פלורס (אינדונזיה) – הבדלי גרסאות
H. sapiens (שיחה | תרומות) הכחלת האי - תרגום מויקי האנגלית |
H. sapiens (שיחה | תרומות) הרחבה בעיקר עם חומר מן הערך הומו פלורסיינסיס ומויקי האנגלית |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
|מפה=[[קובץ:Flores map.png|מרכז|250px|מפת מיקום של פלורס]] |
|מפה=[[קובץ:Flores map.png|מרכז|250px|מפת מיקום של פלורס]] |
||
}} |
}} |
||
'''פלורס''' ('''Flores''') הוא [[אי]] ב[[דרום מזרח אסיה]], אחד מ[[איי סונדה]] ב[[הארכיפלג המלאי|ארכיפלג |
'''פלורס''' ('''Flores''', מ[[פורטוגזית]] = [[פרח]]ים) הוא [[אי]] ב[[דרום מזרח אסיה]], אחד מ[[איי סונדה]] ב[[הארכיפלג המלאי|ארכיפלג המלאי]]. האי שייך למדינת [[אינדונזיה]], והייתה בו אוכלוסייה של 1,831,000 נפש במפקד שנערך בשנת 2010. פלורס הוא האי העשירי במידת שטחו וגם העשירי בגודל אוכלוסייתו מבין איי אינדונזיה. |
||
פלורס ממוקם מזרחה לאיי [[סומבאווה]] ו[[קומודו (אי)|קומודו]], מערבה לאי [[למבטה]] וארכיפלג [[אלור]]. דרומית מזרחית לו נמצא האי [[טימור (אי)]], דרומית לו האי [[סומבה (אי)|סומבה]] וצפונית לו האי [[סולאווסי]]. |
פלורס ממוקם מזרחה לאיי [[סומבאווה]] ו[[קומודו (אי)|קומודו]], מערבה לאי [[למבטה]] וארכיפלג [[אלור]]. דרומית מזרחית לו נמצא האי [[טימור (אי)|טימור]], דרומית לו האי [[סומבה (אי)|סומבה]] וצפונית לו האי [[סולאווסי]]. |
||
פלורס הוא האי העשירי בגודל שטחו וגם העשירי באוכלוסייתו באינדונזיה. |
|||
האי נמצא ממערב ל[[קו וולאס]], שמפריד בין ה[[פאונה]] הקרובה לאוסטרלית לבין הפאונה הקרובה לאסייתית באיי אינדונזיה. |
האי נמצא ממערב ל[[קו וולאס]], שמפריד בין ה[[פאונה]] הקרובה לאוסטרלית לבין הפאונה הקרובה לאסייתית באיי אינדונזיה. |
||
==גאוגרפיה ועולם החי== |
|||
האי פלורס הוא [[אי געשי]] [[האזור הטרופי|טרופי]], בדומה לאיים הסמוכים [[באלי]], [[לומבוק]] וסומבאווה. איים אלו הופיעו בתקופת ה[[פליוקן]], לפני כ-15 מיליון שנים, כתוצאה מפעילות געשית. הנקודה הגבוהה ביותר באי, 2,370 מטרים מעל פני הים, היא כיפת ה[[לבה]] פוקו מנדסאוו (Poco Mandasawu). מקום גבוה נוסף באי, 1,639 מטר מעל פני הים, הוא לועו הכבוי של [[הר געש|הר הגעש]] קלימוטו, האתר הפופולרי ביותר בקרב תיירים באי. |
|||
האי נמצא כמה מאות קילומטרים ממזרח ל[[מדף סונדה]], שעומקו כיום רק כ-100 מטרים מתחת לפני הים, ובשיאה של תקופת הקרח של ה[[פליסטוקן]], כאשר מפלס פני הים היה נמוך יותר, איחד את מרבית איי סונדה הגדולים כמו [[ג'אווה]], [[סומטרה]] ו[[בורנאו]] עם יבשת [[אסיה]]. |
|||
מבחינת עולם החי שבו משויך האי ל[[פאונה]] של וולאסאה (Wallacea), על שמו של [[חוקר טבע|חוקר הטבע]] ה[[הממלכה המאוחדת|בריטי]] [[אלפרד ראסל וולאס]], שחקר את עולם החי של איי אינדונזיה במחצית השנייה של [[המאה ה-19]], והסיק את עקרון ה[[ברירה טבעית|ברירה הטבעית]] במקביל ובאופן בלתי-תלוי מ[[צ'ארלס דרווין]]. וולאס זיהה באיים את העדויות להגירתם של מיני בעלי-חיים וצמחים מאסיה ומאוסטרליה, באותו אופן שבו זיהה דרווין את העדויות להגירתם של מינים מיבשת [[אמריקה הדרומית]] ל[[איי גלאפגוס]]. בין המינים שהיגרו ממדף סונדה לפלורס בתקופת הפליסטוקן היו ה[[פיל ננסי#פיל גמדי|פילים הגמדיים]] מן הסוג [[סטגודון]], ועל פי ההשערה גם בני-אדם קדומים, שהיו אבותיו של מין האדם הגמדי [[הומו פלורסיינסיס]]. שרידי פילים ובני אדם התגלו בסמיכות גם באתרים ארכאולוגים במרכז האי וגם במערת ליאנג בואה במערבו. |
|||
עצמות הפילים הגמדיים שהתגלו באי סווגו כסטגודון פלורנסיס פלורנסיס (''Stegodon florensis florensis''), שמשקל גופו מוערך ב-850 ק"ג בבוגר, כמשקלה של [[בקר הבית|פרה]] גדולת מידות, וסטגודון פלורנסיס אינסולריס (''Stegodon florensis insularis''), בגודל של סוס [[פוני]]{{הערה |
|||
|שם=ברג2008 |
|||
|Van Den Bergh, G. D. et al (2008) [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1040618207000377 The youngest stegodon remains in Southeast Asia from the Late Pleistocene archaeological site Liang Bua, Flores, Indonesia.] |
|||
'''Quaternary International'''. |
|||
Vol. 182(1), pp. 16–48; |
|||
doi:10.1016/j.quaint.2007.02.001 |
|||
}}. מינים נכחדים נוספים הם מין של [[חולדה]] (''Papagomys armandvillei'') שאורך גופה כפול בערך מאורך הגוף של [[חולדת חוף|חולדת החוף]] הנפוצה בעולם בימינו, וסוג נכחד (''.Leptoptilos'' sp) של [[חסידתיים|חסידת]] [[מרבו]] גדולה שגובהה 1.80 מטר ומשקלה 16 ק"ג{{הערה |
|||
|שם=מייחר2010 |
|||
|Meijer, H. J. et al (2010) [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1365-2699.2010.02308.x/full The fellowship of the hobbit: the fauna surrounding Homo floresiensis.] |
|||
'''Journal of Biogeography'''. |
|||
Vol. 37(6), pp. 995-1006; |
|||
doi:10.1111/j.1365-2699.2010.02308.x |
|||
}}. |
|||
מינים החיים בפלורס כיום הם [[דרקון קומודו]], הלטאה הטורפת הגדולה בעולם. |
|||
{{תמונה רחבה|Kelimutu Panorama.jpg|1200px|תמונת פנורמה של ימה בתוך לוע הר הגעש הכבוי קלימוטו.}} |
|||
==הסטוריה== |
|||
===פרהסטוריה=== |
|||
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ו[[שנות ה-60 של המאה ה-20|ה-60]] ערך ה[[כומר]] ה[[הולנד]]י תאודור ורהובן, [[מיסיונר]] בפלורס שלמד [[ארכאולוגיה]] ב[[אוניברסיטת אוטרכט]], מחקרים חלוציים רבים בארכאולוגיה וב[[פלאונטולוגיה]] של האי, שרובם לא דווחו באופן מסודר בפרסומים שעברו [[ביקורת עמיתים]]. במספר אתרים באגן סואה הוא גילה כלי אבן מסותתים בסמיכות למאובנים של פילי סטגודון גמדיים, תופעה מוכרת מן האי ג'אווה, והסיק מכך ש[[הומו ארקטוס]] הגיע מג'אווה לפלורס בתקופה הפלאוליתית התחתונה{{ |
|||
הערה|שם=מורוודסוטקינה2009|Morwood, M. J. et al (2009) [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0047248409001225 "Preface: research at Liang Bua, Flores, Indonesia"] |
|||
'''Journal of Human Evolution'''. Vol 57(5), pp. 437–449, DOI:10.1016/j.jhevol.2009.07.003 |
|||
}}. בשנת 1994, כמעט עשר שנים לפני הגילוי במערת ליאנג בואה, אישר צוות בראשות מייק מורווד את ממצאיו של ורהובן כאשר דיווח על כלי-אבן מסותתים באתר מאטה מנגה (Mata Menge), ותיארך אותם לתקופה שבין 800 אלף ל-880 אלף שנה לפני זמננו באמצעות [[תארוך רדיומטרי]] ביקוע [[זירקון]]{{הערה |
|||
|שם=מורווד1998 |
|||
|Morwood, M. J. et al (1998) [http://www.nature.com/nature/journal/v392/n6672/full/392173a0.html Fission-track ages of stone tools and fossils on the east Indonesian island of Flores.] |
|||
'''Nature'''. |
|||
Vol. 392, pp. 173-176; |
|||
doi:10.1038/32401 |
|||
}}. כלים אלו דומים לכלים המאוחרים יותר שהתגלו במערת ליאנג בואה{{הערה |
|||
|שם=ברום2006 |
|||
|Brumm, A. et al (2006) [http://www.nature.com/nature/journal/v441/n7093/full/nature04618.html Early stone technology on Flores and its implications for Homo floresiensis.] |
|||
'''Nature'''. |
|||
Vol. 441, pp. 624-628; |
|||
doi:10.1038/nature04618 |
|||
}}. גם באתר וולו סגה (Wolo Sege) הסמוך למאטה מנגה התגלו כלי אבן מסותתים על ידי צוות בהשתתפות מייק מורווד, גריט ואן דן ברג וחוקרים אחרים. בשנת 2010 הם תוארכו לתקופה של כ-1.02 מיליון שנה לפני זמננו באמצעות תארוך רדיומטרי [[ארגון-ארגון]], העדות הקדומה ביותר לקיום הומינינים בפלורס{{הערה |
|||
|שם=ברום2010 |
|||
|Brumm, A. et al (2010) [http://www.nature.com/nature/journal/v464/n7289/abs/nature08844.html Hominins on Flores, Indonesia, by one million years ago.] |
|||
'''Nature'''. |
|||
Vol. 464(7289), pp. 748-752; |
|||
doi:10.1038/nature08844 |
|||
}}. |
|||
כמו במרבית האתרים הפרהיסטוריים ברחבי העולם, כלי-אבן באתרי פלורס נפוצים וקלים לגילוי הרבה יותר מעצמות בני-אדם קדמונים. אך בשנת 2016 דיווח צוות החופרים כי בשנת 2014 מצאו באתר מאטה מנגה 6 שיניים וחלק מלסת עליונה, אשר שייכים לשלושה פרטים הומינינים לפחות. במידותיהם הקטנות הם דומים למאובני פלורסיינסיס ממערת ליאנג בואה, אך בתכונתיהם האנטומיות הם דומים לשיניים ולסתות של הומו ארקטוס. פרטים אלו תוארכו בשיטת ארגון-ארגון לתקופה של כ-700 אלף שנה לפני זמננו{{ |
|||
הערה |
|||
|שם=ברג2016 |
|||
|Gerrit D. van den Bergh et al (2016) [http://www.nature.com/nature/journal/v534/n7606/full/nature17999.html Homo floresiensis-like fossils from the early Middle Pleistocene of Flores.] |
|||
'''Nature'''. |
|||
Vol. 534, pp. 245–248; |
|||
doi:10.1038/nature17999 |
|||
}}. |
|||
שרידי [[הומו ספיינס מודרני אנטומית|בני אדם מודרנים]] נמצאו באי לפחות מאז [[התקופה הנאוליתית]] לפני כ-10 אלפי שנים. |
|||
==הסטוריה== |
|||
סוחרים ומסיונרים [[פורטוגל|פורטוגזים]] הגיעו לאי מאז [[המאה ה-16]], והאי הפך, ביחד עם האיים הסמוכים טימור ו[[סולור]], לחלק מן [[האימפריה הפורטוגזית]]. [[הולנד]] עשתה מספר נסיונות להשתלט על האי במאות ה-17 וה-18. בשנת 1854 נסוגה פורטוגל מכל תביעותיה על האי, והוא הפך לחלק מן [[איי הודו המזרחיים ההולנדים]] ב[[האימפריה ההולנדית|האימפריה ההולנדית]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] נכבש האי במאי 1942 על ידי כוחות [[יפן|יפנים]], ולאחר המלחמה הפך לחלק ממדינת אינדונזיה. |
|||
== ראו גם == |
== ראו גם == |
||
| שורה 33: | שורה 99: | ||
* [[האימפריה ההולנדית]] |
* [[האימפריה ההולנדית]] |
||
* [[הפארק הלאומי קומודו]] |
* [[הפארק הלאומי קומודו]] |
||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים|טורים=כן|יישור=שמאל}} |
|||
{{קצרמר|גאוגרפיה}} |
{{קצרמר|גאוגרפיה}} |
||
גרסה מ־15:54, 25 בינואר 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:אי
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מפה טופוגרפית של פלורס | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | דרום-מזרח אסיה |
| קואורדינטות | 8°40′29″S 121°23′04″E / 8.67472°S 121.38444°E |
| ארכיפלג | הארכיפלג המלאי |
| שטח | 13,540 קמ"ר |
| אורך | 354 ק"מ |
| רוחב | 66 ק"מ |
| גובה מרבי | הר פוקו מנדסאוו: 2,370 מטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 אינדונזיה |
| אוכלוסייה | 1,831,000 (2010) |
 | |
  | |
פלורס (Flores, מפורטוגזית = פרחים) הוא אי בדרום מזרח אסיה, אחד מאיי סונדה בארכיפלג המלאי. האי שייך למדינת אינדונזיה, והייתה בו אוכלוסייה של 1,831,000 נפש במפקד שנערך בשנת 2010. פלורס הוא האי העשירי במידת שטחו וגם העשירי בגודל אוכלוסייתו מבין איי אינדונזיה.
