הומופיליה (סוציולוגיה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
הגדלת הערך, מקורת וקישורים.
שורה 1: שורה 1:
'''הומופיליה''' - אהבת הדומה - (באנגלית Homophily) הינו מונח מתחום הסוציולוגיה המתאר את נטייתו של האדם ליצור קשרים עם אנשים דומים לו כפי שמתבטא בביטוי השגור "מצא מין את מינו". המילה מורכבת משתי מילים ביוונית העתיקה: ὁμοῦ ( homou , "ביחד") ו- φιλία (philia, "חברות"). הנושא נחקר רבות בתחום הרשתות במיוחד בתחום הרשתות החברתיות. יותר ממאה מחקרים הדגימו הומופיליה בצורה זו או אחרת והוכיחו כי הדמיון בין אנשים עוזר ליצור קשר [1]. התכונות המשותפות כוללות גיל, מין, מעמד חברתי ותפקיד בארגון [2].
'''הומופיליה''' - אהבת הדומה - (באנגלית Homophily) הינו מונח מתחום ה[[סוציולוגיה]] המתאר את נטייתו של האדם ליצור קשרים עם אנשים דומים לו כפי שמתבטא בביטוי השגור "מצא מין את מינו". המילה מורכבת משתי מילים ב[[יוונית עתיקה|יוונית העתיקה]]: ὁμοῦ ( homou , "ביחד") ו- φιλία (philia, "חברות"). הנושא נחקר רבות בתחום הרשתות במיוחד בתחום ה[[רשת חברתית|רשתות החברתיות]]. יותר ממאה מחקרים הדגימו הומופיליה בצורה זו או אחרת והוכיחו כי הדמיון בין אנשים עוזר ליצור קשר ביניהם<ref>{{צ-מאמר|מחבר=McPherson, M; Smith-Lovin, L; Cook, J.M|שם=Birds of a Feather: Homophily in Social Networks|כתב עת=Annual Review of Sociology|כרך=27|עמ=415-444|שנת הוצאה=2001|doi=10.1146/annurev.soc.27.1.415}}</ref>. התכונות המשותפות כוללות גיל, מין, מעמד חברתי ותפקיד בארגון<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.nytimes.com/2006/12/10/magazine/10Section2a.t-4.html|הכותב=Retica, Aaron|כותרת=Homophily|אתר=The New York Times Magazine|תאריך=10.12.2006|שפה=אנגלית}}</ref> .

אנשים הנמצאים ביחסים עם הדומים להם חולקים גם מאפיינים משותפים כגון אמונות, ערכים, השכלה. המאפיינים המשותפים מקלים על תקשורת ועל יצירת מערכת יחסים. מונח הפוך ל"הומופיליה" הוא "הטרופיליה".
אנשים הנמצאים ביחסים עם הדומים להם חולקים גם מאפיינים משותפים כגון אמונות, ערכים, השכלה. המאפיינים המשותפים מקלים על תקשורת ועל יצירת מערכת יחסים. מונח הפוך ל"הומופיליה" הוא "הטרופיליה".

הומופיליה לעיתים קרובות גם גורמת לנישואין בין אנשים עם מאפיינים דומים [3], והיא אחד הגורמים המשפיעים על פוריות. נצפתה פוריות גבוהה יותר באנשים שיוצרים יחסים עם אנשים אחרים בעלי מאפיינים משותפים [4].
הומופיליה לעיתים קרובות גם גורמת ל[[נישואים|נישואין]] בין אנשים עם מאפיינים דומים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Fiore, A.T.; Donath, J.S.|שם=Homophily in online dating: When do you like someone like yourself?|כתב עת=ACM Computer-Human Interaction|כרך=|עמ=1371-1374|שנת הוצאה=2005|doi=10.1145/1056808.105691910.1145/1056808.1056919}}</ref>, והיא אחד הגורמים המשפיעים על פוריות. נצפתה פוריות גבוהה יותר באנשים שיוצרים יחסים עם אנשים אחרים בעלי מאפיינים משותפים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Fent, T; Prskawetz, A; Diaz, B.A.|שם=Family policies in the context of low fertility and social structure|כתב עת=Demographic Research|כרך=29|עמ=963–998|שנת הוצאה=2010|doi=10.4054/DemRes.2013.29.37}}</ref>.
⚫
הומופיליה נחקרה גם בתחום של ביולוגיה אבולוציונית לגבי נטייה ברורה של בעלי חיים להזדווג עם דומים להם [5].

⚫
החוקרים לזרספלד ומרטון ב-1954 הגדירו את המונח לראשונה והבדילו בין הומופיליה לפי סטטוס והומופיליה לפי ערכים. החוקרים מצאו כי אנשים עם מאפיינים זהים של סטטוס חברתי נוטים יותר להתקשר זה עם זה מאשר באופן אקראי. "סטטוס" כולל מאפיינים מולדים כמו גזע, מוצא אתני, מין וגיל וכן מאפיינים נרכשים כמו דת והשכלה. לעומת זאת, הומופיליה לפי ערכים קשורה להתקשרות של אנשים על בסיס דעות דומות, גם אם יש הבדל במאפייני סטטוס באנשים אלה [6].
⚫
הומופיליה נחקרה גם בתחום של [[ביולוגיה אבולוציונית]] לגבי נטייה ברורה של [[בעלי חיים]] להזדווג עם דומים להם<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jiang, Y; Bolnick, D.I.; Kirkpatrick, M|שם=Assortative Mating in Animals|כתב עת=The American Naturalist|כרך=181(6)|עמ=E125-E138|שנת הוצאה=2013|קישור=http://www.jstor.org/stable/10.1086/670160}}</ref>.

