כירורגיה רובוטית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
MrEksh (שיחה | תרומות)
806 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Laproscopic Surgery Robot.jpg|ממוזער|מערכת ניתוח רובוטי מסוג [[מערכת כירורגית דה וינצ'י]]]]
[[קובץ:Laproscopic Surgery Robot.jpg|ממוזער|מערכת ניתוח רובוטי מסוג [[מערכת כירורגית דה וינצ'י]]]]
'''כירורגיה רובוטית''' הוא מונח המתייחס לניתוחים זעיר-פולשניים בהם נעשה שימוש [[רובוט|מערכות רובוטיות]] המסייעות לביצוע הניתוח. הכירורגיה הרובוטית פותחה על מנת להתגבר על קשיים הקיימים בשיטה ה[[לפרוסקופיה|לפרוסקופית הרגילה]], בהם: חוסר בפידבק תחושתי מכלי הניתוח, מוגבלות בתנועה, קשיים לעבוד מול מסך הנותן תמונה דו-ממדית וכו'.
'''כירורגיה רובוטית''' הוא מונח המתייחס לניתוחים זעיר-פולשניים בהם נעשה שימוש [[רובוט|מערכות רובוטיות]] המסייעות לביצוע הניתוח. הכירורגיה הרובוטית פותחה על מנת להתגבר על קשיים הקיימים בשיטה ה[[לפרוסקופיה|לפרוסקופית הרגילה]],או בגישה פתוחה, כגון דיוק בתנועה, רעד פיזיולוגי של היד בפעולות מוטוריות עדינות, מוגבלות בתנועה, קשיים לעבוד מול מסך הנותן תמונה דו-ממדית, שליטה אוטונומית של המנתח בכלים ללא תלות באסיסטנט וכו'.


בניתוחים רובוטים במקום להחזיק ישירות את כלי הניתוח ביד, יושב המנתח מול מערכת שליטה ודרכה שולטת בזרועות הרובוט ותנועות הכלים.
בניתוחים רובוטים במקום להחזיק ישירות את כלי הניתוח ביד, יושב המנתח מול מערכת שליטה ודרכה שולטת בזרועות הרובוט ותנועות הכלים.
שורה 7: שורה 7:
הניתוח הראשון שנעשה בעזרת רובוט, הפומה 560, היה ב-1985{{הערה|שם=r1|{{cite journal|pmc=1356187|year=2004|last1=Lanfranco|first1=AR|last2=Castellanos|first2=AE|last3=Desai|first3=JP|last4=Meyers|first4=WC|title=Robotic Surgery: A Current Perspective|volume=239|issue=1|pages=14–21|doi=10.1097/01.sla.0000103020.19595.7d|journal=Annals of Surgery|pmid=14685095}}}}{{הערה|שם=r2|{{cite journal|doi=10.1053/j.optechgensurg.2005.10.002|title=An Overview of the Current State and Uses of Surgical Robots|year=2005|last1=Curley|first1=Kenneth C.|journal=Operative Techniques in General Surgery|volume=7|issue=4|pages=155}}}}. בניתוח זה נעשה שימוש ברובוט על מנת להשיג דיוק גבוה יותר בעת [[ביופסיה|ביופסית מוח]]. במקביל פותחה מערכת בשם ROBODOC אשר סייעה בהתאמה מדויקת יותר של עצם הירך בניתוחים להחלפת מפרק ירך. ה-ROBODOC היא המערכת הרובוטית הראשונה שאושרה על ידי ה[[מנהל התרופות האמריקני]].
הניתוח הראשון שנעשה בעזרת רובוט, הפומה 560, היה ב-1985{{הערה|שם=r1|{{cite journal|pmc=1356187|year=2004|last1=Lanfranco|first1=AR|last2=Castellanos|first2=AE|last3=Desai|first3=JP|last4=Meyers|first4=WC|title=Robotic Surgery: A Current Perspective|volume=239|issue=1|pages=14–21|doi=10.1097/01.sla.0000103020.19595.7d|journal=Annals of Surgery|pmid=14685095}}}}{{הערה|שם=r2|{{cite journal|doi=10.1053/j.optechgensurg.2005.10.002|title=An Overview of the Current State and Uses of Surgical Robots|year=2005|last1=Curley|first1=Kenneth C.|journal=Operative Techniques in General Surgery|volume=7|issue=4|pages=155}}}}. בניתוח זה נעשה שימוש ברובוט על מנת להשיג דיוק גבוה יותר בעת [[ביופסיה|ביופסית מוח]]. במקביל פותחה מערכת בשם ROBODOC אשר סייעה בהתאמה מדויקת יותר של עצם הירך בניתוחים להחלפת מפרק ירך. ה-ROBODOC היא המערכת הרובוטית הראשונה שאושרה על ידי ה[[מנהל התרופות האמריקני]].


המערכת הרובוטית הראשונה המשמשת לטלכירורגיה, שיטה בה המנתח מפעיל מרחוק את הרובוט בעזרת יחידת השליטה, פותחה על ידי מכון המחקר של [[אוניברסיטת סטנפורד|סטנפורד]] בשיתוף [[צבא ארצות הברית]] ו[[נאס"א]].
המערכת הרובוטית הראשונה המשמשת לטלכירורגיה (שיטה בה המנתח מפעיל מרחוק את הרובוט בעזרת יחידת השליטה), פותחה על ידי מכון המחקר של [[אוניברסיטת סטנפורד|סטנפורד]] בשיתוף [[צבא ארצות הברית]] ו[[נאס"א]].


בשנת 2003, התאחדו החברות האמריקאיות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://isrg.intuitive.com/news-releases/news-release-details/intuitive-surgical-and-computer-motion-announce-merger-agreement/|כותרת=Intuitive Surgical and Computer Motion Announce Merger Agreement {{!}} Intuitive Surgical|אתר=isrg.intuitive.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-02-27}}</ref> Intuitive surgical ו-computer motion אשר עסקו בפיתוח רובוטים לכירורגיה. החברה המאוחדת, תחת השם Intuitive Surgical n, מפתחת המערכת הרובוטית לניתוחים דה וינצ'י. החברה קיבלה אישור לביצוע פרוצדורות רפואיות על ידי [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] (FDA)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sciencedaily.com/releases/2000/07/000717072719.htm|כותרת=FDA Approves New Robotic Surgery Device|אתר=ScienceDaily|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-02-27}}</ref>, לביצוע ניתוחים בחלל הבטן לרבות כריתה והסרת גידולים סרטנים בוושט, ריאות, כליות, מערכת העיכול, בלוטת הערמונית והרחם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.fda.gov/media/87485/download|כותרת=Small Sample Survey – Final Report Topic: da Vinci Surgical System November 2013}}</ref>
⚫
[[מערכת כירורגית דה וינצ'י]] (כינוי: "רובוט דה וינצ'י") היא מערכת כירורגית רובוטית, שיוצרה (ומיוצרת בפיתוח דגמים חדשניים) על ידי "Intuitive Surgical" {{אנ|Intuitive Surgical}}{{הערה|"Intuitive Surgical" היא חברה אמריקאית המפתחת, מייצרת ומשווקת מוצרים רובוטיים שנועדו לשפר את התוצאות הקליניות של חולים באמצעות ניתוח פולשני מינימלי, בעיקר עם מערכת כירורגית דה וינצ'י}} ואושרה לביצוע פרוצדורות רפואיות על ידי [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] (ה-FDA) בשנת [[2000]]{{הערה|[https://www.nytimes.com/2008/05/04/business/04moll.html "מערכת כירורגית דה וינצ'י"] Prepping Robots to Perform Surgery". New York Times. 4 May 2008. Retrieved 17 March 2013.}},{{הערה|[https://www.intuitivesurgical.com/company/history/ "מערכת כירורגית דה וינצ'י" - עבר, הווה, עתיד] Company – Past Present Future". Intuitive Surgical. Retrieved 14 January 2015.}},{{הערה|[https://web.archive.org/web/20130116100318/http://intuitivesurgical.com/specialties/regulatory-clearance.html "מערכת כירורגית דה וינצ'י"] web.archive.org}} המערכת, אשר נשלטת על ידי המנתח מלוח בקרה נפרד, מאפשרת למנתח לבצע ניתוחים מורכבים בהם המנתח אינו מבצע את הפעולות הכירורגיות במו ידיו אלא בתיווך של מערכת זרועות מכנית האוחזת את מכשירי הניתוח (מספריים, מחזיקי מחט וכו') ומניעה אותם בתוך גוף החולה.


