חני נחמיאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חני נחמיאס
חני נחמיאס ב-2004
חני נחמיאס ב-2004
לידה 9 באפריל 1959 (בת 60)
תל אביב
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, סופרת, זמרת, מדבבת, מנחה, סופרת ילדים, שחקנית תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חני נחמיאס (נולדה ב-9 באפריל 1959) היא שחקנית, בדרנית, מדבבת, כוכבת ילדים, זמרת וסופרת ישראלית. כיהנה כחברת מועצת העיר רמת גן בין השנים 20082012.

ביוגרפיה

חני נחמיאס בתוכנית "בסוד העניינים" עם נתן נתנזון מימין ואושיק לוי משמאל

חני נחמיאס נולדה ליעקב ופנינה נחמיאס בתל אביב, למשפחה של יוצאי סלוניקי שביוון, וגדלה בגבעתיים. בת דודתה היא חברת הכנסת איילת נחמיאס-ורבין[1]. בילדותה הופיעה ב"מקהלת צדיקוב" וב"תיאטרון מארץ עוץ" שבו כיכבה בתפקיד חנהל'ה בהצגה "שמלת השבת של חנה'לה" ואף השתתפה כילדה בסרט "אני ירושלמי" של יהורם גאון מ-1971 בקליפ לשיר "השר משה מונטיפיורי".

הייתה חברה בקן בורוכוב של הנוער העובד והלומד בעיר[2], ואת לימודיה התיכוניים עשתה ב"אורט טכניקום" שבגבעתיים.

ב-1978 היא התגייסה לצה"ל ושירתה תחילה, במשך כשלושה חודשים, כפקידת מבצעים[3] ושרטטת[1] בחטיבת גולני. לאחר מכן, עברה נחמיאס ללהקת הנח"ל[1] והשתתפה עם הלהקה בארבע תוכניות בידור, כשחלקן היו בבימויו של חנן גולדבלט[1]. ביום העצמאות השלושים למדינת ישראל הייתה ממבצעי "שיר לשלום" בתוכנית טלוויזיה ששודרה מבנייני האומה.

קריירת משחק

לאחר שחרורה מהצבא, הצטרפה לתיאטרון הקאמרי ושיחקה בהצגות שונות, בהן: "אורזי מזוודות" של חנוך לוין, "הנשים האבודות רה", "טוב", "מיטות משונות", "סווני טוד" ועוד. גם כשהפכה לכוכבת ילדים בעקבות שידור סדרת הטלוויזיה "בלי סודות", הקפידה לחזור תמיד לאהבתה הגדולה, התיאטרון. הצגות נוספות בהשתתפותה היו: "אדונן של שתי משרתות" (תיאטרון באר שבע), "משפחת ישראלי" (תיאטרון חיפה) ו"מתנקשים" (תיאטרון בית ליסין). בשנת 1988 החלה לשחק במחזמר "סאלח שבתי" בתפקיד העובדת הסוציאלית בת שבע, אך כעבור זמן מה, נאלצה לפרוש מהתפקיד עקב ריבוי עיסוקים באותה עת. בשנת 2002 חזרה לקאמרי לקומדיה "טובים השניים". שלוש שנים אחר כך, הופיעה במחזמר "מי שחלם" על פי קורות חייו של יצחק רבין.

השתתפה בסרטי הקולנוע "בובה" של זאב רווח (1987),"חיים זה חיים" של מיכל בת אדם (2002) תפקיד עליו הייתה מועמדת לפרס אופיר ו"דץ הבלץ" (2015) ואף הצטלמה לסרט שמלת השבת של חנה'לה (2019). נחמיאס מזוהה מזה שנים רבות ככוכבת ילדים. היא השתתפה במספר רב של תוכניות טלוויזיה, מחזות זמר ומופעי ילדים גדולים כמו הפסטיגל אותו הנחתה חמש פעמים ו"מותק הילדות התחברו" לצדה של ציפי שביט. כמו כן כתבה 17 ספרי ילדים ונוער שהמוכרים בהם הם סדרת "סודות נעורים" והוציאה למעלה מ-50 קלטות וידאו בהשתתפותה, בהן "שירים קטנים", "שרים וצוחקים", "הטנטנים בארץ הצבעים", "הטנטנים בארץ הגדלים" ו"בלי חיתולים" שהפכו מאז ללהיטים גדולים.