⚫
החוקרים לזרספלד ומרטון ב-1954 הגדירו את המונח לראשונה והבדילו בין הומופיליה לפי סטטוס והומופיליה לפי ערכים. החוקרים מצאו כי אנשים עם מאפיינים זהים של סטטוס חברתי נוטים יותר להתקשר זה עם זה מאשר באופן אקראי. "סטטוס" כולל מאפיינים מולדים כמו גזע, מוצא אתני, מין וגיל וכן מאפיינים נרכשים כמו [[דת]] ו[[השכלה]]. לעומת זאת, הומופיליה לפי ערכים קשורה להתקשרות של אנשים על בסיס דעות דומות, גם אם יש הבדל במאפייני סטטוס באנשים אלה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Lazarsfeld, P.F.; Merton, R.K.|שם=Friendship as a Social Process: A Substantive and Methodological Analysis|כתב עת=Freedom and control in modern society|כרך=18|עמ=18-66|מו"ל=Van Nostrand|שנת הוצאה=1954}}</ref>.
=== גורמים המשפיעים על הומופילה: ===
=== גורמים המשפיעים על הומופילה: ===
מרחק גאוגרפי – אנשים שנמצאים קרוב זה לזה נוטים להיות בעלי מאפיינים דומים ולתקשר עם אנשים שיותר קרובים אליהם. לאנשים אלה נוצר ידע משותף וטעמים תרבותיים דומים דבר שמגביר את היווצרות ההומופילה. טכנולוגיות מודרניות כגון טלפון, דואר אלקטרוני ורשתות חברתיות צמצמו את ההשפעה של המרחק אך לא ביטלו אותה לחלוטין.
* מרחק גאוגרפי – אנשים שנמצאים קרוב זה לזה נוטים להיות בעלי מאפיינים דומים ולתקשר עם אנשים שיותר קרובים אליהם. לאנשים אלה נוצר ידע משותף וטעמים תרבותיים דומים דבר שמגביר את היווצרות ההומופילה. טכנולוגיות מודרניות כגון טלפון, דואר אלקטרוני ורשתות חברתיות צמצמו את ההשפעה של המרחק אך לא ביטלו אותה לחלוטין.
קשרים משפחתיים – קשרים משפחתיים נוטים להביא לקשר הדוק ותדיר גם במרחקים גאוגרפיים, עם כי קשרים אלה נוטים להתרופף בהדרגה עם הזמן.
* קשרים משפחתיים – קשרים משפחתיים נוטים להביא לקשר הדוק ותדיר גם במרחקים גאוגרפיים, עם כי קשרים אלה נוטים להתרופף בהדרגה עם הזמן.
ארגונים – בית ספר, עבודה, פעילות התנדבותית מאפשרים יצירת קשרים רבים.
* ארגונים – בית ספר, עבודה, פעילות התנדבותית מאפשרים יצירת קשרים רבים.
מחקר הראה שתפיסה שיש דמיון בין אנשים בקבוצה משפר שיתוף פעולה בקבוצה וציפייה לתגמול מהאינטראקציה מעל המצופה [7]. מחקר אחר הראה שהומופיליה יוצרת סובלנות ושיתוף פעולה במרחבים חברתיים [8]. ישנם מחקרים שמראים כי הומופיליה מסייעת לאנשים לגשת למידע, להטמיע חדשנות וליצור דעות ונורמות חברתיות [9], [10], [11].
מחקר הראה שתפיסה שיש דמיון בין אנשים בקבוצה משפר שיתוף פעולה בקבוצה וציפייה לתגמול מהאינטראקציה מעל המצופה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Chierchia, G; Coricelli, G|שם=The impact of perceived similarity on tacit coordination: propensity for matching and aversion to decoupling choices|כתב עת=Front Behav Neuroscience|כרך=9|עמ=202|שנת הוצאה=2015|doi=10.3389/fnbeh.2015.00202}}</ref>. מחקר אחר הראה שהומופיליה יוצרת סובלנות ושיתוף פעולה במרחבים חברתיים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mark, N.P.|שם=Culture and Competition: Homophily and Distancing Explanations for Cultural Niches|כתב עת=American Sociological Review|כרך=68|סדרה=3|עמ=319-345|שנת הוצאה=2003|קישור=http://www.jstor.org/stable/1519727}}</ref>. ישנם מחקרים שמראים כי הומופיליה מסייעת לאנשים לגשת למידע, להטמיע [[חדשנות]] וליצור דעות ונורמות חברתיות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Choudhury, M.D.; Sundaram, H; Ajita, J; Kelliher, A|שם="Birds of a Feather": Does User Homophily Impact Information Diffusion in Social Media?|כתב עת=CoRR|עמ=abs/1006.1702|שנת הוצאה=2010|קישור=https://arxiv.org/abs/1006.1702}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Christakis, N.A.; Fowler, J.H.|שם=The spread of obesity in a large social network over 32 years|כתב עת=N Engl J Med|כרך=357|סדרה=4|עמ=370-379|שנת הוצאה=2007|doi=10.1056/NEJMsa066082|קישור=http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMsa066082}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Centola, D; Willer, R; Macy, M|שם=The Emperor’s Dilemma: A Computational Model of Self‐Enforcing Norms|כתב עת=American Journal of Sociology|כרך=110|סדרה=4|עמ=1009-1040|שנת הוצאה=2005|doi=10.1086/427321}}</ref>.
הומופילה הקשורה למין וגיל נמוכה יותר יחסית לגזע ומוצא אתני. גברים ונשים לעיתים קרובות גרים זה עם זה ומייצגים קבוצות גדולות ודומות בגודלן.
הומופילה הקשורה למין ו[[גיל]] נמוכה יותר יחסית לגזע ומוצא אתני. גברים ונשים לעיתים קרובות גרים זה עם זה ומייצגים קבוצות גדולות ודומות בגודלן.

החוקרMarsden (1988) מצא הומופיליה בין קבוצות גיל שונות. נמצא קשר חזק בין גיל ומרחק חברתי לאנשים אחרים ונטיה להיות גלוי. לדוגמא ככל שפער הגילאים בין שני אנשים היה גדול יותר, כך היה סיכוי קטן יותר לדון בנושאים חשובים ביניהם [12].
מרסדן (1988) מצא הומופיליה בין קבוצות גיל שונות. נמצא קשר חזק בין גיל ומרחק חברתי לאנשים אחרים ונטיה להיות גלוי. לדוגמא ככל שפער הגילאים בין שני אנשים היה גדול יותר, כך היה סיכוי קטן יותר לדון בנושאים חשובים ביניהם<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Marsden, P.V.|שם=Homogeneity in confiding relations|כתב עת=Social Networks|כרך=10|סדרה=1|עמ=57-76|שנת הוצאה=1988|doi=10.1016/0378-8733(88)90010-X}}</ref>.

== הומופיליה ברשתות חברתיות: ==
== הומופיליה ברשתות חברתיות: ==
ההשפעה של הומופילה ברשתות חברתיות מתבטאת בשני אופנים: השפעה על אופן התפתחות של הרשת ונטייה של האנשים להשפיע על אנשים אחרים שדומים להם [13].
ההשפעה של הומופילה ב[[רשת חברתית|רשתות חברתיות]] מתבטאת בשני אופנים: השפעה על אופן התפתחות של הרשת ונטייה של האנשים להשפיע על אנשים אחרים שדומים להם<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Yavaş, M; Yücel, G|שם=Impact of Homophily on Diffusion Dynamics Over Social Networks|כתב עת=Social Science Computer Review|כרך=32|סדרה=3|עמ=354 - 372|שנת הוצאה=2014|doi=10.1177/0894439313512464}}</ref>.