ב-2019 הוחלט שלא לאשר שימוש בכירורגיה רובוטית להסרת גידולים סרטניים בשל חששות שהדבר עלול להוביל להחמרת מצב החולה.{{הערה|{{cite web |last1=Health |first1=Center for Devices and Radiological |title=Safety Communications - Caution When Using Robotically-Assisted Surgical Devices in Women's Health including Mastectomy and Other Cancer-Related Surgeries: FDA Safety Communication |url=https://www.fda.gov/MedicalDevices/Safety/AlertsandNotices/ucm632142.htm |website=www.fda.gov |accessdate=6 March 2019 |language=en}}}}


⚫
[[מערכת כירורגית דה וינצ'י|מערכת כירורג]]<nowiki/>ית זו (המכונה "רובוט דה וינצ'י") הינה מערכת כירורגית רובוטית, המיוצרת על ידי "Intuitive Surgical" (אנ') . המערכת אושרה לביצוע פרוצדורות רפואיות על ידי [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] (ה-FDA) בשנת [[2000]],, המערכת, אשר נשלטת על ידי המנתח מלוח בקרה נפרד, מאפשרת למנתח לבצע ניתוחים מורכבים בהם המנתח אינו מבצע את הפעולות הכירורגיות במו ידיו אלא בתיווך של מערכת זרועות מכנית האוחזת את מכשירי הניתוח (מספריים, מחזיקי מחט וכו') ומניעה אותם בתוך גוף החולה.
⚫
בישראל פועלות חברת [[מזור רובוטיקה]], המייצרת מערכת הנחיה רובוטית לניתוחי [[עמוד השדרה]], וחברת [[ממיק כירורגיה חדשנית]], המייצרת רובוט המשמש לניתוחים ב[[חלל הבטן]], כולל [[כריתת רחם]], בגישה דרך ה[[נרתיק]].

חברת [[מזור רובוטיקה]] הישראלית, מייצרת מערכות הנחיה רובוטיות לניתוחי [[עמוד השדרה]].

⚫
חברת [[ממיק כירורגיה חדשנית]], מייצרת רובוט המשמש לניתוחים ב[[חלל הבטן]], כולל [[כריתת רחם]], בגישה דרך ה[[נרתיק]].


==יתרונות==
==יתרונות==
ניתוחים רובוטיים כוללים בתוכם את יתרונות השיטה הלפרוסקופית. בנוסף מספקים הרובוטיים הכירורגים פיתרונות לבעיות הקיימות בשיטה הלפרוסקופית המסורתית .
ניתוחים רובוטיים כוללים בתוכם את יתרונות השיטות המסורתיות -  לפרוסקופית או פתוחה. בנוסף, מספקים הרובוטיים הכירורגים פיתרונות לבעיות הקיימות בשיטה הלפרוסקופית המסורתית .

* '''שיפור נוחות הניתוח''' - הניתוחיים הרובוטים מספקים למנתח עמדת שליטה נוחה אשר מאפשרת שישבה. כך מונעים הרובוטים [[עייפות]] וכאבי פרקים שמופיעים בניתוחים לפרוסקופיים בשיטה המסורתית.{{ש}}
'''שיפור ארגונומיית המנתח''' - הניתוחיים הרובוטים מספקים למנתח עמדת שליטה נוחה אשר מאפשרת ישבה. כך מונעים הרובוטים [[עייפות]] וכאבי פרקים שמופיעים בניתוחים לפרוסקופיים בשיטה המסורתית.{{ש}}
⚫
* '''שיפור מיומנות (dexterity)''' – לזרועות הרובוטיות יש טווח תנועה יותר גדול (בהשוואה לזרועות לפרוסקופיות רגילות) ובכך מאפשרות למנתח לשלוט יותר טוב על כלי הניתוח ועל [[רקמת תאים|הרקמות]]{{הערה|שם=r2}}. בנוסף המערכות הרובוטיות יודעות לסנן את הרעד הטבעי בידי המנתח. יתרון נוסף בתחום המיומנות הוא היכולת להמיר תנועות גדולות לתנועות בקנה מידה מיקרוסקופי.{{ש}}

⚫
* '''שיפור [[תיאום עין-יד]]''' – העובדה שניתן לייצר תמונה תלת-ממדית{{הערה|שם=r2}}, ביטול נקודות המשען (כמו שיש במכשירי לפרוסקופיה), האפשרות למקם את המצלמות בצורה יותר טובה והשליטה בעזרת מערכת שליטה שמבטלת את הצורך לביצוע תנועות מוזרות על מנת להגיע למיקום הדרוש משפרים יחדיו את יכולת ה[[תיאום עין-יד]].
⚫
'''שיפור מיומנות (dexterity)''' – לזרועות הרובוטיות יש טווח תנועה יותר גדול (בהשוואה לזרועות לפרוסקופיות רגילות) ובכך מאפשרות למנתח לשלוט יותר טוב על כלי הניתוח ועל [[רקמת תאים|הרקמות]]{{הערה|שם=r2}}. בנוסף המערכות הרובוטיות יודעות לסנן את הרעד הטבעי בידי המנתח. יתרון נוסף בתחום המיומנות הוא היכולת להמיר תנועות גדולות לתנועות בקנה מידה מיקרוסקופי.{{ש}}

⚫
'''שיפור [[תיאום עין-יד]]''' – העובדה שניתן לייצר תמונה תלת-ממדית{{הערה|שם=r2}}, ביטול נקודות המשען (כמו שיש במכשירי לפרוסקופיה), האפשרות למקם את המצלמות בצורה יותר טובה והשליטה בעזרת מערכת שליטה שמבטלת את הצורך לביצוע תנועות מוזרות על מנת להגיע למיקום הדרוש משפרים יחדיו את יכולת ה[[תיאום עין-יד]].
* '''צמצום הסיכון של זיהום פצעים'''
* '''צמצום הסיכון של זיהום פצעים'''
* '''צמצום הצורך בעירויי דם'''
* '''צמצום הצורך בעירויי דם'''
שורה 30: שורה 36:
'''חוסר ניסיון וידע''' - היות שמדובר בטכנולוגיה חדשה לא קיימים מחקרים ארוכי טווח אשר יכולים לספק לנו מידע רציני ומשמעותי לגביי היעילות האמיתית של הטכנולוגיה. בעיה נוספת שקיימת היא העובדה שכיום ניתוחים מתוכננים בהתאם לשיטה המסורתית, טכנולוגיה חדשה זו תצריך תכנון וארגון מחדש של תהליכים כירורגים רבים.
'''חוסר ניסיון וידע''' - היות שמדובר בטכנולוגיה חדשה לא קיימים מחקרים ארוכי טווח אשר יכולים לספק לנו מידע רציני ומשמעותי לגביי היעילות האמיתית של הטכנולוגיה. בעיה נוספת שקיימת היא העובדה שכיום ניתוחים מתוכננים בהתאם לשיטה המסורתית, טכנולוגיה חדשה זו תצריך תכנון וארגון מחדש של תהליכים כירורגים רבים.


