שישמשו כיועציו בממלכת אתיופיה. הללו, גנבו את ארון הברית מבית המקדש ונשאו אותו לאתיופיה במסע דרמטי הדומה בפרטיו לסיפור יציאת מצרים. מגמת הסיפור לבסס את הלגיטימציה של השלטון האתיופי באמצעות יצירת המשכיות בין אתיופיה ובין ישראל הנבחר, תיאור התעלותה של אתיופיה מעל ישראל המקורית, ולבסוף מיאוסו של האל בישראל[1].

שושלת מנליק הנוצרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – התנצרות אקסום

הטבלה מציגה את קיסרי שושלת מנליק לאחר שהם התנצרו. בתקופה זו קיסרים אלו השתמשו בשם אתיופיה.

# על פי המסורת תחילת כהונה סיום כהונה הערות
1 אברהא ואצבחה 332 344
מזוהים כקיסרים אזנה וסיזנה.
2 אצבחה 344 351
מזוהה כאזנה.
3 אספה דלז 351 365
על פי ממצאים הקיסר הוא מהדיס.
4 סהלה 365 369
5 אפרד גברה מסקל 369 374
6 אדהנה הראשונה 374 375
7 ריטי 375 376
8 אספה השני 376 381
9 אצבחה השני 381 396
10 אמאי הראשון 396 396
- אצבחה השני 369 ???

הוחזר לכס הקיסרות וכיהן כשבעה חודשים בתפקיד.

11 קאונטארה ??? 398

כיהן כשלושים שנה בתפקיד.

12 טמנו הראשון 398 402
13 סוהל 402 412
14 אצבחה השלישי 412 418
15 אדהנה 418 428
16 איוב 428 430
על פי ממצאים הקיסר הוא און.
17 צחם הראשון 430 431
18 אמאי השני 431 433
19 סהלה אחזוב 433 436
20 צאבח מהנה 436 438
ייתכן והוא הקיסר אבנה.
21 צחם השני 438 444
22 אלגבז השני 444 445
23 אגבי 445 447
24 לאווי 447 450
25 עמדה השלישי 450 464
26 ארמה דווית 464 469
27 אמסי 469 478
28 סלאיבה 478 486
29 אלמאדה 486 493
30 פזאנה אזנה 493 523
ייתכן שהוא הקיסר אוסנס המזוהה עם אביו של כלב, טזנה
או הקיסר האקסומי נזנה.
ערך מורחב – כלב, קיסר אקסום

שושלת כלב שושלת קיסרי אתיופיה שמוצאם מהקיסר כלב שהוא עצמו מוצאו משושלת מנליק. שושלת זו תמשיך לשלוט באתיופיה עד אמצע המאה ה-8 כאשר האימפריה תיפול בעקבות מרד יהודית המלכה.

# על פי המסורת תחילת כהונה סיום כהונה הערות
1 כלב 501 531
2 זה ישראל 531 531
כיהן כחודש אחד.
3 גברה מסקל 531 545
4 קונסטנטינוס 545 573
5 וואסן סגד 573 588
6 פארה סנאי 588 611
7 אדוואז 611 631
8 אקלה וואדם 631 639
9 גרמה אספר 639 654
10 זארגז 654 664
11 דגנה מיכאל 664 690
12 בהר אקלה 690 709
13 גום 709 733
14 אסגוגום 733 738
15 לטאם 738 754
16 טלטם 754 775
17 גדגוש 755 788
18 אזיר אסכקטיר 788 788
כיהן במשך כיום וחצי.
19 דאדאם 788 793
20 וואדאדם 793 803
21 וואדמה אספרה 803 833
22 ארמה 833 838
23 דגנה דג'ן 838 857
24 גדג'ן 857 858

שליטי תקופת החושך

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תקופת החושך האתיופית

בשנת 858 היהודים מביתא ישראל משתלטים על קיסרות אקסום, היהודים מצליחים להחזיק את אתיופיה תחתיהם עד לעליית שושלת הזאגווה וחלוקת אתיופיה, השטח המזרחי שהיה נוצרי ניתן לזאגווה והשטח המערבי של ביתא ישראל המשיך להישלט על ידי מלכי היהודים משושלת הגדעונים, על כל שטח אתיופיה הצליחו לשלוט כשלושה מלכים יהודים. במקביל שושלת המלוכה של אקסום אינה נכחדת אלא ממשיכה לשלוט על שאווה עד ששוב עולה לשלטון ב-1270.