פלורס ממוקם מזרחה לאיי סומבאווה וקומודו, מערבה לאי למבטה וארכיפלג אלור. דרומית מזרחית לו נמצא האי טימור, דרומית לו האי סומבה וצפונית לו האי סולאווסי.
האי נמצא ממערב לקו וולאס, שמפריד בין הפאונה הקרובה לאוסטרלית לבין הפאונה הקרובה לאסייתית באיי אינדונזיה.
גאוגרפיה ועולם החי
האי פלורס הוא אי געשי טרופי, בדומה לאיים הסמוכים באלי, לומבוק וסומבאווה. איים אלו הופיעו בתקופת הפליוקן, לפני כ-15 מיליון שנים, כתוצאה מפעילות געשית. הנקודה הגבוהה ביותר באי, 2,370 מטרים מעל פני הים, היא כיפת הלבה פוקו מנדסאוו (Poco Mandasawu). מקום גבוה נוסף באי, 1,639 מטר מעל פני הים, הוא לועו הכבוי של הר הגעש קלימוטו, האתר הפופולרי ביותר בקרב תיירים באי.
האי נמצא כמה מאות קילומטרים ממזרח למדף סונדה, שעומקו כיום רק כ-100 מטרים מתחת לפני הים, ובשיאה של תקופת הקרח של הפליסטוקן, כאשר מפלס פני הים היה נמוך יותר, איחד את מרבית איי סונדה הגדולים כמו ג'אווה, סומטרה ובורנאו עם יבשת אסיה.
מבחינת עולם החי שבו משויך האי לפאונה של וולאסאה (Wallacea), על שמו של חוקר הטבע הבריטי אלפרד ראסל וולאס, שחקר את עולם החי של איי אינדונזיה במחצית השנייה של המאה ה-19, והסיק את עקרון הברירה הטבעית במקביל ובאופן בלתי-תלוי מצ'ארלס דרווין. וולאס זיהה באיים את העדויות להגירתם של מיני בעלי-חיים וצמחים מאסיה ומאוסטרליה, באותו אופן שבו זיהה דרווין את העדויות להגירתם של מינים מיבשת אמריקה הדרומית לאיי גלאפגוס. בין המינים שהיגרו ממדף סונדה לפלורס בתקופת הפליסטוקן היו הפילים הגמדיים מן הסוג סטגודון, ועל פי ההשערה גם בני-אדם קדומים, שהיו אבותיו של מין האדם הגמדי הומו פלורסיינסיס. שרידי פילים ובני אדם התגלו בסמיכות גם באתרים ארכאולוגים במרכז האי וגם במערת ליאנג בואה במערבו.
עצמות הפילים הגמדיים שהתגלו באי סווגו כסטגודון פלורנסיס פלורנסיס (Stegodon florensis florensis), שמשקל גופו מוערך ב-850 ק"ג בבוגר, כמשקלה של פרה גדולת מידות, וסטגודון פלורנסיס אינסולריס (Stegodon florensis insularis), בגודל של סוס פוני[1]. מינים נכחדים נוספים הם מין של חולדה (Papagomys armandvillei) שאורך גופה כפול בערך מאורך הגוף של חולדת החוף הנפוצה בעולם בימינו, וסוג נכחד (.Leptoptilos sp) של חסידת מרבו גדולה שגובהה 1.80 מטר ומשקלה 16 ק"ג[2].
מינים החיים בפלורס כיום הם דרקון קומודו, הלטאה הטורפת הגדולה בעולם.
