תרגום יונתן בן עוזיאל
תרגום יונתן בן עוזיאל הוא תרגום של ספרי הנביאים בתנ"ך, לשפה הארמית.
התרגום כתוב בנוסח ארמית גלילית, ועל כן מעיד על מקום חיבורו – ארץ ישראל. אמנם, כנראה שהתרגום המשיך לעבור עריכה ועיבוד בבבל ובעקבות כך נכנסו אליו מילים וביטויים בארמית בבלית. החוקרים סבורים כי העריכה הסופית של הגרסה שבידינו הסתיימה בבבל במאה ה-7 לספירה; חכמי בבל אף כינו אותו "תרגום שלנו". רוב מהדורות הדפוס של ספרי הנביאים, בהן מהדורת מקראות גדולות, הדפיסו את תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים בצד כל עמוד.
התרגום מיוחס, על פי התלמוד, ליונתן בן עוזיאל, תלמידו של הלל הזקן, שקיבלו במסורת מהנביאים חגי, זכריה ומלאכי[1].
בשונה מתרגום אונקלוס, תרגום יונתן מרחיב מעט את התרגום והסגנון ומשלב לעיתים דברי אגדה (אם כי לא בצורה מורחבת כדוגמת תרגום התורה המיוחס ליונתן), אך גם הוא כאונקלוס מרחיק את ביטויי ההגשמה.
התרגום לנביאים ראשונים הוא יותר מילולי, ואילו בספרי נביאים אחרונים הוא נושא פן מדרשי.
