איג'יסוכוס

איג'יסוכוס
	איור של אגיסוכוס בציד
תקופה
	קרטיקון עליון 95 מיליון שנה לפני זמננו PreЄ Є O S D C P T J K Pg N
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
על־סדרה:	דמויי תנינאים
משפחה:	אג'יפטוסוכיים
סוג:	איג'יסוכוס
מין:	Aegisuchus witmeri
שם מדעי
	Aegisuchus

איג'יסוכוס (שם מדעי: Aegisuchus) הוא סוג של זוחל דמוי-תנין גדול פרהיסטורי, אשר חי במשך הקרטיקון העליון לפני 95 מיליון שנה שבמשך הקנומן. המאובנים שלו התגלו במרוקו והוא התגלה ב-2012 בידי צוות החוקרים קייסי הולידיי וניקלוס גרדר שכינו אותו: "תנין מגן", עקב מבנה הגולגולת דמוית המגן שלו. הסוג הכיל רק את המין Aegisuchus witmeri, אשר נמצא בתצורת קם קם שבדרום מרוקו כשברי גולגולת. הוא קרוי על שם המונח איג'יס (אנ') מהמיתולוגיה היוונית, עורות ושריונות של בעלי חיים בהם השתמשו האלים זאוס ואתנה ליצירת הגורגונה. הסיומת "suchus" פירושה: תנין.

דמוי-תנינאי זה היה בעל מוח גדול מאוד בנפח של 40 סמ"ק. האורך המוערך של ראשו הוערך כ-2.08 עד 2.86 מטרים לפי היחס בין גודל המוח לגודל הגולגולת בתנינאים בני ימינו. עם זאת חוקרים שמדדו את מבנה המוח, בהשוואה לגודלי תנינים אחרים כמו גוויאליים, מעריכים שאורך החיה הגיע ל-15–21 מטרים (49–69 רגל) ואולי אף 16 עד 22 מטר - הערכות שהופכות אותו לזוחל הארוך ביותר בענף דמויי תנינאים ומגדולי דמויי-התנינאים שחיו אי פעם, לצד הדיינוסוכוס, הסרקוסוכוס והפורוסזאורוס. עם זאת, על השימוש בגודל המוח כדי להעריך את האורך הכולל נמתחה ביקורת רבה, וכנראה שגודלו האמיתי של האיג'יסוכוס היה קטן בהרבה.^[1]

הוא היה בעל גולגולת שטוחה באורך יחסי, ובמראה הזכירה את הגולגולת והלסת של הלגנוסוכוס והסטומטוסוכוס, והמבנה היה שטוח עם מעט שיניים, כששרירי הלסתות התחברו עם עצם הקודקוד באופן המזכיר את ראשוני הדו-חיים ופחות נפוץ אצל זוחלים. בנוסף העיניים בלטו באופן מועט מעל הגולגולת ו"נדחסו" למרכזה. התנין הותאם כך למארב תת-מימי והיה יכול להמתין זמן ארוך לדגים ויצורים אחרים אותם הוא מעך בחבטה חזקה ובלע כמו שהם.

אצל תנין זה התגלו אולי הוכחות לתרמורגולציה (שימור חום גוף), כאשר האזור של לוחיות העיניים היו חסרות בשריון עבה, כך שהיו לבטח מלאות בכלי דם שיועברו למוח ויחממו את הדם. דבר זה ידוע רק בתנינאי זה.