למרות הנאמר, מספר המערכות הרובוטיות והניתוחים המבוצעים בעזרתן בכלל התחומים גדל משנה לשנה. השימוש הנרחב במערכות אלו, הפרסומים הקליניים הרבים המאששים את היתרונות והמספר ההולך וגדל של רופאים המוכשרים לשימוש במערכות אלו, מאפשרים התמחות עמוקה יותר ויותר בשימוש בטכנולוגיות אלו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://isrg.intuitive.com/investors/|כותרת=Intuitive {{!}} ISRG for Investors|אתר=isrg.intuitive.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-02-27}}</ref>.
⚫
'''מחיר''' - מחירן של מערכות לניתוחים רובוטים סובבים סביב מיליון דולר ועלות הניתוח גובה יותר מאשר ניתוח רגיל. כיום קיימת אי ודאות לגביי עתיד המחירים, מצד אחר יש הטוענים כי המחירים ירדו עקב התפתחויות בתחום הרובוטי. מנגד יש הטוענים שהמחירים יישארו כמו שהם ואף יאמירו עקב שדרוגים והוספת יכולות חדשות במערכות. שאלה נוספת שעולה היא מחיר ותכיפות התחזוקה השוטפת, ושדרוג המערכות.


⚫
'''מחיר''' - מחירן של מערכות לניתוחים רובוטים סובב סביב מיליון דולר, ועלות הניתוח עצמו הינה גבוהה יותר בהשוואה לזו של ניתוח רגיל. כיום, קיימת אי ודאות לגביי עתיד המחירים, יש הטוענים כי המחירים ירדו עקב התפתחות והנגשת הטכנולוגיה ומנגד יש הטוענים שהמחירים יישארו כמו שהם ואף יאמירו עקב שדרוגים והוספת יכולות חדשות במערכות. סוגיה נוספת שעולה היא עלות ותדירות התחזוקה השוטפת, וכן שדרוג המערכות.
'''חוסר משוב תחושתי''' - כיום אין שום משוב תחושתי לעמדת השליטה שמאפשר למנתח לדעת כמה כוח הוא מפעיל, לכן הוא צריך להסתמך על סימנים ויזואליים{{הערה|שם=r4|{{cite journal|doi=10.1016/j.cursur.2004.11.005|title=Surgical robotics|year=2005|last1=Finley|first1=David S.|last2=Nguyen|first2=Ninh T.|journal=Current Surgery|volume=62|issue=2|pages=262–72|pmid=15796954}}}} .


למרות זאת, הגידול בשימוש מצביע על ירידה בהוצאות פוסט-ניתוח ואשפוז כתוצאה משימוש במערכות אלו<ref>{{צ-מאמר|שם=Robotically Assisted vs Laparoscopic Hysterectomy Among Women With Benign Gynecologic Disease|קישור=https://doi.org/10.1001/jama.2013.186|כתב עת=JAMA|שנת הוצאה=2013-02-20|עמ=689–698|כרך=309|doi=10.1001/jama.2013.186|מחבר=Jason D. Wright, Cande V. Ananth, Sharyn N. Lewin, William M. Burke}}</ref>.
חסרונות נוספים הקיימים במערכות הם: חוסר באביזרים, דבר המחייב הסתמכות על צוות נוסף הנמצא לצד מיטת הניתוחים ומידותיהם הגדולות של הרובוטים כיום אשר תופסים את רוב המקום בחדר הניתוח.

'''מחסור במשוב מגע''' -חסור במשוב מגע- בהשוואה לפרצדורה המסורתית, ישנן דעות הטוענות כי המשוב התחושתי בעמדת השליטה ברובוט המנתח הינה פחותה. בכדי להתגבר על הבעיה, המנתח מסתמך על סימנים ויזואליים. מנגד, ישנם מחקרים המצביעים על כך כי אין הבדל משמעותי באיכות הניתוח בין סוגי הפידבקים<ref>{{צ-מאמר|שם=Effects of visual force feedback on robot-assisted surgical task performance|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S002252230701536X|כתב עת=The Journal of Thoracic and Cardiovascular Surgery|שנת הוצאה=2008-01-01|עמ=196–202|כרך=135|doi=10.1016/j.jtcvs.2007.08.043|מחבר=Carol E. Reiley, Takintope Akinbiyi, Darius Burschka, David C. Chang}}</ref>.

עלויות וזמינות - השימוש בשירותיו של רובוט מוגבל כיום למספר צוותים ומוסדות מועטים ושימוש בשתלים (בהליכים אורתופדיים), מה שמייקר את העלויות בהשוואה לניתוח מסורתי ומצריך זמן המתנה ארוך יותר.


==יישומים קליניים==
==יישומים קליניים==
⚫
===[[כירורגיה]] כללית ומערכת העיכול===
תחום זה ראה את השימוש הנרחב ביותר בכירורגיה רובוטית, כיוון שחולים יכולים לעזוב את ביה"ח עם פחות [[כאב]] ותוך זמן קצר יותר מהשיטה המסורתית{{הערה|שם=r5|Ahmed, K.; Khan, M. S.; Vats, A.; Nagpal, K.; Priest, O.; Patel, V.; Vecht, J. A.; Ashrafian, H. et al. (October 2009). "Current status of robotic assisted pelvic surgery and future developments". International Journal of Surgery 7 (5): 431–440.doi:10.1016/j.ijsu.2009.08.008. {{PMID|19735746}}}}. כמעט כל ניתוחי [[בטן|הבטן]] [[אגן|והאגן]] נעשו בהצלחה בעזרת כירורגיה רובוטית בין היתר: הליכים כירורגים ב[[ושט|וושט]], ב[[לבלב]], טיפול בריפלוקס{{הערה|שם=r6|Melvin, W. Scott; Needleman, Bradley J.; Krause, Kevin R.; Schneider, Carol; Ellison, E. Christopher (2002). "Computer-Enhanced vs. Standard Laparoscopic Antireflux Surgery". Journal of Gastrointestinal Surgery 6 (1): 11–15; discussion 15–6.doi:10.1016/S1091-255X(01)00032-4.{{PMID|11986012}}. }} ועוד. בהמשך בוצעה גם הסרה חלקית של [[כבד]] לפני השתלה מתורם, בהליך זה הוסרו כ-60% מהכבד. {{ש}}
⚫
יתרון גדול שיש לשיטה הרובוטית הוא בניתוחים של אנשים בעלי [[השמנת יתר חולנית]], היות שבשיטה לפרוסקופית מסורתית דופן בטן עבה מגדילה את [[מומנט כוח|המומנט]] הקיים עבור הכלים הלפרוסקופיים בעוד הזרועות הרובוטיות מתגברות בקלות על מכשול זה{{הערה|Jacobsen G, Berger R, Horgan S. The role of robotic
surgery in morbid obesity.J Laparoendosc Adv Surg Tech
2003;13:279-283.
}}


