סינאורניתוזאורוס – הבדלי גרסאות

סינאורניתוזאורוס
תקופה
	קרטיקון תחתון, 122 מיליון שנה לפני זמננו PreЄ Є O S D C P T J K Pg N
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
קבוצה:	דינוזאוריה
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	בעלי אגן דמוי לטאה
תת־סדרה:	תרופודה
משפחה:	דרומאוזאוריים
סוג:	סינאורניתוזאור
מינים
	Sinornithosaurus millenii; Sinornithosaurus haoiana
שם מדעי
	Sinornithosaurus; ‏שו ועמיתים, 1999

העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:09, 20 ביולי 2014

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

סינאורניתוזאור (שם מדעי: Sinornithosaurus, "סינו" =מסין, "אורניתו" מיוונית="עוף", "זאורוס" מיוונית "לטאה") היה סוג נכחד של דינוזאור קטן גוף ממשפחת דרומאוזאוריים, שחי בתקופת הקרטיקון התחתון, 122 מיליון שנה לפני זמננו.

סינאורניתוזאור היה אחד הדינוזאורים מנוצים הראשונים שהתגלו, עוד בשנת 1999, וייתכן שהיתה לו יכולת תעופה. השלד שלו כמעט זהה לשלד של מיקרורפטור, דינוזאור בעל אברות תעופה ארוכות גם על הרגליים הקדמיות וגם על הרגליים האחוריות בתצורה ייחודית "ארבע כנפיים", ומקובל לשער שסינאורניתוזאור היה בעל תצורה דומה.

גילוי

מאובני סינאורניתוזאור התגלו בתצורת יישיין, שהיא אחת מהתצורות הגאולוגיות של חבורת ג'הול, במחוז ליאונינג שבסין. הסוג הוגדר לראשונה על-ידי צוות חוקרים סינים מן המכון לפלאונטולוגיה ופלאואנתרופולוגיה של חולייתנים בבייג'ינג, אחד מהם שו שינג, שבאותו זמן היה סטודנט לתואר שני ובשנים שלאחר מכן הפך להיות המגלה הפורה ביותר של דינוזאורים בתקופתנו. מאובן ראשון זה קיבל את הסימון הקטלוגי IVPP V12811. מאובן זה היה מרוסק וחלקי בלבד, אך יש לו חשיבות הסטורית בהיותו אחד מראשוני הדינוזאורים מליאנונינג שהראו דפוס ברור של נוצות חוטיות הדומות לנוצות פלומה של עופות בני-זמננו. בכך הוא סיפק אישוש להשערה שמוצא העופות מדינוזאורים מנוצים, ושהדרומאוזאוריים היו בין משפחות הדינוזאורים הקרובות ביותר לעופות.

בשנת 2000, צוות חוקרים מן המוזיאון הגאולוגי הלאומי של סין פרסם מאובן שלם ומפורט של דרומאוזאור קטן-גוף תחת הסימון הקטלוגי NGMC 91. תמונתו התפרסמה מאוד בתקשורת, אולי המפורסם בציבור מבין מאובני ליאונינג, והוא קיבל את הכינוי "דייב" (Dave). במאובן של דייב ניתן לראות סימנים מטושטשים של נוצות פלומה חוטיות, וכן נוצות בעלות-קולמוס על הזנב. למעשה, חוקריו של דייב לא שייכו אותו רשמית לסוג כלשהו, אך הם הבחינו שפרט לגודל גופו הקטן יותר הוא דומה מאוד לשלד IVPP V12811, והציעו שמדובר בפרט צעיר מאותו הסוג. דייב סווג מאז למספר סוגים שונים על ידי חוקרים שונים, אך אין מחלוקת שהוא דרומאוזאור מנוצה מן הסוג סינאורניתוזאור או מסוג קרוב לו מאוד. מאז התגלו בליאונינג מספר מאובנים נוספים ששויכו לסוג סינאורניתוזאור.

אנטומיה ומורפולוגיה

סינאורניתוזאור הוא בין הדינוזאורים הקטנים ביותר הידועים למדע, בערך בגודל של עורב. אורך הגוף מקצה החרטום ועד קצה הזנב מוערך בכ-90 ס"מ, דומה לגודלם של מאובני מיקרורפטור הגדולים ביותר שהתגלו, ומשקלו מוערך בכשני ק"ג.

בבדיקות מיקרוסקופיות של רישומי נוצות במאובני דינוזאורים מתגלים גופיפים זעירים רבים בגודל של מיקרונים בודדים. בתחילה סברו שאלו שרידי חיידקים אשר ניזונו מן הנוצות לאחר מות הדינוזאורים. אך בבחינה מדוקדקת יותר באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים הסתבר שאלו שרידי מלנוזומים - אברוני תא המכילים מלנין, הצבען המעניק את הצבע לנוצות של עופות בני-ימינו. המלנוזומים של צבעים שונים נבדלים בצורתם ובתכונותיהם, ובאמצעות השוואת המלנוזומים המאובנים לאלו הידועים מעופות בני-ימינו ניתן להסיק את צבעי הנוצות של דינוזאורים. בשנת 2010 היה סינוזאורופטריקס לדינוזאור הראשון שבו פוענחו צבעי הנוצות^[1], זאת באמצעות בחינה מדוקדקת במיקרוסקופ אלקטרונים של נוצותיו וגילוי שרידי מלנוזומים - אברוני תא המכילים מלנין, הצבען המעניק את הצבע לנוצות של עופות בני-ימינו. המלנוזומים של צבעים שונים נבדלים בצורתם ובתכונותיהם, ובאמצעות השוואת המלנוזומים המאובנים לאלו הידועים מעופות בני-ימינו ניתן להסיק את צבעי הנוצות של דינוזאורים. נמצא כי סינוזאורופטריקס היה בצבע חום-אדמדם.

אבולוציה

סינאורניתוזאור משוייך למשפחת הדרומאוזאוריים, שיחד עם משפחת הטרודונטיים היא הקרובה ביותר לעופות מבין כל שאר משפחות הדינוזאורים התרופודים, אך מהווה ענף מעט צדדי בהתפתחות הדינוזאורים לעופות. הסוג דומה מאוד בתצורת השלד שלו למיקרורפטור ונוטים להעריך שהם קרובים מאוד. למשל, בשנת 2014 ערכו מגלי צ'אנגיורפטור ניתוח קלדיסטי המשווה אותו ל-109 סוגים אחרים של דינוזאורים ועופות קדומים על פי 474 תכונות של השלד ^[2]. לפי תוצאות הניתוח הם משייכים את סינאורניתוזאור לתת-משפחה חדשה בשם "מיקרורפטוריים" (Microraptorinae), ביחד עם מיקרורפטור, צ'אנגיורפטור ומספר סוגים דומים נוספים: