תיאודור החמור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיאודור החמור
Cadichon
כרזת ה-VHS של הסדרה
כרזת ה-VHS של הסדרה
מבוסס על "קורות חמור אחד" מאת סופי דה סגיר
סוגה הנפשה
מדבבים ראו כאן
מדבבים בעברית ראו כאן
ארץ מקור צרפתצרפת צרפת
שפות צרפתית (הסדרה דובבה לשפות נוספות, ביניהן עברית)
מספר עונות 2
מספר פרקים 20
הפקה
חברת הפקה Juana Productions
מוזיקה ג'רארד גאסטין
אורך פרק כ-13 דקות
שידור
רשת שידור +Canal (במסגרת "Cabou Cadin")
רשת שידור בישראל ערוץ הילדים (במסגרת "להתלבש עם שש")
תקופת שידור מקורית 6 בספטמבר 1986 – 1988
תקופת שידור בישראל 1993
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb

תיאודור החמורצרפתית: Cadichon, "קדיצ'ון") היא סדרת טלוויזיה מונפשת צרפתית, שמבוססת על היצירה הספרותית "קורות חמור אחד" מאת סופי דה סגיר משנת 1860. הסדרה הופקה על ידי Juana Productions, והולחנה על ידי ג'רארד גאסטין.

לסדרה הופקו 2 עונות ו-20 פרקים באורך 13 דקות, אשר שודרו במקור בצרפת החל מ-6 בספטמבר 1986 עד שנת 1988 בערוץ +Canal במסגרת רצועת השידור Cabou Cadin. בישראל הסדרה שודרה בדיבוב עברי בשנת 1993 בערוץ הילדים במסגרת רצועת השידור להתלבש עם שש.

את שיר הפתיחה של הסדרה ביצעו במקור אנני קורדי בעונה הראשונה וילדי בית האופרה של ניס בעונה השנייה[1], ואילו בעברית השיר בוצע על ידי חני נחמיאס על פי תרגומו של יוני חן וניהולו המוזיקלי של אורי כבירי. בשנת 1993 שיר הפתיחה של הסדרה בוצע על ידי שלומית ארנון במופע "שש על הבמה"[2].

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאודור (במקור "קדיצ'ון") הוא חמור חום קטן שעבר התעללות על ידי בעליו, אשר הכה אותו ללא הפסקה. לאחר שברח ממנו, תיאודור מצא בית חם ואוהב אצל משפחה כפרית, בה התחבר לבת האנוש איזבלה (במקור "קרולין")[3]. בפרקי העונה הראשונה תיאודור עובר בכל פרק הרפתקה חדשה יחד עם המשפחה, כאשר בפרקי העונה השנייה הוא יוצא להרפתקה מסביב לעולם שכוללות, בין היתר, את בריטניה, ספרד וגרמניה.

מדבבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיבוב מקורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיבוב המקורי דיבבו מישל גרנייה בתור תיאודור, רנה טרמוני בתור דמויות גבריות וארלין קלייר בתור דמויות נשיות.

דיבוב עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיבוב העברי בוים והופק על ידי יוני חן, אשר גם דיבב בסדרה יחד עם דן תורן בתור תיאודור, עזרא דגן בתור המספר, אורלי קטן, עירית דגן ויעקב בוך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]