⚫
=== [[כירורגיה]] כללית ומערכת העיכול ===
⚫
===[[כירורגיית לב-חזה]] ו[[קרדיולוגיה]]===
תחום זה ראה את השימוש הנרחב ביותר בכירורגיה רובוטית, כיוון שחולים יכולים לעזוב את ביה"ח עם פחות [[כאב]] ותוך זמן קצר יותר מהשיטה המסורתית.<ref>{{צ-מאמר|שם=Worldwide diffusion of robotic approach in general surgery|קישור=https://doi.org/10.1007/s13304-020-00914-3|כתב עת=Updates in Surgery|שנת הוצאה=2021-06-01|עמ=795–797|כרך=73|doi=10.1007/s13304-020-00914-3|מחבר=Rong Liu, Qu Liu, Zizheng Wang}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Robotic general surgery: current practice, evidence, and perspective|קישור=https://doi.org/10.1007/s00423-015-1278-y|כתב עת=Langenbeck's Archives of Surgery|שנת הוצאה=2015-04-01|עמ=283–292|כרך=400|doi=10.1007/s00423-015-1278-y|מחבר=M. Jung, P. Morel, L. Buehler, N. C. Buchs}}</ref>
בזכות היכולת להשתמש ברובוטים לביצוע מיקרו-תפרים, יכולת ההגדלה וסינון הרעד{{הערה|שם=r4}} ניתן להשתמש בסיוע רובוטים לביצוע החלפות [[מסתם הלב|מסתמי הלב]]{{הערה|שם=r4}}, תיקון מחיצת הלב [[ניתוח מעקפים|וניתוחי מעקפים]]{{הערה|שם=r4}}{{הערה|{{cite journal|pmc=1421314|year=2001|last1=Prasad|first1=SM|last2=Ducko|first2=CT|last3=Stephenson|first3=ER|last4=Chambers|first4=CE|last5=Damiano Jr|first5=RJ|title=Prospective Clinical Trial of Robotically Assisted Endoscopic Coronary Grafting with 1-Year Follow-Up|volume=233|issue=6|pages=725–732|journal=Annals of Surgery|doi=10.1097/00000658-200106000-00001|pmid=11371730}}}}{{הערה|{{cite journal|url=http://ejcts.oxfordjournals.org/content/20/4/765.long|doi=10.1016/S1010-7940(01)00859-4|title=Technique of closed chest coronary artery surgery on the beating heart|year=2001|last1=Kappert|first1=U|journal=European Journal of Cardio-Thoracic Surgery|volume=20|issue=4|pages=765–9|pmid=11574222|last2=Cichon|first2=R|last3=Schneider|first3=J|last4=Gulielmos|first4=V|last5=Ahmadzade|first5=T|last6=Nicolai|first6=J|last7=Tugtekin|first7=SM|last8=Schueler|first8=S}}}} . עם זאת ניתוחים רובוטיים שמצריכים את הפסקת פעילות הלב אינם מציגים יתרון משמעותי על שיטות אחרות היות שעדיין יש צורך בחיבור החולים [[מכונות לב-ריאה|למכונת לב-ריאה]]{{הערה|שם=r2}}.

בנוסף בתחום הקרדיולוגיה יש שימוש במערכת MNS, המשתמשת בהדמיית תלת-מימד בעזרת אמצעים מגנטיים על מנת לאתר מוקדים אקטופיים ולאפשר את צריבתם. בנוסף משמשת מערכת זו ב[[צינטור]]ים ומקלה על גישה לאזורים אנטומיים אשר לא ניתן להגיע אליהם באופן ידני.
<u>ניתוחי קיבה ובריאטריה:</u>

בדומה לגישה הלפרוסקופית, ניתוחים בריאטריים באמצעות ניתוח רובוטי הוכחו כבטוחים.

עד לעדכון, הניתוחים הרובוטיים הדגימו זמני ניתוח ארוכים יותר במעט, אם כי המטופלים שעברו ניתוחים רובוטיים נזקקו לפחות עירוי דם מאלו שעברו ניתוחים לפרוסקופיים, וכן סבלו מפחות סיבוכים שלאחר הניתוח הקשורים בדלף של ההשקה שנעשתה בתהליך.<ref>{{צ-מאמר|שם=Robot-assisted versus laparoscopic approach to concurrent bariatric surgery and hiatal hernia repair: propensity score matching analysis using the 2015–2018 MBSAQIP|קישור=https://doi.org/10.1007/s00464-022-09027-x|כתב עת=Surgical Endoscopy|שנת הוצאה=2022-01-12|doi=10.1007/s00464-022-09027-x|מחבר=Raul Sebastian, Omar M. Ghanem, Jorge Cornejo, Thomas Ruttger}}</ref>

<u>ניתוחי מעי ורקטום:</u>

הליכים כירורגיים במעי הגס וברקטום על רקע סרטן והליכים כירורגיים במעי על רקע מחלות דלקתיות כרוניות, הודגמו כבטוחים ויעילים יותר מהשיטה הלפרוסקופית.<ref>{{צ-מאמר|שם=Robot-assisted versus laparoscopic-assisted surgery for colorectal cancer: a meta-analysis|קישור=https://doi.org/10.1007/s00464-016-4892-z|כתב עת=Surgical Endoscopy|שנת הוצאה=2016-12-01|עמ=5601–5614|כרך=30|doi=10.1007/s00464-016-4892-z|מחבר=Xuan Zhang, ZhengQiang Wei, MengJun Bie, XuDong Peng}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Robot-assisted versus laparoscopic approach to concurrent bariatric surgery and hiatal hernia repair: propensity score matching analysis using the 2015–2018 MBSAQIP|קישור=https://doi.org/10.1007/s00464-022-09027-x|כתב עת=Surgical Endoscopy|שנת הוצאה=2022-01-12|doi=10.1007/s00464-022-09027-x|מחבר=Raul Sebastian, Omar M. Ghanem, Jorge Cornejo, Thomas Ruttger}}</ref>

<u>ניתוחי בקע:</u>

בשנים האחרונות, גבר השימוש בניתוחים רובוטיים לניתוחי בקע, זאת בעיקר בזכות תנועת הזרועות הרחבה של הרובוט (המגיעה עד 540 מעלות לכל כיוון) ומאפשרת למנתחים לגשת אל בקעים מורכבים בדופן הבטן ביתר קלות וללא מגבלת תנועה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://my.clevelandclinic.org/health/treatments/17968-robotic-surgery-for-hernia-repair|כותרת=Robotic Surgery for Hernia Repair|אתר=Cleveland Clinic|תאריך_וידוא=2022-02-27}}</ref>

