לדלג לתוכן

איג'יסוכוס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 3: שורה 3:
|כיתוב=איור של אגיסוכוס בציד
|כיתוב=איור של אגיסוכוס בציד
|תקופה={{יצור קדום}}[[קרטיקון עליון]] {{טווח מאובנים|95}}
|תקופה={{יצור קדום}}[[קרטיקון עליון]] {{טווח מאובנים|95}}
|על-סדרה=[[דמויי תנינאים]]
|מין='''''Aegisuchus witmeri'''''
|מין='''''Aegisuchus witmeri'''''
}}
}}
'''איג'יסוכוס''' ([[שם מדעי]]: '''''Aegisuchus''''') הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] של [[זוחל]] [[דמויי-תנינאים|דמוי-תנין]] גדול פרהיסטורי, אשר חי במשך ה[[קרטיקון עליון|קרטיקון העליון]] לפני 95 מיליון שנה שבמשך ה[[קנומן]]. ה[[מאובנים]] שלו התגלו ב[[מרוקו]] והוא התגלה ב-2012 בידי צוות החוקרים קייסי הולידיי וניקלוס גרדר שכינו אותו: "תנין מגן", עקב מבנה ה[[גולגולת]] דמוית ה[[מגן]] שלו. הסוג הכיל רק את ה[[מין (טקסונומיה)|מין]] ''Aegisuchus witmeri'', אשר נמצא ב[[תצורת קם קם]] שבדרום מרוקו כשברי גולגולת. הוא קרוי על שם המונח [[איג'יס]] {{אנ|Aegis}} מ[[המיתולוגיה היוונית]], עורות ושריונות של בעלי חיים בהם השתמשו האלים [[זאוס]] ו[[אתנה]] ליצירת ה[[גורגונה]]. הסיומת "suchus" פירושה: תנין.
'''איג'יסוכוס''' ([[שם מדעי]]: '''''Aegisuchus''''') הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] של [[זוחל]] [[דמויי-תנינאים|דמוי-תנין]] גדול פרהיסטורי, אשר חי במשך ה[[קרטיקון עליון|קרטיקון העליון]] לפני 95 מיליון שנה שבמשך ה[[קנומן]]. ה[[מאובנים]] שלו התגלו ב[[מרוקו]] והוא התגלה ב-2012 בידי צוות החוקרים קייסי הולידיי וניקלוס גרדר שכינו אותו: "תנין מגן", עקב מבנה ה[[גולגולת]] דמוית ה[[מגן]] שלו. הסוג הכיל רק את ה[[מין (טקסונומיה)|מין]] ''Aegisuchus witmeri'', אשר נמצא ב[[תצורת קם קם]] שבדרום מרוקו כשברי גולגולת. הוא קרוי על שם המונח [[איג'יס]] {{אנ|Aegis}} מ[[המיתולוגיה היוונית]], עורות ושריונות של בעלי חיים בהם השתמשו האלים [[זאוס]] ו[[אתנה]] ליצירת ה[[גורגונה]]. הסיומת "suchus" פירושה: תנין.


דמוי-תנינאי זה היה בעל מוח גדול מאוד בנפח של 40 [[סמ"ק]]. האורך המוערך של ראשו הוערך כ-2.08 עד 2.86 מטרים לפי היחס בין גודל המוח לגודל הגולגולת ב[[תנינאים]] בני ימינו. עם זאת חוקרים שמדדו את מבנה המוח, בהשוואה לגודלי תנינים אחרים כמו [[גוויאליים]] מעריכים שאורך החיה הגיע ל-{{יחידות|15–21|מטר|רגל|קישור=כן}} ואולי אף 16 עד 22 מטר - הערכות שהופכות אותו לדמויי-התנינאים הארוך ביותר ומגדולי דמויי-התנינאים מעולם, לצד ה[[דיינוסוכוס]], ה[[סרקוסוכוס]] וה[[פורוסזאורוס]]. עם זאת, על השימוש ביחס בין גודל המוח לאורך הכולל נמתחה ביקורת רבה, וכנראה שגודלו האמיתי של האיג'יסוכוס היה קטן בהרבה ועמד על הגודל של תנינאים בני זמננו.
דמוי-תנינאי זה היה בעל מוח גדול מאוד בנפח של 40 [[סמ"ק]]. האורך המוערך של ראשו הוערך כ-2.08 עד 2.86 מטרים לפי היחס בין גודל המוח לגודל הגולגולת ב[[תנינאים]] בני ימינו. עם זאת חוקרים שמדדו את מבנה המוח, בהשוואה לגודלי תנינים אחרים כמו [[גוויאליים]], מעריכים שאורך החיה הגיע ל-{{יחידות|15–21|מטר|רגל|קישור=כן}} ואולי אף 16 עד 22 מטר - הערכות שהופכות אותו לזוחל דמוי-התנינאים הארוך ביותר ומגדולי דמויי-התנינאים שחיו אי פעם, לצד ה[[דיינוסוכוס]], ה[[סרקוסוכוס]] וה[[פורוסזאורוס]]. עם זאת, על השימוש בגודל המוח כדי להעריך את האורך הכולל נמתחה ביקורת רבה, וכנראה שגודלו האמיתי של האיג'יסוכוס היה קטן בהרבה.<ref>{{Cite journal | doi=10.1371/journal.pone.0030471| title=A New Eusuchian Crocodyliform with Novel Cranial Integument and Its Significance for the Origin and Evolution of Crocodylia| journal=PLOS ONE| volume=7| issue=1| pages=e30471| date=2012-01-31| last1=Gardner| first1=Nicholas M.| last2=Holliday| first2=Casey M.| bibcode=2012PLoSO...730471H| pmc=3269432| pmid=22303441}}</ref>