כריסטאקיס ופאולר בספרם "מחוברים" מצאו כי הרשתות הן דינמיות, ומרכיביהן נוטים לחבור למרכיבים אחרים הדומים להם. אנשים מעצבים את הרשת שלהם בדמותם: בני אדם יוצרים ובונים מחדש את הרשתות החברתיות שלהם כשאחד העקרונות המנחים הוא הומופיליה. מרכיבי הרשת מחפשים לחבור לאותם מרכיבים ששותפים לאינטרסים שלהם, להיסטוריה שלהם. זו הסיבה למשל שניסיונות לפיזור אוכלוסייה אינם עולים יפה, ושבני אדם בעלי מאפיינים דומים נוטים להתגורר באותה סביבה. במחקר שערכו המחברים, נמצא כי קיימת סבירות של 52% ששניים ממכריו של האמריקאי הטיפוסי מכירים זה את זה. מכאן שהרשת משפיעה מאוד על עיצוב חיינו, הבחירות שלנו והטעם שלנו ובעצם הופכת אותנו דומים מאוד להרבה אנשים אחרים ולחלומותיהם [14].
כריסטאקיס ופאולר בספרם "מחוברים" מצאו כי הרשתות הן דינמיות, ומרכיביהן נוטים לחבור למרכיבים אחרים הדומים להם. אנשים מעצבים את הרשת שלהם בדמותם: בני אדם יוצרים ובונים מחדש את הרשתות החברתיות שלהם כשאחד העקרונות המנחים הוא הומופיליה. מרכיבי הרשת מחפשים לחבור לאותם מרכיבים ששותפים לאינטרסים שלהם, להיסטוריה שלהם. זו הסיבה למשל שניסיונות לפיזור אוכלוסייה אינם עולים יפה, ושבני אדם בעלי מאפיינים דומים נוטים להתגורר באותה סביבה. במחקר שערכו המחברים, נמצא כי קיימת סבירות של 52% ששניים ממכריו של האמריקאי הטיפוסי מכירים זה את זה. מסקנתם היא כי הרשת משפיעה מאוד על עיצוב חיינו, הבחירות שלנו והטעם שלנו והופכת אותנו דומים מאוד להרבה אנשים אחרים ולחלומותיהם<ref>{{צ-ספר|מחבר=כריסטאקיס, ניקולס א; פאולר, ג'יימס ה'|שם=מחוברים, כיצד פועלים קשרים בין בני אדם ואיך הם מעצבים את חיינו|מתרגם=דרורה בלישה|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=מטר|שנת הוצאה=2011|עמ=|שפה=אנגלית}}</ref>.
== הומופיליה על פי מוצא אתני ==
== הומופיליה על פי מוצא אתני ==
הרשתות החברתיות של היום בעלות חלוקה בולטת לגזע ומוצא אתני. בקבוצות קטנות יותר קיים שוני קטן יותר בשל מספר קטן של חברים בקבוצה, וכך בקבוצות של מיעוט אתני נצפית הומופיליה בעוצמה גבוהה. ישנו קשר בין גזע ומוצא אתני לרמת ההשכלה ותחומי התעסוקה, דבר המגביר את ההומופילה הבסיסית בקבוצות אלה. הומופיליה אתנית מעידה על החשיבות של אתניות כקריטריון ליצירת קשרים, ועל סימון או מחיקה של גבולות אתניים.
[[רשת חברתית|הרשתות החברתיות]] של היום בעלות חלוקה בולטת ל[[גזע (אדם)|גזע]] ו[[אתניות|מוצא אתני]]. בקבוצות קטנות יותר קיים שוני קטן יותר בשל מספר קטן של חברים בקבוצה, וכך בקבוצות של מיעוט אתני נצפית הומופיליה בעוצמה גבוהה. ישנו קשר בין [[גזע (אדם)|גזע]] ומוצא [[אתניות|אתני]] לרמת [[השכלה|ההשכלה]] ותחומי ה[[עבודה (כלכלה)|תעסוקה]], דבר המגביר את ההומופילה הבסיסית בקבוצות אלה. הומופיליה אתנית מעידה על החשיבות של אתניות כקריטריון ליצירת קשרים, ועל סימון או מחיקה של גבולות אתניים.

רשתות כמו פייסבוק יוצרת אווירת הומופיליה. כאשר משתמשים אוהבים מאמר או פוסט של אידאולוגיה מסוימת, האלגוריתמים של פייסבוק ממשיכים להראות פוסטים של אותה האידאולוגיה (מתוך אמונה שזה מה שהאדם רוצה לראות). סוג זה של הומופיליה עשוי להגביר פערים ו"תיבות תהודה" ברשתות החברתיות המקוונות וליצור מצב בו רק אנשים עם אידאולוגיה דומה מתקשרים זה עם זה.
רשתות כמו [[פייסבוק]] יוצרות אווירת הומופיליה. כאשר משתמשים אוהבים מאמר או פוסט של אידאולוגיה מסוימת, [[אלגוריתם|האלגוריתמים]] של פייסבוק ממשיכים להראות פוסטים של אותה ה[[אידאולוגיה]] (מתוך אמונה שזה מה שהאדם רוצה לראות). סוג זה של הומופיליה עשוי להגביר פערים ו"[[תיבת תהודה (תקשורת)|תיבות תהודה]]" ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות המקוונות]] וליצור מצב בו רק אנשים עם אידאולוגיה דומה מתקשרים זה עם זה.
⚫
מחקר של פרופ' ריצ'רד פרימן, כלכלן באוניברסיטת הרווארד, וויי הואנג יצאו לבחון את השפעת הגיוון בתחום העיסוק שלהם, שוק הפרסומים האקדמיים. נבחנו מאות אלפי מאמרים מדעיים שהתפרסמו ברבבות כתבי עת לאורך 28 שנה. הם קטלגו את המחברים לפי מוצאם, שאותו גזרו משם המשפחה. אלגוריתם מיוחד סרק את שמות המחברים וזיהה מי מהם סינים, יפנים, קוריאנים, וייטנאמים, הודים או היספאנים ומי מהם נושאים שמות אמריקאיים "טהורים" יותר. וכך צוותי המחברים האלה סווגו לשני סוגים: מעורבים ואחידים. המחקר מצא כי מחברים מובילים אמריקאים נטו לעתים קרובות לעבוד עם שותפים ממוצא אתני דומה. החוקרים זיהו קשר בין רמת הגיוון של צוותי המחקר לבין איכות תוצרי העבודה שלהם. צוותים אחידים והומופיליים הניבו מחקרים שתרומתם המדעית היתה פחותה יותר בממוצע; הם פורסמו בכתבי עת שוליים יותר וזכו לתשומת לב פחותה. צוותים מעורבים הפיקו בממוצע מחקרים איכותיים יותר, שהופיעו בכתבי עת יוקרתיים יותר ושימשו בסיס ותימוכין ליותר עבודות המשך. הקשר נצפה גם בכיוון ההפוך: ככל שההישגים המחקריים של חוקר מרשימים יותר, כך גדל הסיכוי שיהיה שותף בצוותים מעורבים. גם התפזרות מחברי המחקרים על פני מוסדות שונים העלתה את מדד האיכות של עבודותיהם. שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטאות שונות וארצות שונות הוליד עבודה אקדמית איכותית ומועילה הרבה יותר בממוצע מזו שצמחה בשיתוף פעולה בין חוקרים מאותו המוסד, גם אם דובר באוניברסיטה מהמובילות בעולם [15].

⚫
מחקרם של אזי לב און סבינה ליסיצה, מאוניברסיטת אריאל בדק את המושג "מרחק חברתי" בין יהודים וערבים בישראל. המושג מוגדר על פי מידת האהדה שחשים בני קבוצה אחת כלפי קבוצה שנייה. השערת המחקר מבוססת על תיאוריה של לזרספלד ומרטון משנת 1954 האומרת כי "מגע בין אנשים המשתייכים לקבוצות שונות מבחינת גזע, דת ומוצא עשוי לצמצם סטריאוטיפים הדדים". המושג "מרחק חברתי" מתייחס לנכונות של בני קבוצה מסוימת להתמודד עם צורך לתקשר עם בני קבוצה חברתית אחרת. המרחק החברתי מוגדר על ידי מידת האהדה שחשים בני קבוצה אחת כלפי בני קבוצה אחרת, הצבת גבולות הקבוצה החוצים בין אלה ששייכים אליה ואלה שלא, תדירות האינטראקציות ההדדיות וההבדלים התרבותיים בין הקבוצות. ממצאי המחקר מצביעים על תדירות נמוכה מאוד של מגע אונליין בין יהודים לערבים: 75% מהיהודים לא נמצאים במגע אונליין עם הערבים באמצעות מדיה חברתית. עם זאת, ככל שתדירות המגעים עם המגזר הערבי עולה, כך אותם גולשים יהודים חשים קירבה רבה יותר. המפגשים שנעשו במסגרות של מדיה חברתית על בסיס תחומי עניין משותפים, תרמו למעט יותר קרבה לערבים, כפי שהגולשים היהודים מדווחים [16].
⚫
מחקר של פרופ' ריצ'רד פרימן, כלכלן ב[[אוניברסיטת הרווארד]], וויי הואנג יצאו לבחון את השפעת הגיוון בתחום העיסוק שלהם, שוק הפרסומים האקדמיים. נבחנו מאות אלפי מאמרים מדעיים שהתפרסמו במספר רב של [[כתב עת|כתבי עת]] לאורך 28 שנה. הם קטלגו את המחברים לפי מוצאם, שאותו גזרו מ[[שם משפחה|שם המשפחה]]. [[אלגוריתם]] מיוחד סרק את שמות המחברים וזיהה מי מהם סינים, יפנים, קוריאנים, וייטנאמים, הודים או היספאנים ומי מהם נושאים שמות אמריקאיים "טהורים" יותר. וכך צוותי המחברים סווגו לשני סוגים: מעורבים ואחידים. המחקר מצא כי מחברים מובילים [[ארצות הברית|אמריקאים]] נטו לעתים קרובות לעבוד עם שותפים ממוצא אתני דומה. החוקרים זיהו קשר בין רמת הגיוון של צוותי המחקר לבין איכות תוצרי העבודה שלהם. צוותים אחידים והומופיליים הניבו מחקרים שתרומתם המדעית היתה פחותה יותר בממוצע; הם פורסמו בכתבי עת שוליים יותר וזכו לתשומת לב פחותה. צוותים מעורבים הפיקו בממוצע מחקרים איכותיים יותר, שהופיעו בכתבי עת יוקרתיים יותר ושימשו בסיס ותימוכין ליותר עבודות המשך. הקשר נצפה גם בכיוון ההפוך: ככל שההישגים המחקריים של חוקר מרשימים יותר, כך גדל הסיכוי שיהיה שותף בצוותים מעורבים. גם התפזרות מחברי המחקרים על פני מוסדות שונים העלתה את מדד האיכות של עבודותיהם. שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטאות שונות וארצות שונות הוליד עבודה אקדמית איכותית ומועילה הרבה יותר בממוצע מזו שצמחה בשיתוף פעולה בין חוקרים מאותו המוסד, גם אם דובר באוניברסיטה מהמובילות בעולם<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Freeman, R.B.; Huang, W|שם=Collaborating with People Like Me: Ethnic Coauthorship within the United States|כתב עת=Journal of Labor Economics|כרך=33|סדרה=S1|עמ=S289-S318|שנת הוצאה=2015|doi=10.1086/678973}}</ref>.

⚫
מחקרם של אזי לב און סבינה ליסיצה, מ[[אוניברסיטת אריאל בשומרון|אוניברסיטת אריאל]] בדק את המושג "מרחק חברתי" בין [[יהודים]] ו[[ערביי ישראל|ערבים בישראל]]. המושג מוגדר על פי מידת האהדה שחשים בני קבוצה אחת כלפי קבוצה שנייה. השערת המחקר מבוססת על תיאוריה של לזרספלד ומרטון משנת 1954 האומרת כי "מגע בין אנשים המשתייכים לקבוצות שונות מבחינת גזע, דת ומוצא עשוי לצמצם סטריאוטיפים הדדים". המושג "מרחק חברתי" מתייחס לנכונות של בני קבוצה מסוימת להתמודד עם צורך לתקשר עם בני קבוצה חברתית אחרת. המרחק החברתי מוגדר על ידי מידת האהדה שחשים בני קבוצה אחת כלפי בני קבוצה אחרת, הצבת גבולות הקבוצה החוצים בין אלה ששייכים אליה ואלה שלא, תדירות האינטראקציות ההדדיות וההבדלים התרבותיים בין הקבוצות. ממצאי המחקר מצביעים על תדירות נמוכה מאוד של מגע אונליין בין יהודים לערבים: 75% מהיהודים לא נמצאים במגע אונליין עם הערבים באמצעות [[מדיה חברתית]]. עם זאת, ככל שתדירות המגעים עם המגזר הערבי עולה, כך אותם גולשים יהודים חשים קירבה רבה יותר. המפגשים שנעשו במסגרות של מדיה חברתית על בסיס תחומי עניין משותפים, תרמו למעט יותר קרבה לערבים, כפי שהגולשים היהודים מדווחים<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.pc.co.il/editorial/seder/111487/|הכותב=קונפורטס, יהודה|כותרת=האם האינטרנט יכול לקרב בין יהודים וערבים?|אתר=אנשים ומחשבים|תאריך=פברואר 2013}}</ref>.