<u>בקע סרעפתי</u>

תוצאות ניתוחי בקעים סרעפתיים בסיוע רובוט, בקרב מנתחים שרק התחילו לעבוד על הרובוט, בהלימה לתוצאות של ניתוחים מסוג זה בגישה הפתוחה/הלפרוסקופית של מנתחים מיומנים. <ref>{{צ-מאמר|שם=Robotic-assisted ventral hernia repair: a multicenter evaluation of clinical outcomes|קישור=https://doi.org/10.1007/s00464-016-5118-0|כתב עת=Surgical Endoscopy|שנת הוצאה=2017-03-01|עמ=1342–1349|כרך=31|doi=10.1007/s00464-016-5118-0|מחבר=Anthony Gonzalez, Ernesto Escobar, Rey Romero, Gail Walker}}</ref>

<u>*השתלת כליה:</u>

באוקטובר 2020, בוצע בישראל לראשונה ניתוח השתלת כליה בסיוע רובוט 'דה וינצ'י במרכז הרפואי רבין.<ref>{{Cite news|title=לראשונה בישראל: השתלת כליה באמצעות רובוט|url=https://www.ynet.co.il/health/article/SJSqInWUv|work=Ynet|date=2020-09-30|access-date=2022-02-27|language=he|first=אריאלה|last=איילון}}</ref>

כמעט כל ניתוחי [[בטן|הבטן]] [[אגן|והאגן]] נעשו בהצלחה בעזרת כירורגיה רובוטית בין היתר: הליכים כירורגים ב[[ושט|וושט]], ב[[לבלב]], טיפול בריפלוקס ועוד.

בהמשך, בוצעה גם הסרה חלקית של [[כבד]] לפני השתלה מתורם, בהליך זה הוסרו כ-60% מהכבד.

⚫
יתרון גדול שיש לשיטה הרובוטית הוא בניתוחים של אנשים בעלי [[השמנת יתר חולנית]], היות שבשיטה לפרוסקופית מסורתית דופן בטן עבה מגדילה את [[מומנט כוח|המומנט]] הקיים עבור הכלים הלפרוסקופיים בעוד הזרועות הרובוטיות מתגברות בקלות על מכשול זה

⚫
===[[כירורגיית לב-חזה|כירורגיית חזה]]===
הניתוח הרובוטי בתחום זה נפוץ משמעותית בעשור האחרון, בין היתר בזכות שידרוג אחוזי הדיוק ויכולת פעולה מוגברת. הרובוט המנתח מציג ראייה תלת מימדית וחדה בשילוב כלים ממוחשבים, ובכך מתאפשרת גישה בטוחה לריאות ולאיברים השונים בבית החזה. כך, הושגו אחוזי הצלחה גבוהים יותר בהליכי ניתוח מורכבים כגון כריתת אונה בריאה וכריתת בלוטת התימוס.

הניתוח הרובוטי מתבסס בין היתר על אלגוריתמים חכמים אשר שומרים על נקודת המגע בין הזרועות וגוף החולה, כלי זיהוי פלואורוסנטי של כלי דם, ויחידות קצה מתקדמות, אשר מובילות להתאוששות מהירה יותר ולהורדת הסיכונים השונים בתהליך.

לפי מטה-אנליזה שנערכה בנושא, הניתוחים הרובוטיים לכריתות ריאה, הדגימו ירידה מובהקת סטטיסטית בתמותה, משך אשפוז וסיבוכים בהשוואה לניתוחים פתוחים

באותה אנליזה, בהשוואה לניתוחי VATS (ניתוחים זעיר-פולשניים לא רובוטיים), הודגמה ירידה ללא מובהקות של תמותה, משך אשפוז וסיבוכים.


===[[גינקולוגיה]]===
===[[גינקולוגיה]]===
ניתוחים רובוטים בגניקולוגיה הינם רבים ומגוונים ובהם: כריתת [[גידול שפיר|גידולים שפירים]], [[כריתת רחם]], תיקון והרמת רצפת אגן, כריתת מיומות (שרירנים) וכן הסרת נגעים של מחלת אנדומטריוזיס. בנוסף כירורגיה רובוטית נחשבת כסטנדרט<ref>{{צ-מאמר|שם=Open, Video-Assisted Thoracic Surgery, and Robotic Lobectomy: Review of a National Database|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0003497513018092|כתב עת=The Annals of Thoracic Surgery|שנת הוצאה=2014-01-01|עמ=236–244|כרך=97|doi=10.1016/j.athoracsur.2013.07.117|מחבר=Michael Kent, Thomas Wang, Richard Whyte, Thomas Curran}}</ref> בטיפול בסרטן הרחם, כאשר הגישה הרובוטית מייתרת את הגישה הניתוחית הפתוחה. כך, נחסך מהמנותחות הכאב בחתכים, הדימום הנובע מאותם חתכים ותהליך ההחלמה הארוך.
בתחום [[גינקולוגיה|הגיניקולוגיה]] ישנה התפתחות מהירה מאוד. נעשה שימוש בכירורגיה רובוטית לטפל במצבים גינקולוגיים כמו [[וסת]] לא סדיר, [[גידול שפיר|גידולים שפירים]], [[כריתת רחם]] ועוד. בנוסף נעשה שימוש בכירורגיה רובוטית על מנת לטפל בתחום הגיניקו-אונקולוגיה.


===[[נוירוכירורגיה]]===
===[[נוירוכירורגיה]]===
שורה 55: שורה 95:


===[[אורתופדיה]]===
===[[אורתופדיה]]===
תחום זה היה בין החלוצים לשימוש ברובוטים עם ה-ROBODOC שמסייע בהתאמת הירך בניתוחים להחלפת מפרק ירך בשנת 1992. במחקר שנערך בקרב 141 ניתוחי החלפת ירך מתוכם 61 נותחו בעזרת ה-ROBODOC נמצא כי אורך וצורת התותב היו יותר מוצלחים מאשר בקרב אלה שנותחו ללא סיוע רובוט{{הערה|שם=autogenerated1|Honl M, Dierk O, Gauck C, et al. Comparison of robotic-assisted and manual implantation of a primary total hip replacement. A prospective study. J Bone Joint Surg Am 2003;85-A:1470-1478.}}. ככל הנראה שהצלחת הרובוטים בניתוחים [[אורתופדיה|אורתופדיים]] נובעת מהמנח האנטומי מדויק של [[עצם|עצמות]] ומהעובדה שניתן להכניס נתונים ולתכנן את מהלך הניתוח מראש{{הערה|שם=autogenerated1 }}. עם זאת נמצא כי ישנם כשלים יחסית רבים בניתוח בעזרת רובוט לעומת ניתוח ידני וביניהם צורך לעבור להליך ידני, פגיעה [[עצב]]ית והארכת זמן הניתוח{{הערה|שם=r4}}.
תחום זה היה בין החלוצים לשימוש ברובוטים עם ה-ROBODOC שמסייע בהתאמת הירך בניתוחים להחלפת מפרק ירך בשנת 1992. במחקר שנערך בקרב 141 ניתוחי החלפת ירך, מתוכם 61 נותחו בעזרת ה-ROBODOC נמצא כי אורך וצורת התותב היו יותר מוצלחים מאשר בקרב אלה שנותחו ללא סיוע רובוט. ככל הנראה שהצלחת הרובוטים בניתוחים [[אורתופדיה|אורתופדיים]] נובעת מהמנח האנטומי מדויק של [[עצם|עצמות]] ומהעובדה שניתן להכניס נתונים ולתכנן את מהלך הניתוח מראש. עם זאת נמצא כי ישנם כשלים יחסית רבים בניתוח בעזרת רובוט לעומת ניתוח ידני וביניהם צורך לעבור להליך ידני, פגיעה [[עצב|עצבית]] והארכת זמן הניתוח. מגבלה נוספת בניתוחים אלו היא מחיר השתלים כמו גם מיעוט המערכות והצוותים המבצעים אותם.


===כירורגית ילדים===
===כירורגית ילדים===
רובוטים משמשים רבות בתחום כירורגית ילדים, כשהיתרון העיקרי שלהם הוא האפשרות לבצע תהליכים עדינים באופן מיטבי על ידי מזעור תנועות המנתח, ניקוי הרעד הטבעי והגדלת התמונה אותה רואה המנתח{{הערה|Robotics and the pediatric surgeon. Lorincz A, Langenburg S, Klein MD. Curr Opin Pediatr. 2003 Jun;15(3):262-6. Review. {{PMID|12806254}} [PubMed - indexed for MEDLINE]}}. ישנה עדיפות מסוימת למערכת הזאוס על פני הדה וינצ'י בניתוחי ילדים{{הערה|{{cite journal|doi=10.1089/lap.2006.0034|title=Pediatric Robotic Surgery: Lessons from a Clinical Experience|year=2007|last1=Klein|first1=Michael D.|last2=Langenburg|first2=Scott E.|last3=Kabeer|first3=Mustafa|last4=Lorincz|first4=Attila|last5=Knight|first5=Colin G.|journal=Journal of Laparoendoscopic & Advanced Surgical Techniques|volume=17|issue=2|pages=265}}}}.
רובוטים משמשים בתחום כירורגית ילדים, כשהיתרון העיקרי שלהם הוא האפשרות לבצע תהליכים עדינים באופן מיטבי על ידי מזעור תנועות המנתח, ניקוי הרעד הטבעי והגדלת התמונה אותה רואה המנתח.


===[[אורולוגיה]]===
===[[אורולוגיה]]===

גרסה מ־16:42, 27 בפברואר 2022

מערכת ניתוח רובוטי מסוג מערכת כירורגית דה וינצ'י

כירורגיה רובוטית הוא מונח המתייחס לניתוחים זעיר-פולשניים בהם נעשה שימוש מערכות רובוטיות המסייעות לביצוע הניתוח. הכירורגיה הרובוטית פותחה על מנת להתגבר על קשיים הקיימים בשיטה הלפרוסקופית הרגילה,או בגישה פתוחה, כגון דיוק בתנועה, רעד פיזיולוגי של היד בפעולות מוטוריות עדינות, מוגבלות בתנועה, קשיים לעבוד מול מסך הנותן תמונה דו-ממדית, שליטה אוטונומית של המנתח בכלים ללא תלות באסיסטנט וכו'.

בניתוחים רובוטים במקום להחזיק ישירות את כלי הניתוח ביד, יושב המנתח מול מערכת שליטה ודרכה שולטת בזרועות הרובוט ותנועות הכלים.

היסטוריה

הניתוח הראשון שנעשה בעזרת רובוט, הפומה 560, היה ב-1985[1][2]. בניתוח זה נעשה שימוש ברובוט על מנת להשיג דיוק גבוה יותר בעת ביופסית מוח. במקביל פותחה מערכת בשם ROBODOC אשר סייעה בהתאמה מדויקת יותר של עצם הירך בניתוחים להחלפת מפרק ירך. ה-ROBODOC היא המערכת הרובוטית הראשונה שאושרה על ידי המנהל התרופות האמריקני.

המערכת הרובוטית הראשונה המשמשת לטלכירורגיה (שיטה בה המנתח מפעיל מרחוק את הרובוט בעזרת יחידת השליטה), פותחה על ידי מכון המחקר של סטנפורד בשיתוף צבא ארצות הברית ונאס"א.

בשנת 2003, התאחדו החברות האמריקאיות[3] Intuitive surgical ו-computer motion אשר עסקו בפיתוח רובוטים לכירורגיה. החברה המאוחדת, תחת השם Intuitive Surgical n, מפתחת המערכת הרובוטית לניתוחים דה וינצ'י. החברה קיבלה אישור לביצוע פרוצדורות רפואיות על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA)[4], לביצוע ניתוחים בחלל הבטן לרבות כריתה והסרת גידולים סרטנים בוושט, ריאות, כליות, מערכת העיכול, בלוטת הערמונית והרחם.[5]


מערכת כירורגית זו (המכונה "רובוט דה וינצ'י") הינה מערכת כירורגית רובוטית, המיוצרת על ידי "Intuitive Surgical" (אנ') . המערכת אושרה לביצוע פרוצדורות רפואיות על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בשנת 2000,, המערכת, אשר נשלטת על ידי המנתח מלוח בקרה נפרד, מאפשרת למנתח לבצע ניתוחים מורכבים בהם המנתח אינו מבצע את הפעולות הכירורגיות במו ידיו אלא בתיווך של מערכת זרועות מכנית האוחזת את מכשירי הניתוח (מספריים, מחזיקי מחט וכו') ומניעה אותם בתוך גוף החולה.

חברת מזור רובוטיקה הישראלית, מייצרת מערכות הנחיה רובוטיות לניתוחי עמוד השדרה.

חברת ממיק כירורגיה חדשנית, מייצרת רובוט המשמש לניתוחים בחלל הבטן, כולל כריתת רחם, בגישה דרך הנרתיק.

יתרונות

ניתוחים רובוטיים כוללים בתוכם את יתרונות השיטות המסורתיות -  לפרוסקופית או פתוחה. בנוסף, מספקים הרובוטיים הכירורגים פיתרונות לבעיות הקיימות בשיטה הלפרוסקופית המסורתית .

שיפור ארגונומיית המנתח - הניתוחיים הרובוטים מספקים למנתח עמדת שליטה נוחה אשר מאפשרת ישבה. כך מונעים הרובוטים עייפות וכאבי פרקים שמופיעים בניתוחים לפרוסקופיים בשיטה המסורתית.

שיפור מיומנות (dexterity) – לזרועות הרובוטיות יש טווח תנועה יותר גדול (בהשוואה לזרועות לפרוסקופיות רגילות) ובכך מאפשרות למנתח לשלוט יותר טוב על כלי הניתוח ועל הרקמות[2]. בנוסף המערכות הרובוטיות יודעות לסנן את הרעד הטבעי בידי המנתח. יתרון נוסף בתחום המיומנות הוא היכולת להמיר תנועות גדולות לתנועות בקנה מידה מיקרוסקופי.

שיפור תיאום עין-יד – העובדה שניתן לייצר תמונה תלת-ממדית[2], ביטול נקודות המשען (כמו שיש במכשירי לפרוסקופיה), האפשרות למקם את המצלמות בצורה יותר טובה והשליטה בעזרת מערכת שליטה שמבטלת את הצורך לביצוע תנועות מוזרות על מנת להגיע למיקום הדרוש משפרים יחדיו את יכולת התיאום עין-יד.