שושלת הגדעונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושלת הגדעונים היא שושלת המלוכה של יהודי אתיופיה, למרות שמה לא כל המלכים נקראו "גדעון". השושלת הזו קמה במהלך המאה ה-4 והייתה ראש ההתנגדות לקיסר אזנה כאשר הפך את אקסום למדינה נוצרית[2] השושלת שלטה על אתיופיה כ-75 שנה ועל הממלכה היהודית בסאמיאן כ-1302 שנים עד לתבוסתם ב-1627 סיום האינקוויזיציה האתיופית.

# על פי המסורת תחילת כהונה סיום כהונה הערות
1 יהודית 858 898
2 יהודית השנייה ??? ???
3 מררי ??? ???

שאווה האקסומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכים אלו הם למעשה יורשי כתר קיסרי אקסום לאחר שנכבשה בידי היהודים, לאחר התמוטטות אקסום קיסרי אקסום מוצאים מקלט בשאווה וממשיכים לשלוט על אזור זה ומרחיבים את השפעתם לאזורים כגון הרר, דירה דאווה וגורגה.

# על פי המסורת תחילת כהונה סיום כהונה הערות
1 אנבסה וואדם 898 918
2 דיל נהואד 918 928
3 מחרבה וואדם
4 אגבאה ציון
5 צינף ארד
6 נגשה זרה
7 אספה
8 יעקב
9 בהר ארגד
10 אדם אסגד

שושלת זאגווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שושלת זאגווה

שושלת זאגווה (שם נוסף שושלת משה) שושלת קיסרים ששלטה באתיופיה לאחר נפילת קיסרות אקסום באמצע המאה ה-10, הקיסרים משושלת זו טענו למוצא ממשה רבנו ואשתו צפורה על מנת לקבל לגיטימציה לשלטונם מכיוון שאינם מצאצאי מנליק הראשון.

# שם תחילת כהונה סיום כהונה הערות
1 מארה תקלה היימנות 933 973
2 טאטדים 973 1013
3 ג'אן סאיום 1013 1053
4 גארמה סאיום 1053 1096
5 ימהרנה קריסטוס 1096 1133
6 קאדוס חארב 1133 1173
7 לליבלה 1173 1239
8 נאקוטו לאב 1239 1230
9 יטברק 1230 1245
10 מירארי 1245 1253
11 חארבי 1253 1255
- יטברק 1255 1270

הוחזר לכס הקיסרות.

השושלת הסולומונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – השושלת הסולומונית

השושלת הסולומונית שושלת קיסרים הטוענת למוצא משליטי אקסום ולפיכך ממלכת שבא ושלמה המלך, שושלת מלכים זו מלווה את אתיופיה עד ימינו, שכיום יורש העצר האתיופי המכהן בראש מועצת הכתר האתיופית הוא זרע יעקב אמחה סלאסי.

# שם תחילת כהונה סיום כהונה שם ההכתרה והערות
1 יקונו אמלאק 10 באוגוסט 1270 19 ביוני 1285

טספה יאסוס.

2 יאגבה ציון 18 ביוני 1285 1294

סלומון הראשון.

3 סנפה ערד הרביעי 1294 1295
4 חזבה אסגד 1295 1296
5 קדמה אסגד 1296 1297
6 ג'ין אסגד 1297 1298
7 סבה אסגד 1298 1299
10 וואדאם ערד 1299 1314
11 עמדה ציון הראשון 1314 1344

גברה מסקל.

12 ניואיה קראסטוס 1344 1372

סייפה ארעד.

13 ניואיה מריאם 1372 1382

וודם אספאר או גומה אספאר.

14 דווית הראשון (דוד I) 1382 6 באוקטובר 1413
15 תוודרוס הראשון (תאודור I) 6 באוקטובר 1413 יולי 1414

וולדה אמבסה ,כיהן כתשעה חודשים בתפקיד.

16 יסחק הראשון (יצחק I) יולי 1414 1429

גברה מסקל השני.

17 אנדראיאס 1429 1430

כיהן ארבעה או שישה חודשים בתפקיד.

18 תקלה מריאם 1430 1433

היזבה נאן.

19 סארוו ייאסוס 1433 1433

מהרקה נאן, כיהן כמעט כשנה בתפקיד.

20 עמדה ייאסוס 1433 19 ביוני 1434

באדל נאן, כיהן כשמונה חודשים בתפקיד.

21 זרע יעקב 19 ביוני 1434 26 באוגוסט 1468

קונסטאטינוס הראשון(קונסטאטין).

22 באדה מריאם הראשון 26 באוגוסט 1468 8 בנובמבר 1478
23 אסכנדר (אלכסנדר) 8 בנובמבר 1478 1494

קונסטאטינוס השני.

