הומו פלורסיינסיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgהומו פלורסיינסיס
Homo floresiensis.jpg
העתק גבס של גולגולת LB1
תקופה
כ-13‏–‏94 אלף שנה לפני זמננו
Arrow for fossil range 17x9.png
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימטים
על־משפחה: הומינואידים
משפחה: הומינידים
תת־משפחה: הומיננאים
שבט: הומיניניים
סוג: אדם
מין: הומו פלורסיינסיס
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Homo floresiensis
תחום תפוצה
ID - Flores.PNG

הומו פלורסיינסיס (שם מדעי: Homo floresiensis; "הומו" מיוונית אדם, "פלורסיינסיס": מהאי פלורס) הוא מין נכחד מן הסוג אדם המיוחד בקומתו הנמוכה, כמטר אחד, שבגללה התפרסם בתקשורת בכינוי "הוביט". עצמות של מספר פרטים ממין זה התגלו בשנת 2003 באי פלורס שבאינדונזיה, כולל גולגולת ושלד כמעט מושלמים של נקבה אחת, וכן כלי אבן שבהם השתמשו ועצמות חיות נכחדות שאותן כנראה צדו. עצמות פלורסיינסיס תוארכו בשיטה רדיומטרית פחמן-14 לתקופה של 74 אלף עד 13 אלף שנים בלבד לפני זמננו. תארוך זה הופך אותם לאדם הקדמון האחרון שחי בעולם לצד האדם המודרני הומו ספיינס, מאוחר אפילו מן האדם הנאנדרטלי שנכחד לפני כ-24 אלף שנה. מחלוקות מדעיות קשות קיימות סביב פלורסיינסיס, ובפרט ישנם חוקרים הסבורים כי אין מדובר במין נפרד באבולוציה של האדם, אלא באוכלוסיית ספיינס שהייתה חולה בפגם גנטי כלשהו, אולי צורה של מיקרוצפליה.

גילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החפירה במערת ליאנג בואה

הממצאים התגלו על ידי צוות משותף של פלאואנתרופולוגים אוסטרלים ואינדונזים בראשות פיטר בראון ומייקל מורווד. כוונתם המקורית הייתה להתחקות אחר ההגירה של הומו ספיינס מאסיה לאוסטרליה לפני כמה עשרות אלפי שנים. הם בחרו לחפור באי פלורס משום שהוא נמצא על מסלול ההגירה הזו, והתמקדו במערת אבן גיר בשם ליאנג בואה (בניב מקומי: "המערה הקרירה") בגלל כלי צור מסותתים שנמצאו שם. להפתעתם הם חשפו שלד כמעט מושלם של נקבה בגובה של כמטר אחד בלבד, שתוארך לגיל של 17 אלף שנה. נקבה זו ידועה בספרות המדעית בסימונה הקטלוגי LB1 ("ליאנג בואה, ממצא מספר 1") אבל מיד זכתה בתקשורת לכינוי "הוביטית" וגם "פלו" ו"הגברת הקטנה מפלורס". בנוסף התגלו במערה עוד שבעה פרטים פחות מושלמים אבל כולם קטני מידה, המתוארכים לגיל של 38 עד 13 אלף שנים, ועצם זרוע קטנה אחת שכנראה שייכת לאותו המין ומתוארכת לגיל של 74 אלף שנים. יחד אתם התגלו כלי אבן, העתיקים שבהם משכבות המתוארכות לגיל של כ- 95 אלף שנה, ועצמות של סטגודון, מין נכחד של פיל ננסי שחי באזורים אלו באותה תקופה. השלדים הם כה חדשים שעדיין לא הספיקו להתאבן, והתגלו במצב צבירה שתואר כ"נייר סופג רך". לאחר חשיפה ראשונית זהירה היה צורך לתת להם להתייבש ולהתקשות במשך מספר ימים לפני שניתן היה לחפור אותם מתוך האדמה. מצב זה מעלה תקווה כי ניתן יהיה למצות מתוכם DNA, כפי שנעשה בשלדי נאנדרטלים בגיל דומה, ואולם עד עתה הניסיונות לכך כשלו.

