כבד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כבד של כבש הבית
לחצו כדי להקטין חזרה
בלוטות רוק בלוטת צד האוזן בלוטה תת-לסתית חלל האף לוע ושט קנה הנשימה לשון חלל הפה לוע לשון ושט צינור המרה המשותף כיס המרה כבד כבד קיבה לבלב לבלב תריסריון צינור המרה המשותף לבלב צינור הלבלב קיבה כבד כיס המרה תריסריון צינור המרה המשותף המעי הדק המעי הגס תוספתן חלחולת פי הטבעת המעי הגס מעי עיוור תוספתן חלחולת פי הטבעת המעי הדקDigestive system diagram.png

לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

מערכת העיכול. למידע על איבר, לחצו עליו.

הכבד האנושי - מבט על
הכבד האנושי - מבט תחתי
תרשים מבנה נים בכבד (קרוי סינוסואיד הכבד Hepatic sinusoid), שמחובר אל שלוש מערכות של כלי דם:
- כניסת דם מחומצן (צבע אדום בתרשים) מהסתעפות של עורק הכבד
- כניסת דם לא מחומצן (צבע תכלת בתרשים) מהסתעפות של וריד שער הכבד
- יציאת דם לא מחומצן אל הסתעפות של וריד הכבד (צבע סגול בתרשים)

כבד הוא איבר חיוני הקיים בבעלי חוליות וגם בחיות אחרות. הוא בעל פונקציות מרובות של חילוף חומרים הכוללות נטרול רעלים, סינתזת חלבונים והפקה של כימיקלים הנחוצים לעיכול. הכבד חיוני להישרדות, וכיום לא ידועה דרך חילופית לפצות על חוסר בפונקציית כבד.

הכבד הוא איבר מרכזי במטבוליזם ובמספר תהליכים בגוף אשר כוללים אחסון גליקוגן, פירוק של תאי דם אדומים, סינתוז חלבוני הפלזמה, ייצור הורמונים ונטרול רעלנים. הוא נמצא מתחת לסרעפת, באזור החזה של חלל הבטן. הכבד מייצר בנוסף נוזל מרה, שהוא תרכובת אלקלינית אשר עוזרת לעיכול דרך פירוק ליפידים. הוא גם מבצע ומסדיר מגוון של תגובות ביוכימיות בנפח גבוה, הדורשות רקמות מתמחות. לדוגמה, פירוק של מולקולות קטנות ומורכבות שרובן דרושות לקיום פונקציות חיוניות.

מונחים רפואיים הקשורים לכבד לרוב מתחילים ב"הפטו" ("hepato") או ב"הפטי" ("hepatic"), במקור מהמילה היוונית לכבד "הפר" ("hēpar").

אנטומיה בסיסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשטחה התחתון של האונה הימנית צמוד כיס המרה המאכלס בתוכו את נוזל המרה אותו מפריש הכבד. הכבד הוא הבלוטה הגדולה ביותר בגוף האדם, הוא שוקל כ-1.5 ק"ג ומכיל 800 - 900 גרם דם והוא עשיר בכלי דם. צבעו הוא חום-אדמדם והוא בעל ארבע אונות שונות בגודלן ובצורתן. מיקומו של הכבד בצד הימני של חלל הבטן, מתחת לסרעפת ומעט מעל כיס המרה.

הכבד מחובר לשלוש מערכות של כלי דם:

  • כניסת של דם עשיר בחמצן מעורק הכבד (Hepatic artery) - כמו במרבית האיברים.
  • כניסת דם מווריד שער הכבד (Hepatic portal vein) - דם לא מחומצן, אך מכיל חומרים שנספגו ממערכת העיכול.
  • יציאת דם לא מחומצן מהכבד אל וריד הכבד (Hepatic vein) ומשם אל הלב הימני - כמו במרבית האיברים.

כ-75% מהדם הנכנס אל הכבד מקורו מווריד השער, והיתר - מעורק הכבד.

תפקידי הכבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכבד שלושה תפקידים עיקריים: וסקולרי (במחזור הדם), מטבולי (בחילוף חומרים) והפרשתי.

מבחינה וסקולרית הכבד מהווה "בנק דם" חשוב בגוף. בנוסף הוא מסנן את הדם, ומנטרל חומרים רעילים על ידי פירוק החומר או על ידי קשירת מולקולה נוספת לחומר הרעיל, וכך מבטל את ארסיותו. הוא גם מנקה את הדם מחיידקים, אנטיגנים ונוגדנים. הכבד מייצר חלבוני דם, ואחראי על ויסות רמתם של החלבונים בדם. הכבד גם מייצר תאי דם אדומים אצל העובר ובמבוגר נהרסים בו התאים הזקנים.

מבחינה מטבולית הכבד הוא איבר חשוב ובו פעילות חילוף חומרים רבה. על כן הוא מכונה "בית החרושת הכימי" של הגוף. רוב הגלוקוז המגיע ממערכת העיכול מתפלמר בכבד לרב-הסוכר גליקוגן. תאי הכבד מפרקים את הגליקוגן לחד-סוכרים בזמנים שבין הארוחות ובצום. כך מווסת הכבד את רמת הגלוקוז בדם ומבטיח אספקה קבועה של גלוקוז לתאים ולרקמות להפקת אנרגיה.

הכבד מייצר שומנים ואוגר אותם (בנוסף לחומרים חיוניים נוספים כגון ויטמינים, חומצות אמינו וברזל). כמו כן, כאשר מתדלדלים מאגרי הגליקוגן והשומנים, מתרגם הכבד את החומצות האמיניות לחומצות שומניות להפקת אנרגיה.

הכבד מסנתז את החלבון אלבומין, חלק מהגלובולנים, פיברינוגן ופרותרומבין לקרישת הדם.

מבחינה הפרשתית בכבד נוצרים מלחי המרה המסייעים בתחלוב של השומנים ותהליך פירוקם ובתהליך ספיגת הויטמינים. הכבד מפריש כל יום כליטר מיצי מרה. למיצי המרה תפקיד נוסף של סילוק רעלים בתוך הגוף עצמו.

מחלות הכבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית המחלות של הכבד מלוות בתסמין הצהבת, שנגרם על ידי רמות גבוהות של בילירובין במערכת. הבילירובין נגרם כתוצאה מפירוק ההמוגלובין של תאי דם אדומים מתים, בדרך כלל הכבד מוריד את רמת הבילירובין בדם ומוציא אותו באמצעות כיס המרה.

מחלות כבד הנן:

בנוסף יכולים להיות ליקויים בתפקוד הכבד בשל חסימת צינורות המרה ובעיות בזרימת המרה בכבד. הכבד עלול להנזק במיוחד בשל שתיית משקאות חריפים מופרזת.

ניתן לאבחן פגיעה בכבד על ידי בדיקות דם אשר בוחנות אנזימים הקיימים בכבד ואשר עולים במקרה של פגיעה בכבד. (ראו תפקודי כבד)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מרכיבי מערכת העיכול
פה · לחיים · שפתיים · לסתות · שיניים · חניכיים · לשון · בלוטות רוק · חך · לוע · ושט · קיבה · כבד · כיס המרה · לבלב · תריסריון · מעיים · המעי הדק · המעי הגס · תוספתן · חלחולת · פי הטבעת מערכת העיכול