הסטוריה
פרהסטוריה
בשנות ה-50 וה-60 ערך הכומר ההולנדי תאודור ורהובן, מיסיונר בפלורס שלמד ארכאולוגיה באוניברסיטת אוטרכט, מחקרים חלוציים רבים בארכאולוגיה ובפלאונטולוגיה של האי, שרובם לא דווחו באופן מסודר בפרסומים שעברו ביקורת עמיתים. במספר אתרים באגן סואה הוא גילה כלי אבן מסותתים בסמיכות למאובנים של פילי סטגודון גמדיים, תופעה מוכרת מן האי ג'אווה, והסיק מכך שהומו ארקטוס הגיע מג'אווה לפלורס בתקופה הפלאוליתית התחתונה[3]. בשנת 1994, כמעט עשר שנים לפני הגילוי במערת ליאנג בואה, אישר צוות בראשות מייק מורווד את ממצאיו של ורהובן כאשר דיווח על כלי-אבן מסותתים באתר מאטה מנגה (Mata Menge), ותיארך אותם לתקופה שבין 800 אלף ל-880 אלף שנה לפני זמננו באמצעות תארוך רדיומטרי ביקוע זירקון[4]. כלים אלו דומים לכלים המאוחרים יותר שהתגלו במערת ליאנג בואה[5]. גם באתר וולו סגה (Wolo Sege) הסמוך למאטה מנגה התגלו כלי אבן מסותתים על ידי צוות בהשתתפות מייק מורווד, גריט ואן דן ברג וחוקרים אחרים. בשנת 2010 הם תוארכו לתקופה של כ-1.02 מיליון שנה לפני זמננו באמצעות תארוך רדיומטרי ארגון-ארגון, העדות הקדומה ביותר לקיום הומינינים בפלורס[6].
כמו במרבית האתרים הפרהיסטוריים ברחבי העולם, כלי-אבן באתרי פלורס נפוצים וקלים לגילוי הרבה יותר מעצמות בני-אדם קדמונים. אך בשנת 2016 דיווח צוות החופרים כי בשנת 2014 מצאו באתר מאטה מנגה 6 שיניים וחלק מלסת עליונה, אשר שייכים לשלושה פרטים הומינינים לפחות. במידותיהם הקטנות הם דומים למאובני פלורסיינסיס ממערת ליאנג בואה, אך בתכונתיהם האנטומיות הם דומים לשיניים ולסתות של הומו ארקטוס. פרטים אלו תוארכו בשיטת ארגון-ארגון לתקופה של כ-700 אלף שנה לפני זמננו[7].
שרידי בני אדם מודרנים נמצאו באי לפחות מאז התקופה הנאוליתית לפני כ-10 אלפי שנים.
הסטוריה
סוחרים ומסיונרים פורטוגזים הגיעו לאי מאז המאה ה-16, והאי הפך, ביחד עם האיים הסמוכים טימור וסולור, לחלק מן האימפריה הפורטוגזית. הולנד עשתה מספר נסיונות להשתלט על האי במאות ה-17 וה-18. בשנת 1854 נסוגה פורטוגל מכל תביעותיה על האי, והוא הפך לחלק מן איי הודו המזרחיים ההולנדים בהאימפריה ההולנדית. במלחמת העולם השנייה נכבש האי במאי 1942 על ידי כוחות יפנים, ולאחר המלחמה הפך לחלק ממדינת אינדונזיה.
ראו גם
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- ^ Van Den Bergh, G. D. et al (2008) The youngest stegodon remains in Southeast Asia from the Late Pleistocene archaeological site Liang Bua, Flores, Indonesia. Quaternary International. Vol. 182(1), pp. 16–48; doi:10.1016/j.quaint.2007.02.001
- ^ Meijer, H. J. et al (2010) The fellowship of the hobbit: the fauna surrounding Homo floresiensis. Journal of Biogeography. Vol. 37(6), pp. 995-1006; doi:10.1111/j.1365-2699.2010.02308.x
- ^ Morwood, M. J. et al (2009) "Preface: research at Liang Bua, Flores, Indonesia" Journal of Human Evolution. Vol 57(5), pp. 437–449, DOI:10.1016/j.jhevol.2009.07.003
- ^ Morwood, M. J. et al (1998) Fission-track ages of stone tools and fossils on the east Indonesian island of Flores. Nature. Vol. 392, pp. 173-176; doi:10.1038/32401
- ^ Brumm, A. et al (2006) Early stone technology on Flores and its implications for Homo floresiensis. Nature. Vol. 441, pp. 624-628; doi:10.1038/nature04618
- ^ Brumm, A. et al (2010) Hominins on Flores, Indonesia, by one million years ago. Nature. Vol. 464(7289), pp. 748-752; doi:10.1038/nature08844
- ^ Gerrit D. van den Bergh et al (2016) Homo floresiensis-like fossils from the early Middle Pleistocene of Flores. Nature. Vol. 534, pp. 245–248; doi:10.1038/nature17999