עימות לגבי החזקה על הממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2004 העביר אחד האחראים האינדונזים למחקר, הפלאואנתרופולוג טאוקו יקוב, את הממצאים למעבדתו באוניברסיטת גאדג'ה מאדה ביוגיקרטה, בלי רשותם ונגד רצונם של המגלים, שם השתמש בהם למחקר הטוען שהם אוכלוסייה של הומו ספיינס שסבלה מתסמונת תורשתית המתבטאת במיקרוצפליה. העברת הממצאים, גם אם עלתה בקנה אחד עם החוק האינדונזי, נחשבה להפרה של האתיקה המקובלת בתחום הפלאואנתרופולוגיה, לפיה יש למגלים את זכות הראשונים לחקור את הממצאים ביסודיות לפני שהם מעבירים אותם למחקר על ידי מדענים נוספים. יקוב החזיר לבסוף את השרידים בפברואר 2005, חלקם עם נזקים חמורים, ולהוציא שתי עצמות רגל שעדיין חסרות. בשל כך ספג ביקורת חריפה ממייקל מורווד, אך טען להגנתו שהנזק אינו באשמתו ונגרם בעת ההובלה בחזרה לג'קרטה. ב-2005 גם אסרו שלטונות אינדונזיה על הגישה למערה, מה שגרם להפסקת המחקר במקום. אמצעי תקשורת כמו ה-BBC טענו שהסיבה הייתה רצונם של השלטונות להגן על מסקנותיו של יקוב, אשר נהנה מיוקרה אקדמית ומנהלית רבה באינדונזיה. בסופו של דבר הורשו המגלים לחזור לחפירות במערה ב-2007. באותה שנה נפטר יקוב בגיל 77.

אנטומיה ומורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומה נמוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכונות הבולטות ביותר של פלורסיינסיס הם גוף קטן ונפח מוח קטן. גובהה של LB1 הוא 106 ס"מ ומתוך הגודל של עצם שוקה המסומנת LB8 מוערך שבעליה היה בגובה של 109 ס"מ. מידות אלו הן קטנות אפילו מן הטווח התחתון של אוכלוסיות אדם מודרני הנמוכות ביותר, כמו פיגמים אפריקנים (פחות מ- 150 לנשים בוגרות) ופיגמים מאיי אנדמן (137 ס"מ לנשים בוגרות). ההבדל ניכר אפילו יותר בהערכת המשקל על פי השלד: משקלה של LB1 הוערך ב-25 ק"ג בלבד, קטן משל כל אוכלוסייה מהסוג אדם שנתגלה עד עתה, ומעט קטן אפילו מאוסטרלופיתקנים כמו לוסי המפורסמת, שקדמה לה בכמעט שלושה מיליון שנה.

מוח קטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפח המוח של LB1 נמדד בתחילה כ-380 סמ"ק ועודכן ל-417 סמ"ק במדידה מדויקת יותר. ערך זה קטן אפילו משל המינים הקדומים ביותר מהסוג אדם, למשל 650 סמ"ק בגולגלות הקדומות ביותר של הומו הביליס, ודומה לזה של אוסטרלופיתקנים שקדמו לה בהרבה. המוח אף קטן מכפי שניתן היה לצפות כתוצאה מהקטנה פרופורציונית של גוף אדם מודרני, ומבחינת גודל מוח היחסי למשקל גוף תופסת LB1 עמדת ביניים: מעט יותר מקופי אדם ואוסטרלופיתקנים אבל פחות מהביליס. מצד שני, צורת המוח של פלורסיינסיס, כפי שניתן ללמוד מהמתווה הפנימי של גולגולת LB1, הייתה מודרנית יחסית. בפרט האונה הקדם-מצחית (prefrontal cortex), המקושרת עם יכולות חשיבה מתקדמות ומודעות עצמית, דומה בגודלה ובצורתה לשל אדם מודרני למרות קוטנו של המוח כולו.

גרף של הגידול בנפח המוח של הומינידים במשך ארבעת מיליוני השנים האחרונות, ממחיש עד כמה גולגולת LB1 (כוכב סגול מימין למטה) יוצאת דופן באבולוציה של האדם. הנפח שלה הוא כנפח מוח של שימפנזה, אף שהיא מסווגת לסוג האדם (הומו). כל סמל בגרף מייצג גולגולת מאובנת אחת של הומיניד. ההומינידים המאוחרים ביותר בעלי מוח דומה בגודלו למוחה של LB1 חיו כמעט מיליון וחצי שנים לפניה.

מאפייני שלד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לקוטן גופו ומוחו, להומו פלורסיינסיס מספר מאפייני שלד המבדילים אותו מן האדם המודרני. גולגולת LB1 היא חסרת סנטר (בדומה לזו של ארקטוס והאדם הניאנדרטלי) וכן יש הבדלים בצורת השיניים ובפיתול קטן יחסית של עצמות האמה. כל המאפיינים האלה נחקרים בפרוטרוט על מנת להסיק אם מדובר בפתולוגיה או במין בפני עצמו.

בית גידול ואורח חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליאנג בואה ובאתרים סמוכים נמצאו כלי אבן מסותתים, הדומים לאלה המקושרים בדרך כלל למאובני ארקטוס, והיו למעשה הסיבה המקורית לחפירה באתר. חוקרים רבים מתקשים להאמין שהומיניד בעל מוח כה קטן היה מסוגל לייצר את כלי האבן המתקדמים למדי, והם מעריכים שהכלים יוצרו על ידי אוכלוסיית ספיינס בריאה שהתקיימה לצד אוכלוסיית פלורסיינסיס. עצמות סטגודון, פיל ננסי נכחד, שהתגלו במערת ליאנג בואה רומזות שהוא שימש כמזון לפלורסיינסיס, אם כי לא ניתן לדעת אם הוא ניצוד על ידם. ציד של חיה הגדולה בגופה מן הפלרוסיינסים עצמם עשוי להעיד על שיתוף פעולה ושימוש בכלים. חיות נוספות שחיו באי באותו זמן היו דרקון קומודו (לטאה טורפת גדולה החיה עד היום) ומין נכחד של חולדת ענק, ויש להניח שתושבי ליאנג בואה היו צריכים להתמודד גם אתם.

שרידה עד תקופה מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחזור אמנותי משוער של פני LB1, במוזאון הסמיתסוניאן

התארוך המאוחר ביותר של ממצאים ממערת ליאנג בואה הוא כ-12 עד 13 אלף שנה לפני זמננו. תארוך זה הופך את פלורסיינסיס לאדם הקדמון האחרון שנכחד, מאוחר אף מן האדם הנאנדרטלי (תאריך אחרון ידוע לפני 24 אלף שנה). מחקר הגאולוגיה של פלורס מעלה שהתפרצות געשית לפני 12 אלף שנה הכחידה חלק מעולם החי באי, כולל הפילים הגמדיים מן הסוג סטגודון, וכנראה אחראית גם להעלמות תושבי ליאנג בואה.

התארוך המאוחר מעלה את האפשרות שבאתרים אחרים באיי אינדונזיה אוכלוסייה זו שרדה עד זמן מאוחר אפילו יותר. הועלתה האפשרות שמפגשים בין ילידי פלורס האינדונזים למין פלורסיינסיס הם המקור למסורת עממית הרווחת באי לגבי ננסים אגדיים בשם "אבו גוגו". על פי מסורת זו אבו גוגו הם שוכני מערות קטני קומה, בעלי כרס ואוזניים בולטות, הממלמלים בשפה לא ברורה ואוהבים לחזור כתוכים על דברים הנאמרים להם. על פי הסיפורים הם התקיימו עדיין כאשר הגיעו הפורטוגזים במאה ה-16, וטענות לגבי מפגשים איתם קיימות עד המאה ה-19. הפלאונטולוג גרד ון-דן-ברג, אחד מאנשי הצוות שגילה את שלדי פלורסיינסיס, דיווח כי שמע על מסורת האבו גוגו כעשר שנים לפני הגילוי עצמו. על האי הסמוך סומטרה ישנה מסורת לגבי "אורנג פנדק", דמוי אדם אגדי שלפי הטענות גובהו כמטר עד מטר וחצי, וגם במקרה זה הועלתה האפשרות שסיפורים אלו מקורם במפגשים עם פלורסיינסים.

השערות ומחלוקות לגבי מוצא פלורסיינסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצירוף המוזר של גיל מודרני מאוד, מוח זעיר וגוף ננסי גרמו לחשד מיידי בקרב מדענים שמדובר באוכלוסיית אדם מודרני (הומו ספיינס) שסבלה מפתולוגיה כלשהי. ההשערה המנוגדת לפיה פלורסיינסיס הוא מין בפני עצמו נדרשת להדגים מתי ומאיזה מין אחר הוא היה עשוי להתפתח. המועמדים העיקריים הם הומו ספיינס והומו ארקטוס. השערה מרחיקת לכת אפילו יותר מקשרת את פלורסיינסיס עם האוסטרלופיתקנים, שגודל גופם ומוחם היה דומה לשלו, אבל מעולם לא נמצאו פרטים מסוג זה מחוץ לאפריקה, והם עתיקים ממנו ביותר ממיליון שנה.

יציקת גבס של גולגולת LB1 (משמאל) מול גולגולת של אדם מודרני חולה במיקרוצפליה (ימין). נראה בבירור חסרון הסנטר על לסת LB1

השערת הפתולוגיה: פירוש המיקרוצפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרו של טאוקו יקוב בשלדי ליאנג בואה הציע שהם סבלו מפגם תורשתי הגורם להקטנה פתולוגית של המוח (מיקרוצפליה) ושל הגוף‏‏‏‏[1]. סריקות טומוגרפיה ממוחשבת של גולגולת LB1 נערכו לפני שיקוב העביר את השלדים לחזקתו, ועל פיהן נבנה מודל מחשב תלת ממדי של הגולגולת. המודל הושווה לגולגלות של עשרה חולי מיקרוצפליה על ידי דין פאלק ועמיתים מאוניברסיטת המדינה של פלורידה. המחקר שלהם, שפורסם בכתב העת המדעי סיינס בשנת 2005, סיפק מדידה מעודכנת לנפח המוח, 417 סמ"ק במקום 380 שנמדדו קודם, וקבע שהגולגולת אינה פתולוגית וכנראה מפגינה מאפיינים תקינים של מין נפרד. מאמר זה פתח שרשרת של מאמרי תגובה ותגובת נגד מעל דפי סיינס, שבו חוקרים גרמנים מבית החולים לאופולדינה ואוניברסיטת טובינגן וצוות בראשות רוברט מרטין ממוזאון פילד בשיקגו חלקו מספר פעמים על מסקנותיה של פאלק וטענו שהגולגולת עשויה להיות מיקרוצפלית, בעוד פאלק דוחה את טענותיהם.

ב-2007 פאלק פרסמה מחקר חדש ומפורט, שבו השוותה את מודל המחשב התלת ממדי של הגולגולת למוחות של תשעה חולים מיקרוצפלים ושל עשרה בני אדם בריאים‏‏[2]. היא מצאה שפרט למידותיו הקטנות, מוחו של פלורסיינסיס דמה במבנהו יותר למוחות הבריאים, בהבדלים המתאימים לפירוש של מין נפרד. בדיקה מפורטת של האונות הקדמיות והצדדיות של מוח LB1, כמו גם האונה העורפית, גילו שהוא היה מפותח במבנהו מן המוחות של חולי מיקרוצפליה, ואף בעל אזורים מסוימים המפותחים יותר מאשר במוחות אדם מודרני בריאים. ממצא זה מעלה תשובה אפשרית לביקורת של חוקרים רבים לפיה לא ייתכן שמין בעל מוח כה קטן הכין את כלי האבן המתקדמים יחסית שנמצאו בליאנג בואה. פאלק סיכמה את מאמרה במסקנה כי נטל ההוכחה הוא כעת על אלו התומכים בפירוש המיקרוצפליה, הנדרשים למצוא מוח של חולה מיקרוצפלי המפגין תכונות ייחודיות כאלו, ואולם עד עתה לא הוצג מוח כזה. ב-2008, מחקר מעודכן יותר של ליראס מאוניברסיטת אתונה ועמיתים הולנדים השווה את הגולגולת לחולים מיקרוצפליים ולגולגלות עתיקות של ספיינס, ארקטוס, הביליס ואוסטרלופיתקוס אפריקנוס. מסקנתם הייתה שהגולגולת דומה ביותר לגולגלות המין ארקטוס, ומחוץ לטווח של גולגלות ספיינס בריאות ומיקרוצפליות.

השערת הפתולוגיה: פירוש תסמונת לרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2006 הציע האנטומאי האמריקני גארי ריצ'רדס ששלדי ליאנג בואה סבלו מתסמונת תורשתית נדירה הנקראת תסמונת לרון, וב-2007 חזר על טענה זו בפירוט מאמרם של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב: ישראל הרשקוביץ, ליאורה קורנרייך וצבי לרון, שעל שמו קרויה התסמונת. מוטציה זו מופיעה כתוצאה מנישואי קרובים במזרח התיכון ומזרח אסיה, פוגעת בבלוטת יותרת המוח וגורמת למוח ולסת בלתי-מפותחים. החוקרים השוו תצלומי רנטגן של ישראלים חולים בתסמונת עם נתונים מגולגולת LB1 ומצאו קווי דמיון רבים. הם גם הציעו דרך לבחון את השערתם: חולי תסמונת לרון מראים בין השאר התעבות של אזור החלק הפטמתי (mastoidea) בעצם הרקה של הגולגולת. החוקרים הישראלים לא יכלו לבדוק השערה זו משום שלא היו בידם תצלומי רנטגן מתאימים של LB1. ואולם במאמרה מ-2007 בדקה פאלק סריקות טומוגרפיה ממוחשבת של החלק הפטמתי בגולגולת ומצאה כי היא אינה מפגינה סימנים כאלו.

השערת הפתולוגיה: פירוש תסמונת קרטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008 הציעו חוקרים אוסטרלים ששלדי ליאנג בואה סבלו מתסמונת הנקראת "קרטיניות מיקסואמטואוס אנדמית". מחלה זו אינה תורשתית, אלא תוצאה של מספר גורמים סביבתיים כולל מחסור ביוד אשר פוגעים בבלוטת התריס. המחלה אופיינית לכמה אוכלוסיות אינדונזיות כיום וגורמת לגמדות ומוח מוקטן. החוקרים טענו שהמחלה גם גורמת למספר תכונות שפאלק מצאה בגולגולת LB1. פאלק פטרה השערה זו בטענה שהחוקרים לא פירשו נכון את תכונות הגולגולת מתוך מחקרה, ופיטר בראון, אחד המגלים, הצהיר שסימנים אלה ממילא אינם ניתנים לבחינה אמינה בגולגולת. גם מדידות אחרות של החוקרים האוסטרלים נדחו משום שלא הסתמכו על תצלומי רנטגן של הגולגולת.

השערת הפתולוגיה: סיכום ביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נראה כי בשלב זה מרבית הפלאואנתרופולוגים סבורים שעל מנת ליישב את הוויכוח לכאן או לכאן יהיה צורך בנתונים חדשים משמעותיים, כמו מיצוי DNA מהשלדים או חשיפה של שלדים נוספים באתר ליאנג בואה. יש לציין שמספר מיני הומינידים שהיום אין ספק בקיומם ובייחודם, כמו האדם הניאנדרטלי, נחשדו מיד לאחר גילוים הראשוני כבני אדם מודרניים שסבלו מפתולוגיות.

השערת המוצא מהומו ספיינס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין אם פלורסיינסיס זכאי להיחשב כמין בפני עצמו ובין אם לאו, אפשרות אחת היא מוצאו ממין האדם המודרני (ספיינס). מקובל כיום כי שבטי ספיינס שיצאו מאפריקה עשו את דרכם לאוסטרליה לפני כ-50 אלף שנה. תאריך זה אמנם מאוחר במקצת מממצאי פלורסיינסיס העתיקים ביותר, אבל ייתכן שלא בשיעור גדול מדיוק הערכות אלו. ואולם אם מניחים שפלורסיינסיס היה מין בפני עצמו נראה שיש להוסיף לכל הפחות כמה עשרות אלפי שנים נוספות שנדרשו לאבולוציה שלו, ובמקרה כזה מוצא מספיינס אינו נראה סביר. לכן השערה זו מקובלת על אלו המעדיפים את פירוש הממצאים כאוכלוסייה פתולוגית.

מיוקן פליוקן פלייסטוקן שימפנזה שימפנזה מצוי שימפנזה ננסי גורילה גורילה פראנתרופוס סהלאנתרופוס צ'אדנסיס אורורין טוגננסיס ארדיפיתקוס רמידוס אוסטרלופיתקוס אדם (סוג) אדם ניאנדרטלי אדם ניאנדרטלי אדם מודרני אדם מודרני הומו ארקטוס הומו הביליס ארדיפיתקוס קדבה אוסטרלופיתקוס אפריקנוס אוסטרלופיתקוס אנמנסיס אוסטרלופיתקוס אפרנסיס אוסטרלופיתקוס גרהי הומו פלורסיינסיס הומו היידלברגנסיס הומו אנטקסטור קניאנתרופוס פלטיאופוס הומו גאורגיקוס הומו ארגסטר הומו רודולפנסיס אוסטרלופיתקוס בהרלגזלי פרנתרופוס אתיופיקוס פרנתרופוס בויזאי פרנתרופוס רובוסטוס
לוח זמנים של שושלת האדם על פי מיני הומינידים מאובנים (פסים כהים). המינים מסודרים אנכית על פי דמיון כללי ביניהם, אך קשה לקבוע במדויק איזה מין התפצל מאיזה מין אחר. מינים שמהם נמצאו מאובנים רבים יותר מסומנים בפסים יותר רחבים אנכית. העץ הפילוגנטי (ירוק) משחזר את יחסי הקרבה ותאריכי הפיצול על פי רצפי הגנום של אדם מודרני, שימפנזה מצוי, שימפנזה ננסי, גורילה ואדם ניאנדרטלי (מיצוי DNA מעצמות מאובנות). מוצאו של פלורסיינסיס (ימין למעלה) עשוי להיות מהאדם המודרני, מארקטוס, או ממיני אדם קדומים אף יותר כמו גאורגיקוס והביליס.

יתרון אחד של השערה זו הוא שאין צורך להתחבט בסוגיה כיצד הגיעו ההומינידים לאי פלורס. מקובל כיום שלבני אדם מן המין ספיינס הייתה טכנולוגיה בסיסית של רפסודות או סירות פרימיטיביות לפני עשרות אלפי שנים, שבה השתמשו על מנת ליישב את איי דרום מזרח אסיה ואוסטרליה. בין יאווה לאי פלורס מבדיל מיצר ים המנוקד בכמה איים קטנים יותר, כמו קומודו ופולאו קפלה, שהמרחק המרבי ביניהם הוא כ-20 ק"מ. בשל עומקו הרב נראה כי מיצר זה, בניגוד למיצרים בין יבשת אסיה, סומטרה ויאווה, מעולם לא התייבש לחלוטין אפילו בתקופות של ירידת מפלס מי האוקיינוס כתוצאה מתקופות קרח. ואולם אבותיהם של ילידי אוסטרליה עברו מרחקים אף יותר גדולים בים על מנת להגיע לשם.

השערת המוצא מהומו ארקטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי ההשערה המועדפת על מגלי פלורסיינסיס עצמם, בעיקר בגלל תכונות פרימיטיביות של LB1 כמו חוסר סנטר, האופייניות לארקטוס ושאר המינים שקדמו לספיינס. ידוע כי ארקטוס יישב את דרום מזרח אסיה לפני יותר ממיליון שנה וחי שם עד לתקופה של כ-50 אלף שנה לפני זמננו. פרק זמן זה יתאים יפה לתארוך העתיק ביותר של פלורסיינסיס אפילו אם מוסיפים כמה מאות אלפי שנים לאבולוציה שלו. למעשה ממצא ארקטוס הראשון שנתגלה אי פעם הוא "אדם יאווה" המפורסם, רק 2000 ק"מ מערבה לפלורס. עוד לפני גילוי פלורסיינסיס מצא הצוות של מייקל מורווד כלי אבן מסותתים באי פלורס המתוארכים לגיל של 780 אלף שנים ומיוחסים להומו ארקטוס. כלים דומים נמצאו גם ביאווה, סומטרה ובאיים סמוכים אחרים. ואולם מאובני ארקטוס עצמם עדיין לא נמצאו בפלורס, וגם לא צורות ביניים בין ארקטוס לפלורסיינסיס.

השערה זו נדרשת להסביר כיצד הגיע ארקטוס לאי פלורס, מכיוון שלא ידוע אצלו על טכנולוגית שיט בים. ואולם מציאות כלי האבן העתיקים באיים, כמו גם מציאות פילי הסטגודון שמוצאם מיבשת אסיה, רומזת שפעם בכמה אלפי שנים הומינדים ובעלי חיים היו עשויים לעבור את מיצר הים לפלורס באקראי, למשל באמצעות ציפה על גזעי עצים שנסחפו לים בגלי צונמי או סופות הוריקן. מקרים כאלה מתועדים בחיות יותר קטנות, למשל ביישוב מחדש של האי קרקטואה לאחר שעולם החי שבו הושמד בהתפרצות געשית בשנת 1883, ונחשבים למנגנון זואוגאוגרפי מבוסס של אכלוס איים.

ננסות איים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש פלורסיינסיס כמין בפני עצמו ולא כפתולוגיה דורש להסביר כיצד ומדוע התרחשה אצלו אבולוציה של הקטנה דרסטית בגודל הגוף וגודל המוח. ההסבר המועדף על המגלים הוא תופעה אבולוציונית נפוצה הידועה כ"ננסות איים" (insular dwarfism). ידועים מקרים רבים, חלקם מתועדים היטב ברשומות המאובנים, של מינים שבודדו באיים קטנים ושם עברו הקטנה (או במקרים אחרים הגדלה) מואצת של מידות גופם. למעשה, אחת הדוגמאות הטיפוסיות לתופעה זו היא המאובנים של פילי הסטגודון הננסיים שנמצאו במערת ליאנג בואה, הקטנים בהרבה מפילי יבשת אסיה שהיו אבותיהם. ההסברים לתופעה מתייחסים בדרך כלל ללחץ ברירה להקטין את גודל הגוף על מנת לחסוך בהוצאת אנרגיה באיים עניים במקורות מזון, ולאפשרות של אבולוציה מהירה באוכלוסיות מבודדות וקטנות מאוד, שבהן מוטציה יכולה להשתלט על כל האוכלוסייה תוך מספר קטן של דורות.

מבקרי השערה זו הצביעו על חולשה אחת ביישומה למקרה של פלורסיינסיס: במיני יונקים שעברו תהליך אבולוציוני מתועד של ננסות איים נמצא שהמוח אינו קטן יותר מהשיעור המתחייב על ידי הקטנת הגוף כולו, אבל מוחה של LB1 קטן ממוח ארקטוס אפילו באופן יחסי לגודל הגוף. ואולם לאחרונה תועד מקרה נוסף של הקטנה יחסית של נפח המוח, במאובני היפופוטמים גמדיים שהתפתחו על האי מדגסקר לאחר שהיגרו לשם מיבשת אפריקה הסמוכה. מקרה זה מעיד כי אין מניעה עקרונית להקטנה יחסית של המוח בננסות איים.

השערת מוצא מוקדם אף יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מחקרים באנטומיה של פלורסיינסיס הצביעו על דמיון להומינידים קדומים אף מארקטוס, כמו הומו גאורגיקוס, הומו הביליס, ואף אוסטרלופיתקנים שגודל גופם ומוחם היה דומה לשלו. ואולם מחסור במאובני מעבר כלשהם במשך מיליון וחצי שנה לפחות ולכל רוחב יבשת אסיה, המפרידים בין הומינידים אלו לממצאי פלורס, מקשה על קבלת השערה כזו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jacob, T.; Indriati, E., Soejono, R. P., Hsu, K., Frayer, D. W., Eckhardt, R. B., Kuperavage, A. J., Thorne, A. & Henneberg, M. (September 5, 2006). "Pygmoid Australomelanesian Homo sapiens skeletal remains from Liang Bua, Flores: Population affinities and pathological abnormalities". Proceedings of the National Academy of Sciences, USA 103: 13421–13426. doi:10.1073/pnas.0605563103. PMID 16938848. 
  2. ^ Falk, D.; Hildebolt, C.; Smith, K.; Morwood, M.J.; Sutikna, T.; Others, (2007). "Brain shape in human microcephalics and Homo floresiensis". Proceedings of the National Academy of Sciences 104 (7): 2513. doi:10.1073/pnas.0609185104. PMID 17277082. אוחזר ב־2008-03-05. ; lay summary (2007-01-29). אוחזר ב־2008-03-05.‏