נחמיאס השתתפה במחזות הזמר לילדים "פיטר פן", "צלילי המוזיקה", "עליסה", "אנני", "תום סוייר", "מאמא מיה", "היפה והחיה", "נרניה", "101 כלבים דלמטיים" ועוד. על השתתפותה במחזות הזמר "צלילי המוזיקה" ו"אנני" זכתה בפרס התיאטרון הישראלי[1].

בין תוכניות הטלוויזיה לילדים בהשתתפותה היו הסדרה ללימוד קריאה "בלי סודות" וסדרת ההמשך "בסוד העניינים", ששודרו בטלוויזיה החינוכית, תוכנית הילדים "פרפר נחמד" ששודרה גם בטלוויזיה החינוכית, סדרת הבידור לילדים "הופה היי" בערוץ הראשון בפרק אחד בהרכבו הראשון בשנת 1986, ובהרכבו השני ב-1990 ובשנים 1992- 1994. היא אף השתתפה עם הרכבו השני בהצגה "שלושה בעגלה אחת" בין השנים 1992–1994.

ב-1995 הנחתה את התוכנית "זאפ לראשון" בערוץ הראשון, ובין השנים 1998- 2008 הנחתה את תוכנית הילדים "בחדר של חני" ששודרה בטלוויזיה החינוכית, שם נהגה לשוחח עם ילדים מכל רחבי ישראל. בשנת 2001 זכתה התוכנית בטקס מסך הזהב בקטגוריית התוכנית הטובה ביותר לילדים ולנוער, ונחמיאס עצמה זכתה בפרס המנחה הטובה בתחום תוכניות הילדים והנוער.

נחמיאס הייתה שותפה בדיבוב סדרות הטלוויזיה לילדים "פיטר פן", "עלילות בבאי" ועוד. במהלך שנות ה-90 ביצעה את שירי הפתיחה והסיום של סדרות הטלוויזיה לילדים שהיו פופולריות באותה תקופה, והם "עלילות בבאי", "פשוש", "גברת פלפלת", "המעופפים הנועזים", "במצולות הים עם דלפי", "בננות בפיג'מות","פופו" ו"הלו ספנסר" אותו ביצעה ביחד עם אהרון פררה. שיר הסיום של "גברת פלפלת" בביצועה הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עמה.

בשנת 1992 הנחתה נחמיאס את תחרות "מלכת היופי" לצד מייק בורשטיין, ובשנת 1993 הנחתה בשנית את התחרות לצד מני פאר.

בשנת 1994 יצא לאור תקליט עם עשרה שירים בביצועה שנקרא "דברים שמתרוצצים לי בראש".

בשנת 1998 השתתפה נחמיאס במופע "פעמוני היובל".

בשנת 2004 גילמה נחמיאס את הדמות יסמין אקריש בדרמה היומית "מיכאלה".

בין השנים 20052007 היא הופיעה בתוכנית הבידור "ספונג'ה בעיר הגדולה".

בין השנים 20072008 שימשה כשופטת בתוכנית המציאות הישראלית "גריז" ששודרה בערוץ 2.

בשנת 2009 הנחתה נחמיאס את התוכנית "המועדון" של הטלוויזיה החינוכית, לצדו של דליק ווליניץ. הייתה זאת תוכנית ערב יומית שעסקה במגוון נושאים הרלוונטיים לבני גיל החמישים ומעלה. ב-2009 הצטרפה לסדרת הדרמה המוזיקלית היומית "תיכון השיר שלנו" בתפקיד "אילנה שטרן".

בשנת 2010 הופיעה נחמיאס בהצגת הבידור "קצרות ולעניין". מפסח 2013 ועד סוף סוכות של אותה שנה, לקחה חלק במופע אותו כתבה בעצמה - "האוצר הנעלם", שהוצג במיני ישראל.