24 עמדה ציון השני 1494 26 באוקטובר 1494

כיהן כשישה או שבעה חודשים בתפקיד.

25 נהואד 26 באוקטובר 1494 31 ביולי 1508
26 דווית השני (דוד II) 31 ביולי 1508 2 בספטמבר 1540

לבנה דנגל.וונאגיה סגד

27 גלאוודיוס (קלוודיוס) 3 בספטמבר 1540 23 במרץ 1559

אצנאף סגד הראשון.

28 מינאס 23 במרץ 1559 1 בפברואר 1563

אדמאס סגד הראשון.

29 סרצה דנגל 1 בפברואר 1563 4 באוקטובר 1597

מלאק סגד הראשון.

30 יעקב 4 באוקטובר 1597 1603

מלאק סגד השני.

31 זה דנגל 1603 1604

אצנאף סגד השני.

- יעקב 1603 1607

הוחזר לכס הקיסרות.

השושלת הגונדרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הענף הגונדרי לשושלת הסולומונית

השושלת הגונדרית שמה של שושלת קיסרים אשר שלטה באימפריה האתיופית מ-7 בספטמבר 1632 - 11 בפברואר 1855. שמה של שושלת זו לקוחה מהעיר גונדר, עיר הבירה של האימפריה האתיופית תחת שלטונם של קיסרים אלו. הייסוד של השושלת מיוחס לרוב לקיסר פאסילידס, אך ישנם שמייחסים זאת לאביו, הקיסר סוסניוס. שושלת קיסרים זו מוצאה בנינו של הקיסר דווית השני ונכדו של בנו יעקב אשר התחבא במערה בתקופת פלישת גארן כאשר המוסלמים רצו להכרית את השושלת הסולומונית, נינו השני של דווית השני ונכדו של בנו יעקב, ייסד את השושלת השאוונית.

# שם תחילת כהונה סיום כהונה הערות
1 סוסניוס 18 במרץ 1607 7 בספטמבר 1632

מלאק סגד השלישי.

2 פאסילידס 7 בספטמבר 1632 18 באוקטובר 1667
3 יוהנס הראשון 18 באוקטובר 1667 19 ביולי 1682
4 ייאסו הראשון 19 ביולי 1682 13 באוקטובר 1706

ב-1685 יסחק ייאסו מכריז על עצמו כקיסר
בתגובה לכך הקיסר הורג אותו בקרב.

5 תקלה היימנות הראשון 27 במרץ 1706 30 ביוני 1708

בספטמבר 1707 עמדה ציון מכריז על עצמו כקיסר
בתגובה לכך הקיסר מוחץ את המרד.

6 טאוופלוס 1 ביולי 1708 14 באוקטובר 1711

1709 - יולי 1710 נאבחנה יוהנס מכריז על עצמו כקיסר
בתגובה לכך הקיסר מוחץ את המרד באכזריות.

7 יוסטוס 14 באוקטובר 1711 19 בפברואר 1716

אינו מהשושלת

8 דווית השלישי 8 בפברואר 1716 18 במאי 1721
9 בקפה 18 במאי 1721 19 בספטמבר 1730
10 ייאסו השני 19 בספטמבר 1723 27 ביוני 1755

17361737 חאזקאיס מכריז על עצמו כקיסר
בתגובה לכך הקיסר השמיד את המרד.

11 יואס הראשון 26 ביוני 1755 7 במאי 1769
12 יוהנס השני 7 במאי 1769 18 באוקטובר 1769
13 תקלה היימנות השני 18 באוקטובר 1769 יוני 1770
14 סוסניוס השני יוני 1770 23 בדצמבר 1777
- תקלה היימנות השני 23 בדצמבר 1770 13 באפריל 1777
15 סלומון השני 13 באפריל 1777 20 ביולי 1779
16 תקלה גיורגיס הראשון 20 ביולי 1779 8 בפברואר 1784
17 ייאסו השלישי 16 בפברואר 1784 24 באפריל 1788

קיסרי האופוזיציה לייאסו השלישי.

שם
תקופת כהונה
- תקלה גיורגיס הראשון 24 באפריל 1788 26 ביולי 1789

הוחזר לכס הקיסרות בפעם הראשונה.

18 חאזקאיס 26 ביולי 1789 ינואר 1794
- תקלה גיורגיס הראשון ינואר 1794 15 באפריל 1795

הוחזר לכס הקיסרות בפעם השנייה.

19 באדה מריאם השלישי 15 באפריל 1795 דצמבר 1795
- תקלה גיורגיס הראשון דצמבר 1795 20 במאי 1796

הוחזר לכס הקיסרות בפעם השלישית.

20 סלומון השלישי 20 במאי 1796 15 ביולי 1797
21 יונס 18 באוגוסט 1797 4 בינואר 1798
- תקלה גיורגיס הראשון 4 בינואר 1798 20 במאי 1799

הוחזר לכס הקיסרות בפעם הרביעית.

- סלומון השלישי 20 במאי 1799 15 ביולי 1799

הוחזר לכס הקיסרות.

22 דאמטרוס 25 ביולי 1799 24 במרץ 1800
- תקלה גיורגיס הראשון 24 במרץ 1800 יוני 1800

הוחזר לכס הקיסרות בפעם החמישית.

- דאמטרוס יוני 1800 יוני 1801

הוחזר לכס הקיסרות.

23 אגוולה ציון יוני 1801 3 ביוני 1818
24 יואס השני 19 ביוני 1818 3 ביוני 1821
25 ג'יגר 3 ביוני 1821 אפריל 1826
26 באדה מריאם השלישי אפריל 1826 אפריל 1826
- ג'יגר אפריל 1826 18 ביוני 1830

הוחזר לכס הקיסרות.

27 ייאסו הרביעי 18 ביוני 1830 18 במרץ 1832
28 גברה קראסטוס 18 במרץ 1832 1832
29 סהלה דנגל 1832 1832
- גברה קראסטוס 1832 8 ביוני 1832

הוחזר לכס הקיסרות.

- סהלה דנגל אוקטובר 1832 29 באוגוסט 1840

הוחזר לכס הקיסרות בפעם הראשונה.
ב-1832 אגוולה אנבסה מכריז על עצמו כקיסר
בתגובה לכך הקיסר מטפל במרד.

30 יוהנס השלישי 30 באוגוסט 1840 אוקטובר 1841
- סהלה דנגל אוקטובר 1841 1845

הוחזר לכס הקיסרות בפעם השנייה.

- יוהנס השלישי 1845 1845

הוחזר לכס הקיסרות בפעם הראשונה.

- סהלה דנגל 1845 1851

הוחזר לכס הקיסרות בפעם השנייה.

- יוהנס השלישי 1850 1851

הוחזר לכס הקיסרות בפעם השנייה.

- סהלה דנגל 1851 11 בפברואר 1855

הוחזר לכס הקיסרות בפעם השלישית.

שושלת תוודרוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושלת תוודרוס שמה של השושלת שהקיסר תוודרוס השני שאף להקים, לאחר שסהלה מריאם (מנליק השני) היורשיו בעיניו ברח ממקדלה. על מנת לקבל לגיטימציה לשושלת זו, תוודרוס השני טען למוצא מהקיסר פאסילידס דרך אמו, טענה שהופרכה על ידי היסטוריונים.

# שם תחילת כהונה סיום כהונה הערות
1 תוודרוס השני 11 בפברואר 1855 13 באפריל 1868
2 עלמיו תוודרוס 13 באפריל 1868 11 ביוני 1868

יירש את אביו תוודרוס השני
אך נלקח בשבי על ידי הבריטים לאחר קרב מקדלה.

שושלת זאגווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שושלת זאגווה

בתקופה זו תקלה גיורגיס השני נצר לשושלת זאגווה שהמשיכה לשלוט במחוזות לסתה ווג תחת התואר "וגשום" תפס את השלטון למשך שלוש שנים.

# שם תחילת כהונה סיום כהונה הערות
1 תקלה גיורגיס השני 11 ביוני 1868 11 ביולי 1871

השושלת התגרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השושלת התגרית שמה של שושלת שליטים (ראסים · דוכסים) אשר שלטה במחוז תיגראי מ-1748 ובאימפריה האתיופית בין השנים 18711889 שושלת זו סיימה את תפקידה במהפכה האתיופית. שמה של שושלת זו לקוחה משמה של מחוז תיגראי. הייסוד של השושלת מיוחס לרוב לאציל התגרי מיכאל סהול. שושלת שלטים זו טוענת למוצא מראס פריס הגדול, נצר לשושלת הסולומונית.

# שם תחילת כהונה סיום כהונה הערות
1 יוהנס הרביעי 11 ביולי 1871 9 במרץ 1889
2 מנגשה יוהנס 9 במרץ 1889 אפריל 1889

הוכתר על ידי אביו, יוהנס הרביעי
לא הוכר באופן רשמי על יד כלל האצילים.

