אבא ארך רגליים (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כרזת הסרט משנת 1919
אבא ארך רגליים (1919)

אבא ארך רגליים הוא ספר שפורסם בשנת 1912, ונכתב על ידי הסופרת האמריקאית ג'ין ובסטר. הספר תורגם לעברית על ידי אפרת כהן בשנת 1960, אורנה סעידיאן בשנת 1995, וענת זיידמן בשנת 2000.

הספר הוא רומן מכתבים, הנכתבים על ידי גיבורת הסיפור, יתומה בשם ג'רושה אבוט (שבמהלך הספר משנה את שמה לג'ודי) לאדם מסתורי, המממן את לימודיה בקולג'. נאמר לה, כי מדובר באדם שעד אז מימן לימודים לבנים בלבד, ובתחילת הספר ג'רושה מתלבטת אם לקרוא לו: "שונא בנות", אך מחליטה לא לעשות זאת מפני שנראה לה שיש בכך עלבון לעצמה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רושה אבוט נולדה בבית-היתומים "בית ג'ון גרייר", ואמה מתה זמן קצר אחרי הלידה. שמה ניתן לה על ידי מנהלת בית היתומים: ג'רושה היה שם שראתה פעם על מצבה, ואת השם אבוט לקחה מן הדף הראשון של ספר הטלפונים. ג'רושה נשארה לחיות בבית היתומים, בגדיה (כאלה של שאר הילדים) נתרמו בצדקה, והאוכל שקיבלה היה מועט, דל וחדגוני מאוד.

כשג'רושה הגיעה לגיל 16, שבו מקובל לעזוב את בית היתומים, המשיכה לגור ולעבוד שם כאחראית לקבוצת הילדים הקטנים, אך ידעה שבקרוב תידרש לעזוב, ולא ידעה מה תעשה לאחר מכן.

יום אחד, כשהאפוטרופסים של בית היתומים מגיעים לביקור החודשי, מודיעה המנהלת לג'רושה, שאחד מהם החליט להעניק לה מלגה ללימודים בקולג'. הוא דיבר עם מורותיה בבית הספר והן סיפרו לו, שיש לה כישרון רב לכתיבה. הוא יכסה את הוצאות לימודיה ובנוסף יתן לה קצבה חודשית מכובדת. בתמורה תידרש ג'רושה לכתוב לו מכתבים חודשיים, מפני שהוא סבור שהמכתבים יעזרו לה להתפתח כסופרת. התנאי הוא, שג'רושה לא תגלה לעולם את זהותו של האפוטרופוס, והוא לעולם לא ישיב למכתביה.

בעת יציאתו מבית היתומים, מספיקה ג'רושה לראות את צלו, המתארך עד גיחוך בשמש אחר הצהריים הנמוכה ומזכיר לה את העכביש המכונה "אבא ארך-רגליים". חוש ההומור האופייני לה ממציא לה מיד שם מתאים למיטיבה האלמוני וגבה הקומה - אבא ארך רגליים.

היא לומדת בקולג' לבנות, שאינו מוזכר בשמו או במקומו, פוגשת שם בנות טובות מבתים אמידים, שחייהן שונים מאוד משלה, ורואה מה רבים הדברים שעליה ללמוד ולגלות כדי להשתוות אליהן, בלימודים ובחברה. היא מכינה לעצמה תוכנית קריאה קפדנית, ונאבקת ללמוד מושגים בסיסיים בתרבות, שאליהם לא נחשפה כילדה. הספר, הבנוי ממכתביה של ג'רושה אל מיטיבה האלמוני, מתאר את לימודיה בקולג' ואת חיי החברה שלה. אחד הדברים הראשונים שהיא עושה כשהיא מגיעה לקולג' הוא לשנות את שמה לג'ודי, משום שהוא נשמע לה מתאים ליצור קטן ומתוק, מוקף משפחה אוהבת ומגוננת, היפוכה הגמור. היא גם מנסה לעצב לעצמה משפחה דמיונית ולמזג את כולה באפוטרופוס הלא-נודע שלה, כשהיא תוהה אם לצייר אותו בעיני רוחה כסבתא במצנפת עם קישורי סרטים או כדוד חביב.

במהלך הספר מתוודעת ג'רוה לדוד של ג'וליה, אחת מחברותיה לדירה בקולג', והם מתיידדים. עקב העובדה שאיש זה, ג'רויס פנדלטון, הינו בן למשפחה מיוחסת, ג'רושה חוששת לספר לו כי היא יתומה מבית המחסה ומסרבת להצעת הנישואין שלו. בהמשך מתברר לה, כי ג'רויס פנדלטון התארח בחווה שבה היא מבלה את חופשותיה ואף השאיר שם ספר ילדים הנושא את שמו. סוכנת הבית הזקנה והחביבה מזכירה אותו בחיבה בשם "האדון הצעיר ג'רוי" ומספרת עליו לג'ודי-ג'רושה.

לבטיה של ג'ודי נפתרים כאשר הספר מסתיים בגילוי, כי ג'רויס פנדלטון, או מסטר ג'רוי, הוא הוא מר סמית המסתורי, אבא-ארך-רגליים.

נושאים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה הוא ספרה הידוע ביותר, ואף עובד למחזה ולשלושה סרטים: ב-1919, ב-1931 וב-1955; ואפילו לסדרת אנימה.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מסווגים את הספר כספרות צעירה, או אפילו ספרות ילדים - אך בזמנו הוא סווג כספר "בנות" או "קולג' בנות" - ספרים המתארים בחורות צעירות, המתמודדות עם דאגות כמו קולג', קריירה ונישואין. ספר זה הקדים את זמנו בנקודת המבט המתוארת בו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]