עינת יהודה מאוניברסיטת בן גוריון ערכה מחקר שבדק "הומופיליה אתנית" בקרב משכילים – מבנה היחסים האתניים בדור השלישי ומעלה, בין שלוש קבוצות אתניות וותיקות בחברה היהודית בישראל: מזרחים, אשכנזים ומעורבים. המחקר הראה כי מזרחיים ואשכנזים גילו העדפה בולטת לקשרים תוך-אתניים, לעומת אדישות לאתניות בקרב מעורבים. כמו כן, הממצאים מראים על קשר חיובי בין גודל הקבוצה האתנית למספר הקשרים התוך אתניים. כלומר, גודל הקבוצה האתנית חשוב, מכיוון שהוא מבנה את ההזדמנויות או מציב אילוצים על יצירת קשרים תוך אתניים [17].
עינת יהודה מ[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב|אוניברסיטת בן גוריון]] ערכה מחקר שבדק "הומופיליה אתנית" בקרב משכילים – מבנה היחסים האתניים בדור השלישי ומעלה, בין שלוש קבוצות אתניות וותיקות בחברה היהודית בישראל: [[מזרחים]], [[יהדות אשכנז|אשכנזים]] ומעורבים. המחקר הראה כי מזרחים ואשכנזים גילו העדפה בולטת לקשרים תוך-אתניים, לעומת אדישות לאתניות בקרב מעורבים. כמו כן, הממצאים מראים על קשר חיובי בין גודל הקבוצה האתנית למספר הקשרים התוך אתניים. כלומר, גודל הקבוצה האתנית חשוב, מכיוון שהוא מבנה את ההזדמנויות או מציב אילוצים על יצירת קשרים תוך אתניים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יהודה, ע|שם=מה הקשר? בין ובתוך קבוצות אתניות בישראל.|כתב עת=עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך"|מו"ל=המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.|שנת הוצאה=2014|קישור=https://catalogue.bgu.ac.il/F/SPEQNTD72P4RJ3JK4TJ7Y6ESQFHCPJ59CCINQV7DB6HFR91EHB-47156?func=find-acc&acc_sequence=002571415}}</ref>.


== הומופיליה בדעות פוליטיות ==
== הומופיליה בדעות פוליטיות ==
חברת האנליטיקס Gnip (שנרכשה על-ידי טוויטר), בחנה 11.5 מיליון ציוצים שפורסמו במהלך המבצע "עמוד ענן" (נובמבר 2012) או עסקו בו, ומצאה כי רק עשרה אחוז מהשיח התנהל בין תומכים של שני הצדדים. סקירה דומה של פעילות מקוונת במהלך מחאות הגזע ב-2014 בפרגוסון שבמיזורי, הראתה כי ליברלים ושמרנים בארצות הברית ציטטו עובדות וטיעונים שונים לחלוטין, ונוצר רושם שהם כמעט לא מכירים אלה בקיומם של אלה. וול סטריט ג'ורנל עורך פרויקט בשם Blue Feed, Red Feed ("פיד כחול, פיד אדום") המציג זה לצד זה את המקורות החדשותיים הפופולריים בקרב קהלים ליברליים (כחולים) ושמרנים (אדומים). התוצאה היא שני "פידים" שונים לגמרי [18].
חברת האנליטיקס Gnip (שנרכשה על-ידי [[טוויטר]]), בחנה 11.5 מיליון ציוצים שפורסמו במהלך המבצע "[[מבצע עמוד ענן|עמוד ענן]]" (נובמבר 2012) או עסקו בו, ומצאה כי רק 10% מהשיח התנהל בין תומכים של שני הצדדים. סקירה דומה של פעילות מקוונת במהלך מחאות הגזע ב-2014 בפרגוסון שב[[מיזורי]], הראתה כי ליברלים ושמרנים ב[[ארצות הברית]] ציטטו עובדות וטיעונים שונים לחלוטין, ונוצר רושם שהם כמעט לא מכירים אלה בקיומם של אלה. [[וול סטריט ג'ורנל]] עורך פרויקט בשם Blue Feed, Red Feed ("פיד כחול, פיד אדום") המציג זה לצד זה את המקורות החדשותיים הפופולריים בקרב קהלים ליברליים (כחולים) ושמרנים (אדומים). התוצאה היתה יצירת שני "פידים" שונים לגמרי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://alaxon.co.il/article/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/|הכותב=ברוקינג,אמרסון ט' ; ופ' ו' סינגר, פ' ו'|כותרת=חדשות, תעמולה, הטעיה, גיוס המוני לטוב ולרע: הרשתות החברתיות הן זירות רוחשות המשפיעות על כולנו מדי יום|אתר=The Atlantic Magazine|תאריך=2016}}</ref>.


קרין נהון ושירה ריבנאי נהיר חקרו את התופעה במערכות בחירות בישראל. הומופיליה ברשת התבטאה בקרב גולשים רבים ממחנה השמאל בהיוודע תוצאות הבחירות לכנסת ה -20 , שטענו כי לפי התכנים אליהם נחשפו בפייסבוק, היה ברור כי מחנה השמאל הולך לנצח. אשליה זו נוצרה משום שפייסבוק מסננת תכנים שאינם מתאימים לגולשים, וכך איש שמאל רואה תכנים של חבריו מהשמאל בלבד, ואיש ימין יטה לראות תכנים של חבריו מימין. הבעייתיות עליה מצביעים אם הדבר נובע מבחירה אישית אלא משליטה על תכנים על ידי פלטפורמה [19]. לדברי פרופ' נהון הבעיה נובעת מהיותנו לא חשופים לכל הידע הקיים ברשת. תופעה המכונה "חוק הכוח"- כאשר תשומת הלב של המשתמש מרוכזת בידי מעט ספקים. 98% מהגולשים משתמשים בארבעה מנועי חיפוש בלבד. הדבר מאפשר לפייסבוק לנתב לנו את המידע. המשתמש רואה רק 7% מהפיד שלו ולא מודע לשיח שמתנהל בין אנשים אחרים בעלי מאפיינים שונים. "פייסבוק הוא צנזור ראשי, הוא לא מאפשר שיח חוצה מחנות. זה מחזיר לעניין ההומופיליה". [20]
[[קרין נהון]] ושירה ריבנאי נהיר חקרו את התופעה במערכות [[הבחירות בישראל|בחירות בישראל]]. הומופיליה ברשת התבטאה בקרב גולשים רבים ממחנה השמאל בהיוודע תוצאות הבחירות לכנסת ה-20 , שטענו כי לפי התכנים אליהם נחשפו ב[[פייסבוק]], היה ברור כי מחנה השמאל הולך לנצח. אשליה זו נוצרה משום שפייסבוק מסננת תכנים שאינם מתאימים לגולשים, וכך איש שמאל רואה תכנים של חבריו מהשמאל בלבד, ואיש ימין יטה לראות תכנים של חבריו מימין. הבעייתיות עליה מצביעים אם הדבר נובע מבחירה אישית אלא משליטה על תכנים על ידי פלטפורמה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://bechirot.gov.il/election/vadattaamula/Documents/social_networks.pdf|הכותב=נהון, ק; ריבנאי בהיר, ש|כותרת=תעמולת בחירות בראי האינטרנט והרשתות החברתיות: חומר רקע לועדת בייניש|אתר=|מידע נוסף=|תאריך=ינואר 2016|שפה=עברית|תאריך_וידוא=15.03.2018}}</ref>. לדברי [[קרין נהון|פרופ' נהון]] הבעיה נובעת מהיותנו לא חשופים לכל הידע הקיים ברשת. תופעה המכונה "חוק הכוח"- כאשר תשומת הלב של המשתמש מרוכזת בידי מעט ספקים. 98% מהגולשים משתמשים בארבעה [[מנוע חיפוש|מנועי חיפוש]] בלבד. הדבר מאפשר לפייסבוק לנתב לנו את המידע. המשתמש רואה רק 7% מהפיד שלו ולא מודע לשיח שמתנהל בין אנשים אחרים בעלי מאפיינים שונים. "פייסבוק הוא צנזור ראשי, הוא לא מאפשר שיח חוצה מחנות. זה מחזיר לעניין ההומופיליה"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3637242,00.html|הכותב=שמיר, ט|כותרת=פייסבּום|אתר=כלכליסט|תאריך=יולי 2014|שפה=עברית|תאריך_וידוא=15.03.2018}}</ref>.

גרסה מ־20:05, 16 במרץ 2018

הומופיליה - אהבת הדומה - (באנגלית Homophily) הינו מונח מתחום הסוציולוגיה המתאר את נטייתו של האדם ליצור קשרים עם אנשים דומים לו כפי שמתבטא בביטוי השגור "מצא מין את מינו". המילה מורכבת משתי מילים ביוונית העתיקה: ὁμοῦ ( homou , "ביחד") ו- φιλία (philia, "חברות"). הנושא נחקר רבות בתחום הרשתות במיוחד בתחום הרשתות החברתיות. יותר ממאה מחקרים הדגימו הומופיליה בצורה זו או אחרת והוכיחו כי הדמיון בין אנשים עוזר ליצור קשר ביניהם[1]. התכונות המשותפות כוללות גיל, מין, מעמד חברתי ותפקיד בארגון[2] .

אנשים הנמצאים ביחסים עם הדומים להם חולקים גם מאפיינים משותפים כגון אמונות, ערכים, השכלה. המאפיינים המשותפים מקלים על תקשורת ועל יצירת מערכת יחסים. מונח הפוך ל"הומופיליה" הוא "הטרופיליה".

הומופיליה לעיתים קרובות גם גורמת לנישואין בין אנשים עם מאפיינים דומים[3], והיא אחד הגורמים המשפיעים על פוריות. נצפתה פוריות גבוהה יותר באנשים שיוצרים יחסים עם אנשים אחרים בעלי מאפיינים משותפים[4].

הומופיליה נחקרה גם בתחום של ביולוגיה אבולוציונית לגבי נטייה ברורה של בעלי חיים להזדווג עם דומים להם[5].

החוקרים לזרספלד ומרטון ב-1954 הגדירו את המונח לראשונה והבדילו בין הומופיליה לפי סטטוס והומופיליה לפי ערכים. החוקרים מצאו כי אנשים עם מאפיינים זהים של סטטוס חברתי נוטים יותר להתקשר זה עם זה מאשר באופן אקראי. "סטטוס" כולל מאפיינים מולדים כמו גזע, מוצא אתני, מין וגיל וכן מאפיינים נרכשים כמו דת והשכלה. לעומת זאת, הומופיליה לפי ערכים קשורה להתקשרות של אנשים על בסיס דעות דומות, גם אם יש הבדל במאפייני סטטוס באנשים אלה[6].

גורמים המשפיעים על הומופילה:

  • מרחק גאוגרפי – אנשים שנמצאים קרוב זה לזה נוטים להיות בעלי מאפיינים דומים ולתקשר עם אנשים שיותר קרובים אליהם. לאנשים אלה נוצר ידע משותף וטעמים תרבותיים דומים דבר שמגביר את היווצרות ההומופילה. טכנולוגיות מודרניות כגון טלפון, דואר אלקטרוני ורשתות חברתיות צמצמו את ההשפעה של המרחק אך לא ביטלו אותה לחלוטין.
  • קשרים משפחתיים – קשרים משפחתיים נוטים להביא לקשר הדוק ותדיר גם במרחקים גאוגרפיים, עם כי קשרים אלה נוטים להתרופף בהדרגה עם הזמן.
  • ארגונים – בית ספר, עבודה, פעילות התנדבותית מאפשרים יצירת קשרים רבים.

מחקר הראה שתפיסה שיש דמיון בין אנשים בקבוצה משפר שיתוף פעולה בקבוצה וציפייה לתגמול מהאינטראקציה מעל המצופה[7]. מחקר אחר הראה שהומופיליה יוצרת סובלנות ושיתוף פעולה במרחבים חברתיים[8]. ישנם מחקרים שמראים כי הומופיליה מסייעת לאנשים לגשת למידע, להטמיע חדשנות וליצור דעות ונורמות חברתיות[9][10][11]. הומופילה הקשורה למין וגיל נמוכה יותר יחסית לגזע ומוצא אתני. גברים ונשים לעיתים קרובות גרים זה עם זה ומייצגים קבוצות גדולות ודומות בגודלן.

מרסדן (1988) מצא הומופיליה בין קבוצות גיל שונות. נמצא קשר חזק בין גיל ומרחק חברתי לאנשים אחרים ונטיה להיות גלוי. לדוגמא ככל שפער הגילאים בין שני אנשים היה גדול יותר, כך היה סיכוי קטן יותר לדון בנושאים חשובים ביניהם[12].

הומופיליה ברשתות חברתיות:

ההשפעה של הומופילה ברשתות חברתיות מתבטאת בשני אופנים: השפעה על אופן התפתחות של הרשת ונטייה של האנשים להשפיע על אנשים אחרים שדומים להם[13].

כריסטאקיס ופאולר בספרם "מחוברים" מצאו כי הרשתות הן דינמיות, ומרכיביהן נוטים לחבור למרכיבים אחרים הדומים להם. אנשים מעצבים את הרשת שלהם בדמותם: בני אדם יוצרים ובונים מחדש את הרשתות החברתיות שלהם כשאחד העקרונות המנחים הוא הומופיליה. מרכיבי הרשת מחפשים לחבור לאותם מרכיבים ששותפים לאינטרסים שלהם, להיסטוריה שלהם. זו הסיבה למשל שניסיונות לפיזור אוכלוסייה אינם עולים יפה, ושבני אדם בעלי מאפיינים דומים נוטים להתגורר באותה סביבה. במחקר שערכו המחברים, נמצא כי קיימת סבירות של 52% ששניים ממכריו של האמריקאי הטיפוסי מכירים זה את זה. מסקנתם היא כי הרשת משפיעה מאוד על עיצוב חיינו, הבחירות שלנו והטעם שלנו והופכת אותנו דומים מאוד להרבה אנשים אחרים ולחלומותיהם[14].

הומופיליה על פי מוצא אתני

הרשתות החברתיות של היום בעלות חלוקה בולטת לגזע ומוצא אתני. בקבוצות קטנות יותר קיים שוני קטן יותר בשל מספר קטן של חברים בקבוצה, וכך בקבוצות של מיעוט אתני נצפית הומופיליה בעוצמה גבוהה. ישנו קשר בין גזע ומוצא אתני לרמת ההשכלה ותחומי התעסוקה, דבר המגביר את ההומופילה הבסיסית בקבוצות אלה. הומופיליה אתנית מעידה על החשיבות של אתניות כקריטריון ליצירת קשרים, ועל סימון או מחיקה של גבולות אתניים.

רשתות כמו פייסבוק יוצרות אווירת הומופיליה. כאשר משתמשים אוהבים מאמר או פוסט של אידאולוגיה מסוימת, האלגוריתמים של פייסבוק ממשיכים להראות פוסטים של אותה האידאולוגיה (מתוך אמונה שזה מה שהאדם רוצה לראות). סוג זה של הומופיליה עשוי להגביר פערים ו"תיבות תהודה" ברשתות החברתיות המקוונות וליצור מצב בו רק אנשים עם אידאולוגיה דומה מתקשרים זה עם זה.

מחקר של פרופ' ריצ'רד פרימן, כלכלן באוניברסיטת הרווארד, וויי הואנג יצאו לבחון את השפעת הגיוון בתחום העיסוק שלהם, שוק הפרסומים האקדמיים. נבחנו מאות אלפי מאמרים מדעיים שהתפרסמו במספר רב של כתבי עת לאורך 28 שנה. הם קטלגו את המחברים לפי מוצאם, שאותו גזרו משם המשפחה. אלגוריתם מיוחד סרק את שמות המחברים וזיהה מי מהם סינים, יפנים, קוריאנים, וייטנאמים, הודים או היספאנים ומי מהם נושאים שמות אמריקאיים "טהורים" יותר. וכך צוותי המחברים סווגו לשני סוגים: מעורבים ואחידים. המחקר מצא כי מחברים מובילים אמריקאים נטו לעתים קרובות לעבוד עם שותפים ממוצא אתני דומה. החוקרים זיהו קשר בין רמת הגיוון של צוותי המחקר לבין איכות תוצרי העבודה שלהם. צוותים אחידים והומופיליים הניבו מחקרים שתרומתם המדעית היתה פחותה יותר בממוצע; הם פורסמו בכתבי עת שוליים יותר וזכו לתשומת לב פחותה. צוותים מעורבים הפיקו בממוצע מחקרים איכותיים יותר, שהופיעו בכתבי עת יוקרתיים יותר ושימשו בסיס ותימוכין ליותר עבודות המשך. הקשר נצפה גם בכיוון ההפוך: ככל שההישגים המחקריים של חוקר מרשימים יותר, כך גדל הסיכוי שיהיה שותף בצוותים מעורבים. גם התפזרות מחברי המחקרים על פני מוסדות שונים העלתה את מדד האיכות של עבודותיהם. שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטאות שונות וארצות שונות הוליד עבודה אקדמית איכותית ומועילה הרבה יותר בממוצע מזו שצמחה בשיתוף פעולה בין חוקרים מאותו המוסד, גם אם דובר באוניברסיטה מהמובילות בעולם[15].

מחקרם של אזי לב און סבינה ליסיצה, מאוניברסיטת אריאל בדק את המושג "מרחק חברתי" בין יהודים וערבים בישראל. המושג מוגדר על פי מידת האהדה שחשים בני קבוצה אחת כלפי קבוצה שנייה. השערת המחקר מבוססת על תיאוריה של לזרספלד ומרטון משנת 1954 האומרת כי "מגע בין אנשים המשתייכים לקבוצות שונות מבחינת גזע, דת ומוצא עשוי לצמצם סטריאוטיפים הדדים". המושג "מרחק חברתי" מתייחס לנכונות של בני קבוצה מסוימת להתמודד עם צורך לתקשר עם בני קבוצה חברתית אחרת. המרחק החברתי מוגדר על ידי מידת האהדה שחשים בני קבוצה אחת כלפי בני קבוצה אחרת, הצבת גבולות הקבוצה החוצים בין אלה ששייכים אליה ואלה שלא, תדירות האינטראקציות ההדדיות וההבדלים התרבותיים בין הקבוצות. ממצאי המחקר מצביעים על תדירות נמוכה מאוד של מגע אונליין בין יהודים לערבים: 75% מהיהודים לא נמצאים במגע אונליין עם הערבים באמצעות מדיה חברתית. עם זאת, ככל שתדירות המגעים עם המגזר הערבי עולה, כך אותם גולשים יהודים חשים קירבה רבה יותר. המפגשים שנעשו במסגרות של מדיה חברתית על בסיס תחומי עניין משותפים, תרמו למעט יותר קרבה לערבים, כפי שהגולשים היהודים מדווחים[16].

עינת יהודה מאוניברסיטת בן גוריון ערכה מחקר שבדק "הומופיליה אתנית" בקרב משכילים – מבנה היחסים האתניים בדור השלישי ומעלה, בין שלוש קבוצות אתניות וותיקות בחברה היהודית בישראל: מזרחים, אשכנזים ומעורבים. המחקר הראה כי מזרחים ואשכנזים גילו העדפה בולטת לקשרים תוך-אתניים, לעומת אדישות לאתניות בקרב מעורבים. כמו כן, הממצאים מראים על קשר חיובי בין גודל הקבוצה האתנית למספר הקשרים התוך אתניים. כלומר, גודל הקבוצה האתנית חשוב, מכיוון שהוא מבנה את ההזדמנויות או מציב אילוצים על יצירת קשרים תוך אתניים[17].

הומופיליה בדעות פוליטיות

חברת האנליטיקס Gnip (שנרכשה על-ידי טוויטר), בחנה 11.5 מיליון ציוצים שפורסמו במהלך המבצע "עמוד ענן" (נובמבר 2012) או עסקו בו, ומצאה כי רק 10% מהשיח התנהל בין תומכים של שני הצדדים. סקירה דומה של פעילות מקוונת במהלך מחאות הגזע ב-2014 בפרגוסון שבמיזורי, הראתה כי ליברלים ושמרנים בארצות הברית ציטטו עובדות וטיעונים שונים לחלוטין, ונוצר רושם שהם כמעט לא מכירים אלה בקיומם של אלה. וול סטריט ג'ורנל עורך פרויקט בשם Blue Feed, Red Feed ("פיד כחול, פיד אדום") המציג זה לצד זה את המקורות החדשותיים הפופולריים בקרב קהלים ליברליים (כחולים) ושמרנים (אדומים). התוצאה היתה יצירת שני "פידים" שונים לגמרי[18].

קרין נהון ושירה ריבנאי נהיר חקרו את התופעה במערכות בחירות בישראל. הומופיליה ברשת התבטאה בקרב גולשים רבים ממחנה השמאל בהיוודע תוצאות הבחירות לכנסת ה-20 , שטענו כי לפי התכנים אליהם נחשפו בפייסבוק, היה ברור כי מחנה השמאל הולך לנצח. אשליה זו נוצרה משום שפייסבוק מסננת תכנים שאינם מתאימים לגולשים, וכך איש שמאל רואה תכנים של חבריו מהשמאל בלבד, ואיש ימין יטה לראות תכנים של חבריו מימין. הבעייתיות עליה מצביעים אם הדבר נובע מבחירה אישית אלא משליטה על תכנים על ידי פלטפורמה[19]. לדברי פרופ' נהון הבעיה נובעת מהיותנו לא חשופים לכל הידע הקיים ברשת. תופעה המכונה "חוק הכוח"- כאשר תשומת הלב של המשתמש מרוכזת בידי מעט ספקים. 98% מהגולשים משתמשים בארבעה מנועי חיפוש בלבד. הדבר מאפשר לפייסבוק לנתב לנו את המידע. המשתמש רואה רק 7% מהפיד שלו ולא מודע לשיח שמתנהל בין אנשים אחרים בעלי מאפיינים שונים. "פייסבוק הוא צנזור ראשי, הוא לא מאפשר שיח חוצה מחנות. זה מחזיר לעניין ההומופיליה"[20].

  1. ^ McPherson, M; Smith-Lovin, L; Cook, J.M, Birds of a Feather: Homophily in Social Networks, Annual Review of Sociology 27, 2001, עמ' 415-444 doi: 10.1146/annurev.soc.27.1.415
  2. ^ Retica, Aaron, Homophily, The New York Times Magazine, ‏10.12.2006 (באנגלית)
  3. ^ Fiore, A.T.; Donath, J.S., Homophily in online dating: When do you like someone like yourself?, ACM Computer-Human Interaction, 2005, עמ' 1371-1374 doi: 10.1145/1056808.105691910.1145/1056808.1056919
  4. ^ Fent, T; Prskawetz, A; Diaz, B.A., Family policies in the context of low fertility and social structure, Demographic Research 29, 2010, עמ' 963–998 doi: 10.4054/DemRes.2013.29.37
  5. ^ Jiang, Y; Bolnick, D.I.; Kirkpatrick, M, Assortative Mating in Animals, The American Naturalist 181(6), 2013, עמ' E125-E138
  6. ^ Lazarsfeld, P.F.; Merton, R.K., Friendship as a Social Process: A Substantive and Methodological Analysis, Freedom and control in modern society 18, Van Nostrand, 1954, עמ' 18-66
  7. ^ Chierchia, G; Coricelli, G, The impact of perceived similarity on tacit coordination: propensity for matching and aversion to decoupling choices, Front Behav Neuroscience 9, 2015, עמ' 202 doi: 10.3389/fnbeh.2015.00202
  8. ^ Mark, N.P., Culture and Competition: Homophily and Distancing Explanations for Cultural Niches, American Sociological Review, 3 68, 2003, עמ' 319-345
  9. ^ Choudhury, M.D.; Sundaram, H; Ajita, J; Kelliher, A, "Birds of a Feather": Does User Homophily Impact Information Diffusion in Social Media?, CoRR, 2010, עמ' abs/1006.1702
  10. ^ Christakis, N.A.; Fowler, J.H., The spread of obesity in a large social network over 32 years, N Engl J Med, 4 357, 2007, עמ' 370-379 doi: 10.1056/NEJMsa066082
  11. ^ Centola, D; Willer, R; Macy, M, The Emperor’s Dilemma: A Computational Model of Self‐Enforcing Norms, American Journal of Sociology, 4 110, 2005, עמ' 1009-1040 doi: 10.1086/427321
  12. ^ Marsden, P.V., Homogeneity in confiding relations, Social Networks, 1 10, 1988, עמ' 57-76 doi: 10.1016/0378-8733(88)90010-X
  13. ^ Yavaş, M; Yücel, G, Impact of Homophily on Diffusion Dynamics Over Social Networks, Social Science Computer Review, 3 32, 2014, עמ' 354 - 372 doi: 10.1177/0894439313512464
  14. ^ כריסטאקיס, ניקולס א; פאולר, ג'יימס ה', תרגום: דרורה בלישה, מחוברים, כיצד פועלים קשרים בין בני אדם ואיך הם מעצבים את חיינו, תל אביב: מטר, 2011. (באנגלית)
  15. ^ Freeman, R.B.; Huang, W, Collaborating with People Like Me: Ethnic Coauthorship within the United States, Journal of Labor Economics, S1 33, 2015, עמ' S289-S318 doi: 10.1086/678973
  16. ^ קונפורטס, יהודה, האם האינטרנט יכול לקרב בין יהודים וערבים?, באתר אנשים ומחשבים, ‏פברואר 2013
  17. ^ יהודה, ע, מה הקשר? בין ובתוך קבוצות אתניות בישראל., עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך", המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב., 2014
  18. ^ ברוקינג,אמרסון ט' ; ופ' ו' סינגר, פ' ו', חדשות, תעמולה, הטעיה, גיוס המוני לטוב ולרע: הרשתות החברתיות הן זירות רוחשות המשפיעות על כולנו מדי יום, באתר The Atlantic Magazine, ‏2016
  19. ^ נהון, ק; ריבנאי בהיר, ש, תעמולת בחירות בראי האינטרנט והרשתות החברתיות: חומר רקע לועדת בייניש, ‏ינואר 2016
  20. ^ שמיר, ט, פייסבּום, באתר כלכליסט, ‏יולי 2014
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הומופיליה_(סוציולוגיה)&oldid=22635090"