השושלת השאוונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הענף השאווני לשושלת הסולומונית

השושלת השאוונית שמה של שושלת קיסרים אשר שלטה בממלכת שאווה מתחילת 1632 עד לשנת 1889, שבה אוחד הכתר השוואני עם כתר האימפריה האתיופית על ידי המלך השאווני מנליק השני. שמה של שושלת זו לקוחה משמה של ממלכת שאווה. הייסוד של השושלת מיוחס לרוב לאציל האמהרי נאגסי קראסטוס. שושלת קיסרים זו מוצאה בנינו של הקיסר דווית השני ונכדו של בנו יעקב אשר התחבא במערה בתקופת מלחמת אתיופיה-אדאל כאשר המוסלמים רצו להכרית את השושלת הסולומונית, נינו השני של דווית השני ונכדו של בנו יעקב, ייסד את השושלת הגונדרית.

# שם תחילת כהונה סיום כהונה הערות
1 מנליק השני אפריל 1889 12 בדצמבר 1913
2 ייאסו החמישי 12 בדצמבר 1913 27 בספטמבר 1916

מעולם לא הוכתר באופן רשמי
הודח על ידי הכנסייה האתיופית

3 זאודיתו 27 בספטמבר 1916 2 באפריל 1930
4 היילה סלאסי 2 באפריל 1930 2 במאי 1936

הוכתר ב-2 בנובמבר 1930.

5 ויטוריו אמנואלה השלישי 9 במאי 1936 5 במאי 1941

מלך איטליה, כיהן כקיסר בתקופת הכיבוש
לא הוכר באופן בינלאומי, ויתר על התואר ב-1943.

- היילה סלאסי 5 במאי 1941 12 בספטמבר 1974
6 אמחה סלאסי 12 בספטמבר 1974 17 בפברואר 1997

הוכתר על ידי הדרג, לא לקח את התפקיד
הוכרז כקיסר בגלות באפריל 1989
נפטר בפברואר 1997.

עידן הרפובליקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המהפכה האתיופית

עידן הרפובליקה תקופה שמתחילה לאחר הפלת מוסד הקיסרות במהפכה האתיופית ונמשכת עד היום, בתקופה זו אתיופיה הופכת למדינה שבה לא מולך יותר קיסר אלא אזרח מן השורה שנבחר.

החונטה הצבאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – החונטה הצבאית האתיופית

מתחילת המהפכה האתיופית ב-1974 ועד סופה ב-1987 אתיופיה נשלטת על ידי אנשי צבא (דרג) שהפילו את הקיסר.

# שם תחילת כהונה סיום כהונה השתייכות
1 אמן מיכאל אנדום 12 בספטמבר 1974 23 בנובמבר 1974 משטר צבאי
- מנגיסטו היילה מריאם (זמני) 23 בנובמבר 1974 28 בנובמבר 1974 משטר צבאי
2 טפרי באנטי 28 בנובמבר 1974 3 בפברואר 1977 משטר צבאי
3 מנגיסטו היילה מריאם 3 בפברואר 1977 10 בספטמבר 1987 משטר צבאי

הרפובליקה העממית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הרפובליקה העממית הדמוקרטית של אתיופיה

השלטון הצבאי על אתיופיה הופסק ב-10 בספטמבר 1987 כאשר הורכזה הרפובליקה העממית הדמוקרטית של אתיופיה ובכך נבחר הנשיא האזרחי הראשון של אתיופיה.

# שם תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה
1 מנגיסטו היילה מריאם 10 בספטמבר 1987 21 במאי 1991 מפלגת הפועלים
2 טספאי גברה קידן 21 במאי 1991 27 במאי 1991 מפלגת הפועלים

הפדרציה האתיופית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה

ב-27 במאי 1991 הסתיימה מלחמת האזרחים האתיופית בניצחונם של המורדים ובראשותה של מפלגת האיחדג, המורדים שתפסו את השלטון כוננו ממשלת מעבר ואתיופיה עשתה דרכה לכינון ממשל דמוקרטי, לאחר ארבע שנים בדצמבר 1994 אתיופיה קיבלה חוקה חדשה ונהפכה רשמית לרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה.

# שם תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה
1 מלס זנאווי 28 במאי 1991 22 באוגוסט 1995 וויאנה · איחדג
2 נגסו גידאדה 22 באוגוסט 1995 8 באוקטובר 2001 דדאוו · איחדג
3 גירמה וולדה גיורגיס 8 באוקטובר 2001 9 באוקטובר 2007 עצמאי
- גירמה וולדה גיורגיס 9 באוקטובר 2007 מכהן עצמאי

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אסף מלאך, מהתנ"ך ועד מדינת היהודים, ראשון לציון: משכל, 2019, עמ' 63
  2. ^ ג'יימס ברוס, המסע לגילוי מקורות הנילוס, עמוד 408.