בחנוכה 2013 חזרה לשתף פעולה עם ציפי שביט בהצגת הילדים "מותק הילדות התחברו" הצגת המשך להצגה הראשונה ששתיהן כיכבו בה בשנת 1998.

ב-2014 נחמיאס החלה לככב לצד עירית ענבי במופע הלאדינו עם שירים מבית אבא "דוס צ'יקיטיקאס".

ב-2015 השתתפה בתוכנית "6 אימהות".

בחנוכה 2015 השתתפה במחזמר "גולדי חזיות" בבימויו של אורי פסטר. באותה שנה זכתה בפרס השחקנית המצטיינת על תפקידה במחזמר "גולדי חזיות".

בחנוכה 2016 השתתפה בשנית במופע "מותק של פסטיבל".

ב-2017 שיחקה בעונה השישית של "ראש גדול" ובה היא גילמה את סגנית מנהל בית הספר התיכון "אביבים", חניתה אבן-דרך.

ב-2017 יצא לאור התקליטור "ילאדינו: שירי ילדות ישראלית בתרגום ללאדינו" שבו שרה נחמיאס עם עירית ענבי ומקהלת "ילדי בית ספר למוסיקה",

שירי ילדים עבריים שתורגמו ללאדינו בידי פרופ' שמואל רפאל[4].

ב-2019 לאור הצלחת האלבום הראשון, יצא אלבום נוסף שנקרא "ילאדינו 2" משירי הילדים בעברית שתורגמו ללאדינו בידי פרופ' שמואל רפאל.

ב-2019 החלה להשתתף בחזרות למחזמר מאמא מיה! (סרט) שמבוסס על הסרט המצליח בתיאטרון הלאומי הבימה.

נחמיאס גם מככבת במופעים "אנו אנו הבלקן", וכן במופעים "עכשיו התור לאהבה" ו"תזמורת של ממש" - שניהם לזכר חברה הטוב, עוזי חיטמן.

קריירה פוליטית

בשנת 2008 הכריזה נחמיאס על כניסה לפוליטיקה המקומית והציגה עצמה כמועמדת למועצת עיריית רמת גן במסגרת מפלגת הירוקים[5]. היא הוצבה במקום השלישי ברשימת הירוקים למועצה ונבחרה למועצה, לאחר שהרשימה זכתה בשלושה מנדטים. בשנת 2012, לאחר כארבע שנים, פרשה מהעשייה הפוליטית[6].

חיים אישיים

בשנת 1981 הכירה נחמיאס את צביקה שטיינמץ, גרוש ואב לילד, ובשנת 1983 השניים נישאו ונולדו להם שני ילדים[1]. שטיינמץ נפטר ב-1993 מסיבוכים של מחלת הסוכרת. לאחר מכן הייתה בזוגיות עם הזמר אהרון פררה. ב-9 בספטמבר 1999 נישאה בשנית למאיר עזורי, גרוש ואב לשלושה[1].

בעשור השני של המאה ה-21, היא מתגוררת במגדלי גינדי במתחם שרונה בתל אביב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 יעל געתון‏, "אני קודם כל גברת פלפלת": חני נחמיאס מדברת על הכול. ריאיון, באתר וואלה! NEWS‏, 9 באוגוסט 2018
  2. ^ ניצן צבי כהן, ‏יש מקום לכולם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 באוקטובר 2016
  3. ^ גיל משעלי, ‏עונת הגיוס החלה: הסלבס נזכרים ברגעים הקשים בצבא, באתר ‏mako‏‏, ‏1 ביולי 2015‏
  4. ^ תמיר קרקסון, ואבא שלי הוא הכי בן אדם, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2017
  5. ^ חני נחמיאס בדרך למועצת עיריית רמת גן
  6. ^ שירי כהן גונן, חני נחמיאס: נמאס לי, אפרוש בסוף הקדנציה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 27 באוגוסט 2012