אדית רוזוולט
אדית קרמיט קארו רוזוולט (באנגלית: Edith Kermit Carow Roosevelt; 6 באוגוסט 1861 – 30 בספטמבר 1948) הייתה אשתו השנייה של נשיא ארצות הברית תיאודור רוזוולט והגברת הראשונה של ארצות הברית בין השנים 1901 - 1909.
[עריכה] קורות חיים
אדית נולדה בקונטיקט לצ'ארלס קארו ((Charles Carow (1825-1883) וגרטרוד טיילר קרו ((Gertrude Tyler Carow (1836-1895). זמן קצר לפני לידתה עברו הוריה לכיכר יוניון בעיר ניו יורק, בגלל רצונה של אימה להתרחק מביתה הקודם בקונטיקט, בה נולדה לה פגה מתה. לאחר הולדתה של אדית נולדה לה אחות צעירה, אמילי. אדית הכירה את תיאודור רוזוולט מילדותם ועוד בהיותה פעוטה נהגה לשחק עם אחותו הצעירה של רוזוולט - קורין.
אדית התחנכה בבית הספר של הגברת קומסטוק - בית ספר פרטי לעלמות צעירות מהמעד הגבוה, ונהגה לצאת לחופשות עם תאודור ידידה בה הם ביקרו בבית הקיץ של משפחתו במפרץ אויסטר שבלונג איילנד. ידידותם נקטעה עם נסיעתו ללמוד באוניברסיטת הרווארד, אולם הם נפגשו בחתנותו עם אליס האתווי לי בשנת 1880. פגישתם הבאה נערכה בשנת 1885 כאשר היה אלמן עם ילדה אחת.
תיאודור ואדית נישאו בלונדון בדצמבר 1886 והתגוררו במפרץ אויסטר. נולדו לבני הזוג חמישה ילדים: תיאודור רוזוולט הבן, קרמיט, אתל קארו (לימים: אתל רוזוולט דרבי), ארציבולד בולוק וקוונטין.
לאחר הרצחו של נשיא ארצות הברית ויליאם מקינלי ומינוי בעלה לתפקיד הנשיא, הפכה אדית לגברת הראשונה של ארצות הברית, אולם הקפידה על פרטיות משפחתה ואסרה על עיתונאים וכתבים להתקרב לילדיה. אולם על אף התעקשותה של אדית, היו חיי המשפחה הנשיאותית שיחת היום בארצות הברית, ונישואיה של אליס לניקולס לונגוורת' היו אירועים ציבוריים.
לאחר מות בעלה בשנת 1919 נהגה אדית לטייל בעולם, אולם המשיכה להתגורר בבית המשפחה בלונג איילנד וכן המשיכה בתמיכתה בקרנות צדקה.
בשנת 1932 נשאה אדית נאום פוליטי התומך בהרברט הובר בעת ניסיונו להיבחר לכהונה שניה כנשיא, נאום בו התנגדה לבחירת אחיינה (מכוח נישואין) פרנקלין דלאנו רוזוולט.
אדית נפטרה בביתם במפרץ אויסטר ב-30 בספטמבר 1948 בגיל 87.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| הגברת הראשונה הקודמת: אידה סקסטון מקינלי |
אדית רוזוולט 1901–1909 |
הגברת הראשונה הבאה: הלן הרון טאפט |
| הגברות הראשונות של ארצות הברית | |||
|---|---|---|---|
|
