כירורגיה רובוטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מערכת ניתוח רובוטי

כירורגיה רובוטית הוא מונח המתייחס לניתוחים זעיר-פולשניים בהם נעשה שימוש מערכות רובוטיותהמסייעות לביצוע הניתוח. הכירורגיה הרובוטית פותחה על מנת להתגבר על קשיים הקיימים בשיטה הלפרוסקופית הרגילה ביניהם: חוסר בפידבק תחושתי מכלי הניתוח, מוגבלות בתנועה, קשיים לעבוד מול מסך הנותן תמונה דו-ממדית וכו'. בניתוחים רובוטים במקום להחזיק ישירות את כלי הניתוח ביד, יושב המנתח מול מערכת שליטה ודרכה שולטת בזרועות הרובוט ותנועות הכלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניתוח הראשון שנעשה בעזרת רובוט, הפומה 560, היה ב-1985[1][2]

בניתוח זה נעשה שימוש ברובוט על מנת להשיג דיוק גבוה יותר בעת ביופסית מוח. במקביל פותחה מערכת בשם ROBODOC אשר סייעה בהתאמה מדויקת יותר של עצם הירך בניתוחים להחלפת מפרק ירך. ה-ROBODOC היא המערכת הרובוטית הראשונה שאושרה על ידי המנהל התרופות האמריקני.

המערכת הרובוטית הראשונה המשמשת לטלכירורגיה, שיטה בה המנתח מפעיל מרחוק את הרובוט בעזרת יחידת השליטה, פותחה על ידי מכון המחקר של סטנפורד בשיתוף צבא ארצות הברית ונאס"א.

יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוחים רובוטיים כוללים בתוכם את יתרונות השיטה הלפרוסקופית. בנוסף מספקים הרובוטיים הכירורגים פיתרונות לבעיות הקיימות בשיטה הלפרוסקופית המסורתית .

שיפור נוחות הניתוח - הניתוחיים הרובוטים מספקים למנתח עמדת שליטה נוחה אשר מאפשרת שישבה. כך מונעים הרובוטים עייפות וכאבי פרקים שמופיעים בניתוחים לפרוסקופיים בשיטה המסורתית.

שיפור מיומנות(dexterity) – לזרועות הרובוטיות יש טווח תנועה יותר גדול (בהשוואה לזרועות לפרוסקופיות רגילות) ובכך מאפשרות למנתח לשלוט יותר טוב על כלי הניתוח ועל הרקמות[2]. בנוסף המערכות הרובוטיות יודעות לסנן את הרעד הטבעי בידיי המנתח. יתרון נוסף בתחום המיומנות הוא היכולת להמיר תנועות גדולות לתנועות בקנה מידה מיקרוסקופי.

שיפור תיאום עין-יד – העובדה שניתן לייצר תמונה תלת-ממדית[2], ביטול נקודות המשען (כמו שיש במכשירי לפרוסקופיה), האפשרות למקם את המצלמות בצורה יותר טובה והשליטה בעזרת מערכת שליטה שמבטלת את הצורך לביצוע תנועות מוזרות על מנת להגיע למיקום הדרוש משפרים יחדיו את יכולת התיאום עיןן-יד.

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוסר ניסיון וידע - היות שמדובר בטכנולוגיה חדשה לא קיימים מחקרים ארוכי טווח אשר יכולים לספק לנו מידע רציני ומשמעותי לגביי היעילות האמיתית של הטכנולוגיה. בעיה נוספת שקיימת היא העובדה שכיום ניתוחים מתוכננים בהתאם לשיטה המסורתית, טכנולוגיה חדשה זו תצריך תכנון וארגון מחדש של התליכים כירורגים רבים.

מחיר - מחירן של מערכות לניתוחים רובוטים סובבים סביב מיליון דולר ועלות הניתוח גובה יותר מאשר ניתוח רגיל. כיום קיימת אי וודאות לגביי עתיד המחירים, מצד אחר יש הטוענים כי המחירים ירדו עקב התפתחויות בתחום הרובוטי. מנגד יש הטוענים שהמחירים ישארו כמו שהם ואף יאמירו עקב שדרוגים והוספת יכולות חדשות במערכות. שאלה נוספת שעולה היא מחיר ותכיפות התחזוקה השוטפת, ושדרוג המערכות.

חוסר משוב תחושתי - כיום אין שום משוב תחושתי לעמדת השליטה שמאפשר למנתח לדעת כמה כוח הוא מפעיל, לכן הוא צריך להסתמך על סימנים ויזואלים[3] .

חסרונות נוספים הקיימים במערכות הם: חוסר באביזרים, דבר המחייב הסתמכות על צוות נוסף הנמצא לצד מיטת הניתוחים ומידותיהם הגדולות של הרובוטים כיום אשר תופסים את רוב המקום בחדר הניתוח.

ישומיים קליניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כירורגיה כללית ומערכת העיכול[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום זה ראה את השימוש הנרחב ביותר בכירורגיה רובטית, כיוון שחולים יכולים לעזוב את ביה"ח עם פחות כאב ותוך זמן קצר יותר מהשיטה המסורתית[4]. כמעט כל ניתוחי הבטן והאגן נעשו בהצלחה בעזרת כירורגיה רובוטית בין היתר: הליכים כירורגים בושת, בלבלב, טיפול בריפלוקס[5] ועוד. בהמשך בוצעה גם הסרה חלקית של כבד לפני השתלה מתורם, בהליך זה הוסרו כ-60% מהכבד.
יתרון גדול שיש לשיטה הרובוטית הוא בניתוחים של אנשים בעלי השמנת יתר חולנית, היות שבשיטה לפרוסקופית מסורתית דופן בטן עבה מגדילה את המומנט הקיים עבור הכלים הלפרוסקופיים בעוד הזרועות הרובוטיות מתגברות בקלות על מכשול זה[6]

כירורגית לב-חזה וקרדיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזכות היכולת להשתמש ברובוטים לביצוע מיקרו-תפרים, יכולת ההגדלה וסינון הרעד[3] ניתן להשתמש בסיוע רובוטים לביצוע החלפות מסתמי הלב[3], תיקון מחיצת הלב וניתוחי מעקפים[3][7] [8] . עם זאת ניתוחים רובוטיים שמצריכים את הפסקת פעילות הלב אינם מציגים יתרון משמעותי על שיטות אחרות היות שעדיין יש צורך בחיבור החולים למכונת לב-ריאה[2]. בנוסף בתחום הקרדיולוגיה יש שימוש במערכת MNS, המשתמשת בהדמיית תלת-מימד בעזרת אמצעים מגנטיים על מנת לאתר מוקדים אקטופיים ולאפשר את צריבתם. בנוסף משמשת מערכת זו בצינטורים ומקלה על גישה לאזורים אנטומים אשר לא ניתן להגיע אליהם באופן ידני.

גינקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום הגיניקולוגיה ישנה התפתחות מהירה מאוד. נעשה שימוש בכירורגיה רובוטית לטפל במצבים גיניקולוגים כמו וסת לא סדיר, גידולים שפירים, כריתת רחם ועוד. בנוסף נעשה שימוש בכירורגיה רובוטית על מנת לטפל בתחום הגיניקו-אונקולוגיה.

נוירוכירורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר השימוש בכירורגיה רובוטית בנוירוכירורגיה נעשה בתחום ההדמיה והנחיה. בעזרת מערכות רובוטיות ניתן לבצע הליכים ביעילות ותכנון יותר טובים. חלק מהשימוש נעשה בניתוחים כמו ביופסיות, השתלת אלקטרודות עומק והסרה סלקטיבית של גידולים.

אורטופדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום זה היה בין החלוצים לשימוש ברובוטים עם ה-ROBODOC שמסייע בהתאמת הירך בניתוחים להחלפת מפרק ירך בשנת 1992. במחקר שנערך בקרב 141 ניתוחי החלפת ירך מתוכם 61 נותחו בעזרת ה-ROBODOC נמצא כי אורך וצורת התותב היו יותר מוצלחים מאשר בקרב אלה שנותחו ללא סיוע רובוט [9]. ככל הנראה שהצלחת הרובוטים בניתוחים אורטופדיים נובעת מהמנח האנטומי מדויק של עצמות ומהעובדה שניתן להכניס נתונים ולתכנן את מהלך הניתוח מראש [10]. עם זאת נמצא כי ישנם כשלים יחסית רבים בניתוח בעזרת רובוט לעומת ניתוח ידני וביניהם צורך לעבור להליך ידני, פגיעה עצבית והארכת זמן הניתוח[3].

ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובוטים משמשים רבות בתחום כירורגית ילדים, כשהיתרון העיקרי שלהם הוא האפשרות לבצע תהליכים עדינים באופן מיטבי על ידי מזעור תנועות המנתח, ניקוי הרעד הטבעי והגדלת התמונה אותה רואה המנתח [11]. ישנה עדיפות מסוימת למערכת הזאוס על פני הדה וינצ'י בניתוחי ילדים[12] .

אורולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום זה יש שימוש נרחב במערכות כמו הדה וינצ'י לניתוחים כמו כריתת בלוטת הערמונית, הסיבה לכך נובעת ממיקום וגודל הבלוטה[3]. בנוסף מבוצעים ניתוחים לפתיחת חסימות בשופכן [13], כריתת בלוטת האדרנל וכריתת כליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כירורגיה רובוטית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Robotic Surgery: A Current Perspective" (2004). Annals of Surgery 239 (1): 14–21. doi:10.1097/01.sla.0000103020.19595.7d. PMID 14685095. 
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 "An Overview of the Current State and Uses of Surgical Robots" (2005). Operative Techniques in General Surgery 7 (4): 155. doi:10.1053/j.optechgensurg.2005.10.002. 
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 "Surgical robotics" (2005). Current Surgery 62 (2): 262–72. doi:10.1016/j.cursur.2004.11.005. PMID 15796954. 
  4. ^ Ahmed, K.; Khan, M. S.; Vats, A.; Nagpal, K.; Priest, O.; Patel, V.; Vecht, J. A.; Ashrafian, H. et al. (October 2009). "Current status of robotic assisted pelvic surgery and future developments". International Journal of Surgery 7 (5): 431–440.doi:10.1016/j.ijsu.2009.08.008. PMID 19735746
  5. ^ Melvin, W. Scott; Needleman, Bradley J.; Krause, Kevin R.; Schneider, Carol; Ellison, E. Christopher (2002). "Computer-Enhanced vs. Standard Laparoscopic Antireflux Surgery". Journal of Gastrointestinal Surgery 6 (1): 11–15; discussion 15–6.doi:10.1016/S1091-255X(01)00032-4.PMID 11986012.
  6. ^ Jacobsen G, Berger R, Horgan S. The role of robotic surgery in morbid obesity.J Laparoendosc Adv Surg Tech 2003;13:279-283.
  7. ^ "Prospective Clinical Trial of Robotically Assisted Endoscopic Coronary Grafting with 1-Year Follow-Up" (2001). Annals of Surgery 233 (6): 725–732. doi:10.1097/00000658-200106000-00001. PMID 11371730. 
  8. ^ "Technique of closed chest coronary artery surgery on the beating heart" (2001). European Journal of Cardio-Thoracic Surgery 20 (4): 765–9. doi:10.1016/S1010-7940(01)00859-4. PMID 11574222. 
  9. ^ Honl M, Dierk O, Gauck C, et al. Comparison of robotic-assisted and manual implantation of a primary total hip replacement. A prospective study. J Bone Joint Surg Am 2003;85-A:1470-1478.
  10. ^ Honl M, Dierk O, Gauck C, et al. Comparison of robotic-assisted and manual implantation of a primary total hip replacement. A prospective study. J Bone Joint Surg Am 2003;85-A:1470-1478.
  11. ^ Robotics and the pediatric surgeon. Lorincz A, Langenburg S, Klein MD. Curr Opin Pediatr. 2003 Jun;15(3):262-6. Review. PMID: 12806254 [PubMed - indexed for MEDLINE]
  12. ^ "Pediatric Robotic Surgery: Lessons from a Clinical Experience" (2007). Journal of Laparoendoscopic & Advanced Surgical Techniques 17 (2): 265. doi:10.1089/lap.2006.0034. 
  13. ^ Neururer Gettman R, Bartsch G, Peschel R. Anderson-Hynes dismembered pyeloplasty performed using the daVinci robotic system. Urology 2002;60:509-513.