  • צמצום הסיכון של זיהום פצעים
  • צמצום הצורך בעירויי דם
  • התאוששות מהירה יחסית לאחר הניתוח
  • סיכון מינימלי לסיבוכים האופייניים לניתוח המסורתי
  • צמצום הסיכון להיווצרות זיהום אצל המנתח
  • אין כמעט צלקות לאחר הניתוח - ניתוחים בעזרת רובוט מבוצעים דרך פתחים קטנים מאוד ומשאיר רק כמה סימנים קטנים המתרפאים במהירות.

חסרונות

חוסר ניסיון וידע - היות שמדובר בטכנולוגיה חדשה לא קיימים מחקרים ארוכי טווח אשר יכולים לספק לנו מידע רציני ומשמעותי לגביי היעילות האמיתית של הטכנולוגיה. בעיה נוספת שקיימת היא העובדה שכיום ניתוחים מתוכננים בהתאם לשיטה המסורתית, טכנולוגיה חדשה זו תצריך תכנון וארגון מחדש של תהליכים כירורגים רבים.

למרות הנאמר, מספר המערכות הרובוטיות והניתוחים המבוצעים בעזרתן בכלל התחומים גדל משנה לשנה. השימוש הנרחב במערכות אלו, הפרסומים הקליניים הרבים המאששים את היתרונות והמספר ההולך וגדל של רופאים המוכשרים לשימוש במערכות אלו, מאפשרים התמחות עמוקה יותר ויותר בשימוש בטכנולוגיות אלו[6].

מחיר - מחירן של מערכות לניתוחים רובוטים סובב סביב מיליון דולר, ועלות הניתוח עצמו הינה גבוהה יותר בהשוואה לזו של ניתוח רגיל. כיום, קיימת אי ודאות לגביי עתיד המחירים, יש הטוענים כי המחירים ירדו עקב התפתחות והנגשת הטכנולוגיה ומנגד יש הטוענים שהמחירים יישארו כמו שהם ואף יאמירו עקב שדרוגים והוספת יכולות חדשות במערכות. סוגיה נוספת שעולה היא עלות ותדירות התחזוקה השוטפת, וכן שדרוג המערכות.

למרות זאת, הגידול בשימוש מצביע על ירידה בהוצאות פוסט-ניתוח ואשפוז כתוצאה משימוש במערכות אלו[7].

מחסור במשוב מגע -חסור במשוב מגע- בהשוואה לפרצדורה המסורתית, ישנן דעות הטוענות כי המשוב התחושתי בעמדת השליטה ברובוט המנתח הינה פחותה. בכדי להתגבר על הבעיה, המנתח מסתמך על סימנים ויזואליים. מנגד, ישנם מחקרים המצביעים על כך כי אין הבדל משמעותי באיכות הניתוח בין סוגי הפידבקים[8].

עלויות וזמינות - השימוש בשירותיו של רובוט מוגבל כיום למספר צוותים ומוסדות מועטים ושימוש בשתלים (בהליכים אורתופדיים), מה שמייקר את העלויות בהשוואה לניתוח מסורתי ומצריך זמן המתנה ארוך יותר.

יישומים קליניים

כירורגיה כללית ומערכת העיכול

תחום זה ראה את השימוש הנרחב ביותר בכירורגיה רובוטית, כיוון שחולים יכולים לעזוב את ביה"ח עם פחות כאב ותוך זמן קצר יותר מהשיטה המסורתית.[9][10]

ניתוחי קיבה ובריאטריה:

בדומה לגישה הלפרוסקופית, ניתוחים בריאטריים באמצעות ניתוח רובוטי הוכחו כבטוחים.

עד לעדכון, הניתוחים הרובוטיים הדגימו זמני ניתוח ארוכים יותר במעט, אם כי המטופלים שעברו ניתוחים רובוטיים נזקקו לפחות עירוי דם מאלו שעברו ניתוחים לפרוסקופיים, וכן סבלו מפחות סיבוכים שלאחר הניתוח הקשורים בדלף של ההשקה שנעשתה בתהליך.[11]

ניתוחי מעי ורקטום:

הליכים כירורגיים במעי הגס וברקטום על רקע סרטן והליכים כירורגיים במעי על רקע מחלות דלקתיות כרוניות, הודגמו כבטוחים ויעילים יותר מהשיטה הלפרוסקופית.[12][13]

ניתוחי בקע:

בשנים האחרונות, גבר השימוש בניתוחים רובוטיים לניתוחי בקע, זאת בעיקר בזכות תנועת הזרועות הרחבה של הרובוט (המגיעה עד 540 מעלות לכל כיוון) ומאפשרת למנתחים לגשת אל בקעים מורכבים בדופן הבטן ביתר קלות וללא מגבלת תנועה.[14]

בקע סרעפתי

תוצאות ניתוחי בקעים סרעפתיים בסיוע רובוט, בקרב מנתחים שרק התחילו לעבוד על הרובוט, בהלימה לתוצאות של ניתוחים מסוג זה בגישה הפתוחה/הלפרוסקופית של מנתחים מיומנים. [15]

*השתלת כליה:

באוקטובר 2020, בוצע בישראל לראשונה ניתוח השתלת כליה בסיוע רובוט 'דה וינצ'י במרכז הרפואי רבין.[16]

כמעט כל ניתוחי הבטן והאגן נעשו בהצלחה בעזרת כירורגיה רובוטית בין היתר: הליכים כירורגים בוושט, בלבלב, טיפול בריפלוקס ועוד.

בהמשך, בוצעה גם הסרה חלקית של כבד לפני השתלה מתורם, בהליך זה הוסרו כ-60% מהכבד.

יתרון גדול שיש לשיטה הרובוטית הוא בניתוחים של אנשים בעלי השמנת יתר חולנית, היות שבשיטה לפרוסקופית מסורתית דופן בטן עבה מגדילה את המומנט הקיים עבור הכלים הלפרוסקופיים בעוד הזרועות הרובוטיות מתגברות בקלות על מכשול זה

כירורגיית חזה

הניתוח הרובוטי בתחום זה נפוץ משמעותית בעשור האחרון, בין היתר בזכות שידרוג אחוזי הדיוק ויכולת פעולה מוגברת. הרובוט המנתח מציג ראייה תלת מימדית וחדה בשילוב כלים ממוחשבים, ובכך מתאפשרת גישה בטוחה לריאות ולאיברים השונים בבית החזה. כך, הושגו אחוזי הצלחה גבוהים יותר בהליכי ניתוח מורכבים כגון כריתת אונה בריאה וכריתת בלוטת התימוס.

הניתוח הרובוטי מתבסס בין היתר על אלגוריתמים חכמים אשר שומרים על נקודת המגע בין הזרועות וגוף החולה, כלי זיהוי פלואורוסנטי של כלי דם, ויחידות קצה מתקדמות, אשר מובילות להתאוששות מהירה יותר ולהורדת הסיכונים השונים בתהליך.

לפי מטה-אנליזה שנערכה בנושא, הניתוחים הרובוטיים לכריתות ריאה, הדגימו ירידה מובהקת סטטיסטית בתמותה, משך אשפוז וסיבוכים בהשוואה לניתוחים פתוחים

באותה אנליזה, בהשוואה לניתוחי VATS (ניתוחים זעיר-פולשניים לא רובוטיים), הודגמה ירידה ללא מובהקות של תמותה, משך אשפוז וסיבוכים.

גינקולוגיה

ניתוחים רובוטים בגניקולוגיה הינם רבים ומגוונים ובהם: כריתת גידולים שפירים, כריתת רחם, תיקון והרמת רצפת אגן, כריתת מיומות (שרירנים) וכן הסרת נגעים של מחלת אנדומטריוזיס. בנוסף כירורגיה רובוטית נחשבת כסטנדרט[17] בטיפול בסרטן הרחם, כאשר הגישה הרובוטית מייתרת את הגישה הניתוחית הפתוחה. כך, נחסך מהמנותחות הכאב בחתכים, הדימום הנובע מאותם חתכים ותהליך ההחלמה הארוך.

נוירוכירורגיה

עיקר השימוש בכירורגיה רובוטית בנוירוכירורגיה נעשה בתחום ההדמיה והנחיה. בעזרת מערכות רובוטיות ניתן לבצע הליכים ביעילות ותכנון יותר טובים. חלק מהשימוש נעשה בניתוחים כמו ביופסיות, השתלת אלקטרודות עומק והסרה סלקטיבית של גידולים.

אורתופדיה

תחום זה היה בין החלוצים לשימוש ברובוטים עם ה-ROBODOC שמסייע בהתאמת הירך בניתוחים להחלפת מפרק ירך בשנת 1992. במחקר שנערך בקרב 141 ניתוחי החלפת ירך, מתוכם 61 נותחו בעזרת ה-ROBODOC נמצא כי אורך וצורת התותב היו יותר מוצלחים מאשר בקרב אלה שנותחו ללא סיוע רובוט. ככל הנראה שהצלחת הרובוטים בניתוחים אורתופדיים נובעת מהמנח האנטומי מדויק של עצמות ומהעובדה שניתן להכניס נתונים ולתכנן את מהלך הניתוח מראש. עם זאת נמצא כי ישנם כשלים יחסית רבים בניתוח בעזרת רובוט לעומת ניתוח ידני וביניהם צורך לעבור להליך ידני, פגיעה עצבית והארכת זמן הניתוח. מגבלה נוספת בניתוחים אלו היא מחיר השתלים כמו גם מיעוט המערכות והצוותים המבצעים אותם.

כירורגית ילדים

רובוטים משמשים בתחום כירורגית ילדים, כשהיתרון העיקרי שלהם הוא האפשרות לבצע תהליכים עדינים באופן מיטבי על ידי מזעור תנועות המנתח, ניקוי הרעד הטבעי והגדלת התמונה אותה רואה המנתח.

אורולוגיה

בתחום זה יש שימוש נרחב במערכות כמו הדה וינצ'י לניתוחים כמו כריתת בלוטת הערמונית, הסיבה לכך נובעת ממיקום וגודל הבלוטה[18]. בנוסף מבוצעים ניתוחים לפתיחת חסימות בשופכן[19], כריתת בלוטת האדרנל וכריתת כליה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כירורגיה רובוטית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Lanfranco, AR; Castellanos, AE; Desai, JP; Meyers, WC (2004). "Robotic Surgery: A Current Perspective". Annals of Surgery. 239 (1): 14–21. doi:10.1097/01.sla.0000103020.19595.7d. PMC 1356187. PMID 14685095.
  2. ^ 1 2 3 Curley, Kenneth C. (2005). "An Overview of the Current State and Uses of Surgical Robots". Operative Techniques in General Surgery. 7 (4): 155. doi:10.1053/j.optechgensurg.2005.10.002.
  3. ^ Intuitive Surgical and Computer Motion Announce Merger Agreement | Intuitive Surgical, isrg.intuitive.com (באנגלית)
  4. ^ FDA Approves New Robotic Surgery Device, ScienceDaily (באנגלית)
  5. ^ Small Sample Survey – Final Report Topic: da Vinci Surgical System November 2013
  6. ^ Intuitive | ISRG for Investors, isrg.intuitive.com (באנגלית)
  7. ^ Jason D. Wright, Cande V. Ananth, Sharyn N. Lewin, William M. Burke, Robotically Assisted vs Laparoscopic Hysterectomy Among Women With Benign Gynecologic Disease, JAMA 309, 2013-02-20, עמ' 689–698 doi: 10.1001/jama.2013.186
  8. ^ Carol E. Reiley, Takintope Akinbiyi, Darius Burschka, David C. Chang, Effects of visual force feedback on robot-assisted surgical task performance, The Journal of Thoracic and Cardiovascular Surgery 135, 2008-01-01, עמ' 196–202 doi: 10.1016/j.jtcvs.2007.08.043
  9. ^ Rong Liu, Qu Liu, Zizheng Wang, Worldwide diffusion of robotic approach in general surgery, Updates in Surgery 73, 2021-06-01, עמ' 795–797 doi: 10.1007/s13304-020-00914-3
  10. ^ M. Jung, P. Morel, L. Buehler, N. C. Buchs, Robotic general surgery: current practice, evidence, and perspective, Langenbeck's Archives of Surgery 400, 2015-04-01, עמ' 283–292 doi: 10.1007/s00423-015-1278-y
  11. ^ Raul Sebastian, Omar M. Ghanem, Jorge Cornejo, Thomas Ruttger, Robot-assisted versus laparoscopic approach to concurrent bariatric surgery and hiatal hernia repair: propensity score matching analysis using the 2015–2018 MBSAQIP, Surgical Endoscopy, 2022-01-12 doi: 10.1007/s00464-022-09027-x
  12. ^ Xuan Zhang, ZhengQiang Wei, MengJun Bie, XuDong Peng, Robot-assisted versus laparoscopic-assisted surgery for colorectal cancer: a meta-analysis, Surgical Endoscopy 30, 2016-12-01, עמ' 5601–5614 doi: 10.1007/s00464-016-4892-z
  13. ^ Raul Sebastian, Omar M. Ghanem, Jorge Cornejo, Thomas Ruttger, Robot-assisted versus laparoscopic approach to concurrent bariatric surgery and hiatal hernia repair: propensity score matching analysis using the 2015–2018 MBSAQIP, Surgical Endoscopy, 2022-01-12 doi: 10.1007/s00464-022-09027-x
  14. ^ Robotic Surgery for Hernia Repair, Cleveland Clinic
  15. ^ Anthony Gonzalez, Ernesto Escobar, Rey Romero, Gail Walker, Robotic-assisted ventral hernia repair: a multicenter evaluation of clinical outcomes, Surgical Endoscopy 31, 2017-03-01, עמ' 1342–1349 doi: 10.1007/s00464-016-5118-0
  16. ^ איילון, אריאלה (2020-09-30). "לראשונה בישראל: השתלת כליה באמצעות רובוט". Ynet. נבדק ב-2022-02-27.
  17. ^ Michael Kent, Thomas Wang, Richard Whyte, Thomas Curran, Open, Video-Assisted Thoracic Surgery, and Robotic Lobectomy: Review of a National Database, The Annals of Thoracic Surgery 97, 2014-01-01, עמ' 236–244 doi: 10.1016/j.athoracsur.2013.07.117
  18. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם r4
  19. ^ Neururer Gettman R, Bartsch G, Peschel R. Anderson-Hynes dismembered pyeloplasty performed using the daVinci robotic system. Urology 2002;60:509-513.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כירורגיה_רובוטית&oldid=33321251"