הוא היה בעל גולגולת שטוחה באורך יחסי, ובמראה הזכירה את הגולגולת וה[[לסת]] של ה[[לגנוסוכוס]] וה[[סטומטוסוכוס]], והמבנה היה שטוח עם מעט שיניים, כששרירי הלסתות התחברו עם [[עצם הקודקוד]] באופן המזכיר את ראשוני ה[[דו-חיים]] ופחות נפוץ אצל זוחלים. בנוסף העיניים בלטו באופן מועט מעל הגולגולת ו"נדחסו" למרכזה. התנין הותאם כך ל[[טורפים אורבים|מארב תת-מימי]] והיה יכול להמתין זמן ארוך ל[[דגים]] ויצורים אחרים אותם הוא מעך בחבטה חזקה ובלע כמו שהם.
הוא היה בעל גולגולת שטוחה באורך יחסי, ובמראה הזכירה את הגולגולת וה[[לסת]] של ה[[לגנוסוכוס]] וה[[סטומטוסוכוס]], והמבנה היה שטוח עם מעט שיניים, כששרירי הלסתות התחברו עם [[עצם הקודקוד]] באופן המזכיר את ראשוני ה[[דו-חיים]] ופחות נפוץ אצל זוחלים. בנוסף העיניים בלטו באופן מועט מעל הגולגולת ו"נדחסו" למרכזה. התנין הותאם כך ל[[טורפים אורבים|מארב תת-מימי]] והיה יכול להמתין זמן ארוך ל[[דגים]] ויצורים אחרים אותם הוא מעך בחבטה חזקה ובלע כמו שהם.

גרסה מ־00:14, 10 ביולי 2020

קריאת טבלת מיוןאיג'יסוכוס
איור של איג'יסוכוס בציד
איור של אגיסוכוס בציד
תקופה
קרטיקון עליון 95 מיליון שנה לפני זמננו
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
על־סדרה: דמויי תנינאים
משפחה: אג'יפטוסוכיים
סוג: איג'יסוכוס
מין: Aegisuchus witmeri
שם מדעי
Aegisuchus
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איג'יסוכוס (שם מדעי: Aegisuchus) הוא סוג של זוחל דמוי-תנין גדול פרהיסטורי, אשר חי במשך הקרטיקון העליון לפני 95 מיליון שנה שבמשך הקנומן. המאובנים שלו התגלו במרוקו והוא התגלה ב-2012 בידי צוות החוקרים קייסי הולידיי וניקלוס גרדר שכינו אותו: "תנין מגן", עקב מבנה הגולגולת דמוית המגן שלו. הסוג הכיל רק את המין Aegisuchus witmeri, אשר נמצא בתצורת קם קם שבדרום מרוקו כשברי גולגולת. הוא קרוי על שם המונח איג'יס (אנ') מהמיתולוגיה היוונית, עורות ושריונות של בעלי חיים בהם השתמשו האלים זאוס ואתנה ליצירת הגורגונה. הסיומת "suchus" פירושה: תנין.

דמוי-תנינאי זה היה בעל מוח גדול מאוד בנפח של 40 סמ"ק. האורך המוערך של ראשו הוערך כ-2.08 עד 2.86 מטרים לפי היחס בין גודל המוח לגודל הגולגולת בתנינאים בני ימינו. עם זאת חוקרים שמדדו את מבנה המוח, בהשוואה לגודלי תנינים אחרים כמו גוויאליים, מעריכים שאורך החיה הגיע ל-15–21 מטרים (49–69 רגל) ואולי אף 16 עד 22 מטר - הערכות שהופכות אותו לזוחל דמוי-התנינאים הארוך ביותר ומגדולי דמויי-התנינאים שחיו אי פעם, לצד הדיינוסוכוס, הסרקוסוכוס והפורוסזאורוס. עם זאת, על השימוש בגודל המוח כדי להעריך את האורך הכולל נמתחה ביקורת רבה, וכנראה שגודלו האמיתי של האיג'יסוכוס היה קטן בהרבה.[1]

הוא היה בעל גולגולת שטוחה באורך יחסי, ובמראה הזכירה את הגולגולת והלסת של הלגנוסוכוס והסטומטוסוכוס, והמבנה היה שטוח עם מעט שיניים, כששרירי הלסתות התחברו עם עצם הקודקוד באופן המזכיר את ראשוני הדו-חיים ופחות נפוץ אצל זוחלים. בנוסף העיניים בלטו באופן מועט מעל הגולגולת ו"נדחסו" למרכזה. התנין הותאם כך למארב תת-מימי והיה יכול להמתין זמן ארוך לדגים ויצורים אחרים אותם הוא מעך בחבטה חזקה ובלע כמו שהם.

אצל תנין זה התגלו אולי הוכחות לתרמורגולציה (שימור חום גוף), כאשר האזור של לוחיות העיניים היו חסרות בשריון עבה, כך שהיו לבטח מלאות בכלי דם שיועברו למוח ויחממו את הדם. דבר זה ידוע רק בתנינאי זה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איג'יסוכוס בוויקישיתוף
  1. ^ Gardner, Nicholas M.; Holliday, Casey M. (2012-01-31). "A New Eusuchian Crocodyliform with Novel Cranial Integument and Its Significance for the Origin and Evolution of Crocodylia". PLOS ONE. 7 (1): e30471. Bibcode:2012PLoSO...730471H. doi:10.1371/journal.pone.0030471. PMC 3269432. PMID 22303441.