עורב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgעורב
Imparatus.jpg
עורב טמאוליפס
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
משפחה: עורביים
סוג: עורב
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Corvus
‏(ליניאוס)
זוג עורבי טוראס
העורב ההוואי נכחד בטבע
עורב הג'ונגל
קאק
עורב עב-מקור - הגדול בציפורי השיר
עורב קטן

עורב (שם מדעי: Corvus) הוא סוג של ציפורים ממשפחת העורביים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העורבים שחורים לרוב, בעלי רגליים קצרות וחזקות ומקורים מסיביים. הם אוכלי כל, אך הם מעדיפים בשר ובמיוחד נבלות.

העורבים הם חיות חברותיות ולעתים נאספים לקבוצות גדולות, אך אינם יוצרים מושבות. כל זוג עורבים מקים לעצמו קן, בדרך-כלל לא יותר ממשטח זרדים, ושני בני הזוג דוגרים על הביצים ומאכילים את הגוזלים.

סוג זה מראה סימנים של אינטליגנציה גבוהה במיוחד‏[1], ואחד המינים (עורב קלדוניה החדשה) נחקר רבות, מכיוון שנראה שהוא עושה שימוש אינטנסיבי בכלים. מינים שונים של עורבים אף הראו סימנים ראשוניים של כישורים לשוניים ויכולת תקשורת לטווחים ארוכים. ניתן לאלף אותם ואף ללמד אותם לחקות קול אדם, בדומה לתוכי.

בסוג זה כ-40 מינים, הנפוצים בכל היבשות פרט לדרום אמריקה, ובאיים רבים. בישראל נמצאים המינים: עורב הודי, עורב מזרע, עורב אפור, עורב חום עורף, עורב שחור, עורב קצר זנב וקאק.

עורב במיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל צבעו השחור, קולו המקרקר והיותו אוכל נבלות, בתרבויות רבות קישרו בין עורבים לבין מוות וכוחות אפלים. האינטליגנציה של העורב, הנחשבת לגבוהה-יחסית, הפכה אותו לסמל של חכמה בקרב תרבויות שונות. במיתולוגיה הנורדית למשל, מלוויו של אל החוכמה והמלחמה אודין היו זוג עורבים, הוּגין ומוּנין ("חשיבה" ו"זיכרון" בהתאמה). אודין עצמו קושר רבות למוות.

קבוצת הכוכבים העורב זוהתה במיתולוגיה היוונית עם העורב שסיפר לאל אפולו על בגידתה של קורוניס - אחת מאהובותיו. אפולו שלא האמין לעורב הפך את צבעו מלבן לשחור, אך לאחר שנוכח באמיתות דבריו הפך אותו לעוף קדוש ונתן לעורבים את המשימה להכריז על מוות. על פי אגדה אחרת, אפולו שלח עורב עם גביע להביא לו מים מהנהר, אך העורב התמהמה בדרכו וכשהבין שהוא מאחר שעתיד להיענש, הביא לאפולו נחש מים שכביכול מנע ממנו את הגישה לנהר. כעונש על השקר והאיחור קבע אפולו את העורב יחד עם הגביע ונחש המים בשמיים כקבוצות כוכבים סמוכות.

בעלילות גילגמש, אותנפישתים שולח יונה, סנונית ולבסוף עורב לבדוק האם ניתן לשוב ולחיות בארץ. העורב מוצא גופות צפות על פני המים, ולא חוזר.

במיתולוגיה האירית, עורבים קושרו ל"מוריגן", אלת הקרב, הלחימה והעצמאות.

בתנ"ך, בספר מלכים עורבים מספקים מזון לאליהו הנביא.

עורב בספרות ואמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרים ואמנים מודרניים יותר, המשיכו את הרעיון של עורבים כסמל לכוחות השחור ומבשרי מוות. לדוגמה בספרות גותית עורבים היו מוטיב מקובל, שלעתים קרובות סימלו את המוות.

ביצירותיו של ויליאם שייקספיר, כדוגמת אותלו‎ ומקבת' עורבים מוזכרים יותר מאשר כל עוף אחר.

בלדה עממית סקוטית שלושה בני עורב מספרת על שיחתם של שלושה עורבים הדנים בדבר ארוחתם הבאה, שהיא גופתו של אביר שנפל לא מכבר. אך העורבים מגלים שעל הגופה שומרים כלב ציד, נץ ועלמה נאמנים.

הפואמה הגותית של אדגר אלן פו העורב‎ ידועה באווירת האימים והכישוף שלה. במרכז הפואמה מפגש בין אדם שאיבד את אהובתו ובין עורב מדבר. האיש מדבר עם העורב, וזה בתגובה עונה לו רק מילה אחת בכל פעם: Nevermore (מילולית: "לא עוד"). הצייר אדואר מאנה יצר ליתוגרפיה כאילוסטרציה לפואמה זו. הצייר הפוסט-אימפרסיוניסט פול גוגן צייר את היצירה "Nevermore" שמכילה איור של עורב ומספר מוטבים המקשרים בין הפומה לציור.

שדה חיטה עם עורבים הייתה אחת היצירות האחרונות שהשלים הצייר האקספרסיוניסט וינסנט ואן גוך לפני התאבדותו. אופיה הקודר של היצירה, הדרך הנקטעת באמצעה והעורבים המעופפים על רקע השמים המעוננים עוררו פירושים המקשרים בין השמים המעוננים והעורבים המעופפים לדיכאונו ולמותו הקרב של ואן גוך. אך פירושים אלו לא מקובלים היום.

עץ העורבים ("The Tree of Crows"), אחת היצירות המפורסמות של הצייר הרומנטי קספר דוד פרידריך, נושאת אופי אפל וקודר.

רשימת המינים לפי תפוצתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינים אוסטרליים ומלנזיים

מינים ניו זילנדיים

מינים פסיפיים (מאיי האוקיינוס השקט)

מינים טרופי-אסייתיים (מדרום-מזרח אסיה)

מינים אירואסייתים וצפון אפריקאים

מינים מצפון וממרכז אמריקה

מינים דרום ומרכז אפריקאים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת עורבים ברמת השרון, 18 במאי 2013, 07:00

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיינטיפיק אמריקן ישראל, ‏‫עד כמה בעצם חכמים העורבים? / ברנד היינריך ותומס בוגניאר‬, באתר "הידען", 24 ביוני 2014
Sound-icon-rtl.png
קובץ קול זה הוא הקראה של הערך כפי שהופיע בתאריך ‏2012-10-17, בשעה 4314, שינויים בטקסט שבוצעו לאחר מכן אינם מופיעים בהקלטה. (עזרה)
ערכים מוקלטים נוספים