צפורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צפורה
Sandro Botticelli 035.jpg
לידה מדיין
פטירה ב'תפ"ז (2487 לבריאת העולם)
ערבות מואב
מקום קבורה קבר האימהות[דרוש מקור]
אב יתרו עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג משה רבנו
צאצאים גרשום, אליעזר
מספר צאצאים 2
תקופה עבדות מצרים
עיסוק רועה
בתנ"ך ספר שמות, פרק ב', פסוקים י"ח–כ"ב, ספר שמות, פרק ד', פסוקים כ"ד–כ"ו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת-עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן-דָּמִים אַתָּה לִי. וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת.
צפורה מלה את בנה. ציור מעשה ידי פייטרו פרוג'ינו משנת 1482, הקפלה הסיסטינית.

צִפֹּרָה היא דמות מקראית, בתו של יתרו כהן מדין ואשתו של משה רבנו. לצפורה ומשה נולדו שני בנים: גרשם ואליעזר.

נישואיה למשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפורה[1] נולדה ליתרו, כהן דת מדייני. כשמשה ברח ממצרים למדין. פגש את ציפורה ואחיותיה, בעת שרעו את הצאן של אביהן וניסו להשקות אותו. הן הותקפו על ידי רועים, ומשה הציל אותן מידיהם.

”וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל[2] אֲבִיהֶן וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם. וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן. וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם. וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה.“ ([3])

על פי מדרש רבה, "רצה צפורה אחריו [אחרי משה] והביאה אותו. ולמה נקרא שמה ציפורה? שטיהרה הבית כציפור"[4] גם המהר"ל[5] כותב כך. על פי ילקוט שמעוני, יתרו גילה שמשה הוא נמלט מפרעה, ועל כן כלא אותו במשך עשר שנים, וצפורה הביאה לו בחשאי לחם ומים. ”ויהי מקץ עשר שנים אמרה צפורה לאביה: נשלח ונראה אם מת הוא או חי, ואביה לא ידע כי היא כלכלתו, ויען רעואל: הנהיה כדבר הזה להיעצר גבר עשר שנים, ולא יאכל, ויחיה? ותען צפורה לאמור: הלא שמעת כי א-להי העברים גדול ונורא הוא, ומפליא להם בכל עת, וישלח אל הבור, ויוציאוהו, ויגלחוהו, ויאכל לחם“[6]

מדרש אחר בשם "מדרש השכם" מתאר את נישואיהם כמין סיפור אהבה, וכותב שצפורה תבעה מאביה להשיאה למשה.[7] סיפור נוסף מובא במכילתא על פיו: ”בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְיִתְרוֹ: "תֵּן לִי צִפֹּרָה בִתָּךְ לְאִשָּׁה!" אָמַר לוֹ יִתְרוֹ: "קַבֵּל עָלֶיךָ דָּבָר זֶה שֶׁאוֹמַר לָךְ, וַאֲנִי נוֹתְנָהּ לָךְ לְאִשָּׁה!" אָמַר לוֹ: "מַהוּ?" אָמַר לוֹ: "בֵּן שֶׁיִּהְיֶה לָךְ תְּחִלָּה, יִהְיֶה לָעֲבוֹדָה זָרָה! מִכָּן וְאֵילָךְ, לְשֵׁם שָׁמַיִם." וְקִבֵּל עָלָיו. אָמַר לוֹ: "הִשָּׁבַע לִי!" וַיִּשָּׁבַע לוֹ“[8]

צפורה נישאת למשה ויולדת לו שני בנים, גרשום ואליעזר. על פי חלק מהמפרשים היא הייתה צעירה מאוד בעת נישואיה.[9] על פי השל"ה היא הייתה גלגול של הבל.[10]

בניה של צפורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני בניה של צפורה הם גרשום ואליעזר. באופן יוצא דופן, התנ"ך משייך אותם לאמם צפורה ולא לאביהם משה: "ויקח יתרו את צפורה אשת משה...ואת שני בניה" (שמות יח ג-ד), "..ואשתך ושני בניה עמה" (שם, ו). השיוך של הבנים לאמם נעשה גם על ידי המספר וגם בציטוט ישיר מדברי יתרו, דבר שלא היה נפוץ במקרא, כי הבנים תמיד משויכים לאב המשפחה ויורשים אותו ואת מעמדו. ייתכן שיש כאן רמז מטרים להדחה שלהם מאוחר יותר מן הכהונה הגדולה. הטקסט מספר מעט מאוד על בניה של צפורה, לעומת ההרחבה בספור על בניו של אהרון וצאצאיהם. שמו של גרשום מופיע ברמז בספור ההתנחלות של שבט דן בצפון כמי שבנו (הנער) היה הכהן בביתו של מיכה (שופטים יז, ז) ואחרי כן כהן לשבט דן בצפון 'עד גלות הארץ' (שופטים יח, ל). הטקסט מדבר על גלות ממלכת ישראל (ב-722 לפני הספירה) אבל מחבר לכאן גם את פרשת עלי בשילה, שהתרחשה מאות שנים קודם לכן. הקישור הזה מרמז שגם עלי היה מצאצאי משה ועם חורבן שילה נחלש גם מעמד הכהונה של צאצאיה של צפורה.

מילת אליעזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ציפורה במלון

כאשר משה הולך בציווי ה' להראות אותות ומופתים לפני פרעה כדי שיוציא את עם ישראל ממצרים, בא מלאך בכוונה להרוג אותו.

וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי. וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת.

[11]

פירוש הדברים: כאשר משה היה בדרך, לעת לילה במקום לינתו (מלון הוא מקום הלינה), בא מלאך ורצה להמיתו ("לפי שלא מל את אליעזר בנו, ועל שנתרשל נענש עונש מיתה"[12]).

מסביר רש"י באיזה אופן המלאך רצה להורגו: "והיה המלאך נעשה כמין נחש, ובולעו מראשו ועד ירכיו, וחוזר ובולעו מרגליו ועד אותו מקום, הבינה ציפורה שבשביל המילה הוא". מהר לקחה ציפורה סכין, וחתכה את עורלת בנה אליעזר והשליכה את העורלה לרגליו של משה ("ותגע לרגליו"). אז אמרה על בנה, "הורג אישי אתה לי" (בגללך בעלי כמעט נרצח). מיד לאחר מכן עזב המלאך את משה.[13] המלבי"ם מפרש: "חתן דמים אתה לי - באשר בית יתרו היו אצטגנינים חשבו שמה שישראל מלים את עצמם הוא מפני ששולט עליהם כוכב מאדים, ועל ידי דם המילה ישכך חמת הכוכב הרע הזה... ובאשר משה הרג את המצרי חשבה מפני שנולד במזל מאדים שהוא מוהלא או אשיד דמא, ורצתה לבטל זה על ידי דם המילה, ואמרה חתן דמים אתה לי, רוצה לומר שאתה מחותן לי ואתה מחותן גם כן לכוכב של דם, ורצתה לבטל הוראת הכוכב שהוא מחותן אליו"[14]

צפורה ביציאת מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

”וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת-צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ.“ (ספר שמות, פרק י"ח, פסוק ב'). - מכאן ניתן ללמוד כי משה שילח את צפורה לתקופה מסוימת. בתקופה זו היא חזרה אל אביה יתרו במדיין. מאוחר יותר כאשר בני ישראל מגיעים להר סיני בחודש השלישי אחרי יציאת מצרים מצטרף אליהם יתרו ומביא עמו את צפורה וילדיה. הטקסט לא מספר על תגובתו של משה לחזרתה אליו. השתיקה הזאת תופיע שוב כאשר אחותו מרים מדברת בזלזול על אשתו ומשה לא יוצא להגנתה. דווקא האל הוא שנוקט פעולה ומעניש את מרים.

במדרשים מובא שמשה גירש את ציפורה כדת וכדין.[15] הסיבה לכך מובאת אצל רש"י. כאשר משה חזר למצרים כדי לגאול את עמו, הוא נפגש בדרך באחיו אהרן שמבקר אותו על כך שהביא עמו אשה וילדים שעלולים להסתכן במצרים, ומשכנע אותו לשלחם חזרה למדין.[16] בספר העמק דבר נכתב: "אחר שלוחיה - עדיין דבקה דעתה בו, אף על פי שהייתה כמגורשת."[17]

האישה הכושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – האישה הכושית

מרים מתלוננת באוזני אהרן על אודות האישה ה"כושית" אשר לקח משה, כלומר אודות שנתגרש ממנה אחר מתן תורה. על פי הפירוש המקובל האישה הכושית היא צפורה. ”וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח.“ (ספר במדבר, פרק י"ב, פסוק א')

לפי הבבלי: ”על אודות האישה הכושית אשר לקח וכי כושית שמה והלא ציפורה שמה אלא מה כושית משונה בעורה אף ציפורה משונה במעשיה“ (תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט"ז, עמוד ב')

רש"י מבאר שהייתה אישה יפה, ולכן נקראת כושית,[18] כי:

  1. "הכל מודים ביופייה כשם שהכל מודים בשחרותו של כושי"
  2. כושית בגימטריה יפת מראה
  3. "על שם נויה נקראת כושית, כאדם הקורא את בנו נאה כושי כדי שלא תשלוט בו עין רעה"

ר' אברהם אבן עזרא מפרש את הדברים כפשוטם ואומר כך[19]: ”זו הכושית היא צפורה כי היא מדינית ומדינים הם ישמעאלים והם דרים באהלים וכן כתוב ירגזון יריעות ארץ מדין ובעבור חום השמש אין להם לבן כלל וצפורה היתה שחורה ודומה לכושית“

קברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם קבר האמהות בטבריה בו טמונה, על פי מסורת מאוחרת, צפורה לצד יוכבד ומרים
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קבר האמהות

מקום קבורת צפורה אינו נזכר בתנ"ך, אך על פי מסורת יהודית מאוחרת (כ-2500 שנה אחרי מותה) המופיעה לראשונה בספר המסע של תלמיד הרמב"ן 'תוצאות ארץ ישראל' צפורה קבורה לצד יוכבד ומרים בטבריה.

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מות משה

על פי ספר התמונה ופירושו הנלווה, צפורה נקברה במערת המכפלה שבחברון, לצד משה.

אצל יחזקאל הטראגיקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפורה היא אחת הדמויות במחזה "יציאת מצרים" מאת יחזקאל הטראגיקן, מחזאי יהודי שחי באלכסנדריה במאה השנייה לפני הספירה. המחזה לא שרד ברובו, אולם שני קטעים שבהם מופיעה צפורה שרדו. בקטע הראשון מתארת צפורה למשה את ארצה, המכונה "לוב":[20] ”כָּל זֹאת הִיא אֶרֶץ לוּב וְזֶה שְׁמָהּ, הַזָּר.“ בקטע אחר מתוארת צפורה משוחחת עם דמות לא מזוהה בשם כּוּשׁ ואומרת לו[21]: ”אִשָּׁה לַזָּר הַזֶּה נָתַן אוֹתִי אָבִי.“. סביר להניח שכוש הוא אחיה של צפורה המכונה כאמור "אשה כושית"[22] צפורה עצמה אומרת למשה[23]: ”יוֹשְׁבוֹת בָּהּ [במדין] מִשְׁפָּחוֹת מִמּוֹצָאִים שׁוֹנִים. כּוּשִׁים שְׁחוֹרֵי הָעוֹר“ כמו כן ייתכן שהשימוש במילה "הזר" כלפי משה לאורך המחזה, מעידה על חוסר שביעות רצון של ציפורה מהנישואים.

אזכורים בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שמה של חברת הקוסמטיקה "ספורה" (Sephora) הוא הלחם בין שמה של ציפורה לבין המילה היוונית "sephos", שמשמעה "יופי".[24]

דמותה של ציפורה הופיעה במספר עיבודים קולנועיים לסיפורו של משה, ביניהם בסרט "עשרת הדיברות" בגילומה של איבון דה קרלו, בסרט "נסיך מצרים" בדיבובה של מישל פייפר, ובסרט "אקסודוס: אלים ומלכים" בגילומה של מריה ולוורדה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צפורה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי מדרש פתרון תורה [פרשת שמות] שמה האמיתי הוא פניני וכונתה ציפורה כי הייתה כרוכה אחרי משה כציפור.
  2. ^ מדרש תנחומא, (פרשת שמות סימן י"א, דיבור המתחיל "מה כתיב") אומר שליתרו היו מספר שמות וביניהם גם רעואל.
  3. ^ ספר שמות, פרק ב', פסוקים י"חכ"ב
  4. ^ שמות רבה א, לב.
  5. ^ גבורות ה', פרק יט.
  6. ^ ילקוט שמעוני, שמות, קס"ח.
  7. ^ מדרש השכם, שמות, ד.
  8. ^ מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דעמלק, פרשת יתרו, א.
  9. ^ מדרש לקח טוב, שמות, ב, כב.
  10. ^ תורה שבכתב, יתרו, תורה אור.
  11. ^ חוקר המקרא יגאל בן נון טוען שכנראה סופר קדום כנראה ערך את המשפט בו מסופר כי ציפורה מלה את עורלת בנה אלא מלה את עורלת משה כי זו הייתה המסורת להולכים במדבר והפסוק נתמך בתוספת״חתן דמים״. ״ויהי בדרך במלון ויפגשו ה׳ ויבקש המיתו ותקח צפרה צר ותכרת את עורלת משה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי״.
  12. ^ ולפירוש ר' יוסי "לא נתרשל, אלא אמר 'אמול ואצא לדרך, סכנה היא לתינוק עד שלושה ימים. אמול ואשהה שלושה ימים, הקב"ה ציוני לך שוב מצרים. ומפני מה נענש מיתה, לפי שנתעסק במלון תחילה"
  13. ^ רש"י, שמות, ד, כד-כו.
  14. ^ מלבי"ם, שמות, ד, כה.
  15. ^ מתי ומדוע התגרש משה מציפורה? באתר nrg.
  16. ^ רש"י, שמות, יח, ב.
  17. ^ העמק דבר, שמות, יח, ב.
  18. ^ ראו פרשנות רש"י בויקיטקסט על הפסוק הנ"ל
  19. ^ ראו למשל כאן
  20. ^ שורה 60
  21. ^ שורה 67
  22. ^ יחזקאל הטרגיקון, יציאת מצרים בתרגום שלמה שפאן, באתר פרויקט בן-יהודה
  23. ^ שורות 61-62
  24. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של Sephora ברשת החברתית טוויטר, 3 